Save " דף נושא: הפרשת חלה "
דף נושא: הפרשת חלה
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה
מצוות הפרשת חלה, החובה להפריש חלק מעיסת הלחם עבור הכהן, ניתנה לעם ישראל עם כניסתם לארץ. מצווה זו כתובה בספר במדבר בפרשת שלח והיא אחת ממצוות הראשית, מצוות בהן נותנים את החלק הראשון מהשפע לאל ורק לאחר מכן נהנים ממנו.

וַיְדַבֵּ֥ר יהוה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ וְהָיָ֕ה בַּאֲכׇלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוה׃ רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ {ס}

יהוה spoke to Moses, saying: Speak to the Israelite people and say to them: When you enter the land to which I am taking you and you eat of the bread of the land, you shall set some aside as a gift to יהוה: as the first yield of your baking, you shall set aside a loaf as a gift; you shall set it aside as a gift like the gift from the threshing floor. You shall make a gift to יהוה from the first yield of your baking, throughout the ages.

מתנה לכהן
החלה שניתנת לכהן היא אחת ממתנות כהונה. הרמב"ם כותב שהכמות שחובה להפריש מן התורה היא קטנה מאוד אך חכמים תיקנו להפריש שיעור נדיב יותר כדי שהמתנה תהיה ראויה לכהן (המאה ה-12, מצרים).

(א) מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִן הָעִסָּה לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו כ) "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה". וְרֵאשִׁית זוֹ אֵין לָהּ שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ הִפְרִישׁ כִּשְׂעוֹרָה פָּטַר אֶת הָעִסָּה. וְהָעוֹשֶׂה כָּל עִסָּתוֹ חַלָּה לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָתוֹ:(ב) וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁמַּפְרִישִׁין אֶחָד מֵאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִן הָעִסָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח ד) "תִּתֶּן לּוֹ "תֵּן לוֹ דָּבָר הָרָאוּי לִתְּנוֹ מַתָּנָה. וְהַנַּחְתּוֹם הָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק מַפְרִישׁ אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים. לְפִי שֶׁעִסָּתוֹ מְרֻבָּה יֵשׁ בְּשִׁעוּר זֶה כְּדֵי מַתָּנָה:...

It is a positive commandment to separate a portion that is raised up from the dough [and given] to a priest, as [Numbers 15:20] states: "Raise up the first of your dough, the challah, as an offering...." According to Scriptural Law, this first portion does not have a minimum measure. Instead, even if one set aside a portion the size of a barley corn, he has absolved the entire dough. When a person designates his entire dough as challah, his deeds are of no consequence unless he leaves a portion of it [for himself]. According to Rabbinic Law, one should separate one twenty-fourth of the dough, so that there will be a [significant] present for the priest. [This is derived from Deuteronomy 14:4 which] states: "Give him," i.e., give him something that is fit to be called a gift.
A baker who makes a dough to be sold in the market place should separate one forty-eighth. [The rationale is that] since his dough is larger, this measure contains [enough] to be a [significant] present.

מכיל גלוטן
חמישה מיני דגן חייבים בהפרשת חלה, מפני שרק עיסה מדגנים אלו נחשבת "עיסת לחם". חמשת הדגנים מפורטים במשנה הראשונה של מסכת חלה (המאה ה-2, ארץ ישראל).

חֲמִשָּׁה דְבָרִים חַיָּבִים בַּחַלָּה, הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לָאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא הָעֹמֶר הַבָּא:

Five species [of grains] are subject to [the law of] hallah: wheat, barley, spelt, oats and rye. These are subject to hallah, and [dough made from different types of these grains] are accounted together one with another [as one quantity]. And their “new” [harvest] is prohibited prior to Pesah, and [they are subject] to [the prohibition of] reaping prior to the Omer. If they took root prior to the Omer, the omer permits them. If not, they are prohibited until the next Omer has come.

