(כ) וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל׃ (כא) וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אדושם ה' חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה׃ (כב) וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (כג) וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י ה' (ס)
(20) The fish of the sea, the birds of the sky, the beasts of the field, all creeping things that move on the ground, and every human being on earth shall quake before Me. Mountains shall be overthrown, cliffs shall topple, and every wall shall crumble to the ground. (21) I will then summon the sword against him throughout My mountains—declares the Lord GOD—and every man’s sword shall be turned against his brother. (22) I will punish him with pestilence and with bloodshed; and I will pour torrential rain, hailstones, and sulfurous fire upon him and his hordes and the many peoples with him. (23) Thus will I manifest My greatness and My holiness, and make Myself known in the sight of many nations. And they shall know that I am the LORD.
(יט) אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣ה גֲלִ֑י אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃ (כ) עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי־אֱלָהָא֙ מְבָרַ֔ךְ מִן־עָלְמָ֖א וְעַ֣ד־עָלְמָ֑א דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא׃ (כא) וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה׃ (כב) ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א ונהירא [וּנְהוֹרָ֖א] עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃ (כג) לָ֣ךְ ׀ אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֙נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא׃ (כד) כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל ׀ וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃ (ס)
(19) The mystery was revealed to Daniel in a night vision; then Daniel blessed the God of Heaven. (20) Daniel spoke up and said: “Let the name of God be blessed forever and ever, For wisdom and power are His. (21) He changes times and seasons, Removes kings and installs kings; He gives the wise their wisdom And knowledge to those who know. (22) He reveals deep and hidden things, Knows what is in the darkness, And light dwells with Him. (23) I acknowledge and praise You, O God of my fathers, You who have given me wisdom and power, For now You have let me know what we asked of You; You have let us know what concerns the king.” (24) Thereupon Daniel went to Arioch, whom the king had appointed to do away with the wise men of Babylon; he came and said to him as follows, “Do not do away with the wise men of Babylon; bring me to the king and I will tell the king the meaning!”
(כח) בְּרָב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃
(28) A numerous people is the splendor of a king; and in the lack of people a ruler is ruined.
(ב) (משלי יד כח): "ברב עם הדרת מלך, ובאפס לאום מחיתת רזון" - אמר רבי חמא בר חנינא: בא וראה שבחו וגדולתו של הקב"ה, שאף על פי שיש לפניו אלף אלפי אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו, אינו רוצה בשבחן של כולם, אלא בשבחן של ישראל, שנאמר "ברב עם הדרת מלך", ואין עם אלא ישראל, שנאמר (ישעיהו מג כא): "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", בשביל שיגידו שבחי בעולם וכה"א (תהלים מז י): "נדיבי עמים נאספו, עם אלקי אברהם, כי לאלקים מגני ארץ מאד נעלה". אמר רבי סימון: אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו? בשעה שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן. רבי ישמעאל אומר: בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר-כך עונין: "אמן יהא שמיה רבא מבורך", באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת "בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי", באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר "ברוב עם הדרת מלך". "ובאפס לאום מחיתת רזון" - אם הפסיקו עצמן מדברי תורה, אף אני אפסוק מהם דברי תורה.
A numerous people is the splendor of a king; without a nation a ruler is ruined. - said Rabi Chama bar Chanina: Come and see the Holy One of Blessing's greatness and praise. Even though there are thousands of thousands of thousands and myriads of myriads of squads of service angels that serve and praise Him, He does not want their praises, rather, He wants the praises of Israel, as it is said "a numerous people is the splendor of the king". And "people" refers only to Israel, since it is written "this people that I created for Me will tell My praises" (Isaiah 33:21), because they will tell My praises in the world, and therefore it says "the generous ones of the peoples were gathered, the people of the God of Abraham; for to God belong the shields of the earth; He is greatly exalted." Said Rabi Simon: When is the Holy One of Blessing exalted in His world? When Israel gather in synagogues and study houses, and give praise and glory to their Creator. Rabi Ishmael says: When Israel sits in study houses and listen to midrash agadah from the mouth of a sage, and after that they answer: "Amen. Yehi Sheme Rabah Mevorach", in that moment the Holy One of Blessing is happy and is exalted in His world, and says to the angels of service: 'Come and see this people that I created in My world, how much they praise Me.' At that moment they [the angels] dress Him with glory and splendor - and this is why it is written 'a numerous people is the splendor of the king.' "And in the lack of people a ruler is ruined" - if they make themselves lack words of Torah, even I will make words of Torah lack for them.
בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמר. אמר ליה הין. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמר אמר ליה אין. אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין. אמר ליה כשיטת רבי. אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רבי'. אמר ליה רבי זעירא. אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה. רבי יהודה בר יחזקאל אמר אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו.
[From 65a - When rain falls, how much rain needs to fall so we say a blessing?... Rav Tanchum said to Rav Ada] bar Avimi - it does not make sense that one needs to say a blessing. He said: yes. Said Rabi Chizkiah to Rav Ada bar Avimi: it does not make sense to stop the fast. He said: yes. He said to him: why did you say yes to both [questions?] He said: like the opinion of my teacher. Rabi Mana said to Rabi Chizkiah: who is his teacher? He said: Rabi Ze'ira. He said to him: And we say that Rabi Yosi said in the name of Rabi Ze'ira that one should stop the fast! Rabi Yehudah bar Yechezkel said: My father blesses on the falling of rain "yitgadal veyitkadash veyitbarach veyitromam shemecha malkeinu on every single drop that You make fall to us, that You keep them apart [prevent them from coming in one big drop]."
אין פורסין על שמע לא בעמידה ולא בישיב' ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאי' את כפיה' ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב על אנשים כל שכן לנשים שאין עושין מעמד מושב לנשים ואין אומרים קדיש וברכו פחות מעשר' רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנין טעם לדבריהם בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' כמנין התיבו' ויש אומרים אפי' בששה ברכו ששה הוא ובמקו' שיש שם תשעה או עשר' ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאחר התפל' עמד אח' מאלו ויאמר ברכו או קדיש וענו אחריו יצא וכבר תקנו חכמי' לחזנים לומר לאח' גאולה יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם ואחריו ברכו את המבורך כדי לצאת אותם שלא שמעו דאמר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ונהגו אנשי מערב ואנשי מזרח לאמרו לאחר עושה השלום בשלש תפילות של שמנה עשרה גזרה משום הנכנסי' וגזירה משום היוצאים ואפילו לאחר קריא' ספר תורה ולעניין פדיית קרקעו' תשע' וכהן וארון וכיוצא בהן:
Masechet Sofrim 10:7
We don't extend the Shema whether sitting or standing, we don't go down to [repeat the Prayer] in front of the Ark, we don't raise the hands [for the blessing of the kohanim], and we don't read haftarah, and we don't make people rise in front of men, all the more so in front of women, since we do not rise and sit in front of women, and we don't say the kaddish and the barechu with less than ten. Our rabbis in the East say "less than seven" and give reason to their words with בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב
עָם בָּרְכוּ ה
(Judges 5:2 - When men let grow their hair in Israel, when the people offer themselves willingly, bless Ad-nai) by counting those words. And there are those who say even with six, since the Barechu is six words. And in a place where one finds nine or ten who will answer to the barechu or the kaddish, and they answered after him, he has fulfilled his obligation. And the sages already decreed that the chazanim should say after the ge'ulah "yehi shem Ad-nai mevorach meatah vead olam", and after that "barechu et Ad-nai hamevorach" so as to fulfill the obligation of those who have no heard, as Rabi Yochanan said 'were it that a person would pray all day long' and the people from the east and the people from the west have the custom to say it after 'oseh shalom' in the three Prayers of 18. This is a decree due to those who arrive late, and it is a decree due to those who get out early. And [this applies] even to the reading of the Scroll of the Torah and regarding the issue of redeeming land, nine and a kohen and the ark and so on.
וברכת אבילים בערב לאחר התפלה בפני המתפללים על הכוס בשבת שאין אבילו' נוהגת בפרהסי' כר"א בן הורקנוס דאמר ראה שלמה כח של גומלי חסדים ובנה להם לישראל שני שערים אחד לחתנים ואח' לאבילים ולמנודים בשבת היו מתקבצין יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבין בין שני שערים הללו כדי לגמול חסדים לזה ולזה משחרב בית המקדש התקינו שיהו החתנים והאבלי' באים לכנסת כדי לגמול להם חס' חתנים לקלסן ולהלוות' לבתיהן אבילי' לאחר שיגמור החזן תפלה של מוסף הולך לו בדלת הכנסת בו בפני' הכנסת ומוצא שם האבילים וכל קרוביו ואומר עליהם ברכה ואחר כך אומ' קדיש ואין אומר בעלמא דעתיד לחדתא אלא על התלמיד ועל הדרש:
Masechet Soferim 19:12
And the blessing of mourners at night after the Prayer in front of those who pray over the cup on Shabbat since mounring practices do not happen in public on Shabbat, like the opinion of Rabbi Eliezer ben Hyrcanus who said "[King] Shlomo saw the strength of the doers of lovingkindness [gemilut chasadim] and built for them for Israel two gates, one for the grooms and one for the mourners and the exiled, on Shabbat the dwellers of Jerusalem would gather together and ascent the Temple Mount and sit between those two gates so as to do kindness [chesed] to these and to these." Since the Temple was destroyed, they decreed that the grooms and the mourners should come to the synagogue [knesset] so that they could receive chesed, grooms to be praised and walked to their houses; mourners so that when the chazan finishes the Musaf prayer he should go to the door of the synagogue, there, in front of the synagogue, and find there the mourners and their relatives, and say a blessing for them and after that the kadish, and he should not say "in the world to be renewed in the future", rather, [he says the kaddish said] on the student and the study.
