Women of the Exodus
1 א
(ד) כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃
(4) For I brought thee up out of the land of Egypt, And redeemed thee out of the house of bondage, And I sent before thee Moses, Aaron, and Miriam.
2ב

בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים

Gemara Sotah 11b

By the merit of the righteous women that generation was worthy to be redeemed from Egypt

Shifra and Puah
3 ג

(טו) וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ (טז) וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃ (יז) וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ (יח) וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ (יט) וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃ (כ) וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ (כא) וַיְהִ֕י כִּֽי־יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃

(15) And the king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other Puah; (16) and he said: ‘When ye do the office of a midwife to the Hebrew women, ye shall look upon the birthstool: if it be a son, then ye shall kill him; but if it be a daughter, then she shall live.’ (17) But the midwives feared God, and did not as the king of Egypt commanded them, but saved the men-children alive. (18) And the king of Egypt called for the midwives, and said unto them: ‘Why have ye done this thing, and have saved the men-children alive?’ (19) And the midwives said unto Pharaoh: ‘Because the Hebrew women are not as the Egyptian women; for they are lively, and are delivered ere the midwife come unto them.’ (20) And God dealt well with the midwives; and the people multiplied, and waxed very mighty. (21) And it came to pass, because the midwives feared God, that God made them houses.

4 ד

(ב) שפרה. זו יוכבד על שם שמשפרת את הולד:
(ג) פועה. זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפיסות תינוק הבוכה. (ד) "פועה" - לשון צעקה כמו (ישעיהו מב יד): "כיולדה אפעה".

Shiphrah, This is Yocheved, she is given this second name, because she makes better the birthing process.

Puah. This is Miriam. She is called Puah because she speaks and sings to the baby like a woman who makes the crying baby feel better...Puah meaning one who cries out.

5 ה

(15) ושם השנית פועה. Her name reflected her vocation as mentioned in Sotah 11 פועה לולד, she would encourage the baby to leave its mother’s womb by whispering to it. Nowadays (author’s time, 1st century AD) midwives call encouragement into the ears of the mother about to give birth.

6 ו

(שמות א, טו) ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו' רב ושמואל חד אמר אשה ובתה וחד אמר כלה וחמותה מ"ד אשה ובתה יוכבד ומרים ומ"ד כלה וחמותה יוכבד ואלישבע תניא כמ"ד אשה ובתה דתניא שפרה זו יוכבד ולמה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד ד"א שפרה שפרו ורבו ישראל בימיה פועה זו מרים ולמה נקרא שמה פועה שהיתה פועה (ומוציאה את הולד) ד"א פועה שהיתה פועה ברוח הקודש ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל

And the king of Egypt said to the Jewish midwives... Rav and Shmuel - one said it was a woman and her daughter and the other said that it was a mother and her daughter in law. The one who said woman and her daughter it is referring to Yocheved and Miriam the one who said woman and her daughter in law is referring to Yocheved and Elisheva bat Aminadav (She is Nachshon's sister.) There is a baraita that supports this perspective because there is a baraita that says Shifra is Yocheved. And why is she called Shifra - because she beautified the newborn infant. Another reason, is that Bnei Yisrael were fruitful and multiplied in her time. Puah is Miriam and why is she called Puah because she cried and talked and cooed to the newborn infant in the manner of women who soothes a crying infant. Another reason, Puah because she spoke with Ruach Hakodesh and she said in the future my mother will give birth to a son that will save the Jewish people.

