Like this? Login or create an account to build your own source sheet. אוהבים? התחברו או הרשמו כדי ליצור דף מקורות משלכם.

When the Rains Fail: Law, Sex & Power

Feminist Approaches to Talmud

Jewish Study Center, January 2015

Source Sheet by Shalom Flank
More info מידע נוסף
Created December 27, 2014 · 2110 Views · נוצר 27 December, 2014 · 2110 צפיות ·

  1. (טו) וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי. (טז) לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי.

    (15) Then Esther told them to return an answer to Mordecai: (16) ’Go, gather together all the Jews that are present in Shushan, and fast for me.  Neither eat nor drink three days, night or day.  I also and my maidens will fast in the same way; and so will I go to the king, which is not according to the law; and if I perish, I perish.’

  2. (ד) וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת. (ה) וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם.

    (4) Yonah began to enter into the city a day’s journey, and he proclaimed, and said: ‘Yet forty days, and Nineveh shall be overthrown.’ (5) And the people of Nineveh believed God; and they proclaimed a fast, and put on sackcloth, from the greatest of them even to the least of them.

  3. (י) וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה.

    (10) And God saw their works, that they turned from their evil way; and God repented of the evil, which God had spoken of doing to them, and did not carry it out.

  4. (כ) גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר.

    (20) Even the beasts of the field pant to You [in thirst]. For the water brooks are dried up, and fire has devoured the pastures of the wilderness.

  5. (יד) קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל יְהוָה.

    (14) Sanctify a fast.  Call a solemn assembly, gather the elders and all the inhabitants of the land to the house of ha-Shem your God, and cry unto ha-Shem.

  6. Week #1: Law

  7. Week #1: Law

    1st Wave Feminism: Achieving equality under the law

    • Seneca Falls, Suffrage, ERA, Wage Equality.
    • Additional sources: Rachel Biale, Women & Jewish Law, 1995; Rabbi Pamela Barmash, Teshuvah on "Women and Mitzvot," 2014

    Week #2: Sex

    2nd Wave: Overturning and expanding gender roles

    • Ain't I a Woman, flappers, birth control and abortion, Miss America protests, sexual liberation, dealing with rape and domestic violence, gender-based language
    • Additional sources: Tal Ilan, Massekhet Ta'anit: A Feminist Commentary on the Babylonian Talmud; Rachel Adler, Engendering Judaism; Havurat Shalom, Siddur Birkat Shalom

    Week #3: Power

    3rd Wave: Re-building society and women's place in society.

    • Sisterhood is Powerful, netgrrls, transgender identity, multi-culturalism, intersectionalism
    • Additional sources: Starhawk, Dreaming the Dark; Athalya Brenner, ​I Am...Biblical Women Tell Their Own Stories
  8. (ד) הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלש תעניות.אוכלין ושותין משחשכה, ומתרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. (ה) הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור.אוכלין ושותין משחשכה, ומתרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. (ו) עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור.אוכלין ושותין מבעוד יום , ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, ונועלין את המרחצאות.עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות על הצבור.הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות....

    (4) If the seventeenth of Mar-Cheshvan has come without the rain having yet descended, private individuals commence to keep three fast-days. On the night beforehand, they are allowed to eat and drink, and it is allowed [on the fast day itself] to work, to bathe, to anoint the body, to wear [leather] shoes, and to perform the marriage duty. (5) If the new moon of Kislev has arrived without the rain having yet descended, the Beth Din (law court) shall order three public fast days. On the night beforehand, we may eat and drink, and it is allowed [on the fast day itself] to work to bathe, to anoint the body, to wear [leather] shoes, and to perform the marriage duty. (6) If these [fasts] have passed and were not [favorably] answered, the Beth Din shall decree three more public fasts. On the night beforehand, we may eat and drink, but [on the fast day itself] it is prohibited to work, to bathe, anoint the body, wear [leather] shoes, and to perform the marriage duty. Additionally, we lock the bathhouses. If these [fasts] have passed and were not [favorably] answered, the Beth Din shall decree seven more fast days, which altogether make thirteen public fasts. These are more [strict] than the earlier [fast days], because [on these new fasts] we cry out (either with the Shofar or with the added prayer of Anenu), and we lock the shops....

  9. (א) מאימתי מזכירין גבורות גשמים.רבי אליעזר אומר, מיום (טוב) הראשון של חג.רבי יהושע אומר, מיום טוב האחרון של חג.אמר לו רבי יהושע.הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה מזכיר.אמר לו רבי אליעזר, אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר , משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו .אמר לו, אם כן, לעולם יהא מזכיר.
    (1) From what time is the mention of God's power, as manifested in the descent of rain, to be commenced [in the prayers]? R. Eleazar says from the first day of the festival [Sukkot]; R. Joshua says from the last day of the festival. Said R. Joshua to [R. Eleazar], "Since the descent of rain on the festival is to be considered an sign of a curse, why should it be mentioned [in the prayers]?" To this R. Eleazar answered, "I also did not say that they should be prayed for, but only that they should be mentioned with the words, 'You cause the wind to blow, and the rain to descend,' in its proper time [meaning, it is the true beginning of the rainy season]." "If so," replied R. Joshua, "then it should be mentioned always [i.e. even during the dry season]."
  10. קידושין כט. 11-14
    מתני' כל מצות הבן על האב אנשים חייבין ונשים פטורות וכל מצות האב על הבן אחד אנשים ואחד נשים חייבין וכל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא אחד האנשים ואחד הנשים חייבין וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא אחד האנשים ואחד הנשים חייבין חוץ מבל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים:

    All mitzvot that a parent is obligated to perform for their child: men are obligated and women can be exempt.  All mitzvot that a child is obligated to perform for their parents: both men and women are obligated.  All positive mitzvot with a fixed time: men are obligated and women can be exempt.  All positive mitzvot without a fixed time: both men and women are obligated.  All negative mitzvot, whether with a fixed time or without a fixed time: both men and women are obligated, except for not rounding off, not diminishing, and not becoming impure for the dead.

  11. קידושין לה. 22-24
    וכל מצות לא תעשה וכו' מנהני מילי אמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא (במדבר ה, ו) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה

    "All negative mitzvot..." -- where do we derive this from?  Rabbi Yehudah said in the name of Rav, and thus taught the school of Rabbi Yishmael: The Torah says (Bam. 5:6), "A man or a woman, when they do any sin (committed by) people..."  The Torah equates a woman to a man, for all punishments that are in the Torah.

