אתמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה לימא קא סבר רב אסי קדושה אחת היא והא רב אסי מבדיל מיומא טבא לחבריה רב אסי ספוקי מספקא ליה ועביד הכא לחומרא והכא לחומרא אמר ר' זירא כותיה דרב אסי מסתברא דהאידנא ידעינן בקביעא דירחא וקא עבדינן תרי יומי אמר אביי כותיה דרב מסתברא דתנן בראשונה היו משיאין משואות משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין ואילו בטלו כותים עבדינן חד יומא והיכא דמטו שלוחין עבדינן חד יומא והשתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי
"Oh that now, if you had asked me [yesterday], I [would have] said to you: [In a case where] Rav and Rabbi Yohanan [dispute halakhah], the halakhah is according to Rabbi Yohanan. But Rava said: 'The halakhah is according to Rav in these three cases, whether strict or lenient.'" [This is one of the three cases; the other two are explained later in the Gemara]. Rabbi Yohanan said: "Wood that fell from the palm tree on shabbat: it is forbidden to light them on Yom Tov – and don't respond to me [regarding the case of] the egg!" What's the reason [that the case of the eff is not applicable in the case of the fallen wood from the palm tree]? [The case of the] egg is because, since on the day it was also fitting to swallow it and he did not permit it until tomorrow – so that you should know that something a day old is forbidden. Wood that wasn't fitting on their day [that they fell off the tree], if he permitted them tomorrow, they would come to say that on their day they are also permitted, but yesterday because it was shabbat, they weren't fitting for burning.... Rav Matanah said: "Wood that fell from the palm tree into the oven on Yom Tov, one can add to them prepared wood and light them." But turning over [the wood pieces] would be forbidden! Since most of them are permitted, when he turns them over it is permitted; so he can turn them over. But that would be annulling a prohibition ab initio! [Since the forbidden would be annulled by the majority permitted wood]. As it is taught [in a Mishnah]: "We do not annul a prohibition ab initio!" These words are with a Toraitic [prohibition], but for a rabbinic we do annul. And according to Rav Ashi, who says: "Everything that has in it permissions, even for a rabbinic [prohibition] it is not annulled," what is he to say? These words [apply] in a case where there is a[n actual] prohibition in his eyes; here it is the lightest of light prohibitions. It was stated [by Amoraim]: "The two day Yamim Tovim of exile – Rav says: '[The egg] is laid on this [day], it is permitted on this [the next day]; and Rav Asi says: 'It's laid on this [day], it is forbidden on this [the next day].'" Let us say that Rav Asi thinks that [the two days of festivals in Babylon] is one holiness. But didn't Rav Asi make havdallah between Yom Tov and its fellow!? [I.e. he must think they are two separate holinesses]. Rav Asi was extremely doubtful [whether it is one holiness or two] and [therefore] was stringent here [in the case of havdallah] and stringent here [in the case of the egg]. Rabbi Zeira said: "It seems logical [for the law regarding the egg] to be according to Rav Asi, since today we know the fixing of the months and we [nonetheless] do two days [of Yom Tov]." Abaye said: "It seems logical [for the law regarding the egg] to be according to Rav. As it is taught [in a Mishnah]: 'In the beginning, they would light torches [to announce the sighting