(ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
(6) Abram passed through the land as far as the site of Shechem, at the terebinth of Moreh. The Canaanites were then in the land.
(ו) אלון מורה הוּא שְׁכֶם הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה:
(6) אלון מורה THE PLAIN OF MOREH — This is Shechem (Sotah 32a). He showed him Mount Gerizim and Mount Ebal where Israel took upon themselves the oath to observe the Torah (cf. Deuteronomy 11:29 and Deuteronomy 111:30).
(ו) ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת וכולם באים ללמד על העתיד כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות כמאמר ירמיהו שצוה לברוך והיה ככלותך לקרוא את דברי הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל וגו' (ירמיה נא סג סד) וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת (מלכים ב יג טז-יז) ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם ונאמר שם (פסוק יט) ויקצוף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו והבן זה ואני מתחיל לפרש הענינים בפרט בפסוקים בעזרת השם
"ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם" - היא עיר שכם כן זה שם המקום ההוא ושכם בן חמור על שם עירו נקרא וכתב רש"י נכנס לתוכה עד מקום שכם להתפלל על בני יעקב כשיבואו מן השדה עצבים ונכון הוא ואני מוסיף כי החזיק אברהם במקום ההוא תחלה וקודם שנתן לו את הארץ נרמז לו מזה כי בניו יכבשו המקום ההוא תחלה קודם היותם זוכים בו וקודם היות עון יושב הארץ שלם להגלותם משם ולכן אמר והכנעני אז בארץ וכאשר נתן לו הקב"ה הארץ במאמר אז נסע משם ונטע אהל בין בית אל ובין העי כי הוא המקום אשר כבש יהושע בתחלה ויתכן שהזכיר הכתוב והכנעני אז בארץ להורות על ענין הפרשה לומר כי אברם בא בארץ כנען ולא הראהו השם הארץ אשר יעדו ועבר עד מקום שכם והכנעני הגוי המר והנמהר אז בארץ ואברם ירא ממנו ולכן לא בנה מזבח לה' ובבואו במקום שכם באלון מורה נראה אליו השם ונתן לו הארץ וסרה יראתו כי כבר הובטח בארץ אשר אראך ואז בנה מזבח לה' לעבדו בפרהסיא
"ואלון מורה" - זהו במקום שכם ונקרא גם כן "אלוני מורה" כמו שכתוב (דברים יא ל) מול הגלגל אצל אלוני מורה ושם הר גריזים והר עבל בשכם וקרוב לירדן שבאו שם בתחילת ביאתם בארץ אבל "אלוני ממרא" הוא מקום אשר הוא בארץ חברון רחוק מן הירדן ודע כי בכל מקום שיאמר הכתוב "אלוני ממרא" שם "ממרא" הוא על איש אמורי שהמקום ההוא שלו כמו שנאמר (להלן יד יג) והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר וכל "אלון מורה" ו"אלוני מורה" נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו "מורה" אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה וכשיזכיר הכתוב ממרא סתם הוא שם העיר כמו שנאמר (להלן לה כז) ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון על פני ממרא היא חברון (להלן כג יט) כי האיש אשר לו אלוני נקרא על שם העיר וכן שכם בן חמור כשם העיר שכם ובבראשית רבה (מב ח) על דעתיה דרבי יהודה אתרא הוא דשמיה ממרא ועל דעתיה דרבי נחמיה גברא הוא דשמיה ממרא
(6) And Avram passed through the land unto the place of Shechem: I will tell you a general principle - understand it in all of the coming sections about Avraham, Yitschak and Yaacov, and it is a great matter. Our rabbis mentioned it in a brief way, and said (Midrash Tanchuma 9), "Everything that occurred to our forefathers is a sign for the children." And therefore the verses will write at length in recounting the journeys and the digging of the wells and the other events. And one who thinks about them can think as if they were superfluous things with no purpose. But all of the events come to teach about the future, for when an event occurs to a prophet, [meaning] of the three forefathers, he will contemplate from it the matter that is decreed to come to his seed. And know [about] every 'decree of the wakeful ones,' that when it goes from a potential decree to a symbolic action, the decree will be realized no matter what. And therefore the prophets will do actions in prophecies, like the statement of Yirmiyahu that he commanded to Baruch (Jeremiah 51:63-64), "And it shall be that when you finish to read the words of this book, you shall throw it into the Euphrates. And you shall say, 'So will Babylonia sink, etc.'"; and