דבר אחר:
כי שם ה' אקרא - ר' יוסי אומר: מנין לעומדים בבית הכנסת ואומר: ברכו את ה' המבורך שעונים אחריהם: ברוך ה' המבורך לעולם ועד? תלמוד לומר: כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו.
אמר לו ר' נהורי: השמים דרך ארץ היא, גוליירים מתגרים במלחמה וגבורים נוצחים.
ומנין שאין מזמנים אלא בשלשה?
תלמוד לומר: כי שם ה' אקרא.
ומנין שעונים אחר המברך?
תלמוד לומר: הבו גודל לאלקינו.
ומנין לאומר ברכו שהם עונים אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד?
תלמוד לומר: כי שם ה' אקרא.
ומנין לאומר: יהא שמיה רבא מברך, שעונים אחריהם: לעולמי ולעולמי עולמים?
תלמוד לומר: הבו גודל לאלקינו.
ומנין אתה אומר שלא ירדו אבותינו למצרים אלא כדי שיעשה נסים וגבורות בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם, שנאמר: ויהי בימים הרבים ההם, וישמע אלוקים את נאקתם (שמות ג') ואומר: כי שם ה' אקרא.
ומנין שלא הביא המקום פורענות עשר המכות על פרעה ועל מצרים, אלא על שלא קידשו את שמו הגדול בעולם?
בתחילת הענין הוא אומר: מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה').
ובסוף אמר: ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים (שם ט').
Sifri, Devarim piska 306
Another interpretation: "When I call the name of Ad-nai" (Deut. 32:3) - Rabbi Yosi says: from where do we [know that when we] stand in the synagogue and say "barechu et Ad-nai Hamevorach" that others answer: "Baruch Ad-nai Hamevorach Leolam Vaed"? From the verse "When I call the name of Ad-nai, give y'all greatness to our God."
Rabi Nehorai said to him: Heaven is [shows] proper conduct! The common soldiers fight the war, but the heroes are victorious. And from where do we know that we don't convene a zimun with less than three? From "When I call the name of Ad-nai" - and from where [do we learn that] we respond after the leader? From "give y'all greatness to our God." And from where [do we learn that] they are to answer "baruch shem kevod malchuto leolam vaed" after someone says "barechu"? From "When I call the name of Ad-nai." And from where that one who says: "Yehe shemeh raba mevorach" that we answer after them "leolmey uleolmey olamim"? From "give y'all greatness to our God." And from where [do we know that] The Place brought the punishment of the Ten plagues to Pharaoh and the Egyptians only because they did not hallow His great Name in the world? On the beginning of the issue he says: "Who is Ad-nai that I should listen to His voice?" (Ex. 5) and at the end it says: "Ad-nai is just, and I and my people are the evil ones" (Ex. 9)
ג ברוכים אתם מלמדי זכות על בני שבח לכם מסלסלי אבות וכל צבא מרום כבוד וגדולה עשו להם אדר"ו אט"ה סע"ן עוד"י פצ"ת ה' אלקי ישראל היו נקראיך הרי הוא אומר (ד"ה א כט יא) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' ואומר (תהלים קד כד) מה רבו מעשיך ה' וגו' לכך נאמר תתהדר תתרומם ותתנשא מלך מפואר תתברך ותתקדש טוטרוסיא"י ה' אלקי ישראל:
Heichalot Rabbati 14:3
Blessed are you, the learners of merit of the children of praise, to you, the curls of the patriarchs, and all the hosts of high did honor and greatness to them, Adr"o At"h Se"n Od"i Patza"t Ad-nai g-d of Israel, they were calling, behold the verse says 'to You Ad-nai belongs greatness, and strenght etc.' and the verse says 'how great are Your works Ad-nai, etc' therefore it is said 'He will be glorified, and He will rise up, and He will rise, the known King, He will be blessed and He will be holy Totrosia"i Ad-nai G-d of Israel.