  12. קידושין לד. 3-8

    וכללא הוא הרי מצה שמחה הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות ותו והרי תלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים פטורות אמר רבי יוחנן אין למדין מן הכללות 

    Is this a rule? Eating matzah on the first night of Pesah, rejoicing on the holidays, reading the Torah publicly once every 7 years are all positive time-bound commandments, and yet women are obligated in them! Moreover, the study of Torah, procreation and redeeming the first-born son are all non-time-bound positive commandments, and yet women are exempt from them! Said R. Yohanan: We do not learn from rules…

  13. (א) הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר. הגה: מיהו עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה אין להתענות (הגהות מיימוני והמגיד פרק ה') ואפילו אינן מצטערות אינן מחויבות להתענות אלא שנהגו להחמיר ודוקא בג' צומות אבל בתשעה באב מחוייבות להשלים (כדלקמן סימן תקנ''ד סעיף ה'):

    All are obligated for the four fasts, it is forbidden to violate the restriction. Gloss: Those who are pregnant or nursing, for whom it would be a severe burden, need not fast.  Even if it would not be a burden, they are not obligated to fast, except to accustom themselves to following strictures.  This of course applies to the three minor fasts, while for Tishe b'Av they are required to complete [the fast].

  14. (ה) עוברות ומיניקות מתענות בתשעה באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור אבל בג' צומות אחרים פטורות מלהתענות ואף על פי כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ומשתה אלא כדי קיום הולד (ועיין לעיל סימן תק''נ סעיף א'):

    Pregnant and nursing women fast on Tishe b'Av, just as they complete their fast for Yom Kippur.  But they are exempt for the other three fasts, though here it is appropriate that they should not eat to delight in food and drink, but to sustain their offspring.

  15. Sh"t Yechave Daat 1:79:  Six in the minyan must be fasting to read torah on a fast day.



    Question: Do women who are fasting count toward the required number for Ta'anit Ester?

  16. מגילה ד. 8-9
    ואריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס
    And Rabbi Yehoshua ben Levi said: Women are bound in the reading of the Megillah since they were in the same miracle.
  17. (יח) מגילה בי"ד ובט"ו, צריך לחזור אחר עשרה. ואם אי אפשר בעשרה, קורים אותה ביחיד. הג"ה: ויש להסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה (הגהות אשירי פרק קמא; טור סימן תרפ"ט)

    When reading the Megillah on the 14th or 15th [of Adar], ten are required.  And if ten are not possible, then they read individually. Gloss: There are those who doubt whether women are included in the ten.

  18. (ז) והנה זהו וודאי דלרש"י נשים חייבות בשלוש תפילות ביום כאנשים, שהרי לדידיה אין חילוק בדרבנן בין "זמן גרמא" ל"אין זמן גרמא". וגם להתוספות כן הוא, שהרי לדידהו אומרת הגמרא מפורש כן: דאף על גב דזמן גרמא, מכל מקום כיון דרחמי נינהו – חייבינהו רבנן אף בזמן גרמא, וממילא דחייבות כאנשים. אבל להרי"ף והרמב"ם דלא גרסי טעם "דרחמי", אלא חיובן מן התורה מפני דאין הזמן גרמא, ממילא דאין חיובן אלא פעם אחת ביום ובאיזה נוסח שהוא. 

    It is clear that, according to Rashi, women are obligated in three tefillot a day like men, because according to him, the distinguishing factor of time-boundness does not apply to rabbinic obligations, and this is also true for Tosafot, because according to them, the gemara explicitly says that even though tefillah is time-bound, nonetheless because prayers are requests for mercy, women were rabbinically obligated even for the fixed time and their obligation is equivalent to that of men. But for the Rif and the Rambam who do not have the version [of the gemara including] "mercy",  they understand women’s obligation to be biblical and non-time bound.  Therefore women are only obligated to pray once a day in any formulation that they wish.

  19. Question: If women's obligation to tefillah is the same as men's, are they equally obligated to ask for rain, and to repeat their prayer if forgotten?


    See Ethan Tucker:




    Week #2: Sex

  21. תענית ב. 26-28

    מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר (איוב ט, י) עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה, י) הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות

    Why are they called virile rains?  Said rabbi Yohanan: Because they fall with virility.  As it is written, "Who performs great deeds which cannot be fathomed, wondrous things without number" and "Who gives rain to the earth, and sends water over the outdoors."

  22. (י) עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת עַד־אֵ֣ין חֵ֑קֶר וְנִפְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

    (10) Who does great things beyond fathoming; marvelous things without number.

  23. (ט) עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ (י) הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃

    (9) Who does great things and unfathomable; marvelous things without number; (10) Who gives rain upon the earth, and sends waters upon the outdoors.

  24. (ה) וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃

    (5) No bush of the field was yet on the earth, no plant of the field had yet sprung up, for ha-Shem Elohim, had not made it rain upon the earth, and there was no human [adam] to till the soil [adama].

  25. (ג) כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ. מזכיר שם מלא, על עולם מלא. אמר רבי חלפאי: כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים. אר"ש בן יוחאי: שלושה דברים שקולין זה כזה, ואלו הן: ארץ; ואדם; ומטר. אמר רבי לוי בר חייא: ושלושתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר, ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם:

    (ד) אמר רבי הושעיא: קשה היא גבורות גשמים, שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית. מאי טעמא? (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו'. במה? (שם) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות.


    רבי אחא מייתי לה מהכא, (ירמיה י): עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו. מה כתיב בתריה? (שם): לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים, שנאמר (תהלים מב): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך:

    (ו) רבי חייא בר אבא אמר: וגדולה מתחיית המתים. שתחיית המתים לאדם וזהו לאדם ולבהמה....


    ואימתי אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים. מאי טעמא? (שם) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתוב אחריו? הריעו לה' כהנים לוים וישראלים אין כתיב, אלא הריעו לה' כל הארץ.

