שיור בקנין

תנו רבנן בן לוי שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שמעשר ראשון שלי מעשר ראשון שלו ואם אמר לי ולבניי מת יתן לבניו ואם אמר לו כל זמן שהשדה זו בידך מכרה וחזר ולקחה אין לו עליו כלום אמאי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כיון דאמר ליה על מנת שמעשר ראשון שלי שיורי שייריה למקום מעשר

Bava Batra 63a:4-6

The Gemara now considers another case in which the seller withholds something for himself in a sale. The Sages taught in a baraita: With regard to a Levite who sold a field to an Israelite and said to him: I am selling you this field on the condition that the first tithe from the produce growing in the field, which must be given to a Levite, is mine, and it will be given to me every year and not to any other Levite, the first tithe is his. And if he said: I am selling you the field on the condition that the tithe will be given to me and to my sons, then if he dies, the buyer must give the tithe to his sons. But if the seller said to the buyer: This stipulation will remain in force as long as this field is in your possession, then if the buyer sold it and afterward bought it back again, the seller has no claim on him. Since the field left the buyer’s possession in the interim, the seller no longer has a claim to the tithe. The Gemara challenges the halakha taught in the baraita: Why should the seller ever have a right to the tithe after he has sold the field? After all, a person cannot transfer ownership of an object that has not yet come into the world. How, then, can the seller acquire a portion of the produce that does not yet exist? The Gemara answers that since the seller said to the buyer: I am selling you this field on the condition that the first tithe is mine, it is as if he withheld the site where the tithe is grown for himself when he sold the field, and that site already exists.

רשב"ם על בבא בתרא ס״ג א:ו׳:ב׳

כיון דאמר ליה ע"מ כו' - כלומר כיון דעל תנאי מכר רוצה הוא שיתקיים התנאי דאין אדם מתנה על חנם ולדעת כן מכר שיקנה המעשר והלכך שייר בידו קרקע הראוי ליגדל בה המעשר וכמי שאמר לו שדה שלי אני מוכר לך לאריסות ע"מ שתטול ט' חלקים ואני אטול חלק עשירי

Rashbam on Bava Batra 63a:6:2

...

רשב"ם על בבא בתרא ס״ג ב:א׳:ב׳

שאם רצה - מוכר להוציא זיזין מדיוטא עליונה כנגד חצר של לוקח שמכר לו זה הבית והחצר מוציא דלהכי אהני תנאיה והכי אמר ליה על מנת שתהא דיוטא העליונה שלי לגמרי לעשות בה חפצי אף להוציא ממנה זיזין כמתחילה קודם שמכרתי לך הבית והחצר דשייר בתנאי מקום בחצר כמו ששייר למעלה בשדה מקום מעשר דכל תנאי דלא מהני מאי דקאמר אהני מיהא לשייר מקום והיינו זאת אומרת דקאמר ר"ל ודוקא הוא אבל בנו אין לו רשות להוציא זיזין עד שיפרש לי ולבניי כדאמר לעיל גבי מעשר דכל מילתא דדייקינן מיתורא די לנו אי אהני יתורא לעצמו כמו שפירש ע"מ שמעשר ראשון שלי ה"נ אמרינן ע"מ שהדיוטא העליונה שלי אבל לבניו לא מהני תנאי המיותר:

Rashbam on Bava Batra 63b:1:2

...