אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם״.
Rav Yehuda said: One who goes out during Nisan and sees trees that are blossoming recites: Blessed…who has withheld nothing from His world, and has created in it beautiful creatures and trees for human beings to enjoy.
(א) הַיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֶּרַח, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסֵר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם; וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְאִם אִחֵר לְבָרֵךְ עַד אַחַר שֶׁגָּדְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עוֹד.
One who goes out during the days of Nissan and sees trees blossiming fruit, blesses: "blessed are you Hashem, master, king of the universe, who created a world with no lacking, and created beatiful and good creations, trees that are good for humans to enjoy". and the person should only make this blessing once a year. If s/he was late to make the blessing until after the fruit already grew, s/he should not make the blessing anymore.
הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת נָאוֹת וּמְתֻקָּנוֹת בְּיוֹתֵר וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת מְבָרֵךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ. הַיּוֹצֵא לַשָּׂדוֹת אוֹ לַגִּנּוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת פּוֹרְחוֹת וְנִצָּנִים עוֹלִים מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם:
On seeing creatures that are beautiful or exceptionally well formed or goodly trees, one says "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe Who hast such as these in the world." If one goes out into the fields or gardens during Nisan (i.e. in the Spring) and sees the trees in bud and the flowers in bloom, he says, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, Who hast made Thy world lacking in nought, and hast produced therein goodly creatures and good and beautiful trees wherewith to delight the children of men".
בחדש האביב. וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם, רְאוּ חֶסֶד שֶׁגְּמַלְכֶם, שֶׁהוֹצִיא אֶתְכֶם בְּחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לָצֵאת, לֹא חַמָּה וְלֹא צִנָּה וְלֹא גְּשָׁמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" (תהלים ס"ח) – חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לָצֵאת (מכילתא):
בחדש האביב IN THE MONTH ABIB — But would we not know in which month they went out (even though it were not stated here)? But Moses spake to them as follows: See the kindness which God has bestowed on you — that He brought you forth in a month that is fitted for going out, not hot, nor cold nor rainy. In the same sense it says (Psalms 68:7) “He bringeth forth the prisoners בכשרות” i. e. in a month that is fitted (כשר) for going out (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 13:4:1).
אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרֲרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃
God restores the lonely to their homes, sets free the imprisoned, safe and sound, while the rebellious must live in a parched land.
היום אתם יוצאים בחדש האביב. שאין תלמוד לומר חדש האביב, אלא חדש שהוא כשר. לא חמה קשה ולא גשמים. וכן הוא אומר מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים פח). שאין תלמוד לומר בכושרות, ומה תלמוד לומר בכושרות – אלא חדש שהוא כשר לכם, לא חמה קשה ולא גשמים. ר' (נתן) [יונתן] אומר, בכושרות אלו בוכים ואלו שוחקים. שבמצרים בוכים שנאמר (במדבר לג) ומצרים מקברים, וישראל משוררים שנאמר קול רנה וישועה אהלי צדיקים וגו' (תהלים קיח). שהקב"ה מתרומם על מצרים. רבי נתן אומר, בכושרות במעשי הכשרות שלהם. (ר') [וכן הוא] אומר במראות הצובאות. ר' אלעזר בן עזריה אומר, בזכות אברהם אבינו הוציאם ממצרים, שנאמר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו (שם קה). ואומר ויוציא עמו בששון ברנה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, בזכות המילה הוציאם הקב"ה, שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' (יחזקאל טז). דבר אחר, בזריזות יצאו ישראל ממצרים, שנאמר כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מארץ מצרים. דבר אחר, בזריזות עצמן יצאו ממצרים, שנאמר וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים וגו'. (דבר אחר) [רבי אומר] מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה. סוררים היו אלא שנוהג עמהם בהכשרות. וכן הוא אומר ואומר אליכם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו. ואומר, לשפוך חמתי עליהם להפיצם במדבר. ואומר, וימרו בי ולא אבו לשמוע לי איש שקוצי עיניו לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים (שם כ). אך סוררים היו, אלא שנוהג עמהם בהכשרות.
(Exodus 13:3) "This day you go out in the month of Aviv (spring)": Let this not be written (i.e., Why is it needed?) (To signify) a month that is kasher — neither burning sun nor (heavy) rains. And thus is it written (Psalms 68:7) "G d settles the solitary in their homes. He takes out the bound bakosharoth." What is the intent of "bakosharoth"? A month that is kasher for you. Neither burning sun nor (heavy) rains. R. Nathan says "bakosharoth": These (the Egyptians) crying ("bacho"); the others (Israel) singing ("meshorerim"). The Egyptians crying, viz. (Numbers 33:4) "And the Egyptians were burying, etc." And Israel singing, viz. (Psalms 118:15) "A sound of song and salvation in the tents of the righteous." (Ibid.) "The right hand of the L rd is uplifted" — over Egypt. R. Nathan says: "bakosharoth" — by the deeds of the "kesheiroth" (the virtuous women) among them. Rebbi says: in the merit of the mirrors of "the congregating women," viz. (Numbers 38:8). R. Elazar b. Azaryah says: In the merit of our father Abraham He took them out of Egypt, viz. (Psalms 105: 42-43) "For He remembered His sacred word to Abraham His servant, and He took out His people in gladness, His chosen ones, in song." R. Shimon b. Yochai says: He took them out in the merit of (the mitzvah of) circumcision, viz. (Ezekiel 16:6) "And I passed by you, and I saw you steeped in your blood, etc." Variantly: With zeal (that of the L rd) did Israel leave Egypt, viz. (Exodus 13:3) "For with strength of hand did the L rd take you out of here." Variantly: With their own zeal did they leave Egypt, viz. (Ibid. 12:15) "And thus shall you eat it, your thighs, girded (ready for the road), etc." Variantly (Psalms 68:7) "G d settles the solitary in their homes. He takes out the bound bakosharoth. But rebels dwelling in dryness, etc.": They were rebels, in spite of which He dealt with them with "kashruth." And thus is it written (Ezekiel 20:7-9) "And I said to them: Let each of you cast away the abominations of his eyes, and do not defile yourselves with the idols of Egypt … and they rebelled against Me and would not listen to Me. They did not cast away the abominations of their eyes and they did not abandon the idols of Egypt … But I wrought for the sake of My name, that it not be profaned in the eyes of nations in whose midst they were, having made Myself known to them before their eyes to take them out of the land of Egypt." They were rebels — but He dealt with them with "kashruth."