ביקורת בונה: על הגדות של פסח

יכלו לעשות טוב כאשר אדגים בביקורת בונה, וגם אציע הצעה של תחליף.

נניח רק לרגע שמוצדק לקיים דינים של רב מאיר, קודם הלל של בית הלל.
אז מתאים לקרוא ארמי עובד אבי למרות האריכות, אפילו קודם הלל, כי ככה הדין
אומנם יותר ממה שהתנא אמר, תקלה היא כי מאחרים בכך מיצוות הלל במה שלא חייבים לקרוא לפי המנהיג ההלכתי רב יהודה הנשיא, אומנם הדתיים קלקלו מאוד בניגוד לשיטות בהלכה, במה שהוסיפו יותר מרב מאיר, ובכך מאחרים מיצוות הלל של בית הלל בניגוד להלכה זריזים מקדימים מיצוות, דווקא במה שלא חייבים לפי ההלכה המקורית של רב יהודה הנשיא, קודם חלמיש למעיינו מים.
דווקא אותם שכול הזמן משקרים שהם "רוצים מהדרין מן המהדרין" חשפו במעשה ששקר דיברו ולא רוצים הידור ולא מהדרין כי לא זריזים להקדים מיצות הלל בניגוד לשיטה בהלכה, חטא דתי ולא במה שמוצדק כי לא צריך אריכות לפי מנהיג הלכתי רב יהודה הנשיא, כי לא רק קוראים הדברים של דברי רב מאיר ארמי אובד אבי ולא רק מתחיל בגנות, אלא מתחילים בגנות פעמיים ועוד הוספות של הדתיים, שהוסיף רמבם או הוסיפו אפילו יותר מרב משה רמבם קודם מיצות הלל חלילה.