of the new moon]. Since the confusion of the Samaritans [who would disrupt the torches], they decreed that there would be messengers who went out [and declared the sighting of the new moon].' And if the Samaritans were removed, then we would do one day [of Yom Tov], and in a case where the messengers arrive, we would do one day [of Yom Tov]." But now, since we know the fixing of the months, what's the reason that we do two days? Because they sent a message from there [Israel]: "Be careful with the practice of your ancestors that are in your hands; sometimes, the government will decree [a persecution on the Jews] and they [the Jews] will come to denigrate [Yom Tov]." It was stated [by Amoraim]: "Two days of Rosh Hashanah – Rav and Shmuel both say: '[The egg] is laid on this [day], it is forbidden on this [the next day].'" As it is taught [in a Mishnah]: "In the beginning, they used to receive testimony of the [new] month all day [on the 30th Elul]. Once, the witnesses delayed in coming,
של גליות- שאין עושין אותו אלא בני גליות הרחוקים מבית דין ואין השלוחין יכולין להגיע אצלם מראש חדש עד יו"ט להודיעם באיזה יום נקבע החודש אם ביום שלשים אם ביום שלשים ואחד ועושין ב' ימים יו"ט מספק ומדאורייתא ביום הראשון שבתון וביום השביעי שבתון ותו לא:
והא רב אסי מבדיל- ומברך המבדיל בין קדש לחול דקסבר קים לן בקביעא דירחא ויו"ט שני חול גמור הוא משום מנהג אבותינו שלא ידעו בקביעת החדש כמונו ועשאום מספק מאליהן אנחנו עושין אותם:
ספוקי מספקא ליה- אם חק חכמים הוא שהוטל על הגליות לדורות ואפילו ירבו בהם חכמים יודעי העתים יהיו עושין אותן שנים א"כ הרי הוא מדברי סופרים כיום ארוך או אם הן עשאום מאליהן מספק וחד מנייהו חול ולמאן דקים ליה בקביעא דירחא בעי אבדולי: כותיה דרב אסי מסתברא- דאסיר: קים לן בקביעא דירחא. על ידי חשבון שמחשבין תולדתו אנו למדים אם נראה ביום שלשים אם לאו: ועבדינן תרי יומי. אלמא חק קבוע הוא מתקנת חכמים על ישראל הרחוקים לעשותן ואפילו בלא ספק הלכך כחד יומא אריכא שוינהו:
כותיה דרב מסתברא. שאינו חק אלא מדאגת הספק החמירום עליהם הגליות: בראשונה- קודם שקלקלו הכותים והשיאו הם משואות ביום שלא קבעו בו החודש כדי להטעות את ישראל:
,משיאין משואות- כמו להעלותם משאת העשן מן העיר (שופטים כ) (סימן) תבערה ובראש השנה מפרש להו ובהן היו יודעין כל בני הגליות הקרובים והרחוקים את קביעת החודש ולא היו עושין אלא יו"ט אחד בכל מקום:
,שיהו שלוחים יוצאים - ועד מקום שיכול להגיע בתוך חמשה עשר ימים הם מודיעים ועושין יום אחד והשאר עושין שני ימים:
ואילו בטלו הכותים - הדרינן ועבדינן משואות בראש ההרים וידעו הכל:דגזרי המלכות גזרה - שלא יתעסקו בתורה וישתכח סוד העיבור מכם ותעבדו נמי חד יומא ואתי לקלקולי ולעשות חסר מלא ומלא חסר ותאכלו חמץ בפסח:
(כד) שני ימים טובים אלו של גליות שתי קדושות הן ואינן כיום אחד לפיכך דבר שהיה מוקצה ביום טוב ראשון או שנולד בראשון אם הכין אותו לשני הרי זה מותר. כיצד ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני. חיה ועוף שניצודו בראשון יאכלו בשני. דבר המחובר לקרקע שנעקר בראשון יאכל בשני. וכן מותר לכחול את העין ביום טוב שני ואע"פ שאין שם חולי. במה דברים אמורים בשני ימים טובים של גליות אבל שני ימים של ראש השנה קדושה אחת הן וכיום אחד הן חשובים לכל אלו הדברים אלא לענין המת בלבד. אבל ביצה שנולדה בראשון של ראש השנה אסורה בשני וכן כל כיוצא בזה. שבת הסמוכה ליום טוב ונולדה ביצה באחד מהן אסורה בשני וכן כל כיוצא בזה. ואפילו נולדה ביום שני לא תאכל בשבת הסמוכה לו
רבינא הוה יתיב קמיה דרב (אסי) בשני ימים טובים של ראש השנה חזייה דהוה עציב אמר ליה אמאי עציב מר? א"ל דלא אותיבי עירובי תבשילין. אמר ליה ולותיב מר האידנא מי לא אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיו"ט לחבירו ומתנה.