ג והיו עולין כל בעלי יורדי המרכבה ואינם נזוקים אף שהיו רואים כל היכל זה ויורדים בשלום ובאים ועומדין ומעידין ראיה נוראה ומבוהלה ומה שאין בו בכל היכל של מלכי בשר ודם מברכין ומשבחין ומקלסין ומפארין ומרוממין ומהדרין ונותנין כבוד ותפארת וגדולה לטוטרוסי"א ה' אלקי ישראל ששמח ביורדי מרכבה והיה יושב ומצפה לכל אחד ואחד מישראל אימתי ירד בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום במרום ומשנברא העולם ועד עכשיו לשבח:
Heichalot Rabbati 18:3
And all the masters of the descenders of the chariot go up, and they are not harmed even if they saw all that palace, and they come down in peace, and come, and stand, and testify an intense and terrifying vision, and what is not present in any palace of flesh and blood, they bless and they praise and they exalt and they adorn and they raise and they glorify and they give honor and beauty and greatness to Totrosi"a Ad-nai G-d of Israel, who is happy with the descenders of the chariot and was sitting, expecting every single one of Israel when he came down in pride beyond comprehension and in unfathomable authority, in higher pride and in authority of zehiyon [producer of light?] that appears suddenly in front of the Throne of Honor three times every day on high, and since the world was created and until now, for praise.
תניא אמר רבי יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ואמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נכנסין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות ואמר לי חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבד אומרת כך אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם:
There is a teaching: R. Yosi said: Once I was journeying by the way, and I entered one of the ruins of Jerusalem to pray. Elijah — may he be remembered for good ! — came, guarded the entrance for me, (and stayed) until I had concluded my prayer. After I had finished my prayer he said to me, "Peace onto you, my master." I responded, "Peace onto you, my master and teacher." Then he said to me, "My son, why did you enter this ruin ?" I answered, "To pray." He said to me, "You should have prayed by the roadside." I said, "I feared that passers-by would interrupt me." Then said he to me, "You should have offered an abbreviated prayer." On that occasion I learned three things from him: first, one should not enter ruins; second, it is permissible to pray by the roadside; third, one who prays by the roadside should offer an abbreviated prayer. Then he said to me, "My son, what sound did you hear in that ruin?" I answered, "I heard a Bat Kol moaning like a dove, crying, 'Alas for My children for whose iniquities I destroyed My house, burnt My Temple, and exiled them among the nations!'" He said to me, "By your life and the life of your head, not only at this hour does it so cry, but three times daily she says that. Moreover, whenever Israel enter their Synagogues and Houses of Study and respond 'Let His great Name be blessed,' the Holy One of Blessing shakes His head and exclaims, 'Happy the King Who is so praised in His house! Alas for the Father Who has banished His children! And alas for the children who have been banished from their Father's table!'"
(ה) ברוך המקום ברוך הוא שבחר בכם בישראל מתוך שבעים לשונות ונתן בכם חכמה בינה דעה והשכל שתהיו בוטחין בו בכל עת ובכל שעה. ד"א קומי רני בלילה וגו' אין רוני זו אלא הודאת היסורין כיצד עושה אדם כל מה שהוא עושה ובאו עליו יסורין יעמוד בחצי הלילה וישבח ויברך וירומם ויגדל ויקדש לשמו של מי שאמר והיה העולם ברוך הוא שנאמר (תהלים קיט) חצות לילה אקום להודות לך וגו'. והיכן היה דוד יודע לכוון חצות לילה אלא כך אמרו חכמים כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכשהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והתחיל הכנור לנגן מאליו לכך נאמר חצות לילה וגו'. ואומר (משלי כח) מכסה פשעיו לא יצליח וגו' כדי להציל מידיו כל מה שעשה וכן כשבאו עליו יסורין לטובתו (נ"י לטובת ישראל הם וכו') הם באים עליו כדי להציל מידיו כל מה שעשה לא יאמר בלבו אני צדיק אני ישר גומל חסדים