(יא) כָּל־צִפּ֥וֹר טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃(יב) וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃(יג) וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃(יד) וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֽוֹ׃(טו) וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃(טז) אֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃(יז) וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃(יח) וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃(יט) וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃(כ) כָּל־ע֥וֹף טָה֖וֹר תֹּאכֵֽלוּ׃
(11) You may eat any clean bird.(12) The following you may not eat: the eagle, the vulture, and the black vulture;(13) the kite, the falcon, and the buzzard of any variety;(14) every variety of raven;(15) the ostrich, the nighthawk, the sea gull, and the hawk of any variety;(16) the little owl, the great owl, and the white owl;(17) the pelican, the bustard, and the cormorant;(18) the stork, any variety of heron, the hoopoe, and the bat.(19) All winged swarming things are unclean for you: they may not be eaten.(20) You may eat only clean winged creatures.
(ו) סִימָנֵי בְהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה, וְסִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֱמָרוּ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל עוֹף הַדּוֹרֵס, טָמֵא. כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְזֶפֶק, וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף, טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, כָּל עוֹף הַחוֹלֵק אֶת רַגְלָיו, טָמֵא:
(6) The signs of cattle and a wild animal are stated from the Torah, but the signs of a bird are not stated. But the Sages said, "Any bird which attacks [prey] is prohibited. Any that has an extra digit, a crop, and gizzard that peels [away] is permitted." Rabbi Eliezer ben Rebbi Tzadok says, "Every bird which parts its toes is prohibited."
הדורס - האוחז בצפרניו ומגביה מן הקרקע מה שאוכל:
Dores- That which grabs with its talons and lifts from the ground that which it eats
הדורס - פי' בקונטרס שאוחז בצפורניו ומגביה מן הקרקע מה שאוכל וקשה לר"ת דהא אפילו תרנגולת עושה כן ומפרש ר"ת דורס ואוכל מחיים ואינו ממתין לה עד שתמות כי ההיא דפרק אלו עוברין (פסחים מט:) ... מה ארי דורס ואוכל ואינו ממתין עד שתמות
Rashi explains that a dores is that which grabs with its talons and lifts from the ground that which it eats. This is a difficulty for Rabbeinu Tam, since even a chicken does this! Thus R. Tam explains that a dores is one that rips into and eats its prey alive without waiting for it to die, just as a lion rips (dores) into its prey and does not wait for it to die
golden eagle
אצבע יתירה - זו אצבע הגבוה שאחורי האצבעות:
Extra Toe- this is the toe that is higher than the rest and behind the other toes
ואצבע יתרה. פרש"י ז"ל אצבע שאחורי הרגל ואע"פ שברוב העופות היא קרי לה יתרה לפי שאינה בסדר חברותיה אבל אחרים אומרים שא"א שתהא זו אצבע יתרה דהא בגמרא אמרינן דנשר אין לו אחד מסימני טהרה אלמא אין לו אצבע יתרה ואם זו שאחורי הרגל היא אצבע יתירה היאך אפשר שלא תהא בנשר והלא עיקר הדריסה באותו אצבע היא והנשר גדול שבדורסין לפיכך פירשו שהאצבע שלפניו [שהיא יותר] גדולה ויתרה מחברותיה קרויה אצבע יתרה ואין אצבע זו בנשר שאין לו אלא ב' אצבעות שלפניו שהן שוין ואחד לאחריו
החולק רגליו - מפרש בגמ' שכשמעמידו על החוט נותן שתי אצבעות מכאן ושתים מכאן:
Splits its feet- The gemara explains that when it stands on a string it places 2 toes on one side and two on the other
Meanwhile, the talons of owls, which don't usually land a killing blow as they strike, are relatively short but strong, and one toe actually swivels backwards. That lets owls crush wounded quarry between two pairs of opposable talons. The animal is then swallowed whole.
Falcons are so skilled at disabling prey with a mid-air, high-speed strike that their talons are smaller than those of other raptors. They just don't need them as much. Once they've landed, falcons "will quickly pluck the neck area and attempt to kill prey swiftly by breaking the neck with a bite attack."
