(טז) גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ (ולא) [וְל֖וֹ] אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃
Your eyes saw "my golem" (unformed limbs)
they were all recorded in Your book,
in due time they were formed
to the very last one of them.
From Jewish Virtual Library "Golem"
in Ashkenazi Hasidic lore, the golem would come to life and serve his creators by doing tasks assigned to him. The most well-known story of the golem is connected to Rabbi Judah Loew ben Bezalel, the Maharal of Prague (1513-1609). It was said that he created a golem out of clay to protect the Jewish community from Blood Libel and to help out doing physical labor, since golems are very strong. Another version says it was close to Easter, in the spring of 1580 and a Jew-hating priest was trying to incite the Christians against the Jews. So the golem protected the community during the Easter season. Both versions recall the golem running amok and threatening innocent lives, so Rabbi Loew removed the Divine Name, rendering the golem lifeless. A separate account has the golem going mad and running away. Several sources attribute the story to Rabbi Elijah of Chelm, saying Rabbi Loew, one of the most outstanding Jewish scholars of the sixteenth century who wrote numerous books on Jewish law, philosophy, and morality, would have actually opposed the creation of a golem.
(ה) אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה׃
You created me before and behind;
You lay Your hand upon me.
(א) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו), רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו',
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם זָכָה אָדָם, אוֹכֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וְאִם לָאו הוּא בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרָאוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ה, ב): זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּיוּ פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, אֲמַר לְהוֹן מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן, דִּמְתַרְגְּמִינַן וְלִסְטַר מַשְׁכְּנָא וגו'.
רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּלֶם בְּרָאוֹ, וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוא דִכְתִיב (תהלים קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וגו'.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מְלֹא כָל הָעוֹלָם בְּרָאוֹ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו'. מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וּמִנַּיִן אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, טז): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (איוב יג, כא): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן. הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בראשית א, כד): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמֵר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהוה, אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ זְבוּב קְדָמְךָ, יַתּוּשׁ קְדָמְךָ, שִׁלְשׁוּל זֶה קְדָמְךָ.
אָמַר רַב נַחְמָן אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל עֳנָשִׁין.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַף בְּקִלּוּס אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת יהוה מִן הַשָּׁמַיִם וגו', וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת יהוה מִן הָאָרֶץ וגו' וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (תהלים קמח, יא): מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים (תהלים קמח, יב): בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת.
אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ אֵינָהּ אֶלָא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, כָּךְ בְּרִיָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מַה טַּעְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם וגו'.
(1) 'God said 'let's make Adam in our image, as our likeness' (Gen. 1:26) - Rabbi Yochanan opened with 'You created me before and behind; You lay Your hand upon me' (Ps. 139:5) and Rabbi Yochanan said: 'if Adam had merits, he eats two worlds, as it's written 'You formed me after/achor and before/kedem', and if not, he comes to receive judgment and accounting, as its written 'You lay Your hand upon me'.
Said R. Yirmiyah ben Elazar: In the hour when the Holy One created the first human, He created him [as] an androgyne [androginos], as it is said, “male and female He created them”.
...
Rabbi Tanchuma in the name of Rabbi Banayah, and Rabbi Berachyah in the name of R. Elazar said: 'In the time that the Holy One of Blessing created the first human (adam), [as] a golem God created him and he was extended from [one] end of the world and unto its [other] end – that’s what is written: “Your eyes did see my unformed substance [my golem], [and in Your book they were all written, even the days that were yet to be fashioned, when there was none of them.]” [Ps 139:16].
Rabbi Yehoshua bar Nechemiah and Rabbi Yehudah bar Simon said in Rabbi Elazar’s name said: He created him [Adam] filling the whole world. From where [do we know he extended] from the East to West? That it’s said: “Back [achor / after, the place of sunset] and before [kedem/East] You formed me [tsartani / enclosed me]” [Ps 139:5]. From where [do we know that he extended] from North to South? As it’s said: “and from the edge of the heavens and until the edge of the heavens” [Deut. 4:32]. And from where [that he filled] even the world’s hollow-space? That it’s said: “You laid Your palm upon me” [Ps 139:5] and as you say "Your palm is far away from me" [Job 13:21].
...
Said Rabbi Shime'on Ben Lakish: Achor means for the last [acharon] day, and Kedem means for the first day. This is the opinion of Rabbi Shime'on Ben Lakish, since Resh Lakish said: "And the spirit of God hovered above the surface" (Gen 1:2) - this is the spirit of messiah, like you say: "And the spirit of God shall rest upon him [the spirit of wisdom and understanding, the spirit of counsel and might, the spirit of knowledge and of the fear of God]." (Isaiah 11:2) - if a human being merits, we say to him: 'you were created before the angels'; and if not we say to him: 'a fly was before you, a mosquito was before you, a worm was before you.'
...
(ג) דָּבָר אַחֵר וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים רְאִיָּה אַחַת וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא הִבִּיט בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאִיָּה אַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר (ירמיה לב, יז): אֲהָהּ יהוה אֱלֹהִים הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (דברי הימים א כח, ט): וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּבָר הִיא גְלוּיָה לְפָנֶיךָ. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצָר יְצוּר כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְגַרְמֵיהּ (תהלים קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יהוה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא יֶאֱרַשׁ לְשׁוֹנוֹ דִּבּוּר, כְּבָר הֵן יהוה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
(3) 3. Alternately, "And God saw all that He had made, and found it very good."
Rabbi Yohanan said: When a mortal king builds a palace, he must separately observe the upstairs and the downstairs. But the Holy Blessed One observes both upper and lower at once.
Rabbi Shimon ben Lakish said: "behold it is very good" is both this world and the world to come/. The Holy One sees both in a single glance.
...
Rabbi Yudan taught in the name of Rabbi Isaac: "before the act of creation, the totality of creation was already in the Mind of the Holy One."
Primary Sources Guide
1. What does each source above teach you about human nature or the nature of the creation?
2. Putting them all together, how might you summarize the rabbinic approach the human condition?