(לג) וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃(לד) כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יהוה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
When a stranger resides with you in your land, you shall not wrong them. The stranger who resides with you shall be to you as one of your citizens; you shall love the stranger as yourself, for you were strangers in the land of Egypt: I the LORD am your God. [JPS translation]
התחיל לקבץ עפרו מד' פנות העולם אדום שחור לבן ירקרק. אדום זה הדם שחור אלו הקרבים ירקרק זה הגוף. ולמה מד' פנות העולם שאם יבא מן המזרח למערב ויגיע קצן להפטר מן העולם שלא תאמר הארץ אין עפר גופך משלי חזור למקום שנבראת אלא כל מקום שאדם הולך משם הוא גופו ולשם הוא חוזר:
God gathered the dust [of the first human] from the four corners of the world - red, black, white and green. Red is the blood, black is the inards and green for the body. Why from the four corners of the earth? So that if one comes from the east to the west and arrives arrives at the end of his life as he nears departing from the world, it will not be said to him, "This land is not the dust of your body, it's of mine. Go back to where you were created." Rather, every place that a person walks, from there she was created and from there she will return." [AJWS translation]
כי גרים הייתם. אִם הוֹנִיתוֹ, אַף הוּא יָכוֹל לְהוֹנוֹתְךָ וְלוֹמַר לְךָ, אַף אַתָּה מִגֵּרִים בָּאתָ, "מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ"; כָּל לְשׁוֹן גֵּר אָדָם שֶׁלֹּא נוֹלַד בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, אֶלָּא בָּא מִמְּדִינָה אַחֶרֶת לָגוּר שָׁם:
כי גרים הייתם FOR YE WERE STRANGERS — If you vex him he can vex you also by saying to you: “You also descend from strangers”. Do not reproach thy fellow-man for a fault which is also thine (Mekhilta). Wherever גר occurs in Scriptures it signifies a person who has not been born in that land (where he is living) but has come from another country to sojourn there.
וְהָיָ֗ה תַּפִּ֣לוּ אוֹתָהּ֮ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים בְּתוֹכְכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ יִפְּל֣וּ בְנַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
You shall allot it as a heritage for yourselves and for the strangers who reside among you, who have begotten children among you. You shall treat them as Israelite citizens; they shall receive allotments along with you among the tribes of Israel.