(1) In the year that King Uzziah died, I beheld my Lord seated on a high and lofty throne; and the skirts of His robe filled the Temple.
(א) ואראה את יהוה, העצם הנשגב לא יושג בעין בשר, והראיה הנאמרת פה היא ראיית השכל והשגה בלבד, ואחר שמן הנמנע להשיג את הבלתי בעל תכלית מצד עצמו רק מצד פעולותיו, מבואר כי ההשגה שהשיג לא היה מצד עצמותו רק מצד דרכי הנהגתו, (וכמ''ש חז''ל בסוף החולץ, ואראה את יהוה והכתיב לא יראני האדם וחי ? ל''ק כאן באספקלריה המאירה (ר''ל לראות אמתת העצם א''א) כאן באספקלריה שאינה מאירה (היינו להשיג רק דמות כבודו על ידי מעשיו וקשר המסובבים עד הסבה הראשונה, כמשיג אור השמש לא בעצמו רק האור החוזר המתפלש מן הגשם המקבל האור, זה אפשר). ודע כי ההנהגה העליונה תתראה בשני פנים, א. ההנהגה הטבעיית הסדורה מראשית קבועה ועומדת לא תשתנה, והכלים אשר על ידם ינהיג ההנהגה הזאת הם צבא השמים, אשר ע''י מהלכם ותנועותיהם ימזגו היסודות יפרדו יורכבו ויוכנו לקבל מזגים וצורות שונות, ב. ההנהגה הנסיית ההשגחיית שיהרוס סדר הטבע בעת הצורך, וכלי ההנהגה הזאת הם צבא המלאכים, שהם גבוהים במעלה מצבא השמים והם ישדדו כח המערכת בפקודת רם ונשא, אולם הנהגה זאת אינה מתמדת, כי לא יבטל הסדר הטבעי רק לצורך גדול, החוזה פה צייר תחלה ההשגה שהשיג מן ההנהגה הטבעיית, וצייר המנהיג העליון הזה כמלך
I beheld my Lord: The essence of God cannot be comprehended with the human eye. So the "vision" mentioned here is more of an intellectual/emotional vision.
And since it is impossible to understand G-d in his essence and only because of his actions/conduct, (I.E. that one can understand only a reflection of his splendor, just as we only can view/appreciate the light of the sun and not the sun itself).
Know, too, that the "Sublime Conduct" can be seen in two ways:
1) By the ways of nature, the way it was installed from day one without change. And this is displayed via the constellations of the Celestial heavens, whose movements and actions awe/inspire/enrich and allow the universe to go about its "natural" business.
2) The Miraculous conduct of the Universe, which uproots the "Natural Way" when necessary/needed. and the Miraculous conduit are the Angels and Creatures on High (much greater than the , which will wreak havoc with the Natural order at the behest of the Creator. But this happens very infrequently, because the natural order is only disturbed for a "great need."
This seer (Isaiah) first portrays his understanding from the Natural order, and compares G-d to a King.....
(2) Seraphs stood in attendance on Him. Each of them had six wings: with two he covered his face, with two he covered his legs, and with two he would fly.
(ב) ובשתים יכסה רגליו . לצניעות שלא יראה כל גופו לפני בוראו ובתנחומא ראיתי כסוי הרגלים לפי שהם ככף רגל עגל שלא להזכיר לישראל עון העגל :
with two he covered his legs: For Modesty purposes, so his entire body should not be revealed to his creator. And in Tanchuma is says that it was covered, because their feet were similar to that of a calf, and did not want to remind the Jews of their great sin of the Golden calf.
(3) And one would call to the other, “Holy, holy, holy! The LORD of Hosts! His presence fills all the earth!”
(ג) וקרא זה אל זה . נוטלין רשות זה מזה שלא יקדים האחד ויתחיל ויתחייב שריפה אלא אם כן פתחו כולם כאחד וזהו שיסד ביוצר אור קדושה כולם כאחד עונים כו' ומדרש אגדה מעשה מרכבה הוא וכן תירגם קדוש קדוש קדוש ג' פעמים כתרגומו :
And one would call to the other: They would request permission one from another, so that they should say it in unison and not be consumed by fire. and that's why we say in the morning prayer....
(ג) וקרא זה אל זה, ותרגומו ומקבלין דין מן דין, מסכים לדעות המחקרים והמקובלים שהמלאכים כ''א נשפע מחברו, וכאילו השיג כי הזמינו זה את זה להשכיל גדולת יוצרם וקדושתו
The Targum translates: "They each receive from one from another." He agrees with the Jewish thinkers and Kabalists, that the Angels each influence each other, and is if they each invited the other to comprehend and introspect the Creators greatness and holiness...