7 ז

ויאמר מלך מצרים למילדות וגו'. מה היו המילדות? רב אמר: כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע בת עמינדב. רבי שמואל בר נחמן אמר: אשה ובתה, יוכבד ומרים... אשר שם האחת שפרה, שהיתה משפרת את התינוק, כשהוא יוצא מלא דם. פועה, שהיתה נופעת יין בתינוק אחר אמה. דבר אחר: שפרה, שפרו ורבו ישראל עליה. פועה, שהיתה מפיעה את התינוק, כשהיו אומרים מת. דבר אחר: שפרה, ששפרה מעשיה לפני האלהים. דבר אחר: פועה, שהופיעה את ישראל לאלהים. דבר אחר: פועה, שהופיעה פנים כנגד פרעה, וזקפה חטמה בו. ואמרה לו: אוי לו לאותו האיש, כשיבוא האלהים לפרע ממנו, נתמלא עליה חמה להרגה. שפרה, שהיתה משפרת על דברי בתה, ומפיסת עליה. אמרה לו: אתה משגיח עליה תינוקת היא, ואינה יודעת כלום. רבי חנינא בר רב יצחק אמר: שפרה, שהעמידה ישראל לאלהים, שבשבילם נבראו השמים, שכתוב בהם (איוב כו, יג): ברוחו שמים. שפרה, פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה, שהיה עמרם ראש סנהדרין באותה שעה, כיון שגזר פרעה, ואמר (שמות שם, כב): כל הבן הילוד. אמר עמרם: ולריק ישראל מולידים?! מיד הוציא את יוכבד ופרש עצמו מתשמיש המטה, וגרש את אשתו כשהיא מעוברת משלשה חודשים. עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה על הזכרים ונקבות! פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת! עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו את נשותיהם. הוי, פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה:

And the king of Egypt said to the midwives...Who are the midwives. Rav says a woman and her daughter in law - Yocheved and Elisheva bat Aminadav. And Rabbi Shmuel bar Nachman says a woman and her daughter Yocheved and Miriam. That one of their names was Shifra - she beautified the baby when it would come out full of blood. Puah - that she squirted wine into the babies mouth after it came out of its mother. Another thing, Shifra: that B"Y were fruitful and multiplied under her. Puah: that she would cause the newborn to cry out when it was thought to be stillborn. Another thing, Shifra that she beautified her actions before Hashem Another thing, Puah - that she appeared to B"Y for Hashem - she taught B"Y. Puah - she was insolent (hofi’ah panim) toward Pharaoh and looked down her nose at him. She told him: “Woe to you on the day of judgment, when God will come to demand punishment of you.” Pharaoh immediately became enraged and wanted to kill her. Shifra, that she beautified her daughters words to Paraoh and mollified him and said to him: “Do you take notice of her? She is a baby, and knows nothing” (Ex. Rabbah, loc. cit.). Rav Chanina the son of Rav Yitzchak said: Shifra: that she supported Yisrael for Hashem that for them the world was created that it says, By God's breath God made the heavens. In another midrashic account, she was called Puah because of her insolence which, in this depiction, was directed against her father Amram. When Pharaoh ordered the Israelite boys to be cast into the Nile, Amram said: “Shall an Israelite lie with his wife for nothing?” He immediately separated from Jochebed and divorced her. When the Israelites saw this action by Amram, who was the head of the Sanhedrin at the time, they also divorced their wives. Puah told her father: “Father, your decree is harsher than that of Pharaoh! He only decreed against the males, but you have decreed against both the males and the females. It is doubtful whether the decree of the wicked Pharaoh will come to pass, but you are righteous, and so your decree will be fulfilled.” Amram immediately took back his wife, and following his lead, all the other Israelite men did the same. Miriam was accordingly given the name of Puah, since she was insolent (hofi’ah panim) to her father.

8 ח

(טו) למילדות. רב ושמואל ח"א אשה ובתה יוכבד ומרים וח"א כלה וחמותה. יוכבד ואלישבע: ד"א למילדת חסר וי"ו למד שלא היתה כי אם מילדת אחת והיינו יוכבד אבל מרים נערה היתה ולא היתה מילדת אלא פועה לילד ולכך אמרו חז"ל פועה זו מרים מהרב משה כהן. ד"א שפועה לילד בבטן וקוראה לו צא והוא יוצא:

(15) למילדת “to the midwife;” there is a disagreement in the Talmud regarding the identity of these two women. According to one opinion they were Yocheved and her daughter Miriam. According to the second opinion, they were mother-in- law Yocheved, and her daughter-in-law. Elisheva, wife of Aaron. (Talmud Sotah, folio 11) An alternate interpretation: this interpretation takes its cue from the fact that the Torah spelled the word מילדת in the singular mode instead of with the letter ו, seeing that there were two women. According to the spelling there was only a single midwife, Yocheved. Miriam was a teenager not capable yet of acting as a midwife, rather she acted as a bleater, to help the infant cry while still inside its mother’s womb encouraging it to emerge from the womb as fast as possible.