כמה להפריש
על פי תקנת חכמים הכמות המינימלית לקיום מצוות הפרשת חלה הוא 1/24 והכמות המינימלית של האופים לחם לפרנסתם הוא 1/48. הלכה זו כתובה במשנה ממסכת חלה העוסקת בדיני הפרשת חלה (המאה ה-2, ארץ ישראל).

(ז) שִׁעוּר הַחַלָּה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָעוֹשֶׂה עִסָּה לְעַצְמוֹ, וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. נִטְמֵאת עִסָּתָהּ שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. נִטְמֵאת מְזִידָה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר:

(7) The [minimum] measure of hallah is one twenty-fourth [part of the dough]. If he makes dough for himself, or if he makes it for his son’s [wedding] banquet, it is one twenty-fourth. If a baker makes to sell in the market, and so [also] if a woman makes to sell in the market, it is one forty-eighth. If dough is made unclean either unwittingly or by an unforeseeable circumstance, it is one forty-eighth. If it was made unclean intentionally, it is one twenty-fourth, in order that a sinner should not profit.

סדר הפרשת חלה
כאשר מוציאים מעט בצק מהעיסה של החלה עבור ההפרשה מברכים ברכה. ישנם כמה נוסחים לברכה שההבדל ביניהם קטן, נוסח זה הוא של עדות המזרח.

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה:

Blessed are You, L·rd, our G·d, King of the Universe, Who has sanctified us with His commandments & commanded us to separate h'allah [Terumah]."

מצווה התלויה בארץ
הפרשת חלה היא מצווה התלויה בארץ, כלומר מצווה שמקיימים בארץ ישראל בלבד. הרב אליעזר מלמד מפרט את התנאים לקיום מצווה זו וכיצד יש לקיימה בימינו, בארץ ובחוץ לארץ (2000, ישראל).

(א) חלה / המצווה בארץ ובחוץ לארץ (ב) מצוות חלה, כמו מצוות תרומות ומעשרות, תלויה בארץ, שנאמר (במדבר טו, יח): "בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה… בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהוה". תנאי נוסף במצוות הללו, שיהיו רוב ישראל גרים בארץ, שנאמר (שם, יח): "בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ", 'בְּבֹאֲכֶם' הכוונה "בביאת כולכם, ולא בביאת מקצתכם" (כתובות כה, א). יסוד גדול למדנו מכך, שהיכולת לגלות את הקדושה בטבע, תלויה בכך שעם ישראל, שנברא כדי לגלות את דבר יהוה, יחיה בארץ ישראל שנבראה כדי שהקדושה תתגלה על ידה. (ג) אמנם יש שוני בין המצוות, שמצוות תרומות ומעשרות מחייבת את הפירות שגדלו בארץ ונגמרה מלאכתם בארץ, גם אם יוציאו אותם לחוץ לארץ (לעיל ח, ט). ואילו מצוות חלה תלויה בלישת הבצק, שאם לשו את הבצק בארץ, גם אם הקמח מתבואת חוץ לארץ, חייבים להפריש ממנו חלה. ואם לשו את הבצק בחוץ לארץ, גם אם הקמח מתבואת ארץ ישראל, פטורים ממצוות חלה (ירושלמי חלה ב, א). בתוך כך למדנו, שיש ערך מיוחד ליצירות שישראל יוצרים בארץ ישראל, גם כאשר החומרים הובאו מחוץ לארץ, ועל כן צריך לקדשן על ידי תרומת חלה....

מצווה המסורה לנשים
חלה היא אחת משלוש המצוות שחז"ל ייחדו את עיקר אחריותן על נשים, כתוצאה מהמציאות הקדומה בה נשים היו מצויות בבית ועסקו במלאכות הבית. משנה זו קושרת בין אי הקפדה על שלוש המצוות למוות בשעת הלידה, שהיה תופעה רווחת באותם הימים (המאה ה-2, ארץ ישראל).

עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר:

This mishna concludes the aggadic treatment of the topic of kindling the Shabbat lights. For three transgressions women are punished and die during childbirth: For the fact that they are not careful in observing the laws of a menstruating woman, and in separating ḥalla from the dough, and in lighting the Shabbat lamp.

מזון לגוף ולנפש
לצד הקיום הבסיסי והפיזי שהלחם מספק לאדם, מצוות הפרשת חלה מוסיפה בו ברכה ומזון לקיום הרוחני. טעם זה למצווה כתב מחבר ספר החינוך והוסיף לו טעם שני הקשור בייחודה של תרומת החלה בין מתנות הכהונה (המאה ה-13, ספרד).

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁחַיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם בַּמְּזוֹנוֹת וְרֹב הָעוֹלָם יִחְיוּ בַּלֶּחֶם, רָצָה הַמָּקוֹם לְזַכּוֹתֵנוּ בְּמִצְוָה תְּמִידִית בְּלַחְמֵנוּ, כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ בְּרָכָה בּוֹ עַל יְדֵי הַמִּצְוָה וּנְקַבֵּל בָּהּ זְכוּת בְּנַפְשֵׁנוּ, וְנִמְצֵאת הָעִסָּה מָזוֹן לַגּוּף וּמָזוֹן לַנֶּפֶשׁ, וְגַם לְמַעַן יִחְיוּ בּוֹ מְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם, הָעוֹסְקִים תָּמִיד בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהֵם הַכֹּהֲנִים מִבְּלִי יְגִיעָה כְּלָל, שֶׁאִלּוּ בִּתְרוּמַת הַגֹּרֶן יֵשׁ לָהֶם עָמָל לְהַעֲבִיר הַתְּבוּאָה בַּכְּבָרָה וְלִטְחֹן אוֹתָהּ, אֲבָל כָּאן יָבוֹא חֻקָּם לָהֶם מִבְּלִי צַעַר שֶׁל כְּלוּם.

It is from the roots of the commandment [that it is that] since the sustenance of a person is through food and most of the world will be sustained with bread, the Omnipresent desired to give us merit with a constant commandment in our bread, so that blessing should rest upon it through the commandment; and through it, we will receive merit for our souls. And [hence] it turns out that the dough is food for our body and food for our soul. Additionally, [it is] in order that the servants of God, those that are constantly involved in His service — and these are the priests — should be sustained without any toil at all. Whereas with the tithe of the threshing floor there is labor for them, to pass the grain through the sieve and to grind it; here, their ration will come to them without any pain whatsoever.

לקבל ברכה אל הבית
כאשר אדם נותן מראשית תבואתו ועיסתו לכהנים הוא מכיר בשפע ובברכה שניתנו לו מאלוהים. הנביא יחזקאל עוסק בחשיבות תודעת הכרת הטוב כלפי האל ומוסיף שנתינה זו היא גם הדרך להביא שפע וברכה אל הבית.

(ל) וְרֵאשִׁית֩ כׇּל־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכׇל־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃

(30) All the choice first fruits of every kind, and all the gifts of every kind—of all your contributions—shall go to the priests. You shall further give the first of the yield of your baking to the priest, that a blessing may rest upon your home.

תיקון חטא אדם הראשון
המדרש דורש את פסוקי בריאת העולם והאדם ומראה כי האדם נוצר מעיסה, בדומה להכנת חלה. לכן, מסיק המדרש, באמצעות מצוות חלה נשים מתקנות את החטא של חוה, ש״טימאה חלתו של עולם״, כלומר את אדם הראשון (המאה ה-6 - המאה ה-9, בבל / איטליה / ישראל).

מִצְוַת חַלָּה מִנַּיִן, הִיא טִמְּאָה חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסִי בֶן דֻּמְסְקָא, כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מְקַשְׁקֶשֶׁת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ הִיא מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, כָּךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה (בראשית ב, ו), וְאַחַר כָּךְ, וַיִּיצֶר יהוה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ' (בראשית פסוק ז).

