קריאת שמע היא תפילה ידועה השגורה בפי עם ישראל והיא כוללת שלושה קטעים מפסוקי התורה ומשפט אחד שאינו מן התנ"ך. המילים של קריאת שמע הן הצהרה על ייחוד האל, אהבתו וקבלת עול מצוות. קריאת שמע היא מצווה מהתורה הנאמרת פעמיים ביום, בתפילת שחרית ובתפילת ערבית. רבים שמתו על קידוש השם קראו את קריאת שמע לפני מותם כהצהרה על אמונתם.
שמע ישראל
הפרשיה הראשונה והידועה ביותר של קריאת שמע מצהירה על ייחוד האל, אהבת האל, קבלת המצוות ולימוד תורה לבנים. פסוקים יסודיים אלה כתובים בספר דברים.
(ד) שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ (ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃ (ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ (ז) וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ (ח) וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ (ט) וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ {ס}
(4) Hear, O Israel! יהוה is our God, יהוה alone. (5) You shall love your God יהוה with all your heart and with all your soul and with all your might. (6) Take to heart these instructions with which I charge you this day. (7) Impress them upon your children. Recite them when you stay at home and when you are away, when you lie down and when you get up. (8) Bind them as a sign on your hand and let them serve as a symbol on your forehead; (9) inscribe them on the doorposts of your house and on your gates.
סדר קריאת שמע
מה קוראים, כמה פעמים ומתי? סדר הקריאה כתוב בהלכות קריאת שמע שכתב הרמב"ם (המאה ה-12, מצרים).
(א) פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ז) ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וְזֶה הוּא לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְזֶה הוּא יוֹם:
(ב) וּמַה הוּא קוֹרֵא, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁיּוֹת. אֵלּוּ הֵן (דברים ו ד) ״שְׁמַע״ (דברים יא יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ (במדבר טו לז) ״וַיֹּאמֶר״. וּמַקְדִּימִין לִקְרוֹת פָּרָשַׁת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִחוּד הַשֵּׁם וְאַהֲבָתוֹ וְתַלְמוּדוֹ שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ. וְאַחֲרֶיהָ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל (זְכִירַת) שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת (במדבר טו לח) ״צִיצִית״ שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי זְכִירַת כָּל הַמִּצְוֹת:
(ג) אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה קוֹרְאִין אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם וּמִצְוָה לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג) ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ״. וּקְרִיאַת שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל סֵדֶר זֶה הִיא הַנִּקְרֵאת קְרִיאַת שְׁמַע:
(1) We [are obligated to] recite the Shema twice daily - in the evening and in the morning - as [Deuteronomy 6:7] states: "...when you lie down and when you rise" - i.e., when people are accustomed to sleep - this being the night - and when people are accustomed to rise, this being daytime.
(2) And what is it that one recites? These three sections:"Hear O Israel..." (Deuteronomy 6:4-9),"And if you will listen..." (Deuteronomy 11:13-21),and"And God said..." (Numbers 15:37-41).We begin with the section of "Hear O Israel" since it contains [the concept of] the unity of God, [the commandment of] loving Him and the study of Torah, it being a fundamental principle upon which everything is based.After it, [we read] "And if you will listen...," since it contains the imperative to fulfill the rest of the commandments, and finally the portion of tzitzit, since it also contains the imperative of remembering all the commandments.
(3) The commandment of tzitzit is not obligatory at night. Nevertheless, we recite [the section describing] it at night because it contains mention of the exodus from Egypt.We are commanded to mention the exodus both during the day and at night as [Deuteronomy 16:3] states: "In order that you shall remember the day of your leaving the land of Egypt all the days of your life."Reading these three sections in this order constitutes the recitation of the Shema.
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע
חכמי המשנה דנו בזמני קריאת שמע בערב ובבוקר. המסכת הראשונה של המשנה, מסכת ברכות, פותחת במשניות אלה ובכך עדות נוספת לחשיבותה ומרכזיותה של קריאת שמע.