Miriam and Yocheved
9 ט
(א) וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃ (ב) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃ (ג) וְלֹא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (ד) וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃
(1) And there went a man of the house of Levi, and took to wife a daughter of Levi. (2) And the woman conceived, and bore a son; and when she saw him that he was a goodly child, she hid him three months. (3) And when she could not longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch; and she put the child therein, and laid it in the flags by the river’s brink. (4) And his sister stood afar off, to know what would be done to him.
10 י

Rashi Shmot 2:1 "and he took a daughter of Levi"

he had separated from his wife because of the decree of Pharoh to throw all the baby boys in the Nile. Miriam said to her father: "Your decree is more severe than that of Pharoh. He decreed only against the newborn males, but by separating from your wife, you have removed the possibility of having females as well!!" Because of this counsel he remarried his wife

11 יא
(כ) וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃

(20) And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a timbrel in her hand; and all the women went out after her with timbrels and with dances.

12 יב
מרים דכתיב (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אמר ר"נ אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה לדעת מה יהא בסוף נבואתה
“Miriam”, as it is written, “And Miriam the prophetess the sister of Aaron” (Exodus 15:20). Was she only the sister of Aaron and not the sister of Moses? R. Nahman said in the name of Rav: For she prophesied when she was the sister of Aaron [only] and said, My mother is destined to bear a son who will save Israel. When he was born the whole house was filled with light, and her father arose and kissed her on the head, saying, My daughter, your prophecy has been fulfilled. But when they threw him into the river her father arose and tapped her on the head, saying, Daughter, where is your prophecy? That is why it is written, “And his sister stood afar off to know”; to know, [that is,] what would be with the latter part of her prophecy.
13 יג

Rashi Shemot 15:20 "with timbrels and with dances"

The righteous women of that generation were confident that the Holy One Blessed Be God would perform for them miracles and they had brought timbrels from Egypt

The Righteous Women (and Their Children)
14 יד
(ח) וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ס)

(8) And he made the laver of brass, and the base thereof of brass, of the mirrors of the serving women that did service at the door of the tent of meeting.

15 טו

Rashi Shemot 38:8

The daughters of Israel had in their possession copper mirrors which they would look into when they would beautify themselves. They donated them to the Mishkan. Moshe rejected them because they were made for the Yetzer Hara, the evil inclination. Hakadosh Baruch Hu said to him, "Accept them, because they are the most beloved to Me of all, for with them the women established many legions in Egypt." When their husbands were exhausted by the racking labor, they would go and bring them food and drink, and feed them. Then they would take the mirrors and each one would look at herself and her husband in the mirror, and entice him with words saying, "I am handsomer than you." And through this, they would bring their husbands to desire and would have relations with them and conceive and give birth,

