Balak ~ Being a King

(ב) וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ (ג) וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ד) וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ (ה) וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ (ו) וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃ (ז) וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃

Numbers 22:2-7

(2) Balak son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites. (3) Moab was alarmed because that people was so numerous. Moab dreaded the Israelites, (4) and Moab said to the elders of Midian, “Now this horde will lick clean all that is about us as an ox licks up the grass of the field.” Balak son of Zippor, who was king of Moab at that time, (5) sent messengers to Balaam son of Beor in Pethor, which is by the Euphrates, in the land of his kinsfolk, to invite him, saying, “There is a people that came out of Egypt; it hides the earth from view, and it is settled next to me. (6) Come then, put a curse upon this people for me, since they are too numerous for me; perhaps I can thus defeat them and drive them out of the land. For I know that he whom you bless is blessed indeed, and he whom you curse is cursed.” (7) The elders of Moab and the elders of Midian, versed in divination, set out. They came to Balaam and gave him Balak’s message.

Wouldn’t it have been more logical to tell us from the outset that Balak was king of Moab? Why would the Torah not begin like this? Make your own explanation up, the rabbis do that all the time.

What other options were available to the King of Moab, instead of looking for a magician to curse the Israelites?

A strong and confident king might have presented the people with a clear strategy, such as: 1) we will send emissaries to the Israelites to see what their intentions are; perhaps we can reach a peaceful understanding with them; 2) we will muster our troops and be ready for battle, if necessary; 3) we will reach out to our neighboring allies to see if they will stand with us in our confrontation with the Israelites.

How would you describe Bilaam's attitude throughout the story? Why does he treat his donkey the way he does? What other options the text seems to leave open for him, that he does not take?

תענית כ׳ א:ט״ז

תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה

Taanit 20a:16

Our Rabbis have taught: A person should always be soft like a reed and not hard like a cedar. It once happened that R. Eleazar the son of R. Simeon was coming from Migdal Gedor, from the house of his teacher, and he was riding his donkey by the river and he felt a great happiness and full of himself because he had studied a lot of Torah

תענית כ׳ ב:א׳-ג׳

נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי אמר להם למי אתם קורין רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות:

Taanit 20b:1-3

A particularly ugly man happened upon him and said to him, Peace be upon you, Rebbi, and he [R. Eleazar) did not respond. He said to him, Good for nothing! How ugly this man is! Are all the people of your city as ugly as you are? The man said: I do not know, but go and tell the artisan who made me, how ugly is the vessel which you have made. When he [R. Eleazar] acknowledged, in his gut, that he had done wrong he got down from his donkey and prostrated himself before the man and said to him, I submit myself to you; forgive me. He said to him: I will not forgive you until you go to the artisan that created me and tell him: how ugly is the vessel that you created. He [R. Eleazar] walked behind him until he reached his city. When his fellow citizens came out to meet him greeting him with the words, ‘Peace be upon you rabbi and teacher,’ the man asked them, ‘Who are you calling rebbi, rebbi’? They replied, ... ‘The man who is walking behind you.’ He said to them: ‘If this man is a rabbi, may there not be any more like him in Israel’! They asked him: ‘Why’? He replied: ‘He did such and such to me.' They said to him: ‘Nevertheless, forgive him, for he is a man of great Torah learning.’ The man replied: ‘For your sakes I will forgive him, but only if he does not make a habit of acting this way.’ Immediately, R. Eleazar son of R. Simeon entered [the Beit Midrash] and expounded, A man should always be soft like a reed and not hard like a cedar. And for this reason the reed merited that of it should be made a quill for the writing of the Torah scroll, phylacteries and mezuzot.

העמק דבר על בראשית ל״ב:ל״ג:ג׳

(לג) בגיד הנשה. שלא יהא אדם קשה כגיד וכדאי׳ במסכת תענית פ״ג לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז:

Haamek Davar on Genesis 32:33:3

The tendon of the thigh - a person should never be hard like the tendon of the thigh, as we see in Taanit 3rd chapter: a person should always be soft like a reed and not hard like the cedar.

ברכות י״ז א:ט׳-י״א

לעולם יהא אדם ערום ביראה (משלי טו, א) מענה רך משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפילו עם נכרי בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק. מרגלא בפומיה דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין שנאמר (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם לעושים לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא.

Berakhot 17a:9-11

A man should always be cunning in the fear [of God], giving the soft answer that turneth away wrath (cf. Prov. xv. 1), increasing peace with his brethren and relatives and with all men, even the heathen in the street ; so that he may be beloved above and popular on earth, and acceptable to his fellow-creatures. They say of Rabban Johanan b. Zakkai that nobody ever greeted him first, not even the heathen in the street. It was a favourite saying of Raba : The goal of wisdom is repentance and good works; so that a man shall not read [Torah] and study [Mishnah] and then contradict his father or mother or teacher or anybody greater than he in knowledge and number [of years]; as it is said, "The fear of the Lord is the beginning of wisdom, a good understanding have all that do thereafter" (Ps. cxi. 10). "All that learn" is not said here, but "all that do thereafter," i.e. they that practise Torah for its own sake, but not they that practise Torah not for its own sake. As for him who does not fulfil the Torah for its own sake, it were better had he never been created.

שבת ל׳ ב:י״ב

. ת"ר לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי מעשה בשני בני אדם

Shabbat 30b:12

Our Rabbis taught: A man should always be gentle like Hillel, and not impatient like Shammai. It once happened that two men

שבת ל״א א:א׳-ד׳

שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד:

Shabbat 31a:1-4

Who bet with each other and said, "Anyone who can go and make Hillel annoyed, he may take four hundred zuzim." One of them said, "I shall annoy him." That very day was the eve of the Sabbath, and Hillel was bathing his head. He went and passed by the opening of his home and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and exited to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Babylonians heads are wide?" He said to him, "My son, you are asking a great question. It is because they do not have intelligent midwives [and so the heads do not come out correctly]." He went and waited an hour. He came back and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to greet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Ethiopians' eyes are bleary?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live surrounded by sand [which reflects sun into their eyes]." He went and waited an hour. He returned and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Africans have wide feet?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live between the bays." He said to him, "I have many questions to ask, but I will forgo them, so that you may not get mad." He wrapped himself up and sat before him. He said to him, "All the questions that you have to ask, ask." He said to him, "Are you the Hillel that they call the prince of Israel?" He said to him, "Yes." He said to him, "If you are him, then I wish that there will not be many in Israel like you!" He said to him, "My son, for what reason?" He said to him, "For because of you, I lost four-hundred zuz!" He said to him, "Be careful with your spirit like Hillel, whom you lost because of him four-hundred zuz, because even for four-hundred zuz, Hillel will not get angry."

ברכות ס׳ ב:י״ב-י״ג

לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה:

Berakhot 60b:12-13

A man should always accustom himself to say, "Whatever the All-merciful does, He does for the best." As when R.'Akiba was journeying by the way, he came to a certain town and asked for hospitality, but it was refused him ; so he exclaimed, "Whatever the All - merciful does is for the best." He went and spent the night in the field, having with him a cock, an ass and a lamp. A gust of wind came and extinguished the lamp, a cat came and ate the cock, and a lion came and devoured the ass ; but he exclaimed, "Whatever the All-merciful does is for the best." That same night a band of robbers came and captured the town. He thereupon said to them, "Did I not tell you that whatever the Holy One, blessed be He, does is all for the best!"

בבא קמא צ״ג א:ו׳

אמר רבי אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח:

Bava Kamma 93a:6

Rabbi Abbahu says: A person should always be among those who are pursued and not among the pursuers. One can prove that this is so, as none among birds are pursued more than doves and pigeons, as all predators hunt them, and from all birds the verse deemed them fit to be sacrificed on the altar.