Hagar's Eye-Opening Experience ה׳ פקח עורים

Read Bereshit 21:14-19:

בראשית פרשת וירא פרק כא

יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם. יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ: כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ.

יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁ

אֶת-הַנָּעַר.

Notice any problems in logic. Where did the well come from? Why wasn't Hagar able to see it before?

Can you think of any other places in the Torah when the root פקח is used?

רד"ק בראשית פרשת וירא פרק כא

יט) ויפקח - אפשר שהיה הבאר שם והיה מכוסה בין השיחים או היה רחוק ממנה; כמו ותלך ותמלא, ואלהים הטיב ראותה לפי שעהלראותו. או לא היה שם, אבל בקע אלהים את הארץ באותו מקום ויצאו מים, כמו שנאמר בשמשון:

*יט) ויפקח - אפשר שהיה הבאר שם והיה מכוסה בין השיחים או היה רחוק ממנה; כמו ותלך ותמלא, ואלהים הטיב ראותה לפי שעה לראותו. או לא היה שם, אבל בקע אלהים את הארץ באותו מקום ויצאו מים, כמו שנאמר בשמשון:

*momentarily

(יט) ויפקח - אפשר שהיה הבאר שם והיה מכוסה בין השיחים או היה רחוק ממנה; כמו ותלך

ותמלא, ואלהים הטיב ראותה לפי שעה (momentarily) לראותו. או, לא היה שם, אבל בקע אלהים את הארץ באותו מקום ויצאו מים, כמו שנאמר בשמשון (שופטים טו :יט) :

ספורנו בראשית פרשת וירא פרק כא

(יט) ויפקח אלהים את עיניה. נתן בה דעת להכיר מקום מים שהיה שם, כי לא היתה סומא קודם לכן:

פירוש שד"ל על בראשית פרק כא

[יט] ויפקח אלהים את עיניה : לשון זה מורה שגם קודם לכן היה שם הבאר (כדעת דון יצחק), ואין ראיה נגד זה ממליצת* וישמע אלהים את קול הנער, שנראה שנעשה לו נס, כי אמנם פקיחת עיני הגר ושליחת המלאך אליה הוא הנס. וגם נ"ל כי השיחים שהיו שם הם ראיה שהיו שם מים, גם כי אולי באותה שעה היו המים מעטים** ולא ראתה אותם.

*poetic phrase

**few

Sources Relating to Bereshit Chapter 3:

בראשית פרשת בראשית פרק ג

(ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת

רד"ק בראשית פרשת בראשית פרק ג

(ז) ותפקחנה עיני שניהם - עיני לבבם. וזהו שאמר "וידעו" ולא אמר "ויראו", כי את אשר ראו עתה הוא את אשר ראו בתחילה. אלא, אחר שאכלו מפרי העץ נולדה בהם תאות (lust) המשגל (sexual intercourse) וְנִתְקַשֶּׁה אֵבֶר הַמִּשְׁגָּל מִן הַתַּאֲוָה, והיה בושת להם מה שהיה אבר בגופם יוצא מתחת רשותם. והיא מדה כנגד מדה, שהם יצאו מן הרשות האל וממצותיו: ועוד, כי דבר המשגל הוא דבר מגונה ומכוער, לולי שיש בו צורך להשאיר הזרע. ומפני זה, התבוששו זה מזה, גם מהאל שהתחבאו (hid themselves) ממנו:

Rambam: What can we learn from chapter 3 that can help us better understand chapter 21?

מורה נבוכים א,ב

התבונן במה שנאמר: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עֵרֻמים הם" (בראשית ג', 7). לא נאמר: ותפקחנה עיני שניהם ויראו, כי מה שראה קודם הוא מה שראה אחרי-כן. לא היה לו מעטה על העין והוסר, אלא שבא לו מצב אחר בו חשב למגונה את אשר לא חשב למגונה קודם.

ודע– כי מלה זאת, רצוני לומר: פקח, משמשת אך ורק במשמעות של גילוי ראיית השׂכל ולא ראיית חוש שנהייתה, כגון "ויפקח אלהים את עיניה" (בראשית כ"א, 19); "אז תפקחנה עיני עִוְרִים" (ישעיה ל"ה, 5);" פקוח אָזנים ולא יִשמע" (שם, מ"ב, 20), בדומה למה שנאמר: "אשר עֵינַיִם להם לראות ולא ראו" (יחזקאל י"ב,2).

Further observe the passage, "And the eyes of both were opened, and they knew they were naked" (Gen. iii. 7): it is not said, "And the eyes of both were opened, and they saw"; for what the man had seen previously and what he saw after this circumstance was precisely the same: there had been no blindness which was now removed, but he received a new faculty whereby he found things wrong which previously he had not regarded as wrong

Besides, you must know that the Hebrew word pakaḥ used in this passage is exclusively employed in the figurative sense of receiving new sources of knowledge, not in that of regaining the sense of sight. Comp., "God opened her eyes" (Gen. xxi. 19). "Then shall the eyes of the blind be opened" (Isaiah xxxviii. 8). "Open ears, he heareth not" (ibid. Xlii. 20), similar in sense to the verse, "Which have eyes to see, and see not" (Ezek. xii. 2).