16 טז

(יג) וכיון שמתעברות באות לבתיהן, וכיון שהגיע זמן מולידיהם, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר (שיר ח, ה): תחת התפוח עוררתיך, והקדוש ברוך הוא שולח מלאך משמי מרום ומנקה אותם, ומשפר אותם, כחיה זו שמשפרת את הולד, שנאמר (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו', ומנקט להם שני עגולין, אחד של שמן, ואחד של דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע וגו'. וכיון שמכירין בהם המצריים, רצו להרגם. ונעשה להן נס, ונבלעין בקרקע, ומביאין שורים וחורשין על גביהן, שנאמר (תהלים קכט, ג): על גבי חרשו חורשים. ולאחר שהולכין, מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר (יחזקאל שם, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך וגו'. וכיון שמתגדלין, באין עדרים עדרים לבתיהם, שנאמר (שם שם, שם): ותבואי בעדי עדיים, אל תקרי בעדי עדיים, אלא בעדרי עדרים, וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים, הם הכירוהו תחילה, שנאמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנואו: כשראה שהם פרים ורבים גזר על הזכרים, הדא הוא דכתיב (שמות א, טו): ויאמר מלך מצרים למילדות וגו'. מה היו המילדות? רב אמר: כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע בת עמינדב. רבי שמואל בר נחמן אמר: אשה ובתה, יוכבד ומרים, ולא היו למרים אלא חמש שנים, שאהרן גדול ממשה שלש שנים. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: הולכת היתה עם יוכבד אמה ועושה צרכיה, והיתה זריזה, שעד שהתינוק קטן הוא, ניכר הוא, שאמר שלמה (משלי כ, יא): גם במעלליו יתנכר נער וגו'. אשר שם האחת שפרה, שהיתה משפרת את התינוק, כשהוא יוצא מלא דם. פועה, שהיתה נופעת יין בתינוק אחר אמה. דבר אחר: שפרה, שפרו ורבו ישראל עליה. פועה, שהיתה מפיעה את התינוק, כשהיו אומרים מת. דבר אחר: שפרה, ששפרה מעשיה לפני האלהים. דבר אחר: פועה, שהופיעה את ישראל לאלהים. דבר אחר: פועה, שהופיעה פנים כנגד פרעה, וזקפה חטמה בו. ואמרה לו: אוי לו לאותו האיש, כשיבוא האלהים לפרע ממנו, נתמלא עליה חמה להרגה. שפרה, שהיתה משפרת על דברי בתה, ומפיסת עליה. אמרה לו: אתה משגיח עליה תינוקת היא, ואינה יודעת כלום. רבי חנינא בר רב יצחק אמר: שפרה, שהעמידה ישראל לאלהים, שבשבילם נבראו השמים, שכתוב בהם (איוב כו, יג): ברוחו שמים. שפרה, פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה, שהיה עמרם ראש סנהדרין באותה שעה, כיון שגזר פרעה, ואמר (שמות שם, כב): כל הבן הילוד. אמר עמרם: ולריק ישראל מולידים?! מיד הוציא את יוכבד ופרש עצמו מתשמיש המטה, וגרש את אשתו כשהיא מעוברת משלשה חודשים. עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה על הזכרים ונקבות! פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת! עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו את נשותיהם. הוי, פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה:

(13) And when the Israelite women conceived, they would return to their homes. When they were about to go into labor, the women would go out into the fields and give birth in the apple orchards, as it is written: "I woke you under the apple [tree]" (Song of Songs 8:5). And the Lord Blessed be God would send an angel from the heavens who cleaned them and made them beautiful, just as a new mother grooms her infant, as it is written: "And as for your birth, on the day you were born..." (Ezekiel 16:4), and God grants them two round cakes, one of oil and the other of honey, as it is written: "And God suckled him [The Children of Israel] with honey from the rock..." (Deuteronomy 32:13). And as soon as the Egyptians would become aware of this, they sought to kill them. And a miracle happened, and the children were swallowed up by the earth, and bulls would come and plow the ground above them, as it is written: "Upon my back the plowers plowed" (Psalms 129:3). And once the Egyptians would pass, the infants would rise up from the mud like grass from the field, as it is written: "I have made you grow like the plantlings in the field..." (Ezekiel 16:7) And when the babes grew, they would flock to their homes in great droves, as it says: "And you came in all your finest and dressiest," (Ezekiel 16:7) - do not read "finest and dressiest" but rather "flocked in droves." And when the Lord Blessed be God revealed God's self at the Sea of Reeds, they were the first to recognize God instantly, as it says: "THIS is my God, and I will praise God." (Exodus 15:2).

Tzipporah
17 יז
(כד) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יקוק וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃ (כה) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃ (כו) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ (פ)

(24) And it came to pass on the way at the lodging-place, that the LORD met him, and sought to kill him. (25) Then Zipporah took a flint, and cut off the foreskin of her son, and cast it at his feet; and she said: ‘Surely a bridegroom of blood art thou to me.’ (26) So God let him alone. Then she said: ‘A bridegroom of blood in regard of the circumcision.’