(ג) קדוש קדוש קדוש, לפי פשוטו הוא כענין מלך מלכי המלכים, ר''ל השם קדוש יותר ממי שהוא קדוש על כל הקדושים, ור''ל שאין קדוש כקדושתו ותרגומו קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתיה קדיש על ארעא עבד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא, ר''ל קדוש בשמים שנבדל מן הצורה קדוש בארץ שנבדל מן החומר, קדוש לעלמי עלמיא שנעלה מן ההעדר, ונראה שסוף הכתוב מבאר את ראשו, מ''ש יהוה, הוא קדיש לעלמי עלמיא ששם הויה מורה על הנצחיית בעבר הוה ועתיד.
Holy, holy, holy!: Holier than all!. That there is no holiness like His. Meaning, holy in the heavens where there is no form, holy on earth, where He is separate from matter, Holy for ever, since he is higher than the void (death). And the end of the verse explains the beginning, the name of the Tetragrammaton, indicates Infinity of past, present, and future.
(ג) מלא כל הארץ כבודו, ר''ל הגם שהוא קדוש בתכלית הקדושה והרוממות מ''מ כבודו ותהלתו מלא גם כל הארץ שהוא הקצה השפל מבריאותיו, כי השגחתו מלאה את כל אין דבר ריק ממנה :
His presence fills all the earth!: Meaningm although he is completely holy and separate, nevertheless his splendor still fills the earth, the lowest on the ladder of all his creations. Nothing escapes his supervison, and nothing is devoid of Him
(4) The doorposts would shake at the sound of the one who called, and the House kept filling with smoke.
(ד) מקול הקורא . מקול המלאכים הקוראים והוא היה יום הרעש שנאמר בו ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה ( זכריה יד ) בו ביום עמד עזיה להקטיר בהיכל רעשו שמים לשורפו לומר דינו בשריפה כמו שנאמר ותאכל את החמשים ומאתים איש ( במדבר טז ) וזהו שקראם שרפים שבאו לשורפו רעשה הארץ לבולעו כסבורה דינו לבלע כקרח שערער על הכהונה יצתה בת קול ואמרה זכרון לבני ישראל וגו' ( שם ) ולא יהיה עוד אדם המעורר על הכהונה כקרח בבליעה וכעדתו בשריפה אלא כאשר דבר יהוה ביד משה בסנה הבא נא ידך בחיקך ( שמות ד ) והוציאה מצורעת כשלג אף כאן צרעת פרחה במצחו :
at the sound of the one who called: From the sound of the calling Angels. And it was not like at the time of Korach.....Not by fire, but by leaporsy
(ד) להתמלאות עשן, הודיעו לו בחזיון הזה כי הבית הזה שהוא משל אל העולם השפל בכלל ואל כנסת ישראל בפרט, שעליו אמר ושוליו מלאים את ההיכל, נתמלא עשן מקצף יהוה עליהם כמ''ש עלה עשן באפו, והראו לו עוד, כי תחלה התפלצו ספי ההיכל ושעריו, והוא משל אל הנביאים שהם הנמשלים לשומרי הסף כמ''ש צופה נתתיך לבית ישראל, כי בראשם תלוי האשם ראשונה, במה שלא הוכיחו ויסרו את ישראל :
House kept filling with smoke: First the doorposts (base) collapsed, and then the smoke, indicating that first the Prophets were held responsible (for not rebuking them adequately) and then the rest of the house (Israel).
(6) Then one of the seraphs flew over to me with a live coal, which he had taken from the altar with a pair of tongs.
(ו) ו. ויעף, כאשר הוא [הע"ין] קמוץ ויקרא בחטף הוא מגזרת עוף, וכאשר פתוח הוא מגזרת עיף: רצפה, גחלת כמו עוגת רצפים, וטעם במלקחים כדרך בן אדם, וטעם המזבח בעבור שהאש היא טהורה לא זרה:
Then one of the seraphs flew: When spelled with a Kamatz, and read quickly with a "chataf" it is realated "flying." And when spelled with a Patach, it is related to "tiredness."
(כא) אמנם, מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה דברים שזכרנו: דהינו, שיתן זמן לחוטא ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): וסר עונך וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע.
The sin reverses itself completely...since the regret is so great.
(ח) ח: ואשמע, אומר לשרפים על כן מלת לנו, וטעם הנני שלחני אחרי שטהרו שפתי אני ראוי להיות שליח ולא הייתי כן בימים הראשונים, על כן אמרתי מזאת הפרשה תחלת נבואת ישעיה:
Then I heard: G-d was telling the Seraphim, which is uses the pronoun "us." And I was saying that I was now ready, after my lips were purified etc...
(9) And He said, “Go, say to that people: ‘Hear, indeed, but do not understand; See, indeed, but do not grasp.’
(ט) שמעו שמוע . אני אומר לכם שמעו שמוע ואתם אין אתם נותנים לב להבין וראו ניסים שעשיתי לכם ואינכם נותנים לב לדעת אותי :
Hear, indeed, but do not understand: I tell you to hear/listen, and you don't pay attention. You see the miracles, but you internalize them to know me.