    אמר ריב"ל: בשעה שהמטר יורד, בהמה מבקשת תפקידה. מאי טעמא? לבשו כרים הצאן, לבשו דכרייא ענא, לשון נקי:

    (3) "Because ha-Shem Elohim had not sent rain upon the earth." (Br. 2:5)  The full Name [of God] for a full world; as for creation, as for the fall of rain. R. Shimon b. Yohai said: Three things are equal in importance, viz., land, people, and rain. R. Levi b. Hiyya said: And these three each consist of three letters, to teach that without land there would be no rain and without rain the land could not endure; while without either people could not exist.



    (4) Said Rabbi Hosh'aiah: Virile​ rain is potent, as it is equivalent to the act of creation.  What is its proof?  "Who performs great deeds which cannot be fathomed, wondrous things without number" and "Who gives rain to the earth, and sends water over the outdoors."


    Rabbi Aha learns it from this [verse]: "Ha-Shem made the earth with might, established the world with wisdom."  "When ha-Shem's voice is sounding, there is a rumbling of water in the skies."  'Sound' can only mean rain, as in "Where deep calls to deep in the sound of Your pipes."


    (6) Rabbi Hiyya bar Abba said: It is greater than the resurrection, for the resurrection is for humans and this one is for humans and beasts....


    When does all humanity rejoice together? When the rains  descend. What is the proof? "The flocks become clothed with karim"; what follows?  "Shout unto God, all the earth"  (Ps. 66:1): not priests, Levites, or Israelites is written here but, 'All the earth,'


    R. Joshua b. Levi said: When rain falls [i.e. in spring], cattle long to rut. What is the proof? "The flocks become clothed with karim etc."?  It is a euphemism for: 'Its males [dikraiyah] became heated.'


  26. (י) פָּקַ֥דְתָּ הָאָ֨רֶץ ׀ וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃

    (יא) תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑יהָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃

    (יב) עִ֭טַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן׃

    (יג) יִ֭רְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וְ֝גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃

    (יד) לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃

    (10) You have visited the earth, and watered her, greatly enriching her with the stream of God that is full of water.  You prepare their corn, just as you prepare the earth. (11) Her ridges, you water abundantly, thereby satisfying its band of people. With showers you make it soft, its growth You bless.(12) You crown the year with Your goodness; and Your paths drip fatness. (13) They drip onto pastures of wilderness; And the hills gird themselves with joy. (14) The flocks are clothed with karim; the valleys cover themselves with corn; They shout for joy, yea, they sing.

  27. Tal Ilan, Massekhet Ta'anit: A Feminist Commentary on the Babylonian Talmud, p. 12


    As the fasts progress, more and more hardships are undertaken.  One is forbidden to work, to wash, to annoint, and to engage in sexual intercourse.  In a symbolic way, the afflictions which Jews take upon themselves resemble the afflictions suffered by the land in the absence of rain.  It is left filthy, idle and unproductive.


    This last element compares the land under rainfall to a woman in the act of sexual intercourse, and rain's absence is compared to sexual continence on her part.



  28. (יט) אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ (פ)

    (19) My laws, you are to keep: Your animal, you are not to allow tarbi'a [copulation] in kilayim [two-kinds]; your field you are not to sow with kilayim; a garment of kilayim, of shaatnez, should not go upon you.

  29. (טז) וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל־כָּל־בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣ה אֹתָ֔הּ וְהָרַגְתָּ֥ אֶת־הָאִשָּׁ֖ה וְאֶת־הַבְּהֵמָ֑ה...׃

    (16) A woman who comes near any animal for riv'a [mating], you are to kill the woman and the animal...

  30. (א) סדר תעניות אלו האמור, ברביעה ראשונה.אבל צמחים ששנו, מתריעין עליהם מיד.

    (1) Thus far is the order of fasts concerning the first revia [copulation / rains].  But plants that dry up, we sound the shofar [i.e. fast] for them immediately. 

  31. (ב) מאימתי שואלין את הגשמים משהגיע זמנה של רביעה...


    (ג) איזו היא רביעה ראשונה? ר"מ אומר בכירה לשלשה בינונית לשבעה אפילה לשבעה עשר... 



    (ד) איזו היא רביעה שניה? משהגיע זמנה של רביעה דברי ר"מ וחכ"א משתרד רביעה... כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה? מלא כלי של שלשה טפחים דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר ראשונה טפח שניה טפחיים ורביעה שלשה טפחים.


    אמר רשב"א: אין לך כל טפח וטפח שיורד מלמעלה שאין הארץ פולטת כנגדו טפחיים וכן הוא אומר (תהילים מב) תְּהֽוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כָּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃


    למה נקרא רביעה? שרובעת את הארץ.

    (2) When does one begin to pray for rain?  When the time of the first  revia [copulation / rain] comes.... 


    (3) What is considered the first revia? [Rabbi Meir says, "An early one (lit. a firstborn) by the third [of Marcheshvan]; a middle one by the seventh; a late one (lit. a dark one) by the seventeenth...." 


    (4) When is the second revia?  When the time for revia comes, according to R. Meir.  But the sages say, Whenever it comes....How much rain should fall to be considered revia?  A full vessel measuring 27 cm, according to R. Meir.  But R. Yehudah says, the first requires 9 cm, the second 18 cm, and the third revia 27 cm.  


    Said R. Shimeon ben Eleazar: For every amount that falls from above, the land responds by emitting [poletet] double.  As it is written: "Deep calls to deep at the roar of Your cataracts; all Your breakers and Your billows have swept over me." [Ps. 42:8]


    Why is it call revia / copulation / rain?  Because the rain copulates with the earth.

  32. פולטת (poletet) -- "emitting": Twelve times this word appears in Mishnaic texts.  The other eleven times, it is always accompanied by the phrase, "shikhvat zerah" (lying-down seed, i.e. semen)

  33. אמר ריש לקיש,מאי דכתיב (דברים יא, יז) ועצר את השמים בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד (טל ומטר) דומה לאשה שמחבלת ואינה יולדת והיינו דאמר ריש לקיש משום בר קפרא,נאמרה עצירה בגשמים ונאמרה עצירה באשה נאמרה עצירה באשה שנאמר (בראשית כ, יח) כי עצר עצר ה' בעד כל רחם ונאמרה עצירה בגשמים דכתיב (דברים יא, יז) ועצר את השמים.


    נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים נאמר לידה באשה דכתיב (בראשית ל, כג) ותהר ותלד בן ונאמר לידה בגשמים דכתיב (ישעיהו נה, י) והולידה והצמיחה.