אומנם הביקורת בונה שיש תיקון ואני לא רק מתלונן אלא טרחתי להציע תחליף

https://www.sefaria.org.il/sheets/559384?lang=he

אבל יש עוד ביקורת בונה. שיכלו לתקן אילו שמו לב.
ובכלל מנהיגי הלכה כבר קבעו שיש סיבה לא ללכת כרב מאיר, כמו שאמרו חזל בפרק ראשון של גמרא בבלי עירובין, ולכן לא מוצדק, הדברים של רב מאיר, שבכך גרמו איחור של מיצות הלל של בית הלל בגלל דברים של רב מאיר כי אין ללכת כרב מאיר לפי הלכה ולכן האיחור לא מוצדק רק זלזול בשיטה "להקדים מצוה" של הלל של בית הלל עד חלמיש ונמצא שחטא דתי לעשות כמו הדתיים והחרדים כי נגד ההלכה של זריזים מקדימים מיצוות.
+
גם מזלזלים חלילה בתורה שבעל פה שפירשה תורה שבכתב יום מוציא לילה בגמרא סוכה ככה והגדת לבנך ביום, יום מוציא לילה אין מגיד בלילה רק לקרוא הלל כבית הלל בלי איחור, לכן:
השמרו בל תאחר את הלל של בית הלל כדתיים אחרי הרבה קריאות של מגיד והם אפילו יותר מדברי רב מאיר, אשר אף פרטים של רב מאיר לא נכון לעשות כי אין ללכת כרב מאיר לפי ההלכה כנזכר.
+
מי שמרגיש חופשי מההלכה לא ממהר להלל ההוא... אבל גם התוכן בעייתי בהגדות שבדקתי.
יש שיר שמיוחס אבן אזרע "הגן לבש כתונות פסים", א' היה הרב הזה עצלני באיכות פגומה, לסיים כול שורה בהוספה למילה שלו דשאו פלאו כסאו. בושה. ולא הצליח לגוון מגוון של צלילים, ורק בנוכלות של סיומת שלו לחבר לכול מילה דשאו כסאו כנזכר.
וגם לא בעניין אביב כי לא נזכר אביב. ועוד גן בכול השנה יש צבעים, לא רק אביב, ולא בפסים רק שדה שחורש שם תלמי פסים וצמיחת פסים.
לכן השיר פגום ולא ראוי לכלול בזמן אביב.
נהגו לשיר "נאגד עומר" אבל, עדיין לא ראשית קציר עד אחרי חמישה עשר לחודש!
עוד שיר שיבולת בשדה, במציאות לא כורעים אפילו ברוח ועדיין ירוק לא "בשל" עדיין בפסח רק ירוק עדיין.
עוד שיר טוב, אבל בעייתי פנה הגשם. רק כשיש אדר שני אז בזמן פסח פנה הגשם אבל רוב השנים לפי ירחי החג מוקדם בעונה ולכן רגיל שיש גשם בפסח ואחריו ובכלל לחבר ירחי לעונה הוא טעות כי ירחי.
וגרוע עוד יותר שבשיר גם הענן עבר, אבל יש ענן בלי גשם ובקיץ יש ענן. וגם אין גלים בנהר, ובכלל לחבר ירחי לעונה הוא טעות.
השם אביב רק שם עונה אבל להגיד יצאו בחודש אביב בעייה, כי בסיפור "השעורה אביב קודם שיצאו ככתוב השעורה נוכתה כי השעורה אביב" כבר! קודם! שיצאו ויצאו אחרי אביב.
ואם מדברים על עברית מודרנית, עונת אביב, יש ניגוד אחר: הציטוט הסתו עבר, כי אחרי סתו יש חורף, כידוע.
לכן ראוי לדלג, לא רק ההכפלה אלא גם כול הפגום הזה עד עמוד מאוחר "עבדים היינו ויצאנו" למשל "עכשיו אנחנו עם חופשי בארצינו" הוא תחליף לכול העמודים האלה בהגדות בכלל ושל אריכות הדתיים בפרט.
עוד בעיה כי ציטוט מהספר שיר, הסתו עבר והשאר, בעייתי כי בכלל בספר יש מחלוקת לפי המסורת במשנה ידים שיר השירים מחלוקת. ואם בית הלל אמר לא מטמא ידים הלכה כבית הלל שלא קדוש ואין לכלול עם נבואת ירמיה הקדושה. ועוד שיטה בהלכה תפסת מועט תפסת ומכיוון ששיר מחלוקת אין לתפוס שיר בכלל הספרים הקדושים רק לתפוס המועט כי השיטה במסורת היא תפסת מועט תפסת בלי ספר שנחלקו אם קדוש.
עוד בחרו מהספר ההוא שבכלל אין לקבל כנזכר, אך בחרו נזק מחבלים כרמים אבל להדגיש נזק הוא ליקוט של בחירה טפשית. במהדורה מאוחרת הפסיקו להזכיר טל כי כול השנה יש טל.
התוכן הדתי שהכניסו בהגדות של המודרניים גם פגום כמו בהגדה של הדתיים כאשר אבאר ואפרט.

לא ראוי להגיד ההא לחמא שבחלק ההוא ארץ ישראל כי כבר בארץ ישראל.

