Berlin: Ester
Carnival celebrations often contain elements such as eating, drinking, carousing, masks and disguises, parades and processions and combat and mock battles. There is an air of wildness and violence that is made acceptable, perhaps only barely acceptable, because it is done within the bounds of a socially sanctioned festive occasion. Carnival permits the release of one’s urge for violence and revenge in a way that channels the violence so that it is not actually destructive.
אחשורוש ושמואל אמר שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר (אסתר י, א) וישם המלך אחשורוש מס
הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (בראשית לו, מג) הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (במדבר כו, ט) הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן (דברי הימים ב כח, כב) הוא המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו (דברי הימים א א, כז)
'Ahashverosh', Shmuel said: The face of Israel was blackened in his days like the bottom of a pot. And Rabbi Yohanan said: All who remembered him said, "woe for his head". And Rabbi Hanina said: Everyone was made poor in his days, as was said (Esther 10:1): "And Ahashverosh the King placed a levy." "That is Ahashverosh", he is wicked from beginning to end. (Genesis 36:43) "That is Esau", he is wicked from beginning to end. (Numbers 26:9) "Those are Dathan and Abiram", they are wicked from beginning to end. (II Chronicles 28:22) "That is King Ahaz", he is wicked from beginning to end. (I Chronicles 1:27) "Abram, that is Abraham", he is righteous from beginning to end. (Exodus 6:26) "Those are Aaron and Moses", they are righteous from beginning to end. (I Samuel 17:14)
(יח) וּפְלִשְׁתִּ֣ים פָּֽשְׁט֗וּ בְּעָרֵ֨י הַשְּׁפֵלָ֣ה וְהַנֶּ֘גֶב֮ לִֽיהוּדָה֒ וַֽ֠יִּלְכְּד֠וּ אֶת־בֵּֽית־שֶׁ֨מֶשׁ וְאֶת־אַיָּל֜וֹן וְאֶת־הַגְּדֵר֗וֹת וְאֶת־שׂוֹכ֤וֹ וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ וְאֶת־תִּמְנָ֣ה וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם׃ (יט) כִּֽי־הִכְנִ֤יעַ יקוק אֶת־יְהוּדָ֔ה בַּעֲב֖וּר אָחָ֣ז מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הִפְרִ֙יעַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וּמָע֥וֹל מַ֖עַל בַּיקוק׃ (כ) וַיָּבֹ֣א עָלָ֔יו תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֥צַר ל֖וֹ וְלֹ֥א חֲזָקֽוֹ׃ (כא) כִּֽי־חָלַ֤ק אָחָז֙ אֶת־בֵּ֣ית יקוק וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיִּתֵּן֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹ֥א לְעֶזְרָ֖ה לֽוֹ׃ (כב) וּבְעֵת֙ הָצֵ֣ר ל֔וֹ וַיּ֖וֹסֶף לִמְע֣וֹל בַּֽיקוק ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃ (כג) וַיִּזְבַּ֗ח לֵאלֹקֵ֣י דַרְמֶ֘שֶׂק֮ הַמַּכִּ֣ים בּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר כִּ֠י אֱלֹקֵ֤י מַלְכֵֽי־אֲרָם֙ הֵ֚ם מַעְזְרִ֣ים אֹתָ֔ם לָהֶ֥ם אֲזַבֵּ֖חַ וְיַעְזְר֑וּנִי וְהֵ֛ם הָיוּ־ל֥וֹ לְהַכְשִׁיל֖וֹ וּלְכׇל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כד) וַיֶּאֱסֹ֨ף אָחָ֜ז אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹקִ֗ים וַיְקַצֵּץ֙ אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹקִ֔ים וַיִּסְגֹּ֖ר אֶת־דַּלְת֣וֹת בֵּית־יקוק וַיַּ֨עַשׂ ל֧וֹ מִזְבְּח֛וֹת בְּכׇל־פִּנָּ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (כה) וּבְכׇל־עִ֨יר וָעִ֤יר לִֽיהוּדָה֙ עָשָׂ֣ה בָמ֔וֹת לְקַטֵּ֖ר לֵאלֹקִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּכְעֵ֕ס אֶת־יקוק אֱלֹקֵ֥י אֲבֹתָֽיו׃ (כו) וְיֶ֤תֶר דְּבָרָיו֙ וְכׇל־דְּרָכָ֔יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃ (כז) וַיִּשְׁכַּ֨ב אָחָ֜ז עִם־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֤הוּ בָעִיר֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כִּ֚י לֹ֣א הֱבִיאֻ֔הוּ לְקִבְרֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּמְלֹ֛ךְ יְחִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
“Abram, this is [hu] Abraham” (I Chronicles 1:27); this indicates that Abraham didn’t change, as he remained in his righteousness from beginning to end. Similarly, “This is [hu] Aaron and Moses” (Exodus 6:26); they remained in their righteousness from the beginning of their life to the end of their life. Similarly, with respect to David: “And David, this was [hu] the youngest” (I Samuel 17:14), indicates that he remained in his humility from beginning to end. Just as in his youth, when he was still an ordinary individual, he humbled himself before anyone who was greater than him in Torah, so too, in his kingship, he humbled himself before anyone who was greater than him in wisdom.