    נאמר פקידה באשה ונאמר פקידה בגשמים נאמר פקידה באשה דכתיב (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ונאמר פקידה בגשמים דכתיב (תהלים סה, י) פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים

    Said Resh Lakish: When the heavens cease to bring forth dew and rain they are similar to a woman who is in labor, but does not give birth.  Thus said Resh Lakish in the name of Bar Kapara: Closure is said of rains and it is said of a woman.  Closure is said of a woman?  As it is written: "For Ha-Shem had closed fast every womb" (Br. 20:18).  And closure is said of rains?  As it is written: "....closing up the skies, so that there will be no rain..." (Dev. 11:17).


    Birth is said of women and birth is said or rains.  Birth is said of women?  As it is written: "She conceived and bore a son" (Br. 30:23).  And birth is said of rains?  As it is written: "[For as the rain or snow drops from heaven and returns not there but waters the earth] making it give birth and raise" (Yish. 55:10). 


    Visitation is said of a woman and visitation is said of rains.  Visitation is said of a woman?  As it is written: "ha-Shem visited Sarah" (Br. 21:1).  And visitation is said of rains?  As it is written: "You visit the earth and irrigate it" (Teh. 65:10).

  34. נדה לא. 26-30

    שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו.  אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין.  אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין.  והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ובינה והשכל.  וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם הקב"ה נוטל חלקו וחלק אביו ואמו מניח לפניהם.

    There are three partners in a person: the Holy One of Blessing, their father, and their mother.  Their father supplies the semen of the white substance, out of which are formed the child's bones, sinews, nails, the brain in their head and the white in their eye; their mother supplies the semen of the red substance, out of which is formed their skin, flesh, hair, blood and the black of their eye.  And the Holy One of Blessing gives them breath and a soul and a face and seeing and hearing and speaking and walking and understanding and the mind.  When one's time of death approach, the Holy One of Blessing removes that part and leaves [the parts] of the father and mother before them.

  35. (כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ ...׃

    (26) God said: ‘Let us make humanity in our image, after our likeness...’.

  36. (א) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃

    (1) And Adam knew Chava his wife; and she conceived and bore Kayin, and said: ‘I have created [Kaniti] a man with the help of ha-Shem.’

  37. (ב) אלא את ה': לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם. מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה:

    Therefore it necessarily says, "with the help of ha-Shem": for after the earthling ["adam"] was created from the earth ["adamah"], and the life-giver ["chava"] was created from the earthling, from thence forward, "in our image, after our likeness."  No man without woman, and no woman without man, and neither of them without the Shechina.

  38. (כג) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֮ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (כד) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃

    (23) Moshe stretched out his staff to the heavens; and ha-Shem sent thunder and hail, and fire ran down to the earth; and ha-Shem caused hail to rain down upon the land of Egypt. (24) There was hail, and fire flashing in the midst of the hail, exceedingly heavy, the like of which had never been in all the land of Egypt since it became a nation.

  39. (א) מתלקחת בתוך הברד. נס בתוך נס, האש והברד מעורבין, והברד מים הוא, ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם:

    Fire flashing in the midst of the mail. A miracle within a miracle. The fire and the hail were co-mingled, with hail being water! It was in order to do the will of their Creator, that they made peace between them.

  40. (ח) וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃ (ט) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃ (יא) לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ (פ)

    (8) Moshe and Aharon were returned to Pharaoh; and he said to them: ‘Go, serve ha-Shem your God! -- Who is it, who is it that would go?’ (9) Moshe said: ‘With our young ones, with our elders we will go, with our sons and with our daughters, with our sheep and with our oxen we will go -- for it is ha-Shem's pilgrimage-festival for us.’ (10) He said to them: ‘May ha-Shem be thus with you, the same as I mean to send you free along with your little-ones! You see -- yes, your faces are set toward ill! (11) Not so -- go now, O males, and serve ha-Shem; for that is what you seek.’ And they were driven out from Pharaoh’s presence.

  41. (א) (ח~ט) מי ומי ההולכים היה פרעה רוצה שילכו ראשיהם זקניהם ושוטריהם, אנשים אשר נקבו בשמות; ומשה ענהו כי גם הבנים והבנות ילכו כי חג ה' לנו, ומצוה על כלנו לחוג לפניו, אז חרה לפרעה על הבנים והבנות, ואמר שלא ישלח הטף בשום פנים, כי הם לא יזבחו, אבל ישלח כל הזכרים הגדולים בעבור החג שאמר, וישארו הטף והנשים:

    Who is it, who is it that would go? Pharaoh desired that the leaders, elders, and judges should go; the men that would be designated [n.k.bu] by name. But Moshe responded that that the sons and the daughters would go, "for it is ha-Shem's pilgrimage-festival for us," and the mitzvah is upon all of us to celebrate before ha-Shem. Then Pharaoh became angry about the sons and the daughters, and declared he would not send a single child forth, because they would not be offering sacrifices. But he would send all the important men to observe the festival, saying, 'The children and the women shall remain.'




    Week #3: Power

  43. אמר ר' יוחנן,ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן,מפתח של גשמים מפתח של חיה מפתח של תחיית המתים...,במערבא אמרי,אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהלים קמה, טז) פותח את ידך וגו',ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא,אמר לך,גשמים היינו פרנסה:

    Said Rabbi Yohanan: Three keys in the hands of the Holy One of Blessing were not given into hands of an agent and these are they: the key of rain, the key of a pregnant woman, the key of resurrection....In the Land of Israel, they say: Also the key to livelihood, as it is written, "You give it open-handedly, satisfying all life to its heart's content (Ps 145:16).  And why did Rabbi Yohanan not think in this way?  He would say, Rain is equivalent to livelihood.

  44. תענית ג. 33-40

    תנא: בטל וברוחות, לא חייבו חכמים להזכיר. ואם בא להזכיר מזכיר. מ"ט? א"ר חנינא: לפי שאין נעצרין. וטל מנלן? דלא מיעצר, דכתיב (מלכים א יז, יג) "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, 'חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי.' " וכתיב (מלכים א יח, א) "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה." ואילו טל לא קאמר ליה!

