Rebuke: Hard but Sometimes Necessary?
1 א

(טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יקוק (יז) לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ (יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יקוק

(16) Do not deal basely with your countrymen. Do not profit by the blood of your fellow: I am YHVH. (17) You shall not hate your kinsfolk in your heart. You Shall surely reprove your kinsman but incur no guilt because of him. (18) You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen. Love your fellow as yourself: I am YHVH.

2ב

ספרא פט

מנין שאם הוכחתו ארבעה וחמשה פעמים חזור והוכיח, תלמוד לומר הוכיח תוכיח, יכול אפי' את מוכיחו ופניו משתנות תלמוד לומר ולא תשא עליו חטא. (ט) אמר ר' טרפון העבודה אם יש בדור הזה יכול להוכיח, אמר רבי אלעזר בן עזריה העבודה אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת, אמר ר"ע העבודה אם יש בדור הזה יודע היאך מוכיחים

Sifra 89a-89b

How do we know that if a person has rebuked a neighbor four and five times[without success], that person should continue to rebuke? Because it says: “You shall surely rebuke the other.” One might infer that the reproof should be carried so far as to change a person’s face with shame. But it says, “You shall not bring guilt upon the other.” Rabbi Tarfon said: “In this generation there is no one capable of rebuking.” Rabbi Elazar ben Azariah said: “In this generation there is no one capable of receiving rebuke.” Rabbi Akiva said: “In this generation there is no one who knows how rebuke ought to be worded.”

3ג

תלמוד בבלי מס תמיד.

תניא, רבי אומר: ...האדם יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר +משלי כ ד" ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב ... אמר ר' יונתן: כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר משלי כ ח" מוכיח אדם אחרי, ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד, שנאמר משלי כ ח" חן ימצא ממחליק לשון.

Talmud Bavli, Masechet Tamid 28a

Rebbi Yehuda HaNasi says: “…A person should love rebuke since as long as there is rebuke in the world, ease of mind comes to the world, good and blessing come to the world, and evil departs from it, as it says, ‘Those who rebuke find favor, and a good blessing falls upon them’ (Proverbs 24:25)…Rabbi Yonatan said: “Whoever reproves their neighbor without any ulterior motives is worthy of a portion of the Holy One Blessed be He, as it says, ‘One that rebukes another finds favor with Me.’ And not only that, God draws over that person a cloth of love’ (Proverbs 28:23).

4ד

רבי יוסי בר חנינא דאמר כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה, אמר ריש לקיש תוכחה מביאה לידי שלום

Bereshit Rabbah 54:3

Rabbi Yosi ben Chanina said: “A love without reproof is no love.” Resh Lakish said: “Reproof leads to peace; a peace where there has been no reproof is no peace.”

5 ה

(א) מצות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורה - להוכיח אחד מישראל שאינו מתנהג כשורה, בין בדברים שבין אדם לחברו או בין אדם למקום, שנאמר (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא...

(ב) משרשי המצוה. לפי שיש בזה שלום וטובה בין אנשים, כי כשיחטא איש לאיש ויוכיחנו במסתרים יתנצל לפניו ויקבל התנצלותו וישלם (י''ג וישלים) עמו, ואם לא יוכיחנו ישטמנו בלבו ויזיק אליו לפי שעה או לזמן מן הזמנים...

ומכל מקום יש להתישב לכל בל נפש ולהשגיח הרבה בענינים אלה, ולחשב ולראות אם יהיה תועלת בדבריו אל החוטא, שיוכיחנו ויבטח בשם יתברך, כי הוא יעזרנו בהלחמו עם שונאיו, ואל ירך לבבו ולא יירא, כי השם שומר את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד, ואם ישוב החוטא יהיה לו בזה שכר גדול, ומי שבידו להשיבו ולמחות בו ולא מחה הוא נתפש על חטאו... ועוד אמרו זכרונם לבדכה (שם) שאפילו הקטן חיב להוכיח הגדול אם יראה הגדול הולך בדרך לא טוב ...

(ד) ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, והעובר עליה ולא הוכיח בענין שאמרנו בטל עשה, ועוד שהוא מכת הרשעים שעושים כן.

It is a mitzvah to rebuke a Jew who does not behave properly in matters between man and his fellow man or between man and the omnipresent God as it is stated "You shall surely reprove your neighbor, and not bear sin because of him..."

The root of the precept lies in the reason that this makes for peace and goodness among people. For when one man sins toward another he reproves him in secret, he will apologize to him and the other will accept his apology and make peace with him. But if the other does not rebuke him, he will hate him in his heart and will cause him harm either then or at some other time...

Yet in any case, everyone with a scrupulous, aware spirit should consider and take great care in these matters, to ponder and see if there will be any benefit in his words to the sinner should rebuke him. And let him trust in the Eternal lord, that He will help him when he battles His enemies. Let his heart not weaken and let him not be afraid for The Lord perseveres all who Love Him , but all the wicked He will destroy (Ps. 145.) And if the sinner persists, he will have great reward for it. On the other hand, if he has the power to make him turn back and to prevent him from sinning and he does not prevent him, he is seized by guilt for the other's sin... The Sages of blessed memory taught further that even a minor is obligated to reprove an adult if he sees the adult going in a way that is not good... If a person violates it and does not give reproof in the way that we have stated, he disobeys a positive precept. Moreover he is thus as guilty as the the wicked one who acted [in the first place].

6 ו

Aaron Belz, “Critique,” Lovely Raspberry Poems

"Critique"

That’s not very good.

Try doing that differently.

That’s not very good either.

You’re not very good at this.

7 ז

א אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט): הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ערכין טז:): תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְאִם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר זֹאת בְּדוֹרוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו. כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם.

And even though rebuke is a great thing and it is incumbent upon each Jew to rebuke his friend when he sees him acting in a way that is not allowed as says "Thou shall surely rebuke your neighbor." Even so, not everyone is able to rebuke. As Rabbi Akiva said, "I would be surprised if there is a person in our generation who is able to rebuke." And if Rabbi Akiva said this about his generation, all the more so today. Because when one rebukes who is not able to rebuke, then one will not be able to receive his rebuke and he causes a putrid smell in the souls that hear his rebuke. Because by means of his rebuke, he [actually] arouses the nasty scent of the bad actions and bad qualities in those he rebukes.

8 ח

Seder ha-Dorot ha-Chadash, p. 59

A great teaching which the Baal Shem Tov planted for us is that if you see another person doing something ugly, meditate on the presence of that same ugliness in ourselves. And know that it is one of God’s mercies that God brought this sight before your eyes in order to remind you of that fault in you, so as to bring you back in repentance… For if you saw someone desecrating Shabbat, or desecrating God’s name some other way, you should examine your own deeds and you will certainly find among them desecration of the Shabbat and cursing God’s name. Or if you heard some profanity or obscene language, you should consider your own impudence, and when you failed to conduct yourself modestly. If you heard some skeptical or atheistic talk from someone, then you should work to strengthen your faith and trust in God.