«Секрет Долголетия» Ки Теце 5783

“The reason birds can fly and we can't is simply because they have perfect faith, for to have faith is to have wings.”
― J.M. Barrie

דברים כ״ב:ו׳

כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃ שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ (ס)

Deuteronomy 22:6

If, along the road, you chance upon a bird’s nest, in any tree or on the ground, with fledglings or eggs and the mother sitting over the fledglings or on the eggs, do not take the mother together with her young. Let the mother go, and take only the young, in order that you may fare well and have a long life.

רש"י על דברים כ״ב:ז׳:א׳

למען ייטב לך וגו'. אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אָמְרָה תוֹרָה "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", קַל וָחֹמֶר לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת חֲמוּרוֹת (שם קמ"ב):

Rashi on Deuteronomy 22:7:1

למען ייטב לך וגו׳ THAT IT MAY BE WELL WITH THEE etc. — If in the case of an easy command which involves no monetary loss, Scripture states “Do this in order that it may be well with thee and thou mayest prolong thy days”, it follows à fortiori that this at least will be the grant of the reward for the fulfilment of commands which are more difficult to observe (Chullin 142a).

הסולם על ספר הזהר, שמות ק״ח:א׳

לגו לגו מכל וכו': יש מקום אחד נעלם וגניז שאינו נודע כלל, ונקרא עדן, ואין מי שיכול להשיג אותו. והמשיח נגנז בחוץ, סביב לאותו מקום, עד שנגלה לו מקום אחד שנקרא קן צפור, והוא מקום שמכריז עליו צפור הזה, המתעוררת בגן עדן בכל יום.

Sulam on Zohar, Shemot 108:1

...

ספר הזהר, שמות י״ג:ק״א

אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעַמּוּד יַעֲמֹד מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם וְיִתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, יָקוּם מִצַּד מִזְרָח כּוֹכָב אֶחָד לוֹהֵט בְּכָל הַגְוָנִים, וְשִׁבְעָה כוֹכָבִים אֲחֵרִים שֶׁסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הַכּוֹכָב, וְיַעַרְכוּ בוֹ קְרָב בְּכָל הַצְּדָדִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם,

Zohar, Shemot 13:101

...

רבנו בחיי, דברים כ״ב:ז׳:ז׳

ויש עוד דעת אחרת, שיש בקיום מצוה זו התעוררות רחמים על כל העולם, והוא כי מתוך שהוא משלח את האם הנה היא מצטערת ודואגת על חרבן קנה ורחוק בניה ומצטערת והולכת ורוצה לאבד את עצמה, ומתוך צערה הגדול השר הממונה על העופות מבקש רחמים מהקב"ה, ואז הקב"ה שכתוב בו (תהילים קמ״ה:ט׳) ורחמיו על כל מעשיו ממשיך שפע הרחמים על כל המצטערים והצריכים רחמים ומרחם עליהם. נמצאת אומר שהמקיים מצוה זו ומשלח הוא סבה לעורר רחמים על כל העולם וטוב לו עמהם, וזהו שאמר למען ייטב לך והארכת ימים, כלומר אותו השלוח יהיה לטוב לך והארכת ימים עליו, כי אריכות ימים בסבת הרחמים.

Rabbeinu Bahya, Devarim 22:7:7

There is also a different approach concerning this commandment, i.e. that the reward promised extends to the entire world seeing that the very chasing away of the mother bird awakens feelings of concern, worry and pity in her seeing she suspects something will happen to her chicks. It is these feelings and the appeal to G’d which they engender that triggers G’d’s largesse for His creatures on earth. Seeing that the mother bird is trying to take her own life due to her anguish, the angel in charge of all the birds is aroused asking G’d’s mercy for her. At that point, Hashem, Who is known as רחמיו על כל מעשיו “extending His mercy to all His works,” (Psalms 145,9) is activated to extend this mercy in increasing amounts to all creatures experiencing anguish. Looked at from this vantage point, you may conclude that the effects of fulfilling this commandment are indeed very far ranging, so much so that it triggers mercy for all the inhabitants of this world. This is the extended meaning of the words למען ייטב לך והארכת ימים, i.e. the dispatch of the mother bird will be good for you in that it results in your life span being extended. An extension of one’s life span is always due to the attribute of Mercy having been invoked.