    It is taught: For dew and for the winds -- the rabbis did not obligate anyone to mention them [in their prayer], though if one comes to mention them, then they mention them.  What is the reason?  Said Rabbi Hanina: Because they are never stopped up.  How do we know that dew is never stopped up?  As it is written, "Eliyahu the Tishbite, an inhabitant of Gilead, said to [King] Achav, '[I swear by the] life of ha-Shem, the God of Israel whom I serve, there will be no dew or rain during these years except by my word.' "  And it is [then] written, "Go, appear before Achav, and I will give water upon the earth" -- yet he [Eliyahu] did not mention dew!

  45. (כ) וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶת־הָעִֽיר׃ (כא) וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַד־אִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן וְעַ֨ד שׁ֥וֹר וָשֶׂ֛ה וַחֲמ֖וֹר לְפִי־חָֽרֶב׃ (כב) וְלִשְׁנַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים הַֽמְרַגְּלִ֤ים אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ אָמַ֣ר יְהוֹשֻׁ֔עַ בֹּ֖אוּ בֵּית־הָאִשָּׁ֣ה הַזּוֹנָ֑ה וְהוֹצִ֨יאוּ מִשָּׁ֤ם אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּעְתֶּ֖ם לָֽהּ׃ (כג) וַיָּבֹ֜אוּ הַנְּעָרִ֣ים הַֽמְרַגְּלִ֗ים וַיֹּצִ֡יאוּ אֶת־רָ֠חָב וְאֶת־אָבִ֨יהָ וְאֶת־אִמָּ֤הּ וְאֶת־אַחֶ֙יהָ֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָ֔הּ וְאֵ֥ת כָּל־מִשְׁפְּחוֹתֶ֖יהָ הוֹצִ֑יאוּ וַיַּ֨נִּיח֔וּם מִח֖וּץ לְמַחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ (כד) וְהָעִ֛יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּ֑הּ רַ֣ק ׀ הַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב וּכְלֵ֤י הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְהַבַּרְזֶ֔ל נָתְנ֖וּ אוֹצַ֥ר בֵּית־יְהוָֽה׃ (כה) וְֽאֶת־רָחָ֣ב הַ֠זּוֹנָה וְאֶת־בֵּ֨ית אָבִ֤יהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ הֶחֱיָ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י הֶחְבִּ֙יאָה֙ אֶת־הַמַּלְאָכִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ לְרַגֵּ֥ל אֶת־יְרִיחֽוֹ׃ (פ) (כו) וַיַּשְׁבַּ֣ע יְהוֹשֻׁ֔עַ בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא לֵאמֹ֑ר אָר֨וּר הָאִ֜ישׁ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָקוּם֙ וּבָנָ֞ה אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֶת־יְרִיח֔וֹ בִּבְכֹר֣וֹ יְיַסְּדֶ֔נָּה וּבִצְעִיר֖וֹ יַצִּ֥יב דְּלָתֶֽיהָ׃

    (20) So the people shouted, and [the priests] blew with the shofars.  When the people heard the sound of the shofar, the people shouted with a great call, and the wall fell down flat, so that the people went up into the city, every one straight on, and they took the city. (21) They utterly destroyed all that was in the city, both man and woman, both young and old, ox, sheep, and ass, with the edge of the sword. (22) And Joshua said to the two men that had scouted the land: ‘Go to the harlot’s house, and bring out the woman from there, and all that she has, as you swore to her.’ (23) And the young men the scouts went in, and brought out Rachav, and her father, and her mother, and her brethren, and all that she had, all her family they brought out; and they set them alongside the camp of Israel. (24) And they burnt the city with fire, and all that was in it; but the silver, and the gold, and the vessels of brass and of iron, they put into the treasury of the house of ha-Shem. (25) But Rachav the harlot, and her father’s household, and all that she had, Joshua saved alive; and she dwelt in the midst of Israel, to this day; because she hid the messengers, whom Joshua sent to scout out Jericho. (26) And Joshua charged the people with an oath at that time, saying: ‘Cursed be the man before ha-Shem, that rises up and builds this city, Jericho; with the loss of his first-born shall he lay its foundation, and with the loss of his youngest son shall he set up its gates.’

  46. (כט) וְאַחְאָ֣ב בֶּן־עָמְרִ֗י מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַ֠יִּמְלֹךְ אַחְאָ֨ב בֶּן־עָמְרִ֤י עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם שָׁנָֽה׃ (ל) וַיַּ֨עַשׂ אַחְאָ֧ב בֶּן־עָמְרִ֛י הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְפָנָֽיו׃ (לא) וַיְהִי֙ הֲנָקֵ֣ל לֶכְתּ֔וֹ בְּחַטֹּ֖אות יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיִּקַּ֨ח אִשָּׁ֜ה אֶת־אִיזֶ֗בֶל בַּת־אֶתְבַּ֙עַל֙ מֶ֣לֶךְ צִידֹנִ֔ים וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲבֹ֣ד אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לֽוֹ׃ (לב) וַיָּ֥קֶם מִזְבֵּ֖חַ לַבָּ֑עַל בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ (לג) וַיַּ֥עַשׂ אַחְאָ֖ב אֶת־הָאֲשֵׁרָ֑ה וַיּ֨וֹסֶף אַחְאָ֜ב לַעֲשׂ֗וֹת לְהַכְעִיס֙ אֶת־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּ֨ל מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ (לד) בְּיָמָ֞יו בָּנָ֥ה חִיאֵ֛ל בֵּ֥ית הָאֱלִ֖י אֶת־יְרִיחֹ֑ה בַּאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ ובשגיב [וּבִשְׂג֤וּב] צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ (ס)

    (29) Achav the son of Omri ruled over Israel in the thirty-eighth year of Asa's [reign as] king of Judah; Achav the son of Omri ruled over Israel in Samaria twenty-two years. (30) And Achav the son of Omri did what was evil in the sight of ha-Shem, beyond all that preceded him. (31) And it came to pass, as if it had been a light thing for him to walk in the sins of Jeroboam the son of Nevat, that he took to wife I'Zevel the daughter of Etbaal king of the Zidonians, and went and served Baal, and worshiped him. (32) He erected an altar for Baal in the house of Baal, which he had built in Samaria. (33) Achav made an Asherah; and Achav did yet more to provoke ha-Shem, the God of Israel, than all the kings of Israel that preceded him.