(א) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה:
(ב) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית. מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִּי. וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה:
(1) The beginning of tractate Berakhot, the first tractate in the first of the six orders of Mishna, opens with a discussion of the recitation of Shema, as the recitation of Shema encompasses an acceptance of the yoke of Heaven and of the mitzvot, and as such, forms the basis for all subsequent teachings. The Mishna opens with the laws regarding the appropriate time to recite Shema: From when, that is, from what time, does one recite Shema in the evening? From the time when the priests enter to partake of their teruma. Until when does the time for the recitation of the evening Shema extend? Until the end of the first watch. The term used in the Torah (Deuteronomy 6:7) to indicate the time for the recitation of the evening Shema is beshokhbekha, when you lie down, which refers to the time in which individuals go to sleep. Therefore, the time for the recitation of Shema is the first portion of the night, when individuals typically prepare for sleep. That is the statement of Rabbi Eliezer. The Rabbis say: The time for the recitation of the evening Shema is until midnight. Rabban Gamliel says: One may recite Shema until dawn, indicating that beshokhbekha is to be understood as a reference to the entire time people sleep in their beds, the whole night. The mishna relates that Rabban Gamliel practiced in accordance with his ruling. There was an incident where Rabban Gamliel’s sons returned very late from a wedding hall. They said to him, as they had been preoccupied with celebrating with the groom and bride: We did not recite Shema. He said to them: If the dawn has not yet arrived, you are obligated to recite Shema. Since Rabban Gamliel’s opinion disagreed with that of the Rabbis, he explained to his sons that the Rabbis actually agree with him, and that it is not only with regard to the halakha of the recitation of Shema, but rather, wherever the Sages say until midnight, the mitzva may be performed until dawn. Rabban Gamliel cites several cases in support of his claim, such as the burning of fats and limbs on the altar. Due to the quantity of offerings each day, the priests were often unable to complete the burning of all of the fats and limbs, so they continued to be burned into the night, as it is written: “This is the law of the burnt offering: The burnt offering shall remain upon the pyre on the altar all night until morning, while the fire on the altar burns it” (Leviticus 6:2). And, with regard to all sacrifices, such as the sin-offerings and the guilt-offerings that are eaten for one day and night; although the Sages state that they may be eaten only until midnight, by Torah law they may be eaten until dawn. This is in accordance with the verse: “On the day on which it is offered must you eat. Do not leave it until the morning” (Leviticus 7:15). If so, why did the Sages say that they may be eaten only until midnight? This is in order to distance a person from transgression, as if one believes that he has until dawn to perform the mitzva, he might be negligent and postpone it until the opportunity to perform the mitzva has passed.
(2) From when does one recite Shema in the morning? From when a person can distinguish between sky-blue [tekhelet] and white. Rabbi Eliezer says: From when one can distinguish between sky-blue and leek-green. And one must finish reciting Shema until the end of the period when you rise, i.e., sunrise, when the sun begins to shine. Rabbi Yehoshua says: One may recite the morning Shema until three hours of the day, which this is still considered when you rise, as that is the habit of kings to rise from their sleep at three hours of the day. While there is a set time frame for the recitation of Shema, one who recites Shema from that time onward loses nothing. Although he does not fulfill the mitzva of reciting of Shema at its appointed time, he is nevertheless considered like one who reads the Torah, and is rewarded accordingly.
ה' אחד
כל אחת משלוש הפרשיות של קריאת שמע מרחיבה חלק מהפסוק היסודי "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". הרב אליעזר מלמד מבאר את משמעות הפסוקים הנאמרים בקריאת שמע (1998, ישראל).
נמצא שכל שלוש הפרשיות הן המשך והרחבה של יסוד האמונה שבפסוק 'שמע ישראל'. בפרשה הראשונה אנו לומדים את משמעותה הבסיסית של האמונה לחיינו, שהיא היסוד האחד והיחיד של חיינו, וזו הרחבה של המילים ה' אחד. בפרשה השנייה אנו מקבלים על עצמנו את עול המצוות ולומדים שבקיום המצוות תלויה הברכה השופעת לעולם, וזו הרחבה של המילים ה' אלוהינו. בפרשה השלישית מצוות ציצית שמזכירה ומשמיעה לנו את המצוות, ובסיומה יציאת מצרים שגילתה לעולם כי ה' בחר בישראל והוא המשגיח והמושל בעולמו, ויש בה הרחבה של המילים שמע ישראל. בהלכות ברכות קריאת שמע (טז, א) נלמד שגם הברכות שתקנו חכמים הן המשך והשלמה לקריאת שמע.
