ת"ר מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום:
Similarly, the Sages taught in a baraita (Tosefta 5:4): One sustains poor gentiles along with poor Jews, and one visits sick gentiles along with sick Jews, and one buries dead gentiles along with dead Jews. All this is done on account of the ways of peace, to foster peaceful relations between Jews and gentiles.
תניא נמי הכי לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן דבר אחר לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם
There is also a beraita accordingly: "Nor give freely unto them" - do not grant them occupation of the land. Alternatively, "nor give freely unto them" - do not grant them favor. Alternatively,... "nor give freely unto them" - do not give them free gifts.
...ויש מרבותינו שלמדו מלא תחנם, לא תתן להם מתנות חנם...
(ג) מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (שם סה, א) כשאין נותנין להם מתנות חנם דדוקא למי שעובד עבודה זרה, אבל לא למי שאינו עובד עבודה זרה, ואף על פי שהוא עומד בגיותו לאכל שקצים ורמשים ושאר כל העברות כגון גר תושב, דמכיון שקבל עליו שבע מצות מפרנסין אותו ונותנין ל, י מתנת חנם. ואמרו זכרונם לברכה (ערכין כט, א) שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. ועוד אמרו זכרונם לברכה (גטין סא, א) שמתר לפרנס עניי גוים עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום.
There are those of our Rabbi's who learn from 'Lo seneichem', that you should not give Non-Jews free gifts...The laws of this commandment are what are stated: 'Do not give them free gifts', specifically someone who serves idols, but for someone who does not serve idols, even though he does other transgressions (like a ger toshav), since they have accepted the seven ethical laws for all humankind you should support them and give them free gifts.' They [our Rabbis] also say that you should only accept a ger toshav in eras in that the Jubalee year is operating (yovel). Furthermore, they sya it is permitted to support non-Jewish poor with Jewish poor due to the ways of peace.
(יב) ... אֲפִלּוּ הָעַכּוּ''ם צִוּוּ חֲכָמִים לְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וְלִקְבֹּר מֵתֵיהֶם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל וּלְפַרְנֵס עֲנִיֵּיהֶם בִּכְלַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. הֲרֵי נֶאֱמַר (תהילים קמה, ט) "טוֹב יקוק לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". וְנֶאֱמַר (משלי ג, יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם":
(12) And even for non-Jews – our sages commanded us to visit the sick and to bury their dead with the dead of the Jews and to give sustenance to their needy among the needy of the Jews – because of promoting peaceful ways. Behold there is the verse - "Hashem is good with all and he is merciful upon all of his works" (Tehilim / Psalms 145, 9) and it is said "And its ways are ways of pleasantness and all its paths are peace." (Mishle – Proverbs 3, 17)
...א"ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאורייתא היא א"ל דאורייתא ומפני דרכי שלום כל התורה כולה נמי מפני דרכי שלום היא דכתיב (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום!
...Abaye said to Rav Yosef: because of the ways of peace? Surely its a Torah command?! He replied to him, it is a Torah command and it is the ways of peace. But the whole Torah is for the ways of peace?! As it says: "Her [the Torah's] ways are ways of peace and all her paths are peaceful.
שבט מיהודה חלק ג' סימן ע' (הרב אונטרמן)
בזמן האחרון נשמעו לדאבוננו דברי חתירה תחת ערכי המוסר של היהדות התורתית ובמיוחד נגד השקפת התורה על גוי ואדם, שכאילו אין יחס ראוי מצד ההלכה לנכרים. כאשר הראו להמבקרים שאין בדבריהם כל ממש והבקורת מפורכת מעיקרה ע"י הלכות מפורשות, שנצטווינו להתייחס בחיבה אל כל אדם הנברא בצלם ולעזור לו בעניני צדקה וחסד נאחזו המשמיצים בטענה אחת. הם אומרים כי הלכות אלו נקבעו מפני דרכי שלום בלבד ולא משורת הדין הם.יש איפוא צורך לפרש את המובן האמיתי של מושג "דרכי שלום", שאינו בבחינת מידת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו, אלא נובע מעצם המוסר של תורה"ק.
Shevet MiYehuda 3:70 (HaRav Unterman - previous Ashkenazi Chief Rabbi of Israel)
Lately it has become customary, to our great detriment, amongst our teachers to state that there is no real obligation towards bettering the life of non-Jews…and there is no need to encourage the community to support non-Jews with tzedakah and kindness, for any such acts are only done for the sake of darchei shalom [ways of peace] and thus have no real source in the Torah law. Therefore we must define the true concept of darchei shalom. It is not just a means to keep Judaism safe from non-Jewish hatred, but flows from the core ethical teachings of the Torah. [Translation by Rabbi Natan Levy]
Rabbi Aharon Lichtenstein, The Duties of the Heart and Response to Suffering (1999), p.59
[The] tendency, prevalent in much of the contemporary Torah world in Israel as well as in the Diaspora, of almost total obliviousness to non-Jewish suffering is shamefully deplorable. Surely Avraham Avinu and Moshe Rabbenu felt and acted otherwise, and intervening mattan Torah has not changed our obligation in this respect. Priorities need to be maintained, as regards to both practical and emotional engagement; but between that and complacent apathy there lies an enormous moral gap. […] [The] notion that only Jewish affliction is worthy of Jewish response needs to be excoriated and eradicated.
Rav Aharon Lichtenstein - Leaves of Faith 2 - Chapter 10
Nevertheless, given our present situation, I see no alternative to turning inward. The combination of rising assimilation and declining power mandates increased concern for specifically Jewish needs - spiritual, physical , and emotional. Despite the best humanitarian intention, we cannot escape the pressure of priority. "Many are thy people's needs, and their wit is limited," intones the piyyut and this aptly describes our current situation.Whether certain communal manifestations of of our collective generosity were in order a generation ago is perhaps debatable; that most can no longer be afforded is not. At the same time, we should make an educational effort to contain the insidious effects of creeping insularity. The notion, altogether too prevalent in some circles (albeit, perhaps not those likely to read this paper), that the concerns or even the suffering ofmere goyim are irrelevant to us cannot be countenanced.
Avraham Avinu and Moshe Rabbenu, at any rate, thought otherwise.