ועוד כול שורה בעייתית.
בארץ מצרים אכלו מצה, משום מצוה על מצות ומרורים לא כי הלחם עוני וכי מסמל את מהירות היציאה לפי רב גמליאל לא עוני.
לא באמת מבקש כול הרעב יבוא, כי בבית לא שומעים וגם לא יאכל כי יקראו הרבה מגיד! איך יבקש מי שרעב יבא לאכול כשלא יאכל עד אחרי קריאה ארוכה דווקא מי שרעב תאכיל אותו שלא יסבול. אבל לא באמת רוצים שמישהו ישמע. ורק כשכבר התחילו. בושה.
לא יאכלו פסח כי אחרי חורבן בית המקדש. כול הקטע לא מתאים. אפילו תושבי גלות שמתאים להגיד ארץ ישראל, רק משקרים שיבואו לארץ ישראל אבל לא באים אפילו כיום בקלות לטוס במטוס רק משקרים בסוף לשנה הבאה בירושלים, בלי רצון לבוא אפילו כשיכולים, וכן בחלק הזה משקרים לשנה הבאה בארץ ישראל בלי רצון לבא אפילו כשיכלו בקלות.
ואם כבר בארץ ישראל טפשי לא לדלג את החלק כי כבר בארץ ישראל.
נוסח המשנה גם בעייתי
שואל מה נשתנה, כשראוי לשאול למה ואז להסביר כי עבדים היינו ויצאנו. אבל לא שאל למה רק מה. אין לשאול מה במקום למה.
יכלו לשאול "למה הטבלנו פעם אחת" ואז להסביר כי היינו עבדים ויצאנו אבל זה לא הניסח וניסוח מה טעות במקום למה.
אין לנסח נשתנה כי בדקדוק בניין התפעל
אם ההבדלים הם תשובה לשאלה: מה שונה, כאילו "מה שונה שונה בארבעה הבדלים" אז יש תשובה לשאלה ואין "ארבע קושיות"
ואם השאלה למה, אז צריך לשאול למה, לא מה.
עוד משקרים בכול הלילות אוכלים חמץ ומצה אבל לא אוכלים מצה כול השנה רק כי נשאר אחרי פסח והנשאר רגילים לשמור עד שנה הבאה כי יבש! לא אוכלים מצה עם החמץ אפילו בחודש אייר ולא כול הלילות.
גם משקרים כולו מצה במקום רק מצה אבל לא הכול! יש גם עוף.
גם מרור עדיין לא אכלו איך יגידו מראש הלילה הזה מרור.
עוד משקרים במשנה שאין מטבילים אבל רב שלמה רשי כתב כול אכילה הייתה בטבילה כי לכן המילה של אכילה כתבו טיבול כי אכלו בטבילה לכן שקר להגיד שאין מטבילים
ועדיין לא טבלו שני פעמים איך ישאל מראש, ואם ידע משנה שעברה גם אין לשאול כי כבר יודע משנה שעברה. זה טקס ריק.

יגידו לילד "תשאל מה נשתנה" הוא יגיד "אבל אני כבר יודע" יגידו "בכול זאת" ויחשוב שהשתגעו! להתעקש על משהו טפשי וריק. כבר יחליט אז כשיגדל יברח מהדת חסרת היגיון.
עוד שאלו על מסובים אבל מנהיגי הלכה כבר פרסמו שלא צריך הסיבה כמו שכתב טור בשם מנהיגי הלכה לכן נכון לקצר פרט הסיבה כי לא חייבים וכן שאר השקרים כי לפי גמרא בבא בתרא רע לשקר כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני
ועוד כי הזמן של מה נשתנה נקבע לפי רב מאיר אבל מנהיגי הלכה קבעו שאין ללכת כרב מאיר אך החילוני לא אכפת לו מי הלכה ועדין אין לשקר כנזכר
+
גם הם קוראים כמו הדתיים שסיפרו יציאת מצרים עד בוקר ונמצא שלא קראו הלל כי עסקו במגיד עד בוקר זה סיפור שצריך לבטל
ואם אחרי שקראו הלל גם אנחנו רק אחרי שנקרא הלל אבל מאחרים הלל כנזכר
למרות שעניין היום הוא היציאה מאריכים בלתאר מה היה במצרים ירדו והיו עבדים באריכות כמו אריכות של ארמי אבד אבי שמאריכים ורוב התוכן קודם היציאה אך עניין היום הוא היציאה לכן ראוי לקצר ולכן אין ללכת כרב מאיר לקרוא ארמי אבד אבי כי אין ללכת כרב מאיר רק כבית הלל לעתחיל בצאת ישראל שהיא היציאה
!
ואם נחפש במשנה מה אמר בית הלל לעשות? ת
רק לברך על היום ולקרוא שיצאו זה הכול
ומיד קרא הלל עם ברכת היום לא כמו הדתיים שלא מקדימים מיצוות הלל רק ההיפך מהשיטה בהלכה זריזים מקדימים כנזכר
לכן עדיף להיות כמו בית הלל רק ברכת היום ולקרוא בצאת ישראל עד חלמיש למעיינו מים
עוד נהגו לשיר סלינו על כתפנו אבל לא זמן ביכורים עדיין וגם אין ביכורים אחרי חורבן הבית אפילו לפי ספר חינוך
הכול מקולקל
עד שדיברו על חזרה לארץ ישראל אכן חזררו ממצרים לארץ ישראל וכן חזרנו מגלות אבל גם בזה נכון לקצר אילו חזרנו לארץ ישראל ולא בנה בית המקדש דיינו בקצרה לא אריכות

ואני מציע תחליף

שם.