Osprey have large, curved talons, almost like fishhooks — which is appropriate because they specialize in catching fish, swooping down and hitting them just below the water's surface.
חולין סב:
אמר רב פפא:תרנגולא דאגמא אסירא תרנגולתא דאגמא שריא, וסימניך "עמוני ולא עמונית."דרש מרימר:תרנגולתא דאגמא אסירא- חזיוה דדרסה ואכלה
Chulin 62b
R. Papa said: The swamp-rooster is forbidden but the swamp-hen is permitted, and in order to remember this think of the rule, ‘An Ammonite [is debarred] but not an Ammonitess’. Meremar stated in an exposition: The swamp-hen is forbidden because it was seen to seize prey and eat it
חזיוה דדרסה ואכלה - ראוה חכמים שדורסת ואוכלת ...ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוה שדורסת ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור ושלא מסרו לנו יש לחוש ובמסורת יש לנו לסמוך כדאמר לקמן (דף סג:) שעוף טהור נאכל במסורת:
"It was seen to seize prey and eat it"- The Sages saw that it ripped into its prey and ate it and that it is the girutha about which is said ahead (Chullin 109b): "(God) forbade the girutha but permitted the tongue of the fish, which has similar flavor." And because we are not experts in identifying birds, it would seem to me that a bird which comes before us, one can be worried that it might be a dores (predator) because this swamp chicken was thought to be pure and after some time was seen to be predatory. Therefore we do not eat a bird unless we have a tradition from our forefathers that it is pure. That which we have no mesorah (tradition) for is we are concerned about and with a mesorah we can rely on it, as it says on 63b: "A pure species is eaten with a tradition."
שיטת בעל המאור
וה"ר זרחיה הלוי ז"ל כתב קבלנו מסורת מאבותינו ומזקנינו הקדמונים שכל עוף שחרטומו רחב או שכף רגלו רחבה כשל אוז בידוע שאינו דורס וכן מסתבר. וראי לאכלו אם ימצאו שלש סימנים בגופות ואין לחוש שמא דורס
Opinion of the Baal Hamaor as quoted in Piskei HaRosh on Chulin 3:60:1
R. Zerachiah HaLevy writes: We have a tradition from our forefathers that any bird with a wide bill or a webbed foot like a goose is known to not be a predator. And this makes sense. Therefore it is permissible to eat them if one finds three signs on its body and there is no need to worry that it is a predator.
ועיקר מה שראיתי בזה הם דברי הרב ר' משה בר' יוסף ז"ל וגרסתו והוא שמשנתינו זו כללים נאמרה כל עוף הדורס ואוכל בידוע שהוא טמא שאין לך דורס בכל הטהורין. וכל שיש לו אצבע יתרה וזפק וקרקבנו נקלף שלא בסכין טהור בידוע שאינו דורס
(טז) מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שְׁמוֹתֵיהֶן בּוֹדֵק בְּסִימָנִין אֵלּוּ שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים. כָּל עוֹף שֶׁהוּא דּוֹרֵס וְאוֹכֵל בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאֵלּוּ הַמִּינִין וְטָמֵא. וְשֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס וְאוֹכֵל אִם יֵשׁ בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה סִימָנִין אֵלּוּ הֲרֵי זֶה עוֹף טָהוֹר. וְאֵלּוּ הֵן. אֶצְבַּע יְתֵרָה. אוֹ זֶפֶק ... אוֹ שֶׁהָיָה קֻרְקְבָנוֹ נִקְלַף בְּיָד:
(יט)אָמְרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁמָּסֹרֶת הִיא בִּידֵיהֶם שֶׁאֵין מוֹרִין לְהַתִּיר עוֹף הַבָּא בְּסִימָן אֶחָד אֶלָּא אִם הָיָה אוֹתוֹ סִימָן שֶׁיִּקָּלֵף קֻרְקְבָנוֹ בְּיָד. אֲבָל אִם אֵינוֹ נִקְלָף בְּיָד אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶפֶק אוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה מֵעוֹלָם לֹא הִתִּירוּהוּ:
(א)סימני עוף וביציהם
סימני העוף לא נתפרשו אלא שפירש הכתוב עופות טמאין וטהורין ובמה שחלוקין טהורים מהטמאים עשו חכמים סימני טהרה והם ד' ...
