PEOPLE ARE STRANGE, WHEN YOU'RE A STRANGER Parashat Miketz/Shabbat Chanukah December 20, 2014/28 Kislev 5775
(א) וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃ (ב) וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃ (ג) וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃ (ד) וְאֶת־בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃ (ה) וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
(1) Now Jacob saw that there was corn in Egypt, and Jacob said unto his sons: ‘Why do ye look one upon another?’ (2) And he said: ‘Behold, I have heard that there is corn in Egypt. Get you down thither, and buy for us from thence; that we may live, and not die.’ (3) And Joseph’s ten brethren went down to buy corn from Egypt. (4) But Benjamin, Joseph’s brother, Jacob sent not with his brethren; for he said: ‘Lest peradventure harm befall him.’ (5) And the sons of Israel came to buy among those that came; for the famine was in the land of Caanan.
(א) וירדו אחי יוסף. ולא כתב בני יעקב, מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם: (ב) עשרה. מה תלמוד לומר, והלא כתיב (פסוק ד) ואת בנימין אחי יוסף לא שלח, אלא לענין האחוה היו חלוקין לעשרה, שלא היתה אהבת כלם ושנאת כלם שוה לו, אבל לענין לשבור בר כלם לב אחד להם:

And Joseph's brothers went down....It is not written as "the sons of Jacob," in order to teach us that they were contrite about their having sold him, and they undertook to conduct themselves towards him as brothers....

...

Etz Chayim Commentary:
The purpose of Joseph's elaborate ruse is not to torment or embarrass his brothers, but to see whether they indeed had changed. Repentance (t'shuvah) is more than regret. It includes finding oneself in a similar situation and responding differently. Joseph needs to know whether the brothers will leave Simeon and/or Benjamin to languish in prison, as they once abandoned him.

(ח) וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃ (ט) וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ (י) וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ (יא) כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃
(8) And Joseph knew his brethren, but they knew him not. (9) And Joseph remembered the dreams which he dreamed of them, and said unto them: ‘Ye are spies; to see the nakedness of the land ye are come.’ (10) And they said unto him: ‘Nay, my lord, but to buy food are thy servants come. (11) We are all one man’s sons; we are upright men, thy servants are no spies.’
(ז) וירא יוסף את אחיו וגו' - אמר ר' יהושע בר נחמיה: נעשה נכרי להם. ויכר יוסף את אחיו וגו' ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר: בשעה שנפלו בידו. ויכר יוסף את אחיו, בשעה שנפל בידן. והם לא הכירוהו. ורבנן אמרי: הוא שהניחן בחתימת זקן. ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו, שלא הניחוהו בחתימת זקן. ויזכור יוסף וגו' ויאמר אליהם וגו' כלנו בני איש אחד, נצנצה בהם רוח הקודש. אמרין ליה: אנן ואת בנוהי דגבר חד אנן, ויאמרו: שנים עשר אנחנו. אמר להון: ואן הוא זבנן יתיה. אמר להון: בכמה זבנתון יתיה? אמרין ליה: בחמש סלעין. אמר להון: ואין הוה אמר לכון בר נש, יהבון לי חמש סלעין, ואנא יהיב יתיה לכון, אתון עבדין? אמרין ליה: אין. ואם אמר לכון בר נש, יהבון לי בכפלא ואנא יהיב יתיב לכון, אתון עבדין? אמרין: הין. ואם הוה בר נש, אמר לכון, אין הויתון יהבין ביה אלפא, לא יהבינא ליה לכון, מה הויתון עבדין? אמרין ליה: על מנת כן נחתינון, אי למקטל אי לאיתקטלא. אמר להון: הוא אשר דברתי אליכם מרגלים וגו'. בזאת תבחנו חי פרעה בשעה שהיה מבקש לישבע לשקר, היה נשבע בחי פרעה. אמר רבי לוי: משל לגדי, שברח מן המרעה ונכנס אצל אשה אלמנה. מה עשתה? עמדה ושחטתו, והפשיטתו ונתנתו בתוך המטה, וכסת עליו סדי. אתון בעין ליה מן גבה. אמרה: כן תהא ההיא אתתא, מנכשא מבשריה הדין ואכלה, אם ידעה ביה. כך, חי פרעה אם תצאו וגו'. שלחו מכם אחד. ויאסוף אותם אל משמר שלושת ימים, לעולם אין הקב"ה מניח את הצדיקים בצרה שלושת ימים, וכן למדו ליוסף, ליונה, למרדכי, לדוד. וכן הוא אומר (הושע ו): יחיינו מיומים ביום השלישי, של שבטים, יקימנו, ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי שלשבטים:

AND JOSEPH SAW HIS BROTHERS, AND HE KNEW THEM, BUT MADE HIMSELF STRANGE TO THEM: Rabbi Joshua b. R. Nechemiah said: He made himself a stranger to them.

AND JOSEPH KNEW HIS BROTHERS: When they fell into his hand: BUT THEY DID NOT KNOW HIM: When he fell into their hands. The Rabbis said: He had left them bearded, therefore, AND JOSEPH KNEW HIS BROTHERS; but they had left him beardless, consequently, BUT THEY DID NOT KNOW HIM.

WE ARE ALL ONE MAN'S SONS: The holy spirit was enkindled in them and they said to him [unwittingly]: You and we are the sons of the same man.