מה היה תחילתו של רבי עקיבא?
אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה.
הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע. אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו, והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן. אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר! היה מסתת והולך, עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן. ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור". דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.
Avot de Rabbi Natan
What were the beginnings of Rabbi Akiva? It is said: When he was forty years of age, he had not yet studied anything. One day he stood at the mouth of the well. “Who hollowed out this stone?” he wondered. They said to him: “The water that falls on it every day.” They said to him: “Akiva, have you not read, Stones, worn away by water (Job 14:19)? Immediately, Rabbi Akiva drew an inference [kal v’chomer] with regard to himself: if what is soft carves out the hard, all the more shall the words of Torah, which are as hard as iron, hollow out my heart, which is flesh and blood. Immediately, he returned to study Torah.
He went with his son and they sat before a teacher of young children. Rabbi Akiva said to him, “Master, teach me Torah.” Rabbi Akiva took hold of one end of the tablet and his son took the other end of the tablet. The teacher wrote down aleph-bet for him and he learned it; aleph-tav, and he learned it; the Book of Leviticus, and he learned it. He went on studying until he learned the whole of Torah.
Then he went and appeared before Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua. “My masters,” he said to them, ”give me a sense of the Mishna." When they told him one halachah, he went off to be by himself. “This aleph he wondered, why was it written? That bet, why was it written? This word, why was it said?” He came back and asked them - and reduced them to silence.
[Following translation follows Hebrew of Version B of the midrash, Chapter 12]
Rabbi Simeon ben Menasseh says: I will tell you a parable; to what may it be compared? To a stonecutter who was sitting on a mountainside. (Some men came by and) they said to him, “What are you doing?” He answered, “I am trying to uproot it [the mountain].” They said to him, “Can you?” He answered, “Yes."
He began to chip away little stones and throw them into the Jordan. He saw a large stone, and worked an iron pick underneath the stone, and then threw it into the Jordan. He saw another, larger than the first, and worked an iron pick underneath it, and then threw it into the Jordan. He said, “Let your place be the Jordan; this is not your place,” as Scripture says, Man puts his hand to the flinty rock, and overturns mountains by the roots (Job 28:9).
(ב) דבר אחר: כי טובים דודיך מיין נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים: (ישעיה נה) הווי כל צמא לכו למים. מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב: לרוקע הארץ על המים. כך תורה מסוף העולם ועד סופו שנאמר: (איוב יא) ארוכה מארץ מדה. מה מים חיים לעולם שנאמר: (שיר ד) מעין גנים באר מים חיים. כך תורה חיים לעולם שנאמר: (משלי ד) כי חיים הם למוצאיהם. וכתיב: (ישעיה נה) לכו שברו ואכלו. מה מים מן השמים שנאמר: (ירמיה י) לקול תתו המון מים בשמים. כך תורה מן השמים שנאמר: (שמות כ) כי מן השמים דברתי עמכם. מה המים בקולי קולות שנאמר: (תהילים כט) קול ה' על המים. כך תורה בקולי קולות שנאמר: (שמות יט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים. מה המים משיבין הנפש שנאמר: (שופטים טז) ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי וגו'. כך תורה שנאמר: (תהילים יט) תורת ה' תמימה משיבת נפש. מה המים מטהרים את האדם מטומאה. שנאמר: (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו שנאמר: (תהילים יב) אמרות ה' אמרות טהורות. ומה המים מטהרים הגוף שנאמר: (ויקרא יז) ורחץ את בשרו במים. כך תורה מטהרת הגוף שנאמר: (תהילים קיט) צרופה אמרתך מאד. ומה מים מכסים ערותו של ים שנאמר: (ישעיה יא) כמים לים מכסים. כך תורה מכסים ערותן של ישראל שנאמר: (משלי י) ועל כל פשעים תכסה אהבה. ומה מים יורדין טיפין טיפין ונעשית נחלים נחלים. כך תורה אדם למד ב' הלכות היום וב' למחר, עד שנעשה כנחל נובע. מה מים אם אין אדם צמא, אינה ערבה בגופו. כך תורה אם אין אדם עיף בה, אינה ערבה בגופו. ומה המים מניחין מקום גבוה והולכים במקום נמוך. כך תורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו, ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו. ומה מים אין מתקיימין בכלי כסף וזהב, אלא בירוד שבכלים. כך תורה אין מתקיימת, אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס. ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן, השקיני מים. כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן, למדני פרק אחד, דבר אחד, או פסוק אחד ואפילו אות אחת. ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהן, סוף שהוא מתבלע. כך דברי תורה אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע.