1. ואם הוא בחזקת שאינו דורס ויש לו עוד אחד מג' הסימנים איזה שיהיה כתב הרמב"ם שהוא טהור
2. אבל ר"ח כתב שאין להתירו בסימן אחד אלא שקורקבנו נקלף אבל אם אינו נקלף אפי' יש בו זפק ואצבע יתירה טמא 3. ורש"י כתב שאין לסמוך ולאכול כל עוף אלא במסורת שמסרו לנו אבותינו שהוא טהור שיש לחוש שמא דורס
4. והר"ז הלוי כתב וקבלנו מסורת מאבותינו ומזקנינו הקדמונים שכל עוף שחוטמו רחב וכף רגל רחבה כשל אווז בידוע שאינו דורס
5. וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכן מסתבר ויש לאוכלו אם ימצא לו ג' סימנים בגופו ואין לחוש שמא הוא דורס:
והקשו הרשב"א והר"ן על פרש"י קושיות רבות ועצומות והכחישו דבריו בדברים הנראים לעין וכתבו שהרבה פשורים נאמרו בשמועה זו ואין א' מהם עולה כהוגן אלא עיקרן של דברים כמו שפירש ה"ר משה ברבי יוסף
וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ ג' סִימָנִים אֵלּוּ, אֵין לְאָכְלוֹ, לְפִי שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הוּא דּוֹרֵס, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהֶם מָסֹרֶת שֶׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהוּא טָהוֹר. (ל' הַרַמְבַּ''ם שָׁם די''ח).
(ג) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל עוֹף שֶׁחַרְטוֹמוֹ רָחָב וְכַף רַגְלוֹ רְחָבָה כְּשֶׁל אַוָּז, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה אִם יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים בְּגוּפוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִסְמֹךְ אֲפִלּוּ עַל זֶה, וְאֵין לֶאֱכֹל שׁוּם עוֹף אֶלָּא בַּמָּסֹרֶת שֶׁקִּבְּלוּ בּוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר (בְּאָרֹךְ כְּלָל נ''ו ובתא''ו נט''ו), וְכֵן נוֹהֲגִין, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
(ד) מִי שֶׁהוּא מִמָּקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין אִסוּר בְּעוֹף אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם מָסֹרֶת, וְהָלַךְ לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בּוֹ מָסֹרֶת, יָכוֹל לְאָכְלוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם, וַאֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר. וְאִם יָצָא מִמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָסֹרֶת וְהָלַךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין לָהֶם מָסֹרֶת, מֻתָּר לְאָכְלוֹ.
And even though it has these three signs, it should not be eaten, because we are concerned lest it is a bird of prey, rather, unless they have a tradition that was transmitted to them by their ancestors that it is kosher. (See Rambam Forbidden Foods 1:18).
(3) There are those who say that all birds that have a wide beak and the palm of its foot is wide like a goose, and it is known that it is not a bird of prey, and is permitted to eat if it has the three signs on its body.
Rama: And there are those who say that we don't rely even on this, and one should only eat a bird with an accepted tradition that it is kosher (in the Arukh...) and we are accustomed to this and it should not be changed.
(4) One who is from a place that they are accustomed to a prohibition with a single bird because they do not have a tradition, and he went to a place where they do have a tradition, he is able to eat it in the place where he went, even if his intention to return. And if he went from a place that does have a tradition and he went to a place that does not have a tradition, it is permitted for him to eat it.
(ח) ובביצים כל שכודרת ועגולגלת בידוע של עוף טמא וכל שאינה כודרת ועגולגלת בידוע של עוף טהור הוא.
Regarding eggs: all that are fully round we are certain from an impure bird and those which are not perfectly round we are certain are from a pure species.