חזייה - רבינא לרב אשי דהוה עציב: ה"ג אמאי עציב מר:
א"ל דלא אותיבי ערובי תבשילין - לא הושבתי כלומר לא הכנתי לי ערובי תבשילין לאפות ולבשל מי"ט לשבת דתנן לקמן (דף טו:) עושה אדם תבשיל מערב י"ט לשם ערוב:
(יא) שני ימים טובים שחלו להיות בחמישי וערב שבת עושה עירובי תבשילין מיום רביעי שהוא ערב יום טוב. שכח ולא הניח מניחו בראשון ומתנה. כיצד מניח עירובי תבשילין ביום חמישי ואומר אם היום יום טוב ולמחר חול למחר אבשל ואופה לשבת ואיני צריך כלום ואם היום חול למחר יום טוב בעירוב זה יותר לי לאפות ולבשל למחר מיום טוב לשבת.
(יד) כל הדברים האלו שאמרנו היו בזמן שהיו בית דין של ארץ ישראל מקדשין על פי הראיה והיו בני הגליות עושין שני ימים כדי להסתלק מן הספק לפי שלא היו יודעין יום שקדשו בני ארץ ישראל. אבל היום שבני ארץ ישראל סומכין על החשבון ומקדשין עליו אין יום טוב שני להסתלק מן הספק אלא מנהג בלבד.
(טו) ולפיכך אני אומר שאין מערב אדם ומתנה בזמן הזה לא עירובי תבשילין ולא עירובי חצרות ולא שתופי מבואות ואינו מעשר הטבל על תנאי אלא הכל מערב יום טוב בלבד.
(כא) זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא. ויום טוב שני מדברי סופרים הוא ומדברים שנתחדשו בגלות. ואין עושין בני ארץ ישראל שני ימים טובים אלא בראש השנה בלבד. ובהלכות קידוש החדש מספר זה נבאר עיקר מנהג זה ומאי זה טעם עושין ראש השנה שני ימים בכל מקום.
R. Chaim: contradiction in the Rambam. He poskens like Rav that noldah bzeh muteret bzeh. but here he says that the tenai was only practiced in the time when the second day of yontof was observed out of safek, but nowadays when everyone relies on the calculation the essence of yom tov sheni is not to be removed from safek but rather is a minhag/takanah alone. So question is, if we hold that nowadays, as a result of minhag, we no longer view one day of a two day yontof as chol and the other as kodesh, but rather both as kodesh to some degree, how can the rambam posken that an egg born on the first day can be mutar on the second day, when this should not apply because both days are kodesh - and just like an egg born on yontof is not permitted on the shabbos immediately following, so too here it should not be permitted.
His answer - that yes the rambam holds that nowadays the two days of yontof are observed due to minhag and not due to safek, but the nature of this minhag is b'torat sfeika as opposed to b'torat vadai.
looking at the first day of yontof, this is vadai yontof. However, looking at dinim that relate to the two days of yontof together, those dinim are in torat sfeika
so - din of noldah b'zeh muteret b'zeh - inherently involves the two days as a combined entity, which is in the torat sfeika and therefore makes sense to posken like rav. Rambam alludes to this reasoning when he says that the two days are two kedushos. This is the concept that, because of the origin of the two day observance out of safek, the minhag is to understand the two days as a seesaw of kedusha - when one day is kodesh, the other is chol; when one day is chol, the other day is kodesh. this applies, however, only when we deal with dinim - like nolad - that deal with both days together as a single entity.
However not true for the tenai. because regarding the tenai that is really two separate dinim. each is a separate din on a separate day. ie - you say of the first day, if this day is chol, then I can make my eruv tavshilin. Further, it is not a true safek regarding the second day; and a true safek is required in order for us to do this tenai.
what about his explicit reasoning - these two days are not a single kedushah - rather there are two kedushas - and therefore noldah bzeh muteret bzeh. My theory, that when they were making the takanah the rabbis decreed that there were two kedushos of the days, and that therefore the principal of nolad does not apply from one day to the other. but this is difficult, because when we have two kedushos, one on top of the other, that are different, then the principal of nolad applies - ie egg born on a friday yontof may not be eaten on shabbos.