18 יח

(ג) ואת שני בניה וגו' נכריה, ר' יהושע אומר, ארץ נכריה היתה לו ודאי. ר' אלעזר המודעי אומר, בארץ נכריה [נכר יה]. אמר משה, הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו, תן לי צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו, קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה, אמר לו מהו, אמר לו בן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים, וקבל עליו. אמר לו השבע לי, וישבע לו, שנ' (שם ב) ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' (שמו"א יד) ויואל שאול את העם לאמר, וכתיב (מל"ב ה כג) ויאמר נעמן הואל וקח ככרים. לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה, מיד ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף וגו'. ר' אלעזר בן עזריה אומר, מאוסה ערלה שנתגנו בה רשעים, שנ' (ירמיה ט) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב. ר' ישמעאל אומר, גדולה מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה. ר' יוסי הגלילי אומר, גדולה מילה שדוחה את השבת החמורה שחייבין עליה כרת. ר' יהושע בן קרחא אומר, גדולה מילה שלא נתלה למשה עליה מלא שעה. ר' נחמיה אומר, גדולה מילה שדוחה את הנגעים. רבי אומר, גדולה מילה שכל זכיותיו של משה לא עמדו לו בשעת דחקו, כשאמר לו המקום לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים, ועל שנתעצל במילה שעה אחת, בקש המלאך להרגו, שנ' ויהי בדרך במלון. ר' יוסי אומר, חס ושלום לאותו צדיק שנתעצל במילה שעה אחת, אלא אמר, ימול ויצא הרי סכנת נפשות, ישהה וימול, המקום אמר לו לך והוציא את עמי ישראל ממצרים; אלא על שנתרשל בלינה קודם המילה, לכך בקש המקום להרגו, שנ' ויהי בדרך במלון וגו'. ר' שמעון בן גמליאל אומר, לא בקש המלאך להרוג את משה אלא לתינוק, שנאמר כי חתן דמים אתה לי, אמרת צא וראה מי קרוי חתן, תינוק או משה, הוי אומר תינוק.

(3) (Exodus 18:3) "and her two sons … in a foreign land": R. Yehoshua says "foreign": as stated (i.e., literally). R. Elazar Hamoda'i says: in a land of foreign (gods, i.e., idolatry); Moses said: Since the whole world serves idolatry, I will serve Him who spoke and brought the (whole) world into being. But when Moses said to Yitro: 'Give me your daughter Tzipporah as a wife' Yitro answered: 'If you do what I ask of you, I will give her to you as a wife'. Moses: 'What do you ask?' Yitro: 'Your first son must serve idolatry. All others will be for (G-d) in heaven.' Moses accepted. Yitro: Swear. And he swore, as it is written (Exodus 2:21) "Vayoel Moses, etc.", this being an expression for swearing, as in (I Samuel 14:24) "Vayoel Saul the people" (in context: "And Saul beswore the people.") And it is written (II Kings 5:3) "Hoel (in context: "Swear") and take two talents, etc." Therefore, the angel came forward to kill Moses (viz. Exodus 4:24), whereupon (Ibid. 25) "Tzipporah took a flint and cut off the foreskin of her son … (26) "And he (the angel) let go of him." R. Elazar b. Azaryah says: Repulsive is the foreskin, by which the wicked are demeaned, viz. (Jeremiah 9:25) "for all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel is uncircumcised of heart." R. Yishmael says: Great is circumcision over which thirteen covenants were made. R. Yossi Haglili says: Great is circumcision, which overrides the Sabbath, which is liable to kareth (cutting-off). R. Yehoshua b. Korcha says: Great is circumcision, laxity in which did not permit all of Moses' merits to protect him for even a short time. R. Nechemiah says: Great is circumcision, which overrides plague-spots (viz. Devarim 24:8). Rebbi says: Great is circumcision, all of Moses' merits not standing for him in his duress. When the L-rd told him "Take out My people, the children of Israel from the land of Egypt," because he was lax for a short time in (the) circumcision (of his son), the angel sought to kill him, viz. (Exodus 4:24) "and he was on the way in the lodging, etc." R. Yossi says: G-d forbid that that tzadik should be lax in circumcision for even a short while, but Moses thought: Circumcising him (his son) and journey (to Egypt) — that would involve a risk of life (for the child.) Shall he wait and circumcise — the L-rd has said to him: "Go and take My people Israel out of Egypt." But (his lapse was that) he preoccupied himself with his lodging before circumcising, wherefore the L-rd sought to kill him, viz.: "And he was on the way in the lodging, etc." R. Shimon b. Gamliel says: The angel did not seek to kill Moses, but the child, viz. (Ibid. 25) "for you are a groom of blood to me." Who is called a "groom" (in this context), the child or Moses? The child.

