ר' מנחם פרומן, "חסידים צוחקים מזה", תורה ל'
כשלמדנו במרכז הרב, חזרנו שוב ושוב על השגה ד' של הרמב"ן, שבה הוא אומר שאחת מתרי"ג מצוות היא מצוות יישוב ארץ ישראל, בניגוד לשיטת הרמב"ם שלא מנה מצווה זו. בשם דברי הרמב"ן הללו יצא לדרך כל מפעל הקמת ההתנחלויות.
אבל אולי הרמב"ם צודק. כל מי שקורא את "והיה אם שמוע" רואה שהחיים בארץ הם מתנה מה'. הארץ היא שכר על קיום המצוות האחרות, ולא עוד ציווי המוטל על האדם.
R. Menachem Froman, "Die hasidim lachen darüber", 30
Als wir bei Mercaz HaRav studierten, wiederholten wir Rambans "vierte Antwort", in der er sagt, dass einer der 613 Mitzvot das Gebot ist, das Land Israel zu befreien - im Gegensatz zu der Methode von Rambam, die dieses Gebot nicht aufgezählt hat. Im Namen dieses Textes wurde das gesamte Projekt der Gründung der Siedlungen begonnen.
Aber vielleicht war das Rambam recht: Wer das Schema liest, sieht, dass das Leben in Israel ein Geschenk von Gott ist und dass das Land eine Belohnung für die Einhaltung des anderen Mitzvot ist, kein anderes Gebot, das dem Menschen auferlegt wird.
Auserben werdet ihr das Land und in ihm siedeln, denn euch habe ich das Land gegeben, es zu ererben.
(א) שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה והוא אמרו להם והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם...
ואל תשתבש ותאמר כי המצוה הזאת היא המצוה במלחמת ז' עממין שנצטוו לאבדם שנאמר החרם תחרימם , אין הדבר כן שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות ,
א"כ היא מצות עשה לדורות מתחייב כל אחד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה.
Die vierte Mizwa ist, dass wir befohlen werden, das Land zu bewohnen, das Hashem unseren Vorfahren gab, Abraham, Isaak und Jakob, und dass wir es nicht den Händen anderer Nationen überlassen oder es wüst machen lassen. Dies ist, was zu ihnen gesagt wird: "Du sollst das Land in Besitz nehmen und sich dort niederlassen, denn ich habe dir das Land gegeben, um zu besitzen. Und du wirst das Land erben.
[...] Verwechseln Sie nicht und sagen Sie, dass das wirkliche Gebot ein Gebot für den Krieg gegen die sieben Nationen ist und sie vernichten wird. Das ist nicht der Fall. Denn wir wurden befohlen, diese Nationen zu töten, wenn sie uns kämpfen, und wenn sie mit uns Frieden schließen wollen, dann machen wir Frieden mit ihnen ... aber das Land, das wir nicht in die Hände gehen werden, noch in den Händen einer anderen Nation Jede Generation ...
Daher ist es ein positives Gebot für die Generationen, die jedes Individuum unter uns auch in Exilzeiten verpflichtet - wie es im Talmud an vielen Orten deutlich gemacht wird.
שו"ת ציץ אליעזר חלק ז' סימן מ"ח
בשם הגרא"י קוק זצ"ל כתבו שגם הרמב"ם סובר שהוא מדאורייתא, ומה שלא מנאו הוא מפני שכולל בתוכו הרבה מצוות התלויות בארץ, וכמו שכתב בשורש ד', שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה, והוא הדין יישוב ארץ ישראל, שהרבה גופי תורה תלויים בו, ועוד לפי מה שכתב הרמב"ן שכל המצוות לא ניתנו בעיקרן אלא לקיימן בארץ ישראל
Tzitz Eliezer 7:48
Rabbi Abraham Isaac Kook sagte, dass auch Maimonides glaubt, dass es eine biblische Anforderung ist. Der Grund, warum er es nicht in seiner Liste gezählt hat, ist, dass es viele andere Gebote enthält. Dies ist, was er in der vierten Shoresh schrieb, dass er nicht die allgemeinen Gebote der Tora enthält. Dies ist der Fall bei der Besiedlung des Landes Israel, da viele wesentliche Aspekte der Tora davon abhängen. Auch das Ramban schrieb, dass alle Gebote nur gegeben wurden, um sie im Land Israel zu erfüllen.
Rabbi Josei, Sohn des Rabbi Haninas, sagte: Warum sind diese drei Eide (Hoheslied 2: 7, 3: 5, 8: 4) nötig? Eins, damit die Juden nicht zu Eretz Yisrael als ein Mauer aufsteigen sollten. Zweitens, dass der Heilige, Gesegnet sei Er, die Juden beschwor, dass sie nicht gegen die Herrschaft der Völker der Welt rebellieren sollten. Und schließlich, dass der Heilige, Gesegnet sei Er, die Völker der Welt beschwor, dass sie die Juden nicht übermäßig unterjochen sollten.