Moshe's Prayer Parshat Vaetchnan Lessons of Leadership

(כג) וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ (כד) אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃

(23) I pleaded with the LORD at that time, saying,

(24) “O Lord GOD, You who let Your servant see the first works of Your greatness and Your mighty hand, You whose powerful deeds no god in heaven or on earth can equal!

In these two Pesukim, Moshe is praying Hashem to allow him to enter Eretz Yisrael. He compliments Hashem many times during this prayer, and he calls Him great, mighty, powerful, and deeds that nobody on heaven or earth can equal.

(א) ואתחנן. אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם – אַעַ"פִּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֵין מְבַקְשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם, (לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן); דָּ"אַ זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:

(1) ואתחנן — All forms of the verb חנן signify an ex gratia gift. Although the righteous might make a claim to reward depend Upon their good deeds, yet they solicit from the Omnipresent only an ex gratia gift. [Because He had said to him, (Exodus 33:19) “I will show grace (וחנתי) unto him to whom I will show grace”, he (Moses) when referring to his entreaty of God uses the expression (lit., spoke to Him) "I implored grace (ואתחנן)”

(א) ואתחנן אל ה'. שבעה שמות נקראו לתפלה ואלו הן תפלה תחינה צעקה זעקה נפילה פגיעה רנה ובכלן לא התפלל משה אלא בתחנה ולמה לפי שבשעה שאמר משה לפני הקב"ה הודיעני נא את דרכיך באיזו מדה אתה מנהיג את עולמך ואמר לו הקב"ה וחנותי את אשר אחון כלומר כל מה שאני עושה עמהם מתנת חנם אני נותן להם אמר לו משה באותה מדה שאמרת לי התנהג ותן לי במתנת חנם שאעבור את הירדן לכך אמר ואתחנן לשון וחנותי. ד"א שהתפלל משה תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן:

(1) 'ואתחנן אל ה, “I pleaded with the Lord. The holy tongue knows of seven different names, each referring to a different category of prayer. They are as follows: תפלה, תחינה, נפילה, פגיעה, רנה, צעקה, זעקה. Of all the types of prayer at the disposal of Moses, why did he choose only one category, i.e. תחינה? When Moses had asked G–d to reveal more of His attributes, especially His method of dealing with sinners, in Exodus 33,13, after answering Moses in part, He had concluded with: וחנותי את אשר אחון, (verse 19 there) He made it clear to Moses that whenever and howsoever He forgives a sinner or reduces the punishment for which that sinner is in line, it is a gift a תחינה.

To describe Moshe's prayer, the Torah uses the word "Vaetchanan". Rashi comments that this is made up of the word "Chinun", which means a free gift. This means that Moshe is not asking Hashem based on his own merits, but he is praying solely on the good attributes of Hashem. This shows us that Moshe was extremely humble, as although he had many different positive traits, he does not focus on any of them. Daat Zkeinim adds that the word Vaetchanan is used when Hashem deals with a sin, to show that He never deals with sinners because of their merits, rather, it is a free gift.