אני עלי יבאו יסורין אל יכמרו דברים במקום כשאינו יכול לדבר ואל ידבר דברים אלא יסתכל אדם בעצמו ויודיע לעצמו שלא לשום אדם נושא הקב"ה פנים שנאמר (שמות ד) בני בכורי ישראל ולהלן הוא אומר (דברים יד) בנים אתם לה' אלקיכם כשהוא מייסרן אינו מייסרן אלא לאמיתן שנאמר (דברים ח) וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' וכי יש לך אדם בעולם שהוא רוצה שיחטא בנו ח"ו שנאמר (דברים י) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים וגו': ד"א קומי רני בלילה אין רננה זו אלא שמחה שנאמר (ירמיה לא) רנו ליעקב שמחה ואומר (זכריה ב) רני ושמחי בת ציון רני ברננות הרבה ושמחי בשמחות הרבה מפני מה כי הנני בא ושכנתי בתוכך וגו' ואומר (צפניה ג) רני בת ציון וגו' הסיר ה' משפטיך וגו' ואומר (זכריה ב) ויראני ה' ארבעה חרשים וגו' ואלו הן בן דוד ובן יוסף ואליהו וכהן צדק. ברוך המקום ב"ה שבחר בחכמים ובתלמידיהם ומקיים עליהם במדה שאדם מודד מודדין לו כמו שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל יום וחוזרין ושונין לשם שמים ויראת שמים בלבבם ומחזיקין ד"ת על פיהם ומקבלין עליהם בשמחה עול מלכות שמים כך כביכול הקב"ה נותן להם שמחה לצדיקים בעל כרחם שלא בטובתן שנאמר (תהלים ד) נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. משלו משל למה"ד למלך שהיה לו גן עצים סמוך לתוך ביתו וטובל הגינה ומעדרה ומשקה אותה מים מהשקוי (נהר) ונותן לה זבל בזויות כל עץ ועץ שיש בה ימי זקנותו יפים מימי בחרותו שנאמר (ישעיה סה) לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי וגו' (נ"י ואומר לא יגעו לריק ואומר וכו') ואומר (ישעיה מ) וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. דבר זה עתיד להיות בסוף ונעשה מקצתו היום. דבר אחר קומי רני בלילה אין רנה זו אלא דרך שבח אבל כל זמן שישראל עושין רצון אביהם שבשמים אף הקב"ה בעצמו בא ומשבח את שמו הגדול בפניהם שנאמר רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי וגו' ואומר (ירמיה לא) ובאו ורננו במרום ציון וגו' לפיכך הייתי אומר חייב אדם שיברך וישבח ויפאר וירומם ויגדל ויקדש לשמו של הקב"ה על כל מה שבאות לו לאדם בין טובות ובין רעות הא כיצד פגע בו ארי ולא אכלו יברך וישבח לשמו של הקב"ה שמא לארי היה מזומן וחס עליו הקב"ה ולא אכלו פגע בו דוב ולא אכלו יברך וישבח לשמו של הקב"ה שמא לדוב היה מזומן וחס עליו הקב"ה ולא אכלו פגע בו כלב ולא אכלו יברך וישבח לשמו של הקב"ה שמא לכלב היה מזומן וחס עליו הקב"ה ולא אכלו פגע בו זאב ולא אכלו יברך וישבח לשמו של הקב"ה שמא לזאב היה מזומן וחס עליו הקב"ה ולא אכלו פגע בו נחש או עקרב ולא עקצו יברך וישבח לשמו של הקב"ה שמא לאלו היה מזומן וחס עליו הקב"ה ולא עקצוהו הכהו קוץ במקום בשר ולא הכהו במקום גידים ועצמות יברך וישבח לשמו של הקב"ה שלא הכהו במקום גיד ועצם. וכל המתפלל ונותן הודאה על הקלות כאלו התפלל ונותן הודאה על החמורות שנאמר (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא וגו'.
Blessed is the Place, blessed is He that chose Israel among seventy languages and gave them wisdom, understanding, knowledge and comprehension that they would feel secure in Him at every time and every hour. Another explanation of "Arise, cry out in the night, etc.' (at the beginning of the watches; pour out your heart like water before the face of the Lord; lift up your hands toward Him for the life of your young children, that faint for hunger at the head of every street - Lam. 2:19) - this crying out is only giving thanks for the sufferings. How so? A person does whatever she wishes, and sufferings come upon her, she should stand in the middle of the night and praise and bless and raise and magnify the Name of the One who spoke and the world came into being, blessed is He - since it is written 'I will rise at mid night to thank You etc. (because of Your righteous judgments - Ps. 119:62). And how did David know exactly when was midnight? Our sages say that he had a harp at the top of his bed, and when midnight came a wind from the North and the harp would play by itself, and that is why it say 'midnight'. And it says "the one hiding his sins will not be successful" (Prov. 28:13) - and sufferings come for his good, to save from his hands all that he has done, so he should not say in his heart 'I am righteous, I am correct, I do lovingkindness...