... הכי קאמר: ב' ראשיה כדין או ב' ראשיה חדין או חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים ודאי טמאה. רישיה חד חד רישיה חד כד וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים ואמר לך של עוף פלוני וטהור הוא סמוך עליהם, בסתמא לא תסמוך עליהם דאיכא דעורבא דדמי לדיונה. אמר מר חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ
Chullin 64a
To what purpose then were they stated above? To teach the following: If both ends [of the egg] were broad, or both narrow, or if the yolk was outside and the white in the center, it is certainly unclean; if, however, one end was broad and the other narrow, and the white outside and the yolk in the center, and if, in addition, the gentile says. ‘It is of such and such a bird’, which is clean, he may be relied upon, but without this express statement he may not be relied upon, for there is the raven's egg which resembles that of a dove. The Master said: ‘If the white and the yolk are mixed up, one may be certain that it is a reptile's egg’
I was asked by a number of people while I was still residing in Europe in the city of Kazan (Ukraine) as rabbi and head of court, from 1896 to 1911, about the issue of the new waterfowl that are different in their appearance, sound, and their bills are black like that of a raven, and on their heads is a crest of feathers, what is their status? At the time I did not provide a clear answer. When I arrived here in the city of Memphis, Tenn. I was sitting with the pious members of the congregation from Galicia in the role of rabbi of the great synagogue, and this question was raised again. On a number of occasions they asked me about this waterfowl, whether or not it was a pure species, and I thus committed to dedicating the first chapter of this book to this matter, quoting the opinions of the early and late teachers, and I beseech God to help me in this endeavor and not, God forbid, lead others astray.
Even though we are taught in the Gemara in Chulin 64a, that there is a raven whose eggs are similar to those of a pigeon, and this is what is written in the Zemach Zedek (3rd Rebbi of Lubavitch, 19th century), that the for the "Wild Goose" we do not rely on the shape of the eggs to say it is pure for this reason. Nevertheless, we can say that the status of the "Wild Goose" specifically is not to be determined by its egg shape because it is a completely different species than other (pure) geese, and are kilayim (forbidden hybridization) when hybridized with domesticated geese, thus our tradition of the purity of geese does not extend to them. This makes it a biblical doubt and for this it is not enough to have the signs of an egg of a pure species. However, in the case of the species of waterfowl we are discussing, it is domesticated and only has differences (in appearance and sound.) There is the opinion that a bird species that has a wide bill or webbed feet does not need a tradition to be kosher, but we are stringent (in accordance with Rashi). We can then rely on the signs of the egg to permit the bird to begin with.
מהעוף אינדי"ק שג"כ בא מארץ הודו ולא הי' מסורת ואפ"ה אוכלים אותו וכבר הארכתי הרבה לענין העופות הגדולים ובצורתם ותמונתם הם כעופות שלנו והארכתי בהיתירם אף בלי מסורת
(Rabbi Joseph Shaul ha-Levi Nathanson of Lemberg; 1810-1875)
שו"ת בית שלמה חלק יורה דעה א (כרך א-ב) סימן קמד
נדון תרנגולים חדשים שהתעורר פקפוק על המסורה הבאה עליהם, מהו דינם, ואם אין היתר מוסכם לגוף העופות מה דין ביצים מהתרנגולים הישנים שנתערבו בתרנגולים החדשים ודין האפרוחים מביצים אלו
סקאלא. מוצאי ש"ק כ"ד תשרי תרכ"ב לפ"ק
...מכל מקום אם יעמדו על הבחינה היטב בהני תרנגולים החדשים, ויראו בבירור שיש בהם השלשה סימני טהרה שהם זפק ואצבע יתירה וקורקבן נקלף. והזפק יהיה כתמונת הזפק שבשאר תרנגולים, ועיין בים של שלמה (פרק אלו טרפות סימן קטו), והקורקבן יהיה נקלף ביד כמבואר (שם בש"ס דף סב) ואז אף שאינו ידוע בבירור אם אינו דורס, כיון שעל פי דעת רובא דרובא מהקדמונים הם מותרים על פי הסימנים הללו, כל זמן שאין רואים שדורס, ושיטה זו היא שיטה המחוורת, כי שיטת רמב"י הסכימו עליו רוב הקדמונים. וכן לשיטת ר"ת גם כן מותר על פי ג' סימנים אלו, ואין מקום חומרא בזה. רק על פי שיטת רש"י, ושיטת רש"י נאחזו בזה בסבך, כאשר הפליאו עליו כל הקדמונים בקושיות עצומות מן החוש והנסיון.