Thus, each of the three paragraphs is a continuation of and an expansion on the foundation of faith introduced by the verse “Shema Yisrael Hashem Elokeinu Hashem Echad.” In the first paragraph, we learn the fundamental significance of belief, which is the one and only foundation of our lives. This is an extension of the words “Hashem Echad,” (“Hashem is One”). From that, we accept upon ourselves the yoke of all the mitzvot in the second paragraph, which parallels the words “Hashem Elokeinu,” (“Hashem our God”). In the third paragraph, the mitzvah of tzitzit appears and proclaims to us all the mitzvot and reminds us of them. At the end of the paragraph, the Exodus from Egypt, which showed the world that Hashem chose Israel and that He is the overseer and ruler of His world, is an expression of the words, “Shema Yisrael,” (“Hear O Israel”). Thus the meaning of the Shema is capsulated in the very first verse, and explained in the paragraphs which follow. In the laws of Birkot Keriat Shema 16:1, we will learn that the berachot that the Chachamim instituted are also a continuation of and a supplement to the Shema prayer.
בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאדך
מדוע הפסוק מפרט שלוש פעמים: אהבה "בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאדך"? רש"י בפירושו לתורה מפרט את הצדדים האנושיים השונים שנרתמים כולם לאהבת ה' (המאה ה-11, צרפת).
(ב) בכל לבבך. בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ (ספרי; ברכות נ"ד); דָּבָר אַחֵר בכל לבבך שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (ספרי): (ג) ובכל נפשך. אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ספרי; ברכות נ"ד): (ד) ובכל מאדך. בְּכָל מָמוֹנְךָ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (בראשית נ"ז), לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ. דָּ"אַ — ובכל מאדך בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ, בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת, וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קט"ז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וְגוֹ' (ע' ספרי):
(2) בכל לבבך [THOU SHALT LOVE THE LORD] WITH ALL THY HEART — The form of the noun with two ב instead of the usual form לבך suggests: Love Him with thy two inclinations (the יצר הטוב and the יצר הרע) (Sifrei Devarim 32:3; Berakhot 54a). Another explanation of בכל לבבך, with all thy heart, is that thy heart should not be at variance (i.e. divided, not whole) with the Omnipresent God (Sifrei Devarim 32:4). (3) ובכל נפשך AND WITH ALL THY SOUL — even though He take thy soul (even though you have to suffer martyrdom to show your love of God) (Sifrei Devarim 32:5; Berakhot 54a, Berakhot 61b). (4) ובכל מאדך AND WITH ALL THY MIGHT, i.e. with all thy property. You have people whose property is dearer to them than their bodies (life), and it is on this account that there is added, “and with all thy property" (Sifrei Devarim 32:6). — Another explanation of ובכל מאדך is: — Thou shalt love Him whatever measure (מדה) it may be that He metes out to thee, whether it be the measure of good or the measure of calamity. Thus also did David say, (Psalms 116:13 and 3) "If I lift up the cup of salvation, [I will call upon the name of the Lord]; If I find trouble and sorrow, [I will call upon the name of the Lord]”.
כיצד אומרים את קריאת שמע?
מכסים את העיניים וקוראים בקול רם את הפסוק הראשון. רבי יוסף קארו כתב ב'שולחן ערוך' את הלכות קריאת שמע הלכה למעשה (המאה ה-16, צפת).
(ד) נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה:
(ה) נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון:
(ו) צריך להאריך בחי"ת של אחד כדי שימליך הקב"ה בשמים ובארץ שלזה רומז החטוטרות שבאמצע הגג החי"ת ויאריך בדל"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחות:
(ז) ידגיש בדלי"ת שלא תהא כרי"ש:
(ח) לא יחטוף בחי"ת ולא יאריך באל"ף:
(4) The custom is to recite the first verse out loud in order to awaken the intention [we need].
(5) The custom is to place one's hands over their faces during the recitation of the first verse in order that one will not look at something else that will prevent him from intending [his heart].
