מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
Keep far away from anything false. Do not kill an innocent righteous man, for I will not acquit a wicked person.
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וכו' וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
Moses received the Torah at Sinai and transmitted it to Joshua, Joshua to the elders, etc... and make a fence round the Torah.
ואמר רבי אלעזר כל המחליף בדבורו כאילו עובד ע"ז
And Rabbi Elazar says: With regard to anyone who amends the truth in his speech, it is as though he worships idols.
The Talmud continues interpreting the order of the Hebrew alphabet... Shin: Falsehood [sheker]. Tav: Truth [emet].
Why are the letters of the word sheker adjacent to one another in the alphabet, while the letters of emet are distant from one another? That is because while falsehood is easily found, truth is found only with great difficulty. And why do the letters that comprise the word sheker all stand on one foot, and the letters that comprise the word emet stand on bases that are wide like bricks? Because the truth stands eternal and falsehood does not stand eternal.
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ך ל מ ם נ ן ס ע פ ף צ ץ ק ר ש ת
The last few letters of the Aleph-Beit form the word שקר, meaning “falsehood.” Each of these letters stands on one “leg,” that is they do not have a firm foundation. This comes to tell us that a lie has no foundation and does not endure.
He went to his father and said, “Father.” And he said, “Yes, which of my sons are you?” Jacob said to his father, “I am Esau, your first-born; I have done as you told me. Rise, if you please, sit up and eat of my trapping so that you may give me your innermost blessing.”
(יב) וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ (יג) וַיֹּ֥אמֶר יקוק אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
(12) And Sarah laughed to herself, saying, “Now that I am withered, am I to have enjoyment—with my husband so old?” (13) Then G-d said to Abraham, “Why did Sarah laugh, saying, ‘Shall I in truth bear a child, old as I am?’
Rabbi Eliyahu Dessler, Michtav M’Eliyahu, Vol. I, p. 94 – Truth is that which accords with the Will of God, and falsehood is that which is the opposite.
מהו אמת ומהו שקר? בתחלת חנוכנו הבינונו, שאמת הוא כשמספרים עובדות כמו שאירעו; ושקר, כשמשנים מזה. אך זהו רק באופנים פשוטים, אבל למעשה יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן.
לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, כמו לספר מה שיש בו פגם לחבירו, בלי תועלת והכרח, ולפעמים צריך דווקא לשנות, כשהאמת לא יועיל אלא יזיק, כי אז מה שנראה כאמת הוא שקר, שמוליד תוצאות של רע, ומה שנראה כשקר מביא לתכלית של אמת.
נמצא שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסיטרא אחרא.
What is truth and what is falsehood? When we went to school we were taught that truth is to tell facts as they occurred and falsehood is to deviate from this. This is true in simple cases, but in life many occasions arise when this simple definition no longer applies.
Sometimes it may be wrong to “tell the truth” about another person, for example if it would reveal something negative about him, unless there was an overriding purpose and necessity. And sometimes it may be necessary to change details, when the plain truth would bring not benefit, but injury. In such cases what appears to be true is false, since it produces evil effects; and what appears to be false may help to achieve the truth.
We had better define truth as that which is conducive to good and which conforms with the Will of the Creator, and falsehood as that which furthers the scheme of the Prince of Falsehood, the power of evil in the world.
Ibid., Vol. II, p. 139, and Vol. I, p. 117 – When a person has clarity, then the difference between good and evil is as obvious as the difference between truth and falsehood. Adam lost this clarity when he ate from the Tree of the Knowledge of Good and Evil. Our job is to use our free will to regain this clarity.
חלק ב’, דף קלט: אדם הראשון קודם החטא לא ידע את הטוב והרע, שהם ה”נאה” וה”מגונה”, אבל בשלימות שכלו הוא הבחין רק בין אמת ושקר (רמב”ם, מורה נבוכים ח”א פ”ב).
וביאור הדברים, כי כאשר רואים אנו בבהירות מוחלטת את רעת הרע ואת טובת הטוב, הרי ממילא רואים אנו בכל רק “אמת” או “שקר”. פירוש: שהטוב – היינו רצון ה’ – הוא לבדו אמת וקיים, והרע – היינו כל מה שהוא נגד רצון ית’ – הריהו שקר ובטל.
כי הרי רצונו יתברך הוא המקיים את כל המציאות וזולתו אין, ואיך יתכן שנברא פעוט ירצא מה שנגד רצון ית’? – הרי בזה הוא רוצה דבר שהוא נגד המציות, ואין זה אלא שרוצה באין ואפס ודמיון שוא, ובוחר הוא באבדון ומאבד עצמו לדעת ...
וזה גם ביאור מה שכתב בנפש החיים הנ”ל שקודם החטא היתה הכניסה לרע כמו הכניסה לתוך האש, ושאחר החטא פסקה הבחנה בהירה זו, ונעשה תערובת טוב ורע.
