(יב) אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו. ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. אימתי בזמן שתבעו. לא תבעו אינו עובר עליו. המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו. שכיר בזמנו נשבע ונוטל. עבר זמנו אינו נשבע ונוטל. אם יש עדים שתבעו. הרי זה נשבע ונוטל. גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר:
(יג) המלוה את חברו. לא ימשכננו אלא בבית דין. ולא יכנס לביתו ליטול משכונו. שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד. היה לו שני כלים. נוטל אחד. ומניח אחד. ומחזיר את הכר בלילה. ואת המחרישה ביום. ואם מת אינו מחזיר ליורשיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום. ומשלשים יום ולהלן. מוכרן בבית דין. אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה. שנאמר (דברים כד, יז) ולא תחבול בגד אלמנה. החובל את הרחים. עובר בלא תעשה. וחייב משום שני כלים. שנאמר (דברים כד, ו) לא יחבול רחים ורכב. ולא רחים ורכב בלבד אמרו אלא כל דבר שעושין בו אוכל נפש שנאמר (שם) כי נפש הוא חובל:
(12) Whether [we are referring to] the hire of a person, the rental of a beast, or the rental of utensils, it is addressed by [the verse] (Deuteronomy 24:15): “On the same day you shall give him his hire," and it is addressed by [the verse] (Leviticus 19:13): “The wages of a hired servant shall not stay with you all night until the morning.” When is this [true]? In the event that he demanded it. If he did not demand it, [the renter] does not transgress it. If he directed him to a shopkeeper or to a moneychanger, he does not transgress it. The hired worker, at the time [when he could collect], may swear and receive [payment]. But if the time passed, he cannot swear and receive. If there are witnesses that he demanded it from him, behold, he can swear and receive. A resident alien is covered by, “In the same day you shall give him his hire,” but is not covered by, “The wages of a hired servant shall not stay with you all night until the morning.”
(13) [If] one lends to his fellow, he may not extract a pledge except through the court, and he may not enter his house to take the pledge, as is written (Deuteronomy 24:11): “You shall stand outside." If he had two vessels [as a pledge], he may take one and leave one, and he may return the pillow at night and the plow during the day. And if [the borrower] died, he may not return it to his heirs. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even to [the borrower] himself he [is only required to] return it up to thirty days, and after thirty days, he may sell them through the court. From a widow, whether she be poor or she be rich, one may not extracts written (Deuteronomy 24:17): “Do not take a widow’s garment as a pledge." One who takes millstones as a pledge transgresses a negative commandment, and he is liable for two vessels, as is written (Deuteronomy 24:6): “Do not take a mill or an upper millstone as a pledge." And they did not refer only to a mill and an upper millstone, but anything that is used to make food, as is written (ibid.): “For he is taking someone’s life as a pledge."
(א) הבית והעליה של שנים שנפלו. שניהם חולקים בעצים ובאבנים ובעפר. ורואים אילו אבנים הראויות להשתבר. אם היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטל. ועולות לו מן החשבון.
(ב) הבית והעליה של שנים נפחתה העליה. ואין בעל הבית רוצה לתקן. הרי בעל העליה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העליה. רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה:
(1) A house and upper story belonging to two [separate] individuals that collapsed, the two of them divide the wood, stones, and mortar. And they look [at] which stones were likely to be broken. If one of them recognized some of his stones, he may take them and they are counted toward his portion.
(2) A house and upper story belonging to two [separate] individuals: [if the floor of] the upper story deteriorated, and the landlord does not wish to fix [it], the owner of the upper story goes down and lives below until he fixes the upper story for him. Rabbi Yose says: The one who is below gives the ceiling, and the upper one [gives] the pavement.