(6) It is necessary to extend [the pronunciation of] the [letter] chet of [the word] echad (one) in order to declare the Holy One, blessed be He's, sovereignty in the Heavens and the Earth (i.e. seven heavens + Earth = chet (8)), for this is alluded to by the humps in the middle of the roof of the chet. One should [also] extend [the pronunciation of] the letter dalet of [the word] echad (one) the amount [of time it takes] to contemplate that the Holy One, blessed be He, is One in His world and rules in the four directions of the world. But he should not extend more than this amount. There are those who have the custom to turn the head in accordance with the thought: up, down, and to the four directions.
(7) One should accentuate the dalet so that it does not [sound] like a resh.
(8) One should not contract/rush [the pronunciation of] the chet, nor extend the aleph.
קבלת עול מלכות שמים
קריאת שמע נתפסת כבסיס ליהדות והיא מייצגת את מהותה. פרופ' שמואל ספראי, פרופ' חנה ספראי ופרופ' זאב ספראי מנסחים בפירושם המחקרי למשנה את משמעותה היסודית של קריאת שמע (2008, ישראל).
קשה להפריז בחשיבותה של קריאת שמע בתולדות הדת והתרבות היהודית. פרשיות אלו נתפסו כמייצגות את מהות היהדות, כעיקר אמונה, וגם כמעין ססמה. המצווה לומר אותן פעמיים ביום הקנתה לפרשיות אלו מעמד חגיגי ויום-יומי כאחד, והן הובנו כבסיס ליהדות. חז"ל רואים בקריאת שמע קבלת מלכות שמים, והכרזה על מעמדו של בורא העולם ועל מחויבותנו כלפיו. לא לשווא הפכה הפרשה הראשונה לסמל, ולססמה המושמעת בעת מסירת הנפש לשם קידוש השם.
הקשר בין קריאת שמע ועשרת הדברות
קריאת שמע היא יסודית וחשובה מפני שהפסוקים שלה כוללים את עשרת הדיברות. בתלמוד הירושלמי מובאת דרשתו של רבי סימון השוזר את הפסוקים אלה באלה (המאה ה-5, ארץ ישראל).
מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְכָל־יוֹם. רִבִּי סִימוֹן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בְּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן. אָנֹכִי י֙י אֱלֹהֶיךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֙י אֱלֹהֵינוּ. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אַחֵרִים עַל פָּנָי. י֙י אֶחָד. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם י֙י אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ. מַאן דְּרָחִים מַלְכָּא לֹא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה דִּכְתִיב וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחוּקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ וגו׳ לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִיְמֵי בְנֵיכֶם. לֹא תִרְצַח. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. מַאן דְּקָטֵיל מִתְקַטֵּיל. לֹא תִנְאַף. לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סִרְסוּרֵי דְחַטָּאָה כְּתִיב תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכָי תִּצֹּרְנָה. אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהָבַת לִי לִבָּךְ וְעֵינָךְ אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי. לֹא תִגְנֹב. וְאָסַפְתָּ דְגָֽנְךָ וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אֲנִי י֙י אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַי֙י אֱלֹהִים אֱמֶת. מַהוּ אֱמֶת אָמַר רִבִּי אַבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵעַדְתָּ לַחֲבֵירָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר מַעֲלֵה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ הֵיעַדְתָּ עָלַי שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לֹא תַחְמוֹד בֵּית רְעֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזּוֹת בֵּיתֶךָ. בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵירָךְ.