... רשב"ג אומר משום ר' יהושע מיום שחרב בהמ"ק אין וכו' אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר (דברים כח, סז) בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים הא יש סדרים תופיע מאופל
RABBAN SHIMEON BEN GAMLIEL SAYS IN THE NAME OF R. YEHOSHUA: FROM THE DAY THAT THE TEMPLE WAS DESTROYED, THERE IS NO DAY etc. [WITHOUT A CURSE, DEW HAS CEASED TO DESCEND BLESSING, AND THE FLAVOR HAS DEPARTED FROM FRUIT. R. JOSE SAYS: THE NOURISHING QUALITY OF FRUITS WAS ALSO REMOVED] - Raba said: And the curse of each day is severer than that of the preceding, as it is stated: "In the morning you will say: 'Please God let it be evening! and at evening you will say: Please God let it be morning!'"(Deut. 28:67) Which morning [would they long for]? If I say the morning of tomorrow, nobody knows what it will be. Therefore [it must be the morning] which has passed. How, in that case, can the world endure? — Through the kedusha de-sidra and [the response of] 'May His great Name [be blessed]' [which is said] after studying Aggada, as it is stated: "A land of thick darkness, as darkness itself, a land of the shadow of death, without any order." (Job 10:22) From here it follows that if there are Scriptural readings (order), it [the world] is illumined from the thick darkness.
...אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפי' יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכולו דאמר רב המנונא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תקרי ויכולו אלא ויכלו אמר רבי אלעזר מניין שהדיבור כמעשה שנאמר (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו (ישעיהו ו, ז) וסר עונך וחטאתך תכופר תניא ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו אמר ר' אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש אע"פ שאינו צריך אלא לכזית ואמר ר' חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית חמין במוצאי שבת מלוגמא פת חמה במוצאי שבת מלוגמא ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא הוה אכיל מיניה כולייתא כי גדל אבימי בריה א"ל למה לך לאפסודי כולי האי נשבוק כולייתא ממעלי שבתא שבקוהו ואתא אריא אכליה אריב"ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר (שופטים ה, ב) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מ"ט בפרוע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרוע פרעות וכתיב התם (שמות לב, כה) כי פרוע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג"ע שנאמר (ישעיהו כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן
Rava, and some say Rabi Yehoshua ben Levi said: even an individual who prays at erev Shabbat needs to say 'and they were finished (heaven and earth, and all their hosts; Gen. 2:1)' as Rav Hamnunah said that: 'whoever prays at Erev Shabbat and says 'and they were finished' Scripture holds him as a partner with the Holy One of Blessing in the Creation - do not read 'they were finished' but 'they will be finished'. Rabi Eleazar sad: from where do we know that words are like action? From what is said 'with the word of God the Heaven was made' (Ps. 33:6). Rabbi Hisda said that Mar Ukva said: Whoever prays on Erev Shabbat and says 'and were finished' the two angels of service who escort him put their hands on top of his head and say to him: 'and your iniquity is taken away and your sin is atoned for' (Isaiah 6:7). A teaching: Rabbi Yossi bar Yehudah said: two ministering angels escort a person from the synagogue to his home on erev Shabbat: one good and one bad. And when he comes to his house, if he finds that the candles are lit and the table is set and his bed is made, the good angel will say: "May it be the will of God that it should be this way next Shabbat as well." And the bad angel is forced to answer "amen" against his will. And if it isn't [like this], the bad angel will say: "May it be the will of God that it should be this way next Shabbat as well." And the good angel is forced to answer "amen" against his will. Rabi Eleazar says: a person should always set his table at Erev of Shabbat even though he only needs an olive size [of food]. And Rav Chanina (disagreed and) said a person should always set his table at the end of Shabbat even though he only needs an olive size. Hot water at the end of Shabbat as an emolient [remedy], hot bread at the end of Shabbat as an emolient.
A third-grown calf used to be prepared for R. Abbahu on the end of the Sabbath, of which he [only] ate one kidney. When his son Abimi grew up he said to him, Why should you waste so much? Let us leave over a kidney from Erev Shabbat. So he left it over, and a lion came and devoured it[/him probably meaning the calf.] Rabi Yehoshua ben Levi said: One who responds, 'Amen, May His great Name be blessed,' with all his might, his decreed sentence is torn up, as it is said, "When retribution was annulled in Israel, for that the people offered themselves willingly, bless Ad-nai" (Jud 5:2) why when retribution was annulled'? Because they blessed Ad-nai! Rav Hiya bar Abba said in Rabi Yochanan's name: Even if he has a taint of idolatry, he is forgiven: it is written here, 'when retribution was annulled [bifroa' pera'oth]'; and elsewhere it is written "And Moses saw that the people were broken loose [parua']; for Aaron had let them loose" (Ex. 32:25). Resh Lakish said: One who responds 'Amen' with all his might, has the gates of Paradise opened for him, as it is written: 'open oh gates, that the righteous nation which keeps truth [shomer emunim] may enter! (Isaiah 26:2) do not read 'shomer emunim' but 'she'omrim amen' [that say, amen]. What does 'amen' mean? — Said R. Hanina: God, faithful King.
