A recurring observation in...studies of the Jewish-Christian debate is that the issues in question would have concerned Christians even in the absence of a Jewish challenge. What is the evidence that the Messiah will die to atone for our sins? That God is triune? That He took on flesh in a human being? That He will be born of a virgin? In any serious internal Christian discourse, these and many similar questions would have demanded attention...On the other hand...the sorts of challenges presented to Jews by their Christian interlocutors would not have troubled them or even occupied their attention as they pondered their own texts in an environment that was not suffused by Christian theology and its advocates.
Jewish suffering in a seemingly interminable exile was very different. It pervaded the daily consciousness of medieval Jews and would have required explanation for psychological as well as intellectual reasons even if no Christians had ever raised the question. But raise it they did - repeatedly, insistently, triumphantly, even mockingly. Few issues in medieval religious polemic penetrated the Jewish psyche as deeply and distressingly as this one.
- Dr. David Berger, The Problem of Exile in Medieval Jewish-Christian Polemic
Ashkenaz Siddur, Mussaf Shalosh Regalim, Middle Berakhah
אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ, וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה מועֲדִים לְשמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְששון...מִקְרָא קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ...
Bavli Yoma 9b
מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים...אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים...
Tosefta Menachos 13:4
- א"ר יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה? מפני בזיון קדשים שבתוכה. ירושלים בנין הראשון מפני מה חרבה? מפני עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיו בתוכה. אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלים בתורה וזהירין במעשרות! מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים
Bavli Shabbos 119b
- אָמַר אַבָּיֵי: לָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ בָּהּ אֶת הַשַּׁבָּת...
- אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּיטְּלוּ קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית...
- אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּיטְּלוּ בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן...
- אָמַר עוּלָּא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בּוֹשֶׁת פָּנִים זֶה מִזֶּה...
- אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּשְׁווּ קָטָן וְגָדוֹל...
- אָמַר רַב עַמְרָם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ זֶה אֶת זֶה...
-
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּיזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים...
-
וְאָמַר רָבָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֲמָנָה...
Bavli Bava Metzia 30b
- אמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה...ולא עבדו לפנים משורת הדין...
Tosfos on Bava Metzia 30b
לא חרבה כו' - ואם תאמר דביומא (דף ט:) אמר "מפני שנאת חנם" וי"ל דהא והא גרמא:
See the Pnei Yehoshua who discusses this Tosfos
Midrash Tanchuma, Shoftim 1:1
- לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל קִלְקוּל הַדִּין...
Hippolytus, Expository Treatise Against the Jews Section 7
...why...was the temple made desolate? Was it on account of that ancient fabrication of the calf? Was it on account of the idolatry of the people? Was it for the blood of the prophets? Was it for the adultery and fornication of Israel? By no means...for in all these transgressions they always found pardon open to them...(rather,) it was because they killed the Son of their Benefactor, for He is coeternal with the Father...