Why does one read these two sections every day? Rebbi Simon says because they mention lying down and getting up. Rebbi Levi said, because the Ten Commandments are contained in them. “I am the Eternal, your God.” - “Hear, o Israel, The Eternal, our God.” “You should not have any other gods before me.” - “The Eternal is One.” “Do not take the name of the Eternal, your God, in vain.” - “You must love the Eternal, your God.” He who loves the king will not swear in his name and lie. “Remember the Sabbath day to sanctify it.” - “So that you shall remember;” Rebbi said: that is the commandment of Sabbath which is as important as all other commandments of the Torah together, as it is written (Neh. 9:14): “You informed them about Your Sabbath, commandments, laws, and Torah you commanded them, …” to show that it is as important as the other commandments of the Torah. “Honor your father and mother” - “So that your days and the days of your children should increase.” “Do not murder” - “You will soon be lost.” He who kills will be killed. “Do not commit adultery” - “Do not stray after your hearts and after your eyes.” Rebbi Levi said: heart and eye are the two agents of sin. It is written (Prov. 23:26) “My son, give Me your heart; your eyes should watch My ways.” The Holy One, Praise to Him, says: If you give me your heart and eyes I know that you are mine. “Do not steal” - “You shall harvest your grain,” not your neighbor’s grain” “Do not testify against your neighbor as a false witness,” - “I am the Lord, your God.” And it is written (Jer. 10:10) “But the Lord is the God of truth.” What is truth? Rebbi Abun said: that (Jer. 10:10) “He is God of life and king of the world.” Rebbi Levi said: The Holy One, praise to Him, said, if you gave false testimony against your neighbor, I count that against you as if you gave testimony against Me that I did not create heaven and earth. “Do not covet your neighbor’s house” - “You shall write them on the doorposts of your house,” your house and not your neighbor’s house.
בכל נפשך
רבי עקיבא קרא את שמע בזמן שיצאה נשמתו בייסורים ובכך קיים את "בכל נפשך". סיפור תלמודי זה הוא הדוגמה המובהקת ביותר לקריאת שמע ישראל על ידי המוסרים את נפשם על קידוש השם (המאה ה-3 עד המאה ה-5, בבל).
בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, עַד כָּאן?! אָמַר לָהֶם: כׇּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ. אָמַרְתִּי: מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּימֶנּוּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי, לֹא אֲקַיְּימֶנּוּ? הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ״אֶחָד״, עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּ״אֶחָד״. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד״. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ? ״מִמְתִים יָדְךָ ה׳ מִמְתִים וְגוֹ׳״! אָמַר לָהֶם: ״חֶלְקָם בַּחַיִּים״. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאַתָּה מְזוּמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא״.
The Gemara relates: When they took Rabbi Akiva out to be executed, it was time for the recitation of Shema. And they were raking his flesh with iron combs, and he was reciting Shema, thereby accepting upon himself the yoke of Heaven. His students said to him: Our teacher, even now, as you suffer, you recite Shema? He said to them: All my days I have been troubled by the verse: With all your soul, meaning: Even if God takes your soul. I said to myself: When will the opportunity be afforded me to fulfill this verse? Now that it has been afforded me, shall I not fulfill it? He prolonged his uttering of the word: One, until his soul left his body as he uttered his final word: One. A voice descended from heaven and said: Happy are you, Rabbi Akiva, that your soul left your body as you uttered: One. The ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: This is Torah and this its reward? As it is stated: “From death, by Your hand, O Lord, from death of the world” (Psalms 17:14); Your hand, God, kills and does not save. God said the end of the verse to the ministering angels: “Whose portion is in this life.” And then a Divine Voice emerged and said: Happy are you, Rabbi Akiva, as you are destined for life in the World-to-Come, as your portion is already in eternal life.
הרמז שבאותיות ע"ד
בספר תורה, האות ע' במילה 'שמע' והאות ד' במילה 'אחד' גדולות יותר משאר האותיות ויש בהן רמז. החיד"א, ר' חיים דוד אזולאי, הסביר את כוונת הרמז בתוך פירושו למסכת סופרים בתלמוד הבבלי שעוסקת בכתיבת ספרי תורה (המאה ה-18, איטליה).
שמע עין גדולה ודלת דאחד גדולה הוא עד כמו שאז"ל ואפשר לרמוז כי ע"ד ר"ת ענוה דיבור לומ' שאם יש לו ענוה אין יצה"ר שולט בו. וגם דיבור לשמור דיבורו שיהיה בדברי תורה אז ניצול מיצה"ר ויזכה ליחד קב"ה ושכינתיה. וזה רמז שובה ישראל ע"ד ה' אלהיך שתזהר בב' עיקרים ענוה דיבור ואז היא תשובה שלימה כי העניו נעשה מרכבה לשכינה וכאלו הקריב כל הקרבנות ומעבירים על כל פשעיו: תוספותשמע. כתב בס' מנחת שי שלמים וכן רבים נוהגים לכתוב שמע ראש שיטה אחד סוף שיטה וכן כתוב במס' סופרים פ"ט ובתקון ספר תורה ישן עכ"ל ובאגודה מסיים ודלת פשוט מכל אותיות:
שמע ישראל בעולמות עליונים
לקריאת שמע יש כוח גדול, ואמירתה בעולמות העליונים מרעידה את העולם. 'היכלות רבתי' הוא חיבור מיסטי מתקופת התנאים המתאר את סיפור עליית רבי ישמעאל לשמיים ושירת ההיכלות והמרכבה ששמע שם (המאה ה-1, ארץ ישראל).
