השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין
מצוה שלישית שאמרה תורה בפירות שביעית (ר"פ בהר) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ודרשולאכלה ולא לסחורה. וזה דבר תורה הוא כמו שאמרו באחרון שלע"ז (סב א) נמצא פורע חובו בפירותשביעית והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה. וכן במקומות רבים מן התלמוד (בכורות יב ב, ועי' סוכהמ א, וש"נ) בא כלשון הזה. ונכפלה זאת המצוה באמרו ית' (משפטי' כג) ואכלו אביוני עמך. שלא אמרלאביוני עמך תעזוב אותם כמו שאמר (ר"פ קדושים) לעני ולגר תעזוב אותם בלקט ושכחה אבל לשוןאכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום (שם ופ' בהר ב"פ). והנה העושה סחורה בהם עובר בעשה:
מאי שכרן שביעית אילימא דיהבינן להו שכר מפירות שביעית נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית והתורה אמרה (ויקרא כה, ו) לאכלה ולא לסחורה
איבעיא להו מהו לפדות בבהמת שביעית ודאי לא תיבעי לך לאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה כי תיבעי לך ספק
חידושי הרמב"ן מסכת עבודה זרה דף סב עמוד א
נמצא זה פורע חובו בפירות שביעית ורחמנא אמר לאכלה. פי' רחמנא אמר בפירות שביעית דלאכילהניתנו ולא לדבר אחר, לפיכך אסור ליקח בפירות שביעית מן התורה כל דבר שאינו נאכל, כדתנן במס'שביעית (פ"ח) אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית אם לקח יאכל כנגדן. וכ"שבפירות שביעית עצמן דאין לוקחין בהם עבדים וקרקעות וה"ה לחלוק וטלית וכל דבר שאינו ראוילאכילה. והכי תניא בתוספתא (שביעית פ"ו) היה בידו סלע של שביעית ובקש ליקח בו חלוק הולךאצל חנוני ואומר לו תן לי מן הפירות ונותן לו והלה אומר הרי פירות הללו נתונין לך במתנה וכו'.והתם תניא פירות שביעית אין לוקחין בהם מים ומלח וכו'. אבל דבר הראוי לאכילה ודאי לוקחין ביןבפירות שביעית בין בדמיהן, ומוכרין אותם במעות ע"מ ליקח בהן פירות וכל דבר הנתפס בקדושתשביעית, והיינו סלע של שביעית. וה"נ מוכח בפ' לולב וערבה (מ"א א'), אלא שאסרו למכרן כדרךסחורה דתנן (שביעית פ"ח) אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל וכו'. ותני בתוספתא לאימלא את החבית ומוכרה כמות שהיא אלא אומר חבית זו אני מוכר בדינר כלכלה זו אני מוכרבטריסית, וה"נ איתא בפ' זה בורר בתרא (כ"ו א') וכן פירש שם רש"י ז"ל.
וטעמא דמילתא דדבר הראוי לאכילה הואיל ונתפס בקדושת שביעית ואפשר לנהוג בו קדושתשביעית מותר, אבל דמים שאי אפשר לנהוג בהם קדושת שביעית כגון חלוק אסור דמפקע להומקדושתייהו ולא קרינא בהו לאכלה. ולפרוע חובו בפירות שביעית נמי משום האי טעמא אסור, דכיוןדדמי הפירות נשארין בידו ואינן נתפסין הויא לה סחורה. והא דתנן במס' קידושין (נ"ב א') וש"מהמקדש בפירות שביעית מקודשת, דיעבד קאמר והיינו ש"מ דאע"ג דאסור מקודשת היא. וכך אמרובירושלמי מה בין הקונה אשה לקונה שפחה וכו'.
המקדש בפירות שביעית מקודשת
אמר ר' אלעזר אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח ורבי יוחנן אמר בין דרך מקח בין דרך חילול