19 יט

(24) ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו; Moses was not present at the inn. The Torah had written prior to this that Moses had taken his wife and his sons and let them ride on the donkey. [verse 20, Rabeinu Chananel notices that the verb is "vayashav", he returned, and not "vayashuvu", they returned, which is what you would expect with a family of 4 people] The meaning of the verse is that he sent his family ahead of him. Immediately afterwards we are told that Moses himself returned to Egypt. If the Torah reports sequentially, Moses could not have been at the inn at the time Tzipporah had this encounter. ויבקש המיתו, the person under threat of death was the boy, seeing that the angel had assumed the form of a serpent about to swallow the little boy. This serpent then spit out the boy and began to devour him from the opposite end, swallowing up to the part where the circumcision was to be performed. At that point, ותקח צפורה צור, Tzipporah understood what the problem was, i.e. that they were being punished for being tardy in performing the boy’s circumcision so that she herself performed it with a sharp flint.

20 כ

(כד) בדרך במלון: ויבקש המיתו. המלאך למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש מיתה תניא אמר רבי יוסי חס ושלום לא נתרשל, אלא אמר אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים, אמול ואשהה שלשה ימים, הקדוש ברוך הוא צוני (פסוק י"ט) לך שוב מצרים. ומפני מה נענש, לפי שנתעסק במלון תחלה. במסכת נדרים (דף לא ב) . והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה צפורה שבשביל המילה הוא:

(24) He sought to put him to death: [the angel] sought to kill Moshe since he had not circumcised his son Eliezer, and because he had been negligent he was worthy of the death penalty. It was taught: Rabbi Yosse said – Heaven forbid! Moshe was not [simply being] negligent; rather, he [had a thoughtful consideration] ‘if I circumcise my son and head out on the road the baby will be at risk for [the next]three days. [On the other hand] if I circumcise him and stay [in Midyan] for three days [I will be going against that which] the Holy One has commanded me to do [when G-d said] “Go, return to Egypt!” If so (if his considerations were plausible) why was he punished?! Because [when they reached the place] he dealt first with the issue of lodging [and not circumcision]. In Masechet Nedarim (31a): The angel became like a kind of a serpent and was swallowing him [Moshe] from his head down to his hips, then back, then swallowing him from his feet up to that same place. Tziporah understood that [the attack] was due to milah circumcision.

21 כא

(כד) ויפגשהו ה' - המלאך - כי היה מתעצל בהליכתו ומוליך אשתו ובניו.

(24) ויפגשהו ה', in this instance a reference to the Lord’s angel. Moses’ sin consisted of needlessly slowing down the carrying out of his mission by taking his wife and children along.

22 כב

(ב) אחר שלוחיה. כשאמר לו הקדוש ברוך הוא במדין (שמות ד יט) לך שוב מצרים, (שם כ) ויקח משה את אשתו ואת בניו גו' ויצא אהרן לקראתו, (שם כז) ויפגשהו בהר האלהים אמר לו מי הם הללו. אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני. אמר לו והיכן אתה מוליכן. אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם. אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה:

after she had been sent away: When the Holy One of Blessing said to him in Midian, “Go, return to Egypt” (Exod. 4:19), “and Moses took his wife and his sons, etc.” (4:20), and Aaron went forth “and met him on the mount of God”(4:27), he [Aaron] said to him [Moses], “Who are these?” He [Moses] replied, “This is my wife, whom I married in Midian, and these are my sons.” "And where are you taking them?" he [Aaron] asked. “To Egypt,” he replied. He [Aaron] retorted, “We are suffering with the first ones, and you come to add to them?” He [Moses] said to her [Zipporah], “Go home to your father.” She took her two sons and went away. — [from Mechilta]