(ד) אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד עומד באמצע הרקיע ופותח ואומר ה' מלך וכל צבא מרום עונין אחריו עד שמגיע לברכו כיון שמגיע לברכו חיה אחת יש ששמה ישראל וחקוק על מצחה עמי לי עומד באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל שרי מעלה עונין אחריה ברוך ה' המבורך לעולם ועד עד שלא יגמור דבריו רועשים ורועדים האופנים ומרעידים את כל העולם ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ואותה חיה עומדת באמצע הרקיע עד שרועדים כל שרי מעלה וטפסרים וגדודים וכל המחנות וכל אחד ואחד בעמדו אומר לחיה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (דברים ו ד):
שורש לכל המצוות
אמירת קריאת שמע מהווה תמצית של קיום התורה כולה. ספרו הקבלי של רבי חיים ויטאל עוסק בעבודת המידות המביאה לחיי קדושה והשגות רוחניות (המאה ה-16, צפת).
(ה) קריאת שמע כבר ידעת כי היא יחודו של מקום שהוא שורש לכל המצות, גם יש בה רמ"ח תיבות כי על ידי קריאתה נתקנים רמ"ח איברי הנשמה, גם אמרו רבותינו ז"ל (מנחות דף ל"ט ע"ב) הקורא קריאת שמע פעמים בכל יום כאלו מקיים כל התורה כולה שנאמר (יהושע א' ח') והגית בו יומם ולילה:
(5) The Shema recital: You already are aware that this is the mitzvah of HaShem’s-יהו״ה unity, blessed is He, which is the root of all of the commandments. The Shema recital consists of 248 words, for through its recital, the 248 limbs and organs of one’s soul undergo repair. Our sages, of blessed memory, also stated, “Whoever recites the Shema twice every day, it is as if he fulfills the entire Torah, as stated, “You shall contemplate it day and night.”
לזכור את יציאת מצרים בלילות
בפרשיה השלישית של קריאת שמע כתובה מצוות הציצית שנועדה להזכיר את יציאת מצרים. רבי יוסף קארו בפירושו לספר ההלכה של הרמב"ם מדגיש את חשיבות קריאתה של פרשיה זו דוקא בלילה (המאה ה-16, צפת).
אף ע''פ שאין מצות ציצית וכו'. כלומר כיון שזכירת המצות הכתוב בויאמר תלאו הכתוב בציצית והציצית אינו נוהג אלא ביום דין הוא שלא נקרא אותה בלילה אלא מפני שיש בה זכירת יציאת מצרים ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה דאע''ג דעיקר גאולה ביום היתה מ''מ כי אתחלא גאולה בלילה אתחלא כדכתיב ויקרא פרעה למשה ואהרן לילה. והדין משנה סוף פרק קמא דברכות (דף י''ב ע''ב) מזכירין יציאת מצרים בלילות שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות:
12 שבטים, אל אחד
בני יעקב ענו "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" בתגובה לחשש של יעקב שאחד מבניו לא ימשיך את דרך ה'. דרשה זו של רבי שמעון בן לקיש מובאת בתלמוד והפכה למסורת נפוצה הקושרת את אמירת 'שמע' ליעקב אבינו (המאה ה-3 עד המאה ה-5, בבל).
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.