Another matter: your love is better than wine [Song of Songs 1:2]; Words of Torah can be compared to water, wine, oil, honey, and milk. To water: O all who thirst, come for water [Is. 55:1]
Just as water goes from one end of the earth to the other, as it is written, to the one who spread forth the earth above the waters [Psalms 136:6], so does Torah go from one end of the earth to the other, as it is written, the measure is longer than the earth [Job 11:9].
Just as water is forever-living, as it is written, a fountain of gardens, a well of living waters [Song of Songs 4:15], so is Torah is forever-living, as it is written, for they are alive to those that find them [Proverbs 4:22], and also come, buy and eat [Isaiah 55:1]. [prooftexts suppressed going forward]
Just as water comes from the heavens, so too does Torah come from the heavens.
Just as the water has many voices, so too does Torah have many voices.
Just as water restores the soul, so too does Torah...
Just as water cleanses the body from tumah (ritual impurity), so too does Torah cleanse impurity.
Just as water originates in tiny drops and accumulates into mighty streams and rivers, so the Torah is acquired word by word today, verse by verse tomorrow;
Just as water covers the shamefulness (erva) of the sea, so too does Torah cover the shamefulness of Israel, as it is written, love covers up all faults [Proverbs 10:12].
Just as water descends drop by drop to form rivers, so too does a person learn Torah two halakhot each day until it is a flowing stream.
Just as water is not pleasing to a person who is not thirsty, so too Torah not appreciated unless a person [has struggled with it enough to be] tired from it.
Just as water leaves high places alone and runs in low places, so too Torah leaves alone someone with a haughty attitude and clings to someone with a modest self-image.
Just as water is not kept in silver or gold vessels, but the simplest [clay] vessels, so Torah is sustained by one who makes him/herself like a clay vessel.
Just as a scholar is not embarrassed to ask a student, ‘pass me some water,’ a scholar is not embarrassed to learn from a student a chapter, a verse, a word, or even a letter.
Just as one who does not know how to float in water will eventually drown, so too will one who cannot float on and point out (l'horot) words of Torah eventually drown.
ושיהו קוראין בשני ובחמישי. עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא? דתניא: (שמות טו) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה) הוי כל צמא לכו למים. כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו. עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה.
B.Talmud Bava Kamma 82a
'That [the law] be read on Mondays and Thursdays.' Was this ordained by Ezra? Wasn't it ordained before him? For it was taught: And they went three days in the wilderness and found no water (Exodus 15:22), upon which those who expound verses metaphorically said: water means nothing but Torah, as it says: Ho, all who are thirsty come for water (Isaiah 55:1). When they went three days without Torah they immediately became exhausted. The prophets among them thereupon rose and enacted that they should publicly read [the law] on Shabbat, make a break on Sunday, read again on Monday, make a break on Tuesday and Wednesday, read on Thursday and then make a break on Friday so that they should not be kept for three days without Torah.'
(יט) כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃
(19) Just as the face of water [reflects] a face, so does the heart of a human [reflect] a person.
מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר (איוב ט) עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה) הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם (ישעיהו מ) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב (תהילים סה) מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
ומנא לן דבתפלה דתניא (דברים יא) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא) ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב (בראשית ל) ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב (יחזקאל לז) וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם. במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהילים קמה) פותח את ידך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:
Talmud Ta'anit 2a-b
Why "the power of rain" [in the winter prayer for rain]? R. Yochanan said: Because [rain] descends by the power [of God]...
R. Yochanan said: Three keys are in the hands of the Holy One, blessed be He, and not entrusted to any messenger, namely: the Key of Rain, the Key of Childbirth [alt: Conception], and the Key of Reviving the Dead. The Key of Rain, as it is written, God will open for you the good storehouse, the heavens, to provide rain for your land in its season [Deut 28:12]. The Key of Childbirth, for it is written, and God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb [Gen 30:22]. The Key of the Revival of the Dead, for it is written, and you will know that I am the Lord, when I have opened your graves [Ezekiel 37:13].
In the West they say, also the Key of Sustenance, as it is written, You open your hand [and satisfy the desire of every living thing, Ps. 145:16]. Why didn’t R. Yochanan list this [key]? He could answer: [the key of] rain is [the same as the key of] sustenance.
(ואמר) רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים- דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים" לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה
Rabbi Hannina Bar Idi said "Why are words of Torah likened to water, as it is written "woe, all that are thirsty go to water (Isaiah 55:1)"? To say to you just as water descends from a high place to a low place, so to words of Torah endure only in someone whose mind is lowly.
תני רשב"י: משל לבני אדם, שהיו יושבין בספינה נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה?! אמר להם: מה אכפת לכם לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה.
Rabbi Shimon bar Yochai taught a parable: Men were on a ship. One of them took a drill and started drilling underneath him. The others said to him: What are sitting and doing?! He replied: What do you care. Is this not underneath my area that I am drilling?! They said to him: But the water will rise and flood us all on this ship.