חלק א’, דף קיז: אמנם יש מדרגה עוד גבוהה מזה; היינו שיכיר כל כך שהרע שקר הוא ואינו מציאות כלל, עד שלא יהיה לו שום רצון אליו, ויאהב את הטוב לבדו בכל לבבו.
Before Adam ate from the Tree of the Knowledge of Good and Evil, his pure, untainted intellect only perceived things to be either obviously true or obviously false. He did not perceive things as being “good” or “evil.”
In other words, when a person sees with pristine clarity the repugnance of evil and the beauty of good, then he sees in every matter a simple choice of truth over falsehood. Because, on a deeper level, “good” is really that which accords with the Will of God, and it alone is truth and has permanence. Evil is anything which contradicts God’s Will, and is falsehood and nothingness.
Because God’s Will is the only engine and sourceof reality – there is nothing else. How then could a creature want to do something that contradicts it? It is like he wants something that does not exist, as if he is pursuing a void and false vision.
He chooses a vacuum over existence, and sends himself into oblivion…
Based on this we can understand that before
Adam ate from the Tree, his choice to imbibe evil into his being was like the choice to jump into a fire. And after he ate, good and evil were now mixed up inside him so that he lost his initial clarity [and could no longer extricate himself from the situation to choose
correctly].
The highest level of exercising one’s free will is to realize that evil is total falsehood and has no intrinsic, independent existence [even though it appears to], until he is no longer drawn to it. Instead, he loves good alone.
(ג) אוהב שלום כיצד מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד כדרך שהיה אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד. שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה הלך אהרן וישב אצל אחד מהם אמר לו בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו אומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב אצל האחר וא״ל בני ראה חברך מהו אומר מטרף את לבו וקורע את בגדיו ואומר אוי לי היאך אשא את עיניו ואראה את חברי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה לכך נאמר (במדבר כ) ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל:
(3) Love peace. How so? This is to teach you to be a person who loves peace among all the people of Israel, just as Aaron loved peace between everyone. When two people were fighting with one another, Aaron would go and sit next to one of them and say: My son, look at the anguish your friend is going through! His heart is ripped apart and he is tearing at his clothes. He is saying, How can I face my old friend? I am so ashamed, I betrayed his trust. Aaron would sit with him until his rage subsided. Then Aaron would go to the other person in the fight and say: My son, look at the anguish your friend is going through! His heart is ripped apart and he is tearing at his clothes. He is saying, How can I face my old friend? I am so ashamed, I betrayed his trust. Aaron would sit with him until his rage subsided. When the two people saw each other, they would embrace and kiss one another.
And that is why it says (Numbers 20:20), “And the entire House of Israel wept for Aaron for thirty days” [after his death].
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים. כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
§ The Sages taught: How does one dance before the bride, i.e., what does one recite while dancing at her wedding? Beit Shammai say: One recites praise of the bride as she is, emphasizing her good qualities. And Beit Hillel say: One recites: A fair and attractive bride. Beit Shammai said to Beit Hillel: In a case where the bride was lame or blind, does one say with regard to her: A fair and attractive bride? But the Torah states: “Keep you from a false matter” (Exodus 23:7). Beit Hillel said to Beit Shammai: According to your statement, with regard to one who acquired an inferior acquisition from the market, should another praise it and enhance its value in his eyes or condemn it and diminish its value in his eyes? You must say that he should praise it and enhance its value in his eyes and refrain from causing him anguish. From here the Sages said: A person’s disposition should always be empathetic with mankind, and treat everyone courteously. In this case too, once the groom has married his bride, one praises her as being fair and attractive.
בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא ובאושפיזא
In these three things the Rabbis were accustomed to change their words (i.e. lie) in matters of Masechta, bed and hospitality.
במסכת - יש בידך מסכת פלוני סדורה בגירסא או לאו ואע"ג שסדורה היא לו יאמר לו לאו ומדת ענוה היא:
בפוריא - שימשת מטתך יאמר לאו מדת צניעות הוא:
באושפיזא - שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות ואמר לאו מדה טובה היא כדי שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין לבא תמיד עליו ויכלו את ממונו:
1) Regarding a tractate- someone asks you, "Do you know tractate so and so very well or not?" Answer him "No." This is the character trait of humility.
2) Regarding a bed - someone asks you whether you had relations with your spouse. Answer him "No." This is the character of modesty.
3) Regarding hospitality - If people ask him if his host received him well. Answer them "no." This is a good character trait in order to prevent undesirable guests from inundating him [the host] and exhausting his resources.
With the loyal, deal loyally.
With the blameless man, blamelessly.
With the pure, act purely.
With the perverse, act tricky.