(1) בראשית IN THE BEGINNING — Rabbi Isaac said: The Torah which is the Law book of Israel should have commenced with the verse (Exodus 12:2) “This month shall be unto you the first of the months” which is the first commandment given to Israel. What is the reason, then, that it commences with the account of the Creation? Because of the thought expressed in the text (Psalms 111:6) “God declared to God's people the strength of God's works (i.e. God gave an account of the work of Creation), in order that God might give them the heritage of the nations.” For should the peoples of the world say to Israel, “You are robbers, because you took by force the lands of the seven nations of Canaan”, Israel may reply to them, “All the earth belongs to the Holy One, blessed be God; God created it and gave it to whom God pleased. When God willed God gave it to them, and when God willed God took it from them and gave it to us” (Yalkut Shimoni on Torah 187).
והישר בעיניו תעשה, אלו אגדות משובחות הנשמעות באזני כל אדם:
"... and you do what is just in God's eyes" heed the exemplary Aggadot (stories), which (unlike Jewish laws) are understood by all people (lit. heard by all.)
(ג) דורשי רשומות אומרים: רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם? - למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו.
(3) The expounders of metaphor say: Do you wish to recognize the One who spoke and brought the world into being? Learn Aggadah (stories.) For if you do so, you will come to recognize the Holy One Blessed be God and cleave to God's ways.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לִבְאֵר עֲמֻקָּה מְלֵאָה מַיִם וְהָיוּ מֵימֶיהָ צוֹנְנִין וּמְתוּקִים וְטוֹבִים, וְלֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, בָּא אָדָם אֶחָד וְסִפֵּק לָהּ חֶבֶל בְּחֶבֶל, מְשִׁיחָא בִּמְשִׁיחָא, וְדָלָה מִמֶּנָּה, וְשָׁתָה, הִתְחִילוּ הַכֹּל דּוֹלִין וְשׁוֹתִין. כָּךְ מִדָּבָר לְדָבָר, מִמָּשָׁל לְמָשָׁל... וְרַבָּנָן אָמְרִין אַל יְהִי הַמָּשָׁל הַזֶּה קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַמָּשָׁל הַזֶּה אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָבַד זָהוּב מִבֵּיתוֹ אוֹ מַרְגָּלִית טוֹבָה, לֹא עַל יְדֵי פְּתִילָה כְּאִיסָר הוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ...
Rabbi Chanina said: (Torah shall be compared to) a deep well, filled with water that is cold, sweet, and good, and no one has been able to drink from it. A person comes and decides to tie one rope to another, one bucket to another, and is able to draw water with it, and he drank. Thus everyone began to do and they drank. So to from thing to thing, parable to parable... And the rabbis said: do not let a parable be unimportant in your eyes, for through a parable a person is able to grasp Torah. A story of a king who lost a piece of gold or a precious stone. Is it not through the light of a cheap candle that he finds it?
אחרים אומרים גד שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים.
Others say: It was called coriander [gad] because it is similar to a tale [haggada], which draws a person’s heart toward it, just like water, which is essential for life, draws one.
(לא) ד"א יערף כמטר לקחי - מה מטר זה יורד על האילנות, ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד - לפי מה שהם בגפן, לפי מה שהם בזית, לפי מה שהן בתאינה - כך דברי תורה: כולם אחת - ויש בהם מקרא ומשנה הלכות ואגדות:
(31) Another thing: "My teaching shall drip as the rain": Just as rain is one, and it descends on the trees and imparts to each a distinct flavor: to the grapevine, in accordance with its nature, to the olive tree, in accordance with its nature; and to the fig tree, in accordance with its nature — so words of Torah are all one, and they "impart the flavors" of Scripture, Mishnah, halachoth, and aggadoth.
ד"א אנכי י"י אלהיך (שם) א"ר חננא בר פפא נראה להם הקב"ה פנים זעופות פנים בינוניות פנים מסבירות פנים שוחקות פנים זועמות למקרא כשאדם מלמד את בנו תורה צריך ללמדו באימה פנים בינונית למשנה פנים מסבירות לתלמוד פנים שוחקות לאגדה
I am God, your God... Rabbi Chanina the son of Papa said: God appeared to them faces of rage (awe), faces of neutrality, faces of reason, and faces of play. Faces of rage is Scripture, for when a person teaches their child Torah they must teach them with awe (fear). Faces of neutrality is the Mishnah, faces of reasoning is the Talmud, and faces of play is Aggadah.
מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַה מִּגְדְּלוֹת הָרֶקַח הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ מִכָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת מָלֵא מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וַהֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת
Mountains (מגדלות) of spices... Rabbi Tanchuma said: Just as the spicemaker's casket (מגדלות) is full of all kinds of spices, so should a scholar be full of Scripture, Mishnah, Talmud, Laws, and Aggadot (stories.)
(טו) בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם. אֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, וְאֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם. עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי דְּאִינּוּן אָמְרִין הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָאָרֶץ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא, וּמִשֶּׁעֲשָׂאוֹ עָשָׂה אִיפִיפוֹרִין שֶׁלּוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה סו, א): הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וגו'. וְעַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית הִלֵּל דְּאִינּוּן אָמְרִין הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, מִשֶּׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, כָּךְ (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעִי, אַף דֵּין קְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית הִלֵּל (תהלים קב, כו): לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קב, כו): וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. אָמַר רַבִּי חָנִין מִמָּקוֹם שֶׁהַמִּקְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית שַׁמַּאי, מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. (בראשית א, ב): וְהָאָרֶץ הָיְתָה, כְּבָר הָיְתָה, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים אָמַר, לַבְּרִיאָה שָׁמַיִם קָדְמוּ, וְלַשִּׁכְלוּל, הָאָרֶץ קָדְמָה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אַמְרֵי טַעְמָא, לַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם קָדְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, וְלַשִּׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, תָּמֵהַּ אֲנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בְּרִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּאִלְפָס וְכִסּוּיָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יג): קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אִם כְּדַעַת אַבָּא לָמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לְשָׁמַיִם וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לְאֶרֶץ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
The sages taught: The school of Shammai says: The heaven was created first and the earth was created afterward. For it is said, "In the beginning God created Heaven and Earth." (Gen. 1:1) But the school of Hillel says: The earth was created first and heaven afterwards. For it is said, "In the day that the Lord God made earth and heaven." (Gen 2:4) The school of Hillel said to the school of Shammai: According to you a person should build the upper story of the house first and the lower story afterwards, for in the verse, "It is God who builds God's upper chambers in the heavens and founded God's lower vault upon the earth." (Amos 9:6) The school of Shammai replied to the school of Hillel: According to you, a person should first make a footstool and then make the throne, for in the verse, "The heaven is My throne and the earth My footstool." (Isaiah 66:1) But, the sages say: Both were created at one and the same time, for it is said, "My hand has laid the foundation of the earth and my right hand has spread out the heavens. When I called on to them they stood up together." (Isaiah 38:14) In the name of the sages, Rabbi Yochanan said: In creation Heaven was first, in being brought to completion earth was first. Rabbi Tanchuma said: I will state the proof for this statement, the verse, "God created heaven and earth." (Gen 1:1) shows that heaven was first in creation, while the verse, "In the day the Lord, God, completed making earth and heaven." (Gen 2:4) shows that earth was first in being brought to completion. Rabbi Eliezar son of Rabbi Shimon observed: Why does scripture at times put earth before heaven and at other times heaven before earth? To teach that the two are of equal value.