וחוץ מזה הנה בדבר הסימן החדש, נראה הרבה סתירות בסוגיא בדברי רש"י כאשר העירו בזה הרשב"א (בחידושיו), והים של שלמה, וא"כ אף שהרבה ראשונים, ובפרטות רבינו רמ"א סגרו הדרך להחמיר כרש"י, שאין עוף טהור נאכל אלא במסורת, מכל מקום הגאון רש"ל (בים של שלמה) מקיל להתיר על פי ג' סימנים הנ"ל, והוסיף להקל בזה כמו שהביא הש"ך בשמו, וגם כתב הש"ך שגם המחבר בש"ע לא החמיר מדינא רק מצד המנהג. וא"כ אם יתברר בהתרנגולים הנ"ל שיש להם ג' סימני טהרה הנ"ל, הנה כבר יש רוב המפוסקים להיתר אף הם עצמם. ואם שודאי חלילה וחלילה לסמוך להתיר בזה נגד דברי רמ"א והמנהג הפשוט, מכל מקום נגד האפרוחים הנולדים מביצת הישנים, יש נמי צירוף דברי התוס' והמרדכי (בחולין) להתיר, ואף דספק זה נגדו רוב להחמיר, מכל מקום בספק הראשון יש רוב להקל, ושפיר הוי ספק ספיקא להקל בכהאי גונא, וסברא זו מסתייעת מדברי מהרי"ק (שורש קעא בסופו) במה שכתב לענין ספק וספק בהך דפ"ק דפסחים (ד"ט) ע"ש היטב.
והנה בעת אשר הרעישו בגלילות אלו, בנידון התרנגולים אלו, יען שבהרבה עיירות גדולות במדינתינו היו נוהגים בהם היתר, אחר כך יצא הקול שהרבה מפקפקין עליהם. הייתי בצוותא עם חמשה אנשים כשרים יראים ושלמים שבאו מארץ הקדושה, ומינייהו תרי רבנן תלמידי חכמים מופלגי תורה, וציויתי על כולם שהמה יביטו ויראו היטב אלו התרנגולים החדשים, אם המה הם אשר נוהגים שם היתר בהם, והתוועדו יחד ובחנו בהרבה תרנגולים ותרנגולות מהחדשים הללו. וכולם פה אחד אמרו שברור להם בטבע ובסימנים מובהקים שהתרנגולים שאוכלים אותם שם בלי פקפוק, ונקראים קיברציר הינער הם עצמם בדמותם בצלמם ובסימנם מובהקים בגופם כדמות אלו התרנגולים החדשים.
רק אמרו שלפי דמיונם, שהביצים מאלו התרנגולים שבכאן נראה להם קצת שינוי מביצים שבשם, כי הביצים שבכאן לאור השמש נראה בהם קצת מראה שנוטה לאדמומיות, ולא ראו כמראה הזה בביצים שלהם. ולפע"ד נראה שמסורה זו היא מסורה המספקת לסמוך עליה בכל מקום כמו שכתבו הש"ך והאחרונים (סימן פב), ואף שלפי דבריהם יש חילוק קצת במראה הביצים שלהם, אין בזה בית מיחוש לענ"ד להסתפק ששלנו הם מין אחר משם על ידי שינוי מועט שבביצים. ובפרט שיש לתלות שינוי מועט כזה בשינוי גידול במדינות, ועיין בש"ס (פרק הפרה דף נה), וברמב"ם (פ"ט מכלאים הלכה ה), ובש"ע (יו"ד סימן רצז ס"ז) מבואר שפסקו כתירוצא דאביי ולא כר"פ, אף שדברי ר"פ בודאי אמיתיים. ועיין בתשובת שבות יעקב (ח"ב סימן נה), ועיין בצמח צדק (סימן כט), ובתשובת חתם סופר הנ"ל.
