וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט. וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית כְּמו שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם מִעוּטָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר אֶת שְׁנֵי הַמְּארוֹת הַגְּדוֹלִים: וְיִתְקַיֶם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם. אָמֵן:
May it be your will, Lord my God and God of my ancestors, to fill the flaw of the moon so that it is no longer in its diminished state. May the light of the moon be like the light of the sun and like the light of the seven days of creation as it was before it was diminished, as the verse states, "the two great luminaries". And may there be fulfilled for us the verse, "They shall seek the Lord their God, and David their King." Amen.
(א) ברביעי חבר שני מאורות הגדולים לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ושוין בגבהם ובתארן ובאורן, שנאמר (בראשית א, טז): "וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת" וגו'. נכנס תחרות ביניהם זה אומר לזה אני גדול ממך וזה אומר לזה אני גדול ממך, ולא היה שלום ביניהם.
(ב) מה עשה הקב"ה? הגדיל את האחד, והקטין את האחד, שנאמר (בראשית א, טז): "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה".
ON the fourth day He connected together the two luminaries, of which one was not greater (in size) than the other. They were equal as regards their height, qualities, and illuminating powers, as it is said, "And God made the two great lights" (Gen. i. 16). Rivalry ensued between them, one said to the other, I am bigger than you are. The other rejoined, I am bigger than you are.
(2) What did the Holy One, blessed be He, do, so that there should be peace between them? He made the one larger and the other smaller, as it is said, "The greater light to rule the day,” and the lesser light to rule the night and the stars he also made"
רבי שמעון בן פזי רמי כתיב (בראשית א, טז) ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך (עמוס ז, ב) יעקב הקטן שמואל הקטן (שמואל א יז, יד) דוד הקטן
“Rabbi Shimon ben Pazzi notes a contradiction: ‘And God made the two great lights; as it reads ‘The large light, and the small light.’ The moon said to the Holy One, Blessed Be He, ‘Master of the Universe, How can two kings share one crown?’ He said to her, ‘Go and diminish yourself!’ She said to him: ‘Master of the universe, because I said a logical thing before you, I should diminish myself?’ He said to her, ‘Go and you will rule by day and by night’. She said to him, ‘What is the greatness in that, How does a lamp help in the daytime?’ He said to her: ‘Go! Israel will count through you the days and the years.’ She said to him, ‘Day is the primary unit of time, and I can’t be used to count for days, as it says “And let them be for signs of the seasons and days and years”.’ He said, “Go! And great people will be called by your name: ... Yaakov the Small, Shmuel the Small, David the Small."
תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה
The Sages taught in another baraita: When the sun is eclipsed, it is a bad omen for the other nations. When the moon is eclipsed, it is a bad omen for the enemies of the Jewish people. This is due to the fact that the Jewish people calculate their calendar primarily based on the moon, and the other nations calculate based on the sun.
(ג) מִי שֶׁעָשה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אותָנוּ בְּקָרוב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשרָאֵל וְנאמַר אָמֵן:
(ה) יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו בֵּית יִשרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְששון וּלְשמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה טובָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים וּלְשָׁלום. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשורות טובות. בחורף - וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם. וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאוּלָה קְרובָה וְנאמַר אָמֵן:
May He who performed miracles for our ancestors and redeemed them from slavery to freedom, redeem us soon, and gather in our dispersed people from the four corners of the earth, so that all Israel may be united in friendship, and let us say: Amen...
May the Holy One, blessed be He, renew this month for us and for all His people the house of Israel, wherever they are, for good and blessing, gladness and joy, for salvation and consolation, livelihood and sustenance, for life and peace, good tidings and good news, for complete healing and imminent redemption, and let us say: Amen.
Rabbi Isaac of Homil (18th-19th Century Ukrainian Kabbalist): Shnei Meorot
The moon, when she was first created, was a glistening jewel. She did not merely reflect light, but rather transformed it and brought out its inner beauty, much as a precious stone glistens with a secret, hidden light all its own. In her own way, the moon was greater than the sun—for the sun only shines from its surface, whereas the moon shone from its inner essence. The sun holds the light that extends outward, whereas the moon holds the light of being.
And so will be, once again, and much more so, in the time to come, once we have transformed the world with the Torah and its mitzvot.
(ו) בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת, וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתו: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:
Blessed are you, Lord our God, King of the Universe, who by His word created the heavens, and by His breath all their host. He set for them laws and times, so that they should not deviate from their appointed task. They are joyous and glad to perform the will of their Owner, the Worker of truth whose work is truth. To the moon He said that it should renew itself as a crown of beauty for those He carried from the womb [Israel], for they are destined to be renewed like it, and to praise their Creator for the sake of His glorious majesty. Blessed are You, Lord, who renews the months.