מעשה ברבי עקיבא שראה אדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם, והיה טוען (סוחב) על ראשו מטען גדול של קוצים, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא, העמידו ואמר לו, מדוע אתה עובד קשה כל כך, אם עבד אתה ואדונך עושה לך כך, אפדה אותך מידו, ואם עני אתה, אני מעשיר אותך. אמר לו אותו האיש, בבקשה ממך אל תעכבני, שמא ירגזו עלי אותם הממונים עלי. אמר לו מה מעשיך? אמר לו, אותו האיש (כלומר, הוא עצמו), מת הוא, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפין אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני, מה היתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? אמר לו, גבאי המס ומראשי העם הייתי, ונושא פנים לעשירים והורג עניים, ועוד עברתי הרבה עברות חמורות. אמר לו, כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו, בבקשה ממך אל תעכבני שמא יגזרו עלי בעלי פורענות, כי אין לו תקנה, אלא שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאילמלי היה לו לזה העני בן שהוא עומד בקהל ואומר "ברכו את ה' המבורך", ועונין אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", או יאמר קדיש, ועונין אחריו "יהא שמיה רבה מברך", מיד היו מתירין אותו מן הפורענות. אולם הוא לא הניח בן בעולם, ועזב אשתו מעוברת, ואינו יודע אם ילדה זכר מי ילמדו תורה, שאין לו אהוב בעולם. אמר לו רבי עקיבא, מה שמך? אמר לו, עקיבא. ושם אשתך? אמר לו, שושניבא. ושם מקומך? אמר לו, לודקיא. באותה שעה נצטער עליו רבי עקיבא צער גדול, וקיבל עליו לילך ולחפש אם הוליד בן, כדי ללמדו תורה ולהעמידו לפני הצבור. הלך ושאל עליו. כיון שבא לאותו מקום, שאל אודות אותו האיש. אמרו לו, ישחקו עצמותיו של אותו רשע. שאל על אשתו, אמרו לו, ימחה זכרה מן העולם. שאל על הבן, אמרו הרי ערל הוא, אפילו במצות מילה לא עסקו. מיד נטלו רבי עקיבא ומלו והושיבו לפניו, ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה לו, רבי עקיבא, לך ולמד אותו. הלך ולמדו תורה וקריאת שמע ושמונה עשרה ברכות, וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל, ואמר "ברכו את ה' המבורך" וענו הקהל, "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", ואמר קדיש, וענו אחריו "יהא שמיה רבה". ואחר כך לימדו משנה ותלמוד, הלכות ואגדות, עד שנתחכם מאוד, והוא רבי נחום הפקולי, (וכמה תלמידי חכמים יצאו ממנו). באותה שעה מיד התירו המת מן הפורענות, ובא לרבי עקיבא בחלום, ואמר, יהי רצון שתנוח דעתך בגן עדן, כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדין גיהנם. כי כשנכנס בני לבית הכנסת ואמר קדיש, קרעו לי גזר דיני הנורא. וכשנכנס לבית המדרש, ביטלו ממני כל הדינים שעלי. וכשנתחכם בני וקראוהו "רבי", שמו כסאי (את הכסא שלי) בגן עדן בין צדיקים וחסידים, ועטרוני בכמה עטרות. בזכותך היתה לי כל זאת. מיד פתח רבי עקיבא ואמר, ה' שמך לעולם, ה' זכרך לדור ודור. ישמע חכם ויוסף לקח.