Why were women assigned the commandment to remove the levy of dough? It was because she (Eve) defiled the sanctified dough of His world, namely, Adam. R. Yosé the son of R. Kazrata declared: Just as a housewife slaps her dough with water and then takes off its levy, so the Holy One, blessed be He, did with Adam, as it is written: And there went up a mist from the earth and watered the whole face of the earth (Gen. 2:6), and Then the Lord God formed man of the dust (ibid., v. 7).

להיות ראויים לברכה
מצוות הפרשת חלה היא ביטוי לאופן שבו ברכה מתקבלת באמצעות נתינה והרמת תרומה. על פי פרשנות הספורנו, הופעת מצוות חלה לאחר חטא המרגלים מבטאת עיקרון זה (המאה ה-16, איטליה).

חלה תרימו תרומה. אחר חטא המרגלים הצריך גם החלה למען יהיו ראויים שתחול ברכה בבתיהם כאמרו וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך וכן אליהו עשי לי משם עגה קטנה בראשונה והוצאת לי (ולך ולבנך תעשי באחרונה) כי כה אמר יהוה כד הקמח לא תכלה:

חלה תרימו תרומה; after the sin of the spies also the tithe (heaving) known as challah became a necessity in order for the individual homes of the Israelites to enjoy G’d’s blessing. The prophet Ezekiel spells this out (Ezekiel 44,30) when speaking about the temple etc. in the future, when he writes: עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך, “you are to give from your kneading bowl to the priest so that a blessing will rest on your house.” This practice had already been displayed when Elijah, assisting the impoverished widow, commanded her to first give to him a small cake of the little flour she had left, as G’d had said that in such a case the jar of flour in her house would not become empty during the remainder of the famine. (Kings I 17,13-14)

לחם חסד
הפרשת חלה מהווה תזכורת לכך שקיומנו תלוי בבורא וממנו מגיע המזון, ולא המזון עצמו הוא שמחיה אותנו. פירוש חסידי זה לתורה נכתב על ידי רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, הידוע בכינוי על שם חיבורו 'בני יששכר' (המאה ה-19, פולין).

בזכות ג' דברים בזכות חלה (ב"ר פ"א ד'). הנה מאוד יתפלא לבב אנוש באומרם ז"ל שתגדל המצוה הזאת דייקא לבריאות עולם בזכותה. והנה על פי פשוטו צונו הבורא ית' להפריש מראשית עריסותינו העשוין למאכל אדם להחיות את נפשותינו, ולתנו לשם השם לכהן איש החסד. והוא לבל יבוא האיש לחשוב כי המאכל מחיה את האדם וכחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה, ועל ידי כך יבטל חיי העולם עבודת השי"ת ויבא לרדוף אחר חיי שעה להמציא מזונותיו, על כן להסיר תועה מלב אנוש, צונו אלהי עולם להפריש מראשית עריסותינו לכהן איש החסד, בכדי שזכור יזכור כי עוד כל ימי עולמיו מזונותיו ביד יהוה והוא ממציא לו מזונותיו על צד החסד, ובהשתדלותו לא יוסיף אומץ בעושרו, והשתדלות בו הוא סיבה ח"ו למנוע היראה ועבודה. לזה יאמר בזכות חלה הזכות המגיע לישראל ממצות חלה, שעל ידי זאת המצוה מוסיפים אומץ ביראה ועבודה ותורה ומצוה, על כן בזכות זה נברא העולם. והנה בחלה יש רי"ו חומשים דביע"א [כן כתב בספר עשרה מאמרות], והנה הוא המנין ירא"ה, ותבין בראשית (בראשית א א) בשביל הראשית ראשית חכמה יראת ד' (תהלים קיא י), והבן כי הכל עולה בקנה אחד עם מה דמתרגמינן בראשית בחוכמתא, [ועיין בשערי גן עדן אות ב' ותבין]: