ויקרא אלהים לרקיע שמים. לא רצה יקוק שיקרא בשם רקיע כי שם זה מורה על הפירוד והמחלוקת מלשון וירקעו פחי הזהב לרוקע הארץ. כי כל רקיע הוא מסך מבדיל בין שני דברים, ומטעם זה לא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא המחלוקת, כי אין טובה כי אם במקום מציאת האחדות, ולכך נאמר בשלישי שתי פעמים כי טוב אחת למלאכת יום שלישי ואחת לגמר מלאכת המים שיש בו צד אחדות שנאמר יקוו המים אל מקום אחד ובעבור אחדות זה הזכיר כי טוב, אבל ביום ב' אשר ממנו יוצא כל שינוי והוא התחלה לכל שינוי ומחלוקת לא נאמר בו כי טוב ולא רצה יקוק שיקרא בשם רקיע המורה על מסך מבדיל ובין אחים יפריד.
And God called the firmament, heaven: God did not want that it should be called with the name, firmament - [rakiya] since that name indicates division and disagreement, as per (Exodus 39:3), "And they flattened (yiraka'au) the gold [into thin plates]" - for that which was to cover the earth. Since any [rakiya] is a covering that separates between two things. And for this reason, it does not state, "that it was good" on the second day, since disagreement was created on it; since there is no good except in a place where we find unity. And therefore on the third day, "that it was good" is stated twice, once for the work of third day and once for the finishing of the water, that has an aspect of unity in it, as it is stated, "let the waters gather to one place," and because of this unity, "that it was good" is mentioned. But on the second day - from which comes out all differences, and which is the beginning of all difference and disagreement - "that it was good" was not said about it. And God did not want that [the sky] should be called firmament, which indicates a cover that separates and divides between brothers.
- What does division represent in this text?
- Why does Hashem not want to create division?
- Is division always a negative?
- When is division useful?
- When is division harmful?
ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ד
וְדַע, כִּי מַחֲלקֶת הִיא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם, עַל יְדֵי חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל כִּי בְּלא זֶה הָיָה הַכּל אֵין סוֹף, וְלא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן צִמְצֵם הָאוֹר לִצְדָדִין, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי וּבְתוֹכוֹ בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ'. וְכֵן הוּא בְּחִינַת הַמַּחֲלוֹקוֹת כִּי אִלּוּ הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֶחָד לא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם רַק עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְהֵם נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה וְכָל אֶחָד מוֹשֵׁך עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בֵּינֵיהֶם בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צִמְצוּם הָאוֹר לִצְדָדִין, שֶׁבּוֹ הוּא בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מְדַבֵּר הַכּל הֵם רַק בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יָדָם בְּתוֹך הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בּוֹרְאִים אֶת הַכּל עַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶם "וְלֵאמר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה" 'אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי, מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי אַף אַתֶּם כֵּן' .
Likutei Moharan I:64
Know this: that disagreement [machloket] is analogous to the creation of the world, which consisted of creating an empty space, as we have shown. For were it not so, everything would be infinitely divine [ein sof], and there would be no space left for the world. Therefore, He contracted the light to the sides, and an empty space was left in which the world could be created, with all its time and spatial dimensions, all done by the act of speech - as it is written: “By the word of God were the heavens made, etc.” [Psalms 33]. So too is the case with disagreement, for if all the scholars were united, there would be no creation of the world. It is only when there is disagreement between them, and they divide and each draws to one side, a space is created between them which is analogous to the empty space and the contraction of the lights, by the which the world itself was created by the act of speech, as we have shown. And all the arguments they each use are only in order to allow the world to be created by them [...] just as [God] created the heaven and the earth with words, so too can [scholars]!
- How is division defined in this text?
- How does this interpretation of the creation of division come into conflict with the last source we looked at?
- Why does this tension exist?
- Which interpretation of division resonates more with you? Why?