so [too with] the matter of Elisha in the placing of his forearm on the bow (II Kings 13:17), "And Elisha said, 'Shoot,' and he shot, and he said, 'It is the arrow of salvation of the Lord and the arrow of salvation from Aram,'" and it is stated there (II Kings 13:19), "And the man of God got angry with him and said, 'To strike five or six times, then you would have struck Aram to its end, and now three times will you strike Aram.'" And therefore, the Holy One, blessed be He, kept Avraham in the land (of Israel) and did to him simulations of all of the future that would be done to his seed. And understand this. And I am [now] beginning to explain the matters in detail in the verses, with the help of God: And Avram passed through the land unto the place of Shechem: It is the city of Schechem, that is the name of that place. And Schechem, the son of Chamor, was named after the name of the town. And Rashi wrote, "He entered into it unto the place of Schechem to pray for the sons of Yaakov, when they would come from the field anguished. And this is correct. And I [would] add that Avraham held this place first, and before He gave him the land - it was [thus] hinted to him from this that his children would conquer this place first before they would merit [the land], and before the iniquity of the dweller of the land was complete to exile him from there. And therefore, it stated, "and the Canaanite was then in the land." And when the Holy One, blessed be He, gave him the land in a statement, then he traveled from there and planted his tent between Beit El and the Ei, since it is the place that Yehoshua conquered first....
(ו) מורה. יש אומרים שהוא ממרא בעל ברית אברם. ויתכן שהוא אחר ויהיה אלון מורה שם מקום
(ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
(6) Abram passed through the land as far as the site of Shechem, at the terebinth of Moreh. The Canaanites were then in the land.
(ו) עד אלון מורה, ראה ששם יקבלו ישראל עליהם התורה לקיימה בברוך וארור, כמו שנאמר "אצל אלוני מורה" (דברים י"א ל') והתפלל עליהם לאל שיטה לבבם לטובה ויקבלו עליהם התורה בשבועה. אלון ואלוני,
(6) עד אלון מורה, he foresaw that there the Jewish people (at Mount Gerizim and Mount Eyval) would confirm that the Torah was binding for them, [especially those commandments that are essentially observed in private, their observance by individuals being difficult to confirm. Ed.] The word אלון is an allusion to the oath the people would swear in that location not to violate those commandments. (compare Deuteronomy 11,30) Avram prayed here to G’d asking Him to make the hearts of the people amenable at that time to take upon themselves this oath.
(ו) מישור כתרגומו, ומורה שם אדם נקרא המשור ההיא על שמו.
(6) מורה, according to Onkelos this is the name of an individual, just as כנעני. אלון is the name of a plain, this plain bearing the name of a man known as מורה.
(ל) הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלוֹנֵ֥י מֹרֶֽה׃
(30) Both are on the other side of the Jordan, beyond the west road that is in the land of the Canaanites who dwell in the Arabah—near Gilgal, by the terebinths of Moreh.
(ל) אלוני מרה. שכם הוא, שנאמר (בראשית יב, ו) עד מקום שכם עד אלון מרה:
(30) אלוני מורה [BESIDE] THE TEREBINTHS OF MOREH — This is Shechem, for it states, (Genesis 12:6): “unto the place of Shechem, unto the terebinth of Moreh” (cf. Rashi on that verse).
(ל) אלוני מורה. הוא הנזכר בימי אברהם. והברכה והקללה עוד יפרשם
(א) וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְע֗וֹן וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־ל֣וֹ מִצָּפ֔וֹן מִגִּבְעַ֥ת הַמּוֹרֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃
(1) Early next day, Jerubbaal—that is, Gideon—and all the troops with him encamped above En-harod, while the camp of Midian was in the plain to the north of him, at Gibeath-moreh.
(א) ) דמסתכיא למישרא . המורה , לשון הוראה וראיה , כמו ( משלי ו יג ) מורה באצבעותיו , שמשם צופים ורומזים בעמק :