    (34) During his [reign], Chi-el from Beit El build Jericho; with Aviram his first-born he laid its foundation, and with his youngest son S'guv he set up the its gates; according to the word which ha-Shem spoke by the hand of Joshua the son of Nun.

  47. (א) וַיֹּאמֶר֩ אֵלִיָּ֨הוּ הַתִּשְׁבִּ֜י מִתֹּשָׁבֵ֣י גִלְעָד֮ אֶל־אַחְאָב֒ חַי־יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו אִם־יִהְיֶ֛ה הַשָּׁנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה טַ֣ל וּמָטָ֑ר כִּ֖י אִם־לְפִ֥י דְבָרִֽי׃ (ס)

    (1) Eliyahu the Tishbite, an inhabitant of Gilead, said to [King] Achav: ‘[I swear by the life of] ha-Shem, the God of Israel whom I serve, there will be no dew or rain during these years except by my word.’

  48. (א) וַיְהִי֙ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ית לֵאמֹ֑ר לֵ֚ךְ הֵרָאֵ֣ה אֶל־אַחְאָ֔ב וְאֶתְּנָ֥ה מָטָ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

    (1) After many days, the word of ha-Shem came to Elijah, in the third year, saying: ‘Go, appear before [King] Achav, and I will send rain upon the land.’

  49. תלמוד ירושלמי תענית א:-ב.

    כתיב (מלכים א יז) "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב, 'חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי.' " ר' ברכיה אמר, רבי יוסה ורבנין. חד אמר, בין על הטל בין על המטר נשמע לו....איכן הותר נדרו של טל? א"ר תנחום אדרעיא: סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו. אית דבעי מימר בבנה של צרפית (מלכים א יז) ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלהי הגם אל האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה. א"ר יהודה בר פזי לאחד שגנב נרתיקו של רופא עם כשהוא יוצא נפצע בנו חזר אצלו ואמר לו אדוני הרופא רפא את בני אמר לו לך והחז' את הנרתיק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה בנה של צרפית.

    It is written: "Eliyahu the Tishbite, an inhabitant of Gilead, said to [King] Achav, '[I swear by the] life of ha-Shem, the God of Israel whom I serve, there will be no dew or rain during these years except by my word.' "  Rabbi Berekh-yah said, [these are the two opinions of] Rabbi Yose and the sages.  One said, [ha-Shem fulfilled Eliyahu's statement] both for dew and for rain....[If so, then] where was the vow on dew annulled?  Rabbi Tanhum of Adra: It is assumes that a vow which was  partly  annulled is completely annulled.  Or: one needs to say that is was because of the son of the widow of Tzarafit: "Eliyahu cried out to ha-Shem and said, 'ha-Shem my God, will you also bring calamity upon this widow whose guest I am, and let her son die?!' "  Said Rabbi Yehudah bar Pazi: This is likened to one who stole a physician's case.  As he was leaving, his son was injured.  He [the thief] went back to [the doctor] and said to him: "Heal my son!".  [The doctor] said to him, [First] give me back my case, which contains my medicines, and I will then heal your son.  So the Holy One of Blessing said to Eliyahu: Go annul [your] vow against dew, since the dead cannot be resurrected by means other than dew, and I will resurrect the son of the woman of Tzarafit.  

  50. תענית ד. 3-12

    ואמר רבא: האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט נבט.


    ואמר רבא: האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה שנאמר (ירמיהו כג, כט) "הלא כה דברי כאש נאם ה'."


    ואמר רב אשי: כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח שנא' (ירמיהו כג, כט) "וכפטיש יפוצץ סלע." ...


    אמר רבינא אפ"ה מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא שנאמר (קהלת יא, י) והסר כעס מלבך וגו'

    And Rava said: The fiery ones of the rabbis, they are like a seed under a hard clod of earth [that is softened by the rain or snow and sprouts], for when he sprouts, he sprouts.


    And Rava said: When the fiery ones of the rabbis are angry, it is the Torah that makes him angry, as it is said [Jer 23:29], "Is not my word like fire? says ha-Shem.".


    And Rav Ashi said: Any Torah scholar who is not as hard as iron [barzel] is not a Torah scholar, as it is said [Jer 23:29], "and like a hammer that smashes a rock."...


    Ravina said, Even so, a person must teach himself [to act] with gentleness, as it is said [Koh 11:10], "And remove anger from your heart [and put away evil from your flesh]."

  51. רש"י על תענית ד. 1-8

    "צורבא מרבנן" - בחור חריף כמו ביעי דצריבן במסכת ביצה (דף ז.) תלמיד חכם זקן לא קרי צורבא אלא ההוא מרבנן קרי ליה:


    "כיון דנבט נבט" - שמתחיל לבצבץ ולעלות עולה למעלה כך תלמיד חכם כיון שיצא שמו הולך וגדל למעלה:


    "אורייתא מרתחא ליה" - שיש לו רוחב לב מתוך תורתו ומשים ללבו יותר משאר בני אדם וקמ"ל דחייבין לדונו לכף זכות:




    "כאש" - שמחמם כל גופו:


    "ברזל" - קפדנים וקשים כברזל:

    "The fiery ones of the rabbis" -- a hot young man (as is explained in Tractate Beitzah 7a).  An older scholar is not called "fiery", even if he is called one of the rabbis.


    "for when he sprouts, he sprouts" -- that once the sprouting begins, it ascends higher and higher; so it is for a wise student, that once their reputation begins to spread, it grows and rises.


    "it is the Torah that makes him angry" -- because he has a broad heart in the midst of his studies, and what resides there is more than the rest of humanity.  From this we learn that a scholar must be judged [leniently] with a presumption of good intentions.


    "like fire" -- that heats his entire body


    "iron" -- short-tempered ones, hard like iron.

  52. (יעב״ץ)

    "אפ״ה מבעי ליה למילף נפשיח בניחותא."


    ואפ״ה הא דבעי מהוי קשה כברזל, ודאי קיימא, ולא מהדר קהדרי בהו ר״א ור״א.


    ורבינא נמי לא אתי אלא לפרושי גנות הכעס. אבל לעמוד על דעתו בדברי תורה, ולעשות משפט צדק, ודאי צריך הת״ח להיות קשה כברזל לעולם, ולקנות לב אריה המס ימס הפושעים ומורדים, ואמיץ כח בגבורותו לשבר מתלעות עול לא ישוב מפני כל.