Machzor Vitry
A tale of Rabbi Akiva: he was walking in a cemetery by the side of the road and encounter in there a naked man, black as coal, carrying a large burden of wood on his head. He seemed to be alive and was running under the load like a horse. Rabbi Akiva ordered him to stop. “How come you are doing such hard work? If you are a servant and your master is doing this to you then I'll redeem you from him. If you're poor then I'll give you money.” “Please, sir,” that man replied, “do not prevent me, because my superiors who will be angry.” “Who are you? Rabbi Akiva asked, “and what have you done?” The man said, “the man whom you're addressing is a dead man. Every day they send me out to chop wood and they use it to burn me up.” Rabbi Akiva said to him: “My son, what was your work in the world from which you came?” “I was a tax collector and a leader of the people, I showed favor to the rich and killed the poor, and more, I transgressed many serious trangressions.” He said to him: “Have you heard nothing from your superiors about how you may relieve your condition?” “Please, sir, do not detain me, for you will irritate my tormentors. For such a man as I, there can be no relief. Though I did hear them said something – but no, it is impossible. They said that if this poor man had a son, and his son were to stand before the congregation and recite the prayer ‘Bless the Lord who is to be blessed’ and the congregation were to answer ‘amen’, and his son were also to say the kaddish and they answer ‘May His great name be blessed’, they would release him from his punishment. But this man does not know if he had a son. He left his wife pregnant and he did not know whether the child was a boy, and even if she gave birth to a boy, who would teach the boy Torah? For this man does not have a friend in the world.” Immediately Rabbi Akiva took upon himself the task of discovering whether this man had fathered a son, so that he might teach the son Torah, and install him at the head of the congregation to lead prayers. “What is your name?” he asked. “Akiva,” the man answered. “And what is the name of your wife?” Shoshniva.” “And the name of your town?” “Lodkyia.” Rabbi Akiva was deeply troubled by all this and went to make his inquiries. When he came to that town, he asked about the man he had met, and the townspeople replied: “May his bones be ground to dust!” He asked about the man's wife, and he was told: “May her memory be erased around the world!” He asked about the man's son and he was told: “He is an arel – even they did not bother to circumcise him!” Rabbi Akiva promptly took him, circumcised him and sat him down [to teach him]. But the boy refused to receive Torah. Rabbi Akiva fasted for 40 days. Then a heavenly voice was heard to say: “For these you mortify yourself?” “But Lord of the universe,” Rabbi Akiva replied, “it is for You that I am preparing him!” Suddenly the Holy One Blessed Be opened the boy's heart. Rabbi Akiva thaught him Torah and the reading of the Shema, the 18 blessings, and the benediction after meals. He presented the boy to the congregation and the boy recited the prayer ‘Bless the Lord who to be blessed’ and they answered ‘May the great name be blessed’. And he said the kaddish, and they answered "May His great name be blessed'. And after that he taught him mishnah and Talmud, laws and aggadot, until he got very wise, and he is Rabi Nachum HaPakuli, - and how many sages came from him!) At that very minute the man was released from his punishment. The man immediately came to Rabbi Akiva in a dream, and said: “May it be the will of the Lord that your soul find delight in the Garden of Eden, for you would have saved me from the sentence of Gehenna. When you made my son enter the house of gathering/synagogue, and he said the kaddish, my terrible sentence was ripped up. And when you made him enter the house of study, all my judgments were cancelled. And when he became wise and was called 'my teacher' my seat was put in Gan Eden with the righteous and pious ones, and they crowned me with many crowns. And all this was through your merit”. Rabbi Akiva opened his discourse with: “Your name, oh Lord, endures forever, and the memory of You through the generations!” (Ps. 135:13) For this reason it became customary in the evening prayers on the night after Shabbat are led by a man who does not have a father or a mother, so that he say can say Kaddish and say “Bless the Lord who is to be blessed.”
... הרואה הונא בחלום נס נעשה לו חנינא חנניא יוחנן נסי נסים נעשו לו הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ופדאוהו והני מילי בכתבא העונה יהא שמיה רבא מברך מובטח לו שהוא בן העולם הבא הקורא ק"ש ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך המניח תפילין בחלום יצפה לגדולה שנאמר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וגו' ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש המתפלל בחלום סימן יפה לו וה"מ דלא סיים
... Who dreams of Huna - a miracle will be wrought for him; of Hanina, Hananya, Yochanan, miracles upon miracles will be wrought for him. Who dreams of a hesped (eulogy), from Heaven they will pity him and redemption be granted to him. This only applies [seeing it] in writing. [Who dreams] that he makes the response "May His great name be blessed" is assured that he is a son of the world to come. [Who dreams] that he recites the Shema' is meet that the Shekinah should rest upon him, but his generation is not worthy of it. Who dreams that he lays the Tefillin may hope for greatness ; as it is said, "And all the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon you, and they shall fear you" (Deut.28:10); and there is a teaching - R. Eliezer the Great says: This refers to the Tefillin worn on the head. Who dreams that he is saying the Tefillah, it is a good omen for him ; but this applies only when he does not conclude it. ...