23 כג

(כד) ויהי בדרך במלון. פרש"י מפני שנתעסק במלון תחלה משמע מתוך פי' שהיה לו למולו קודם שיתעסק במלון תחלה

ותימה שהרי למחרתו צריך לצאת ויסתכן הולד

וי"ל שאותו ולד היה במקום שלן לאחר שפגע בו אהרן ואמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם אע"פ ששבט לוי לא היו משועבדים מ"מ לא היה רוצה שיבואו במקום שיראו ישראל בצרה וחזרה משם צפורה ובניה וא"כ כיון שהיה בדעתם לחזור היה יכול למולו קודם שיתעסק במלון ותהיה צפורה ממתנת שם עד שיתרפא הנער ממילתו ולכך נענש:

(24) ויהי בדרך במלון, Rashi explains that because he busied himself with the lodging first teaches inside the explanation that he should have circumcised him first thing. This seems questionable, seeing that immediately after leaving the inn the baby would be exposed to the dangers of traveling in the desert!

We must therefore answer that this baby was in the place they lodged after Moses met Aharon, and he said “We are suffering with the first ones, and you come to add to them?” He did so although members of the tribe of Levi such as Moses and Aaron were not required to perform menial labor in Egypt, because in any instance he did not want them to come to a place where they would see Israel suffering, and from there Tziporah returned with her sons. And if this is so, since they thought that they would return, there was no excuse for not performing the circumcision before dealing with the lodging. Tzipporah would have stayed on at the inn until the infant had recovered from the circumcision. This is why Moses was punished.

24 כד

(כד) ויהי בדרך במלון בלכתו מן המדבר למדין עם אשתו ובניו. וספר זה אחר שהשלים כל מצות האל יתברך אליו בדבר השליחות:

(24) ויהי בדרך במלון, when he was on the way from the desert to Midian with his wife and children. The Torah tells of this incident after concluding the report of how G-d appointed Moses as the leader of the Jewish people.

25 כה

(כד) ויפגשהו ה' קרה יום מילת בנו אשר בו תשרה שכינה לעמוד בברית, כענין נמולו אתו וירא אליו ה' ואולי זאת היא סבת המנהג להכין כסא כבוד במקום המילה:

(24) ויפגשהו ה', God encountered him on the 8th day on which he should have circumcised his son occurred because on that day the presence of the Lord, שכינה is present in the brit (circumcision), as with (Abraham) he was circumcised "and God appeared to him" (Gen. 18:1). Perhaps this is the source of the practice to place a chair of honor in the place where a the circumcision is happening.

26 כו

(כד) ויבקש המיתו מלאך הממונה על זה ביקש להרוג את משה בשביל שנתרשל:

(24) [When the time passed without Eliezer being circumcised] The angel in charge of circumcision requested to kill Moses for being negligent.

27 כז

(כה) ותאמר כי חתן דמים אתה לי עשיתי זה כי אתה כשנשאתני והיית חתן לי התנית עמי שנמול את בנינו ונוציא מהם דם ברית, וכל זה אמרה לזכות משה לפני המבקש להמית:

(25) ותאמר כי חתן דמים אתה לי. I have done this seeing that when I became married to you and you were my bridegroom you stipulated that our sons would have to be circumcised and that we would extract a certain amount of blood as the mark of the covenant with G-d. Tzipporah said all this to the angel who wanted to kill her husband in his defense.