     לא יהיה רק לבב כנשים על זה נאמר [ישעיה ג, יב] עמי [וגו'] ונשים משלו בו. 

    --Yavetz (R. Jacob Emden):

    "Even so, a person must teach himself [to act] with gentleness."

    And even so, it is necessary to make oneself as hard as iron ["barzel"], to endure, so [the statement] does not retract what Rava and Rav Ashi said.  


    Even Ravina doesn't bring this except to disparage anger.  But to stand in equanimity amid words of Torah and to carry out the law in righteousness, it is of course necessary for a Torah scholar to always be as hard as iron, and to acquire the heart of a lion in order to weaken the wrong-doers and rebellious ones, to firm up one's virile resolve to shatter those who reject the yoke and to never yield for any reason.  

    They should never have just an inner heart like women, on which it says, "My is ruled over by women."


  53. (ח) כִּ֤י כָשְׁלָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וִיהוּדָ֖ה נָפָ֑ל ....

    (יב) עַמִּי֙ נֹגְשָׂ֣יו מְעוֹלֵ֔ל וְנָשִׁ֖ים מָ֣שְׁלוּ ב֑וֹ עַמִּי֙ מְאַשְּׁרֶ֣יךָ מַתְעִ֔ים וְדֶ֥רֶךְ אֹֽרְחֹתֶ֖יךָ בִּלֵּֽעוּ׃

    (8) Ah, Jerusalem has stumbled, And Judah has fallen.... (12) My people's masters are babes, and women rule over them. O My people!  Your leaders are misleaders; they have confused the course of your paths.

  54. Starhawk, Dreaming the Dark: Power-Over and Power-From-Within, p. 12


    To say something is sacred is to say that we respect, cherish, and value it for its own being.  When the world is seen as being made up of living, dynamic, interconnected, inherently valuable beings, power can no longer be seen as something people have -- kings, czars, generals hold power as one holds a knife.  Immanent power, power-from-within, is not something we have but something we can do.  We can choose to cooperate, or to withdraw cooperation from any system.  The power relationships and institutions of immanence must support and further the ability of individuals to shape the choices and decisions that affect them.  And those choices must also recognize the interconnectedness of individuals in a community of beings and resources that all have inherent value.

  55. סנהדרין קיג. 41-62

    אחאב שושביניה הוה. אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא. יתיב וקאמר דילמא כי מילט יהושע הכי לט לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו א"ל אליהו אין אמר ליה "השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא דכתיב (דברים יא, טז) וסרתם ועבדתם וגו' וכתיב וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו' וההוא גברא אוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא?"

    מיד (מלכים א יז, יג) "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד, 'חי ה' אלהי ישראל אם יהיה טל ומטר וגו' .' " בעי רחמי והבו ליה אקלידא דמטרא וקם ואזל. (מלכים א יז, ב) "ויהי דבר ה' אליו לאמר, 'לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית.' (מלכים א יז, ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו'." מהיכא אמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב. (מלכים א יז, ז) "ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ." כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא כתיב (מלכים א יז, ב) "ויהי דבר ה' אליו לאמר, 'קום לך צרפתה.' " וכתיב (מלכים א יז, יז) "ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית."

    בעא רחמי למיתן ליה אקלידא דתחיית המתים אמרי ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב אייתי הא ושקיל האי דכתיב (מלכים א יח, א) לך הראה אל אחאב [ואתנה] מטר."  

    Achav was [Chi-el's] close friend.  He and Eliyahu went to inquire after his welfare in the house of mourning [for his sons].  Achav sat...and said, "Was Moshe's curse not fulfilled -- for it is written, 'If you turn aside and worship other gods....then [ha-Shem] will stop up the heavens and there will be no rain' -- and yet even though men set up idols on every hilltop, [there is so much] rain that they cannot go and worship them!  Then shall the curse of Yehoshua [about re-building Yericho], his student, be fulfilled?"



    Immediately [upon hearing these words of Achav], "Eliyahu the Tishbite, an inhabitant of Gilead, said to [King] Achav, '[I swear by the] life of ha-Shem, the God of Israel whom I serve, there will be no dew or rain during these years except by my word.' "  He prayed, and the key of rain was given him, he then rose and departed.  "The word of ha-Shem came to him: 'Go, turn eastward and hide yourself by the brook Cherit.'  ...And the ravens brought him bread and meat each morning...  And the brook dried up, because there had been no rain....  The word of ha-Shem came to him: 'Arise, go to Tzarafit [and a poor widow will give you food and water for the duration of drought].... After a while, the son of the freewoman fell sick..."  


    Eliyahu prayed that the key of resurrection might be given to him, but was answered: "Three keys are not given into hands of an agent and these are they: the key of a pregnant woman, the key of rain, and the key of resurrection."   Shall it be said that two are in the hands of the student, only one in the hands of the Rav?  Bring [Me] the other and take this one, as it is written, "Go, appear before Achav, and I will give water upon the earth."

  56. ר' יוסי בצפורי: "אבא אליהו קפדן הוה." רגיל למיתי גביה, איכסי' מיניה תלתא יומי ולא אתא. כי אתא, א"ל "אמאי לא אתא מר?" א"ל, "קפדן קרית לי!" א"ל, "הא דקמן דקא קפיד מר:"

    Rabbi Yossi taught in Tzefori: "Father Eliyahu was a hot-tempered man."  Now, Eliyahu used to visit him, but [after this] he absented himself three days and did not come.  When he came on the fourth day, he [R. Yossi] said to him, "Why did you not come before?"  He replied, "Because you called me hot-tempered!"  He [R. Yossi] retorted, "And before us, you oh Master have displayed your temper."

  57. (יב) וְעַתָּ֗ה הִשָּֽׁבְעוּ־נָ֥א לִי֙ בַּֽיהוָ֔ה כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד וַעֲשִׂיתֶ֨ם גַּם־אַתֶּ֜ם עִם־בֵּ֤ית אָבִי֙ חֶ֔סֶד וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת׃ (יג) וְהַחֲיִתֶ֞ם אֶת־אָבִ֣י וְאֶת־אִמִּ֗י וְאֶת־אַחַי֙ וְאֶת־אחותי [אַחְיוֹתַ֔י] וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם וְהִצַּלְתֶּ֥ם אֶת־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ מִמָּֽוֶת׃

    (12) Now therefore, I pray you, swear to me by ha-Shem, since I have dealt kindly with you, that you also will deal kindly with my father’s house—and give me a true token— (13) and save alive my father, and my mother, and my brethren, and my sisters, and all that they have, and deliver our lives from death.’

  58. (ד) וְהֽוּא־הָלַ֤ךְ בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֣רֶךְ י֔וֹם וַיָּבֹ֕א וַיֵּ֕שֶׁב תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אחת [אֶחָ֑ד] וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֣אמֶר ׀ רַ֗ב עַתָּ֤ה יְהוָה֙ קַ֣ח נַפְשִׁ֔י כִּֽי־לֹא־ט֥וֹב אָנֹכִ֖י מֵאֲבֹתָֽי׃ (ה) וַיִּשְׁכַּב֙ וַיִּישַׁ֔ן תַּ֖חַת רֹ֣תֶם אֶחָ֑ד וְהִנֵּֽה־זֶ֤ה מַלְאָךְ֙ נֹגֵ֣עַ בּ֔וֹ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ק֥וּם אֱכֽוֹל׃ (ו) וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב׃ (ז) וַיָּשָׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ׃ (ח) וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב׃ (ט) וַיָּבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃ (י) וַיֹּאמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָֽאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֙ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ (יא) וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדוֹלָ֡ה וְחָזָ֞ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהוָֽה׃ (יב) וְאַחַ֤ר הָרַ֙עַשׁ֙ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃ (יג) וַיְהִ֣י ׀ כִּשְׁמֹ֣עַ אֵלִיָּ֗הוּ וַיָּ֤לֶט פָּנָיו֙ בְּאַדַּרְתּ֔וֹ וַיֵּצֵ֕א וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הַמְּעָרָ֑ה וְהִנֵּ֤ה אֵלָיו֙ ק֔וֹל וַיֹּ֕אמֶר מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵלִיָּֽהוּ׃ (יד) וַיֹּאמֶר֩ קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַיהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֗וֹת כִּֽי־עָזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֙ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ (ס)

    (4) But he himself went a day’s journey into the wilderness, and came and sat down under a broom-tree; and he requested for himself that he might die; and said: ‘It is enough; now, O LORD, take away my life; for I am not better than my fathers.’ .... (9) He came to a cave, and lodged there; and, behold, the word of ha-Shem came to him, and God said to him: ‘Why are you here, Eliyahu?’ (10) And he said: ‘I have been very jealous for ha-Shem, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Your covenant, thrown down Your altars, and slain Your prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.’ (11) God said: ‘Go forth, and stand upon the mount before ha-Shem.’ And, behold, ha-Shem passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before ha-Shem; but God was not in the wind; and after the wind an earthquake; but God was not in the earthquake; (12) and after the earthquake a fire; but God was not in the fire; and after the fire a still small voice. (13) And it was so, when Eliyahu heard it, that he wrapped his face in his mantle, and went out, and stood in the entrance of the cave. Behold, a voice came to him, and said: ‘Why are you here, Eliyahu?’ (14) And he said: ‘I have been very jealous for ha-Shem, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Your covenant, thrown down Your altars, and slain Your prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.’



    וכשאמר הקב״ה לאליהו, "מה לך פה אליהו," היה לו לאליהו לומר לפני הקב״ה
    "רבש״ע בניך הם. בני בחוניך הם. בני אברהם יצחק ויעקב, שעשו רצונך בעולם!" ולא די שלא
    אמר כן, אלא אמר "קנא קנאתי לה׳."...



    ואחר האש קול דממה דקה... 
    מה עשה הקב״ה? המתין לו לאליהו שלש שעות. ועדיין הוא עומד בדבריו הראשונים.


    ואת אלישע...לנביא תחתיך. ומה שיש בדעתך, אין אני אוכל לעשות.

    Eliyahu Zuta 8:3


    When the Holy One of Blessing said to Eliyahu, "Why are you here, Eliyahu?", he had the opportunity to say before the Holy One of Blessing, "Multiplier of Universes, they are your children.  The children of your mercies.  The descendants of Avraham, Yitzchak, Yaakov [and Sarah, Rivka, etc], that had carried out Your will in the world!"  But it wasn't enough that he did not say this, he had to say, "I have been very jealous for ha-Shem etc."...

    "After the fire, a still small voice."  What did the Holy One of Blessing do?  Waited for him, for Eliyahu, for three hours.  Yet still he [Eliyahu] stood upon his original words.


    Let Elisha be prophet in your place.  And as for what is in your thoughts, I am not able to do anything about it.

  60. The name of the widow of Tzarafit


    An ancient manuscript discovered in Damascus during a visit by Prof Harkavi in the 1890s contains the names of many women from Tanach, based on the millenia-old traditions from the (now-lost) Hebrew version of the Book of Jubilees.  Among these women is the widow of Tzarafit, who the Midrash tells us is the mother of the Prophet Yonah -- her name (with the vowels being only supposition) was:


    Yu'am bat Azur     יועם  בת  עזור     Concealed / dimmed daughter of aid / help

    (See Eicha 4:1 and Yirm. 28:1)


    Based on an article by Tal Ilan, "Biblical Women's Names in the Apocryphal Tradition," Journal for the Study of Pseudepigrapha, XI, April 1993, p. 10.

  61. (ג) וְעַתָּ֣ה יְהוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ (ס) (ד) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃ (ה) וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃ (ו) וַיְמַ֣ן יְהוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ (ז) וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃ (ח) וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ (ט) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃ (יא) וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃

    (3) 'Therefore now, O LORD, please take my life from me; for it is better for me to die than to live.’ ... (8) When the sun arose, God prepared a vehement east wind; and the sun beat upon the head of Jonah, that he fainted, and requested for himself that he might die, and said: ‘It is better for me to die than to live.’ (9) And God said to Jonah: ‘Are you greatly angry for the gourd?’ And he said: ‘I am greatly angry, even unto death.’ (10) ha-Shem said: ‘You have had pity on the gourd, for which you have not laboured, nor made it grow, which came up in a night, and perished in a night; (11) and should not I have pity on Nineveh, that great city, wherein are more than one hundred thousand persons that cannot discern between their right hand and their left hand, and also much cattle?’

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
Add Highlight הוספת צבע להדגשה
Create New
Save שמירה