As Rabbi Shimon ben Lakish said that it is written: “And Jacob called his sons and said, Gather around and I will tell you what will occur to you in the end of days” (Genesis 49:1). Jacob wanted to reveal to his sons when the complete redemption would arrive at the end of days (see Daniel 12:13), but the Divine Presence abandoned him, rendering him unable to prophesy. He said: Perhaps the Divine Presence has abandoned me because, Heaven forfend, one of my descendants is unfit, as was the case with my grandfather Abraham, from whom Ishmael emerged, and like my father Isaac, from whom Esau emerged. His sons said to him: Hear Israel, our father, the Lord is our God, the Lord is One. They said: Just as there is only one God in your heart, so too, there is only one in our hearts. At that moment Jacob our father said in praise: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever, as all his children were righteous.
קריאת שמע על המיטה
ברגעי העירנות האחרונים של היום קוראים קריאת שמע. 'קריאת שמע על המיטה' נאמרת לפני השינה יחד עם 'ברכת המפיל', תפילה לשמירה בזמן השינה.
בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם) הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל־עֵינָי וּתְנוּמָה עַל־עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת־עָֽיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם, וְתַעֲמִידֵֽנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְתַרְגִּילֵֽנִי לִדְבַר מִצְוָה, וְאַל־תַּרְגִּילֵֽנִי לִדְבַר עֲבֵרָה, וְאַל־תְּבִיאֵֽנִי לִידֵי חֵטְא. וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵֽצֶר הַטּוֹב וְאַל־יִשְׁלוֹט בִּי יֵֽצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵֽנִי מִיֵּֽצֶר הָרָע וּמֵחוֹלָאִים רָעִים, וְאַל־יַבְהִילֽוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּֽוֶת. בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה) הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
Blessed [are You, L·rd, our G·d, King of the Universe] that casts the pangs of sleep upon my eyes, & slumber upon my eyelids, & that enlightens the pupil of the Eye. May it be Your will, L·rd, my G·d , & G·d of my forefathers, that You will lay me down in peace, & that You will raise me up for good life & peace. And place my portion in your Torah & accustom me in a matter of Mitzvah. And don't accustom me to a matter of sin. And do not bring me into the hands of sin, nor in the hands of trials, nor the hands of degradation. And let the Good Inclination rule over me & let not the Evil inclination rule over me. And save me from the Evil Inclination, & from bad illnesses. And let not bad dreams or bad thoughts disturb me. And may my bed be complete before you. And enlighten my eyes lest I die in sleep. Blessed [are you L·rd] that enlightens the world all with His glory.
על לבבך ובתוך לבבך
הדברים מונחים על הלב מבחוץ, ובזמנים מיוחדים בהם הלב נפתח הם נכנסים פנימה. דרשה חסידית זו של המילים "על לבבך" נאמרה על ידי ר' שמואל בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב בשם סבו הרבי מקוצק (ראשית המאה ה-20, פולין).
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, ויש להבין שלכאורה יותר יוצדק לשון בלבבך כמ"ש בפיך ובלבבך לעשותו, וכ"ק זקיני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק הגיד שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו עכדה"ק, פירוש שהלב ברוב הזמנים הוא סגור והדברים אינם נכנסין לתוך הלב, ומ"מ אין לאדם לישב אז בטל אלא יעשה את שלו ולא ישגיח על מה שמרגיש שאין הדברים נכנסין לתוך לבו ואינו מתפעל אלא יהיו הדברים מונחים כאבן על לבו מבחוץ ואינו חושש, ואז כאשר תבוא העת שהלב נפתח בזמנים המקודשים וכדומה אז ממילא יפלו הדברים בתוך לבו:
"And these words will be, which I command you today, on your heart" (Devarim 6:6) And there's what to understand that seemingly the language "in your heart" would be more justified, like it says "In your mouth and in your heart to do it" (Devarim 30:14). And so said the elders of our master, our teacher, our rabbi, the great, the memory of the righteous be for a blessing and the world to come, from Kotzk. He told that the words need to be laid like a stone on the heart. And when the heart opens at special times, they will fall into it (this being the end of his [direct] holy speech). Meaning, the heart at most times is closed and the words don't enter within the heart. And in any case, a person cannot give up, rather they should do their own, and should not pay attention to their feeling that the words are not entering into their heart and are not having any action. Rather, the words should be laid like a stone on the outside of the heart and [a person] should not be concerned, and so, when a time comes that the heart opens, at sacred times and suchlike, then immediately the words will fall into the heart.