28 כח

(כד) ויהי בדרך. היתה קבלה בידם שלא יומל הבן ביום השמיני אם הוא חולה או הוא בדרך שאין יכולת במוליכו להתעכב. ובעבור כי משה לא יוכל להתעכב בשליחות השם. ראה בעצתו שלא יומל כי יסתכן הנער אם יוליכו אותו בדרך. והנה שלח השם מלאך להזכיר משה שיניח עצתו ויומל הנער וילך לו לבדו. והנער יהיה עם אמו עד שיתרפא והנה טעם ויפגשהו שבא חולי על משה מהשם שלא עלה על לבו. וזהו ויבקש המיתו אם לא יומל בנו. ובעבור שאחזתו רעדה לא יוכל הוא למולו ומלה אותו צפורה כי הוא גלה לה זה הסוד. ואל תתמה בעבור שהוא כתוב ויפגשהו ה'. כי מלאך ה' הוא. וכמוהו וה' הולך לפניהם יומם ושם כתוב ויסע מלאך האלהים. ורב שמואל בן חפני אומר חלילה להיות השם מבקש להמית משה שהולך בשליחותו להוציא עמו. רק בקש להמית אליעזר. והוא סימן ויפגשהו גם המיתו. ואחרי כן פירש שהוא אליעזר. על כן כתיב את ערלת בנה ולא הזכירו בתחלה. כי עוד לא נקרא שמו. וכמוהו ויהי בלדתה ויתן יד

(24) And it happened in the way - They had a tradition that an eight-day son should not be circumcised if he was sick or traveling since there wasn't a possibility for delaying the travel. And this was because Moses could not be delayed in his Divine mission. He saw by his own counsel not to circumcise, since the youngster would be in danger if he was put to travel. And behold, HaShem sent an angel to remind Moses to pause himself and circumcise the child and go on his way on his own. And the youngster would stay with his mother until he healed, and behold the reason of "he met him" is that sickness from HaShem came to Moses because he didn't think of it. And this is "he sought to kill him" if he didn't circumcise his son. And due to the trembling that seized him he wasn't able to circumcise his son, and Tzipporah circumcised him, because he revealed to her the secret. And do not be surprise to read "HaShem met him" because it was an angel/messenger of HaShem. And like [this verse, we have] "And HaShem walks in front of them during the day" (Exodus 13:21) and there it is written "And God's angel traveled" (Exodus 14:19). And Rav Shmuel ben Chofni says God forbid that God would want to kill Moses, who goes in a Divine mission to save his people! He just wanted to kill Eliezer. And the sign is that "he met him" and "he wanted to kill him", and after "him" is explained to be Eliezer, because it is written "the foreskin of her son", and this is not explicit in the beginning, since his name had not been given yet. And like [this verse, we have] "And it was on her giving birth, and he put his hand" (Genesis 38:28)

29 כט

R. Francis Nataf:

Compared with the description of the marriages of Ya’akov and his wives, for example, the story of Moshe and Tzipporah is highly truncated. In fact, Tzipporah’s name appears only three times in the entire Torah. What we do hear about the relationship between Moshe and his spouse leads us to conclude that it was emotionally distant. Even before their final separation alluded to in the book of Bemidbar, Moshe and Tzipporah had already known a protracted geographical separation, something unknown to any other couple in the entire Torah. This early separation would not only impact on the frequency of their interaction, it would also set its tone.

Indeed, Tzipporah remains largely invisible. To begin with, she is almost entirely silent – we hear her voice only briefly, when she appears to give Moshe some sort of rebuke concerning the circumcision of their son. Otherwise, we don’t hear from her at all.

Related to the paucity of interaction between Moshe and his wife is the parallel lack of connection between Moshe and his children, who at one point (Shemot 18:2,6) are appropriately referred to as “the children of Tzipporah.” The Torah tells us almost nothing about Moshe’s children – even less, in fact, than it tells us about Tzipporah. That being the case, we are almost surprised when the Torah uncharacteristically focuses even briefly on the significance of their names. This is all in marked contrast to the detailed and colorful description of Ya’akov and his children.

30 ל
(ג) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ (ד) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃

(3) and her two sons—of whom one was named Gershom, that is to say, “I have been a stranger in a foreign land”; (4) and the other was named Eliezer, meaning, “The God of my father was my help, and God delivered me from the sword of Pharaoh.”