Baal Shem Tov on the Pursuit of Truth and Wisdom
In a short teaching preserved in Keter Shem Tov, the founder of Hasidism, Rabbi Yisrael ben Eliezer (the Baal Shem Tov), examines an enigmatic rabbinic teaching describing God's acceptance of the Jewish People's rejection of their creator on the sole condition that they not abandon the study of Torah. The Baal Shem Tov considers the relative strengths and limits of faith and knowledge in the pursuit of truth and wisdom.
Note: This sheet presents the teaching as preserved in the Kehot edition of Keter Shem Tov; the Sefaria edition is displayed further below.

Kehot Edition (§3 / pp. 7-8)

{מהבעש"ט. ביאור} [שמעתי בשם מורי פירוש המדרש] הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, {פי',} [ביאור ע"פ הלצה, כי גנבא אמחתרתא רחמנא קריא, וזה שאמרו הלואי אותי עזבו, שלא לקרא אותי ולא יגנוב, ואז תורתי שמרו, וק"ל.]
עוד [ביאר], כי {תכלית} הידיעה שלא נדע, אמנם יש ב' סוגי שלא נדע, א' מיד, שאינו נכנס לחקור ולידע מאחר דא"א לידע, ב' שחוקר ודורש עד שידע שא"א לידע. וההפרש בין זה לזה {מלה"ד}, שנים שרוצים לידע את המלך, וא' נכנס בכל חדרי המלך ונהנה מאוצרי והיכלי המלך, ואח"כ לא יוכל לידע המלך, והשני אמר, מאחר שא"א לידע המלך, לא נכנס כלל לחדרי המלך ולא נדע מיד. ובזה יובן ודאי בשני סוגים הנ"ל, אותי עזבו מלידע, שא"א, מ"מ הלואי אותי עזבו מתוך החקירה והידיעה אחר שתורתי שמרו [ודפח"ח].
A teaching from the Baal Shem Tov which I heard from my master as an insight into the Midrashic statement: "If only it were me they abandoned but my Torah they preserved." (1) The interpretation requires an interpretation of the ironic observation that "as he enters the breach, the thief prays to God." (2) To which God responds "if only it were me they would abandon" i.e., if only this thief would not pray to me and also not steal, and thereby he would preserve my Torah. And this approach is simple to grasp.
A further explanation. Consider that an ultimate achievement in the pursuit of knowledge is the realization of one's ignorance. (3) Nevertheless, ignorance is reached in two forms. The first is immediate when one realizes the futility of the pursuit of ultimate knowledge and does not even attempt it. The second person tries to understand using every means available to them and only then concludes that they cannot fully grasp this ultimate knowledge. And the difference between these two approaches may be explained with the following parable: Two individuals wished to meet and befriend the king. The first enters the palace, visits each room and hall, enjoys and admires the king's treasures and bounty, but eventually understands that meeting or befriending the king is not a possibility. The second person sees all this and declares, if one is not able to meet and befriend the king, there is no need to enter the palace and to witness or experience anything there at all. And with this parable we may better understand the two categories of ignorance discussed above. And the statement "me they abandon" refers the failed pursuit of ultimate knowledge. Nevertheless, "if only it were me they abandon" should occur after the serious attempt and pursuit of knowledge which is facilitated through the study of Torah. And graceful are the words of the wise.
  1. Eicha Rabbah Petichta 2 and Jerusalem Talmud Chagigah 1:7 commenting on Jer. 16:11.
  2. Ein Yaakov Berakhot 9.
  3. Bechinat Olam 13:45. Sefer Haikkarim 2:30. Shelah on Shevuot 191a (37c) (?).


מקורות ומראה מקומות: בפ"י, ב, א (כב, א) הלואי אותי כו' – ירוש' חגיגה פ"א ה"ז. איכ"ר פתיחתא ב. גנבא כו' – ברכות סג, א (גי' הע"י). תכלית הידיעה כו' – בחינת עולם יג, מה. ס' העיקרים מ"ב ספ"ל. של"ה מס' שבועות קצא, א (לז, ג).
הערות וציונים: ראה לקו"י סי' צט. ולהעיר מלקמן סי' רו-ב. מתוך החקירה והידיעה – ראה חובה"ל שער היחוד פ"ג. כוזרי מ"ה סכ"ב. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ומו"נ ח"ג פנ"א.

Sefaria Edition

מהבעש"ט ביאר הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו (ירושלמי חגיגה א, ז). פי' כי הידיעה שלא נדע. אמנם יש ב' סוגים שלא נדע. א' מיד שאינו נכנס לחקור ולידע מאחר דא"א לידע. ב' שחוקר ודורש עד שידע שא"א לידע. והפרש בין זה לזה מלה"ד שנים שרוצים לידע את המלך וא' נכנס בכל חדרי המלך ונהנה מאוצרי והיכלי המלך ואח"כ לא יוכל לידע המלך והשני אמר מאחר שא"א לידע המלך לא נכנס כלל לחדרי המלך ולא נדע מיד. ובזה יובן ודאי בשני סוגים הנ"ל. אותי עזבו מלידע שא"א מ"מ הלואי אותי עזבו מתוך החקירה והידיעה אחר שתורתי שמרו:
From the Besht there is an explanation (to Midrash: Eicha Rabba Pesichta Beis) "If only they would abandon me and [they] would watch my Torah". The explanation: For true knowledge is that one does not know. However, there are two types of not knowing. One is that one immediately doesn't enter to probe and to know after [the fact is] that is impossible to know. The second [way of not knowing] is that one probes and seeks until he knows that it is impossible to know. The difference between this and that one [can be understood] with a parrable. There were two people who wanted to know the king. One of them entered into all the rooms of the king and benifited from all the rooms and halls of the king. After this he was not able to know the king. [In contrast] the second one said that after it is impossible to know the king he didn't enter into the rooms of the king at all.