(10) Dull that people’s mind, Stop its ears, And seal its eyes— Lest, seeing with its eyes And hearing with its ears, It also grasp with its mind, And repent and save itself.”
(י) השמן לב העם הזה . כמו הכבד את לבו ( שמות ח ) לשון הלוך ( לשון ) פעול לבם הולך הלוך והשמן ( אנגריישנ"ט בלעז ) ואזניו הולכים הלוך והכבד משמוע :
Dull that people’s mind: Active verb
(י) י: השמן, יש אומר שמלת השמן שם הפועל כמו הקטר יקטירון כיום [שמואל ב' ט"ו] וכן השע כמו להשע, וזה לא יתכן בעבור מלת פן, רק הכל ציווי, וידענו כי אין כח בנביא להשמן הלב רק הוא בדבו' וכמוהו רבים: השע, מגזרת לא תשעינה [ל"ב ג'], כטעם טח, וכן תרגום ארמית. והיה ראוי להיותו על משקל הרף, והשתנה בעבור אות הגרון, או יהיה מהפעלים השניים הנראים:
Passive, since it says "lest." It's more of a commandment, a declarative statement, that such will happen.
(י) פן יראה בעיניו . נתנו לבם שלא ישמעו דברי נביאים שהם יראים שמא יוטבו בעיניהם דבריו ויבינו בלבם וישובו אלי והיא רפואתם :
Lest, seeing with its eyes: They made sure that they would not pay too much attention to the prophets words, lest they have a positive effect on them, returning to G-d, which is their healing.
(ז) והבן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו. כי הנה חושך הלילה שני מיני טעיות אפשר לו שיגרום לעין האדם: או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל, או שיטעה אותו עד שיראה עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד כן חומריות וגשמיות העולם הזה, הנה הוא חושך הלילה לעין השכל, וגורם לו שתי טעויות: האחת אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם, ונמצאים הפתאים הולכים לבטח ונופלים ואובדים מבלי שהגיעם פחד תחלה. והוא מה שאמר הכתוב (משלי ד): דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו, ואומר (שם כב): ערום ראה רעה ונסתר ופתיים עברו ונענשו, ואומר (שם יד): וכסיל מתעבר ובוטח, כי לבם בריא להם כאולם, ונופלים טרם ידעו מהמכשול כלל. והטעות השניה והיא קשה מן הראשונה היא שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאלו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים. כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות ונסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות, וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן וגו', וכל זה מפני היותם תחת החושך וכבושים המה תחת ממשלת יצרם. אך אותם שכבר יצאו מן המאסר הזה, הם רואים האמת לאמיתו ויכולים ליעץ שאר בני אדם עליו.
2 ways of looking at darkness:
1) it conceals completely
2) it darkens, making the person mistake one thing for another (our verse).
2 is worse.
(11) I asked, “How long, my Lord?” And He replied: “Till towns lie waste without inhabitants And houses without people, And the ground lies waste and desolate—
(יא) עד מתי . יכבידו את לבם ולא ישמעו :
How long: will they harden their heart and not listen...
(יא) ויאמר . ידעתי כי לא ישיבו עד תבא פורענות עליהם וילכו בגולה ושאו עריהם מאין יושב :
And He replied: I know that they will not return/repent until they are fully punished and go into exile and their land is empty and abandoned
(יג) כאלה, המשילם לאילנות אלה ואלון שעליהם רבים (כמ''ש הושע ד' י''ג אלון ואלה כי טוב צלה) ומ''מ בסתיו העלים נובלים רק המצבת נשאר, כן הרשעים שהם הקליפות והעלים יבולו והמצבת תשאר. וזה מוסב על השאלה עד מתי יהוה. והשיב עד יהיו כאלה וכאלון שתשאר רק המצבת, והם ישמעו לדברי הנבואה. ובאר הטעם כי זרע קדש מצבתה. כי המצבת שתשאר יהיה זרע קדש צדיקים בדורו של חזקיהו, שהם שבו אל יהוה בכל לבם :
(ב) ויגד, אח''כ נודע לבית דוד כי ארם ואפרים נתחברו יחד, ויירא מפניהם
(3) But the LORD said to Isaiah, “Go out with your son Shear-jashub to meet Ahaz at the end of the conduit of the Upper Pool, by the road of the Fuller’s Field.
(ג) ושאר ישוב בנך . שארית מעט שישובו אלי על ידך והם כבנך :
“Go out with your son Shear-jashub: The remaining few that will return to me by your doing, they are like your children
(ג) שאר ישוב בנך, ישעיהו קרא שם בנו שאר ישוב להתעוררות ששאר ישראל ישובו אל יהוה, וצוה יהוה שיקח אותו עמו לעוררהו ברמז,
“Go out with your son Shear-jashub: Isaiah called his saonSe'er Yashuv, to motivate the Jews to return to G-d.