Introduction to Tefilla #2: Sources Confirming the Connection Between Tefilla and Talmud Torah

רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה והוא סבר זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה קרי עליה ר' זירא (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה

(ט) מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
(9) He that turneth away his ear from hearing the law, Even his prayer is an abomination.

מצודת דוד משלי פרק כח

(ט) מסיר וגו' - על כי אינו מחשיב דברי הזולת ולכן ישולם מדה במדה כי המקום ב"ה מתעב תפלתו ואינה מחשיבה ולא לרצון תהיה:

Saadiah Gaon, Emunot Ve-dei'ot 5:6

והשלישי מי שאינו רוצה לשמוע דברי תורה, כמו שאמר (משלי כ"ח ט') אוטם אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה.

מלבי"ם משלי פרק כח

(ט) מסיר אזנו משמוע תורה, מי שמסיר אזנו ואינו רוצה לשמוע למוד התורה, הגם שעושה זאת בעבור שהגיע זמן תפלה גם התפלה היא תועבה, וכמ"ש חז"ל בשבת דף י' ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר"ז הגיע עידן צלותא, קמסרהב ר"י, קרי עליה ר"ז מסיר אזנו וכו', כי תורה היא חיי עולם ותפלה חיי שעה:

ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי:

אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא כיון דשמעית להא דקאמר דוד (תהלים כו, ח) ה' אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא

רבי עקיבא איגר מסכת מגילה דף כט עמוד א

שם מריש הואי גריסנ'. עיין ברכות דף ח ע"א.

אמת ליעקב ברכות כו עמוד א

והנראה בזה, דהנה בדברי רבי יוחנן דאמר טעה

ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב׳ ואין בזה משום
דעבר יומו בטל קרבנו. יש לבאר כוונתו על ב׳ אופנים. א
יבא לחדש דמכיון דתפלות כנגד תמידץ תקנום, וערבית

כנגד איברץ ופדרין, ממילא יש לומר דערבית יש לו
שייכות ליום העבר. והיינו ראע׳׳פ דלכל מילי הלילה בתר
יום דלמחרת גריר, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר. אמנם
לענין תפלה דכנגד תמידין תקנו. אדרבא הלילה בתר יום
דלשעבר גריר. ב) דלעולם גם לענין תפלה, ערבית אחר
יום דלאחריו גריר וככל התורה כולה. וכן משמע בסוגיא
דסדרי תפלה (דף ל״א ע״א) דאמרינן וזימנין תלתא הי׳
מתפלל יכול יהא כוללם בבת אחת ת״ל ע״י דוד ערב
ובקר וצהרים, אלמא דאע״פ דהתפלות כנגד תמידץ תקנו
מ״מ הסדר הוא ככל התורה כולה, דהיינו שהיום הולך
אחר הלילה, וחידש לן ר׳ יוחנן דאע״פ דבערבית הוא
כבר יום אחר, מ ״מ השלמה מיהת יש לו.