(יב) שָׁמ֣֛וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ
(12) Observe the sabbath day and keep it holy, as the LORD your God has commanded you.
- רמב"ן שמות פרק כ פסוק ח
ואמר זכור את יום השבת לקדשו - ובמשנה תורה (דברים ה יב) כתוב שמור את יום השבת לקדשו. ורבותינו אמרו בזה (ר"ה כז א) זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, ולא הקפידו בלשונות אחרים שנתחלפו להם. והכונה להם ז"ל, כי "זכור" מצות עשה, צוה שנזכור יום השבת לקדשו ולא נשכחהו, "ושמור" אצלם מצות לא תעשה, שכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה (עירובין צו א), יזהיר שנשמור אותו לקדשו שלא נחללהו, ואין ראוי למשה שיחליף דברי השם ממצות עשה למצות לא תעשה.
ומפורש אמרו (ברכות כ ב) נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה, שנאמר זכור ושמור, כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה, שהנשים חייבות בשמירה, שבכל מצות לא תעשה הן חייבות, ולא היו חייבות בזכירה שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות, אלא שההיקש הזה מחייב אותן. ואני תמה אם נאמר זכור ושמור מפי הגבורה, למה לא נכתב בלוחות הראשונות. ויתכן שהיה בלוחות הראשונות ובשניות כתוב זכור, ומשה פירש לישראל כי שמור נאמר עמו. וזו כוונתם באמת:
ואמת הוא ג"כ כי מדת זכור רמזו במצות עשה, והוא היוצא ממדת האהבה והוא למדת הרחמים, כי העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם עליו, ומדת שמור במצות לא תעשה, והוא למדת הדין ויוצא ממדת היראה, כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני אדוניו ירא אותו, ולכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה, כי המקיים ועושה בגופו ובממונו רצון אדוניו הוא גדול מהנשמר מעשות הרע בעיניו, ולכך אמרו דאתי עשה ודחי לא תעשה
Nachmanides Exodus 20:8
Now, Scripture says, “Remember the Sabbath day to sanctify it”, whereas in Deuteronomy it is written, “Safeguard the Shabbos day to sanctify it.” Our Sages devoted their attention to this and said, “Remember” and “Safeguard” were said in one utterance. They did not devote their attention to the other expressions that were recorded differently between the two. The Sages intention is that “Remember” is a positive commandment, that we should remember the Sabbath day to sanctify it and not forget it. While, “Safeguard” according to them, is a negative commandment, for any place where it is said, “Be on guard,” “Lest” or “Do not”, this is nothing other than a negative commandment. The command warns us that we should guard the Sabbath to sanctify it, that we should not profane it. Now, it would not be appropriate for Moshe to change G-d’s word from a positive commandment to a negative commandment.
It is also true that the nature of “Remember” is expressed in a positive commandment, which is what emerges from love, and it is to G-d’s attribute of mercy, for when one fulfills the commands of his master, he becomes beloved to his master, and his master shows compassion to him. And the element of “Safeguard” is in the negative commandments, which is associated with the Attribute of Strict Justice, which emerges from the faculty of fear, for one who refrains from doing something which is bad in his master’s eyes, fears him. This is why a positive commandment is greater than a negative commandment, just as love is superior to fear. For someone who upholds and performs his master’s will with his body and possessions is greater than someone who refrains from doing something wrong in his master’s eyes. And this is why the Sages said: A positive commandment comes and pushes aside a negative commandment.
- בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יא סימן ח
תני ר"ש בן יוחאי אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג, א"ל הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך היינו דבור (שמות כ) זכור את יום השבת לקדשו.
Midrash Raba Genesis 11:8
Rabbi Shimon bar Yochai said: The Shabbos came before G-d and said, “Master of the universe, for each day of the week there is a mate, but I have no mate.” G-d replied, “The Nation of Israel will be your mate.” When the Jewish people stood before Mt. Sinai, The Holy One Blessed is He said to them, “Remember what I once told to the Shabbos, ‘The assembly of Israel is your mate’.” This is the commandment of “Remember the Shabbos day to sanctify it.”
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום.
It is taught in a baraita: They said about Shammai the Elder that all his days he would eat in honor of Shabbat. How so? If he found a choice animal, he would say: This is for Shabbat. If he subsequently found another one choicer than it, he would set aside the second for Shabbat and eat the first. He would eat the first to leave the better-quality animal for Shabbat, which continually rendered his eating an act of honoring Shabbat. However, Hillel the Elder had a different trait, that all his actions, including those on a weekday, were for the sake of Heaven, as it is stated: “Blessed be the Lord, day by day;
- רמב"ן שמות פרק כ פסוק ח
רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, או על שמות המשרתים, כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם, וישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת, כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום. וזה פשוטו של מקרא
Nachmanides Exodus 20:8
Rabbi Yitzchak says: We should not count the days of the week as others do, but we should count for the sake of Shabbos. The explanation is that the non-Jews count the days of the week, each with its own independent name, each day having its own distinct name. …….. But the Jewish people count each and every day by referencing the Shabbos, the first day toward Shabbos, the second day toward Shabbos. For this is part of the mitzvah in which we were commanded to remember the Shabbos every day. This is the simple explanation of the verse.
Key Terms
1. Shabbat (sometimes pronounced Shabbos): The Jewish day of rest, observed on the seventh day of the week; Saturday.
2. Kiddush: The blessing recited over a cup of wine where we declare the special sanctity of Shabbos.
3. Challah: The loaf of bread that is traditionally eaten for Shabbat dinner. We use two loaves of bread, and they are often braided.
4. Manna: The food which fell from Heaven and sustained the Israelites during their 40 years of wandering in the desert, between the Exodus from Egypt and their entry into the Land of Israel.
5. Candle lighting: The tradition to light a minimum of two candles at the beginning of Shabbat, on Friday night. It is customary for the woman of the house to perform this mitzvah.
6. Mitzvah: Literally a commandment. This refers to the obligations set forth by the Torah or to the later Rabbinic instructions.
7. Havdalah: The ceremony performed at the end of Shabbat, on Saturday night. Blessings are recited over a cup of wine, fragrant spices and a multi-wicked candle.
8. Melacha: The 39 primary forbidden labors on Shabbat.
9. Mishkan: The Tabernacle, which was the temporary, transportable Temple which the fledgling Jewish nation constructed while sojourning in the desert.
10. Zemirot: Songs that are sung at Shabbat meals.
11. Shul: The Yiddish word for synagogue. Many Jews, who may not attend synagogue regularly during the week, will attend services at shul on Shabbat.
12. Musaf: One of the Shabbat prayers, which corresponds to the service in the Jerusalem Temple.