במדבר כ״ט:א׳

(א) וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

Numbers 29:1

(1) In the seventh month, on the first day of the month, you shall observe a sacred occasion: you shall not work at your occupations. You shall observe it as a day when the horn is sounded.*a day when the horn is sounded Or “a day of festivity.”

צווה הכתוב שנעשה יום טוב ומקרא קדש ביום הזה ולא פירש למה ועל
מה? בשאר כל המועדים מפרש טעם המועד וכאן לא פירש כלום ואמר 'יום תרועה' ולא ביאר העניין.

RAMBAN, Drashat Rosh Hashanah

ראש השנה ח׳ א:י״ז

מִמַּאי דְּתִשְׁרִי הוּא? דִּכְתִיב: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״, אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״.

Rosh Hashanah 8a:17

The Gemara raises a question: From where is it known that the day of judgment is in Tishrei? As it is written: “Blow a shofar at the New Moon, at the covered time for our Festival day” (Psalms 81:4). Which is the Festival day on which the moon is covered, i.e., hidden? You must say that this is Rosh HaShana, which is the only Festival that occurs at the beginning of a month, when the moon cannot be seen. And it is written in the next verse: “For this is a statute for Israel, a judgment of the God of Jacob” (Psalms 81:5), implying that this is the day of judgment.

ראש השנה ט״ז ב:י״ב

אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, וְאֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. צַדִּיקִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים, רְשָׁעִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְמִיתָה, בֵּינוֹנִיִּים — תְּלוּיִין וְעוֹמְדִין מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, זָכוּ — נִכְתָּבִין לְחַיִּים, לֹא זָכוּ — נִכְתָּבִין לְמִיתָה.

Rosh Hashanah 16b:12

§ The Gemara goes back to discuss the Day of Judgment. Rabbi Kruspedai said that Rabbi Yoḥanan said: Three books are opened on Rosh HaShana before the Holy One, Blessed be He: One of wholly wicked people, and one of wholly righteous people, and one of middling people whose good and bad deeds are equally balanced. Wholly righteous people are immediately written and sealed for life; wholly wicked people are immediately written and sealed for death; and middling people are left with their judgment suspended from Rosh HaShana until Yom Kippur, their fate remaining undecided. If they merit, through the good deeds and mitzvot that they perform during this period, they are written for life; if they do not so merit, they are written for death.

היאך פסק רבי יוחנן ... שצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים וכי כל הצדיקים חיים וכל הרשעים מתים?! והלא עולם וכל חמדה שלו לרשעים הוא?

RAMBAN, Drashat Rosh Hashanah

ראש השנה ד׳ א:ב׳

וּמַאן דְּעָבֵד הָכִי לָאו מְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָתַנְיָא, הָאוֹמֵר: ״סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי״, וּ״בִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה בָּהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא״ — הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר.

Rosh Hashanah 4a:2

The Gemara asks: And one who acts in this manner, is he not acting in exemplary fashion? Isn’t it taught in a baraita: If one gives charity, saying: I give this sela for charity in order that my children may live, or: I give it in order that through it I may merit life in the World-to-Come, he is still considered a full-fledged righteous person? If so, what was wrong with the king bringing offerings so that the Jews would pray for his life and the life of his children?

חולין קמ״ב א:ד׳

הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת היכן אריכות ימיו של זה והיכן טובתו של זה

Chullin 142a:4

Despite this, it occurred that there was one whose father said to him: Climb to the top of the building and bring me fledglings; and he climbed to the top of the building and sent away the mother bird and took the offspring, thereby simultaneously fulfilling the mitzva to send away the mother bird from the nest and the mitzva to honor one’s parents, but as he returned he fell and died. Where is the length of days of this one? And where is the goodness of the days of this one?

חולין קמ״ב א:ג׳

גמ׳ תניא דבי ר' יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה בכבוד אב ואם כתיב (דברים ה, טו) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשילוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים

Chullin 142a:3

GEMARA: The school of Rabbi Ya’akov taught that Rabbi Ya’akov says: There is not a single mitzva written in the Torah whose reward is stated alongside it, which is not dependent on a belief in the resurrection of the dead, i.e., the reward is actually bestowed in the World-to-Come, after the resurrection of the dead. How so? With regard to honoring one’s father and mother, it is written: “That your days may be long, and that it may go well with you” (Deuteronomy 5:16). With regard to the sending away of the mother bird from the nest, it is written: “That it may be well with you, and that you may prolong your days” (Deuteronomy 22:7).

משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:א׳

הַטוֹבָה הַצְּפוּנָה לַצַּדִּיקִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהִיא הַחַיִּים שֶׁאֵין מָוֶת עִמָּהֶן וְהַטּוֹבָה שֶׁאֵין עִמָּהּ רָעָה. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כב ז) "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ לְמַעַן יִיטַב לָךְ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ.

Mishneh Torah, Repentance 8:1

The good that is hidden for the righteous is the life of the world to come. This will be life which is not accompanied by death and good which is not accompanied by evil. The Torah alludes to this in [the promise, Deuteronomy 22:7]: "So that good will be granted you and you will live long."
The oral tradition explains: "So that good will be granted you" - in the world that is entirely good; "and you will live long" - in the world which is endlessly long, the world to come.

מדרש תנחומא, עקב ב׳:א׳

תַּנֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שְׁתֵּי מִצְוֹת גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן, אַחַת קַלָּה שֶׁבְּקָלוֹת, וְאַחַת חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. וְאֵלּוּ הֵן. קַלָּה שֶׁבְּקָלוֹת, שִׁלּוּחַ הַקֵּן, וְשָׁם כְּתִיב: וְהֶאֱרַכְתָּ יָמִים (דברים כב, ז). וַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁבּוֹ כְּתִיב: לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ (שם ה, טז), הֲרֵי הֵן שָׁוִין בְּמַתַּן שְׂכָרָן מֵעוֹלָם הַזֶּה.

שילוח הקן היא מצווה שבין אדם למקום ולכן השכר עליה רוחני ואריכות הימים היא 'בעולם שכולו ארוך'. אבל כיבוד אם ואם היא מצווה חברתית והיא אחת המצוות שהוזכרו במשנה ד"אלו דברים" שאוכלים פירותיהם בעולם הזה, באריכות ימים כפשוטה ... ולכן המעשה עם האדם שנפל ומת בשילוח הקן אינו ראיה לכלל המצוות, כיון שהיא מצווה רוחנית ושכרה משולם בעולם הבא. אבל במצוות החברתיות שכרן משולם בעולם הזה.

Lubavitcher Rebbe, Likutei Sichot 19/202

משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ד׳

עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת וְהִצִּילוֹ. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה נָהֲגוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲסֹק בְּמִצְוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים יֶתֶר מִכָּל הַשָּׁנָה.

Mishneh Torah, Repentance 3:4

[On the other hand,] if he performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings deliverance and salvation to himself and others. This is implied by [Proverbs 10:25] "A righteous man is the foundation of the world," i.e., he who acted righteously, tipped the balance of the entire world to merit and saved it.
For these reasons, it is customary for all of Israel to give profusely to charity, perform many good deeds, and be occupied with mitzvot from Rosh HaShanah until Yom Kippur to a greater extent than during the remainder of the year.

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, עמידה, אבות ד׳

בעשי"ת: זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Patriarchs 4

(During the Ten Days of Penitence add: Remember us for life King, Who desires life; and inscribe us in the Book of Life, for Your sake, Living God.)

רש"י על דברים כ״ב:ח׳:א׳

כי תבנה בית חדש. אִם קִיַּמְתָּ מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, סוֹפְךָ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ, וּתְקַיֵּם מִצְוַת מַעֲקֶה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וְתַגִּיעַ לְכֶרֶם וְשָׂדֶה וְלִבְגָדִים נָאִים, לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (תנחומא):

Rashi on Deuteronomy 22:8:1

כי תבנה בית חדש WHEN THOU BUILDEST A NEW HOUSE, [THEN THOU SHALT MAKE A BATTLEMENT FOR THY ROOF] — If thou hast fulfilled the command of שלוח הקן (of letting a mother bird go when the nest is rifled), you will in the end be privileged to build a new house and to fulfill the command of “making a guard-rail”, for one good deed brings another good deed in its train, and you will attain to a vineyard (v. 9), fields (v. 10) and fine garments (vv. 11—12). It is for this reason (to suggest this) that these sections are put in juxtaposition (Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 1).