ולא מלאני לבי להקל על זה לבד, רק בצירוף הבדיקה הנ"ל, אם נמצא בהם אלו ג' סימני טהרה כנ"ל. לענ"ד יש לסמוך בצירוף המסורה הנ"ל, ובפרט דמבואר מדברי הרי"ף והרא"ש (פרק אלו טריפות) שפסקו כאחרים (סה, א) בשכן ונדמה, וע"ש ברש"י, וחידושי רשב"א, ור"ן בפירוש נדמה, וכן פירש ים של שלמה ופרי חדש, ובנידון דידן נראה דהני תרנגולים חדשים עם הישנים הוה להו שכן ונדמה לכלהו פירושי בפרט שנזקקין אלו לאלו על פי הרוב לא על דרך המקרה והזדמן, וזה ודאי לא שייך כלל במין לשאינו מינו, ועיין רש"י בפירוש התורה (ריש פרשת נח), ואמרו בש"ס (סנהדרין קח, א) שכולם חזרו חוץ מתושלמי וע"ש בפירוש רש"י, וברש"י בחומש (שם ח, יט).
ואף שבתרנגולא ותרנגולתא דאגמא לפירוש קמא אף שהיה זה טמא וזה טהור, נזדקקות תמיד זה לזה והולידו, שם על כרחך בטבע הבריאה נתהוו מין זה מתחלה, שיהיה זה טמא וזה טהור, ואף על פי כן יהיו מין אחד. משא"כ בנידון דידן שיש בהתרנגולים הישנים וכן בהחדשים זכר ונקבה, ולא דמי למה שכתבתי למעלה להביא ראיה מזה לדברי החתם סופר דהא דריב"ל לא נאמר בעופות, דשם לאו במין תליא מילתא, רק בטומאה וטהרה, וע"ש בחתם סופר (בחידושיו ד"ה והנה במה) עש"ה. מכל הלין טעמי נראה לפע"ד דאם יעמדו היטב על הבחינה והבדיקה, וימצאו השלשה סימני טהרה הנ"ל בהתרנגולים החדשים הנ"ל בלי פקפוק, נראה שטהורים הם על פי הדין.
אמנם למעשה איני מתיר עד שיסכים להיתר זה כבוד ידיד עליון הרב הגאון המובהק הצדיק מוהר"ח שיחיה אבד"ק צאנז, ועוד אחד מחכמי הדור המפורסמים, אז הנני נמנה עמהם גם כן להיתרו). אבל קודם שישיג כת"ה הסכמה מהגאונים הנ"ל איני מתיר למעשה, אף התרנגולים הנולדים מביצים של התרנגולות הישנים כשיש לתרנגולים אלו הנולדים תמונת התרנגולים החדשים, ומכל שכן התרנגולים החדשים עצמם. אבל הביצים הנולדים בבירור מתרנגולות הישנים הטהורים בודאי אף שידוע שנתהוו מעיבור של הזכרים החדשים, הם מותרים בלי פקפוק. ומרוב טרדותי לא יכולתי להאריך יותר, ושלום כנפשו ונפש הדורש שלומו באהבה
ותדע שהיתר העוף אינדיק שאנו אוכלין היו הרבה מערערים עליהם בשעה שהביאום מאינדיא ולא היה מסורת על כשרותם, וגם עוד היום יש מחמירים ופורשים מהם, ומ"מ כבר נהגו להיתר ואין פוצה פה, והוא משום שכבר הוחזקו להיתרא ואין ראיה לאסרם, ה"נ בהני אווזות הגדלות כך דעתי הקלה נוטה, ומעכ"ה נ"י יוסיף לפרש דברים אלו לפני איזה מגדולי הדור יברכם יהוה, ואם יסכימו גם המה להיתר הנני מצטרף ובוטח ביהוה כי אין בהם טומאה ח"ו:
(א)כא) מה שאנו קורין תרנגול ענגלש"י הינ"ר מותר אעפ"י שהודו כפוף כדוכיפת מ"מ כל סי' טהרה יש בו. כנה"ג בהגב"י או' כ"ז. זב"צ או' י"ז וכתב ויתכן שזהו שקורין אותו בבגדאד יע"א די"ך אל הנ"ד והוא בא מערי הנדייא והם אוכלים אותו.