(יא) וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽד׃ {פ} (יב) וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃ (יג) וַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽי־יִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵֽי־שָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָֽלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽה׃ (יד) וְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּל׃ {ס} (טו) וְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶת־צֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ (טז) וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ {פ}
(יז) וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א לְאַחֶ֙יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ׃ (יח) וְ֠אֵ֠ת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר־הָאָ֑לֶף וְאֶת־אַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶת־עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח׃
(ח) וְהַשְּׁתִיָּ֥ה כַדָּ֖ת
(8) And the drinking was according to the law.
ויין מלכות רב אמר רב מלמד שכל אחד ואחד השקהו יין שגדול הימנו בשנים (שם, ח) והשתיה כדת (אין אונס) מאי כדת א"ר חנן משום ר"מ כדת של תורה מה דת של תורה אכילה מרובה משתיה אף סעודתו של אותו רשע אכילה מרובה משתיה
Rav said: "And the drinking was according to law." Why 'according to law'?... Rabbi Hanan said in the name of Rabbi Meir: According to the law of the Torah. As the law of the Torah [mandates] more eating than drinking, so at the banquet of the wicked one there was more eating than drinking.
אכילת מזבח מרובה משתיה פר ושלשה עשרונים סולת לאכילה ונסך חצי ההין
Rashi
The eating around a Zevach sacrifice was more than the drinking. 'A cow and 23 measures of flour and half a hin's poured libation.
ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אטו עד השתא לא טב לביה בחמרא אמר רבא יום השביעי שבת היה שישראל אוכלין ושותין מתחילין בד"ת ובדברי תשבחות אבל עובדי כוכבים שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכן בסעודתו של אותו רשע הללו אומרים מדיות נאות והללו אומרים פרסיות נאות אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו אינו לא מדה' ולא פרסי אלא כשדה' רצונכם לראותה אמרו לו אין ובלבד שתהא ערומה שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת היינו דכתיב אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה כשם שעשתה כך נגזר עליה ותמאן המלכה ושתי מכדי פריצתא הואי דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו מ"ט לא אתאי א"ר יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא [בא גבריאל ועשה לה זנב]
"On the seventh day, when the king's heart was merry with wine." Because until then his heart was not merry with wine? Rava said: the seventh day was Shabbat. For when Israel eats and drinks, they begin with words of Torah and with words of praise. But when worshippers of the stars eat and drink, they begin with nothing but words of frivolity. And thus it was at the banquet of the wicked one. Some would say 'praiseworthy are the Median women', others would say 'praiseworthy are the Persian women'. Ahashverosh said to them: The vessel that I use is neither Median nor Persian; rather, it is Chaldean. Do you wish to see her? They said to him: yes, but only if she is naked. Because with a measure that a man measures, they measure for him. This teaches that Vashti, the wicked one, would bring the daughters of Israel, strip them naked, and make them do work on Shabbat. For it was written: "After these things, when the anger of king Ahashverosh abated, he remembered Vashti and what she had done, and what had been decreed against her." As she had done, thus was it decreed against her. "And Queen Vashti refused." You know, she was licentious, as Master said: the two of them intended to commit transgressions. What is the reason that she did not come? Rabbi Yose bar Hanina said: This teaches that leprosy (tzara'at) broke out on her. It was taught in a Baraita: [Gabriel came and put a tail on her.]
אחר הדברים האלה (אחר מאי) אמר רבא אחר שברא הקב"ה רפואה למכה דאמר ר"ל אין הקב"ה מכה את ישראל אא"כ בורא להם רפואה תחילה שנאמר (הושע ז, א) כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים
"After these things..." (After what?) Rava said: After the Holy One, Blessed Be He, created a cure for the wound. For Resh Lakish said: the Holy One, Blessed Be He, does not wound Israel until he has created a cure for them beforehand, as it is said (Hosea 7:1) "As I have cured Israel, so the sin of Ephraim will be revealed."
ישנו עם אחד אמר רבא ליכא דידע לישנא בישא כהמן אמר ליה תא ניכלינהו אמר ליה מסתפינא מאלקיו דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי אמר ליה ישנו מן המצות אמר ליה אית בהו רבנן אמר ליה עם אחד הן שמא תאמר קרחה אני עושה במלכותך מפוזרין הם בין העמים שמא תאמר אית הנאה מינייהו מפורד כפרידה זו שאינה עושה פירות ושמא תאמר איכא מדינתא מינייהו ת"ל בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם דלא אכלי מינן ולא נסבי מינן ולא מנסבי לן ואת דתי המלך אינם עושים דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י ולמלך אין שוה להניחם דאכלו ושתו ומבזו ליה למלכות ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן זורקו ושותהו ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן חובטו בקרקע ואינו שותהו
"There is one people..." Rava said: There is no one who knows the language of wickedness like Haman. [Haman] said to him, "Come, let us finish them off." [Ahashverosh] said to him, "I am afraid of their God, that He does not serve me as he served my predecessors." [Haman] said to him, "They have been lazy regarding the commandments." [Ahashverosh] said to him, "There are Rabbis among them." [Haman] said to him, "They are one people." Perhaps you will say that I am making a gap in your kingdom, [but] they are scattered among the nations. Perhaps you will say that there is some benefit from them, they are separated like a single slice that does not produce fruit. Then perhaps you will say that they make up a province, [but] a saying teaches 'in all the provinces of your kingdom'. Their laws are different than any other people's; they do not perform the laws of the king, for they procrastinate the entire year [saying], 'today is Shabbat', 'today is Passover'. And there is no benefit to the king to let them remain, for they eat and drink and despise the kingdom. And even if a fly falls into the cup of one of them, he casts it out and drinks, but if my lord the king touches the cup of one of them, he flings it to the ground and does not drink.
"On that night the king's sleep was disturbed..." Rabbi Tanhum said, the sleep of the King of the Universe was disturbed. And the Rabbis said that the uppermost ones were disturbed and the lowermost ones were disturbed. Rava said that [it means] the sleep of King Ahashverosh himself. A thought came to [Ahashverosh]. He said, what just came before me, that Esther invited Haman? Perhaps they are considering teaming up against that man (Ahashverosh himself) to slay him? Circling back he said, if so, is there no man here who would have mercy on me and let me know? Circling back he said, then perhaps there is a person who did me good service and I did not repay him? Because of this people have refrained and have not revealed [anything] to me? Immediately "he said to bring the book of records, the daily chronicles..."