Gate of Reincarnations, Introduction
By Rabbi Yitzchak Luria as recorded by Rabbi Chaim Vital; translation from Sha'ar Hagilgulim by Yitzchok bar Chaim; commentary by Perets Auerbach from Chabad.org
The work, Shaar HaGilgulim, as the title reveals, is about the Torah concept of reincarnation. Based primarily on the Zohar in Parashat Mishpatim where gilgulim are discussed, it is from the writings of the master Kabbalist, Rabbi Yitzchak Luria (1534-1572), otherwise known as the 'Arizal.' The book was recorded by his foremost disciple, Rabbi Chaim Vital, and amended by Rabbi Shmuel Vital, his son.
In addition to outlining principles of personal rectification and reincarnation, this work reveals the spiritual roots of many of the great Torah scholars of the past. Furthermore, it often provides vital information about the future in terms of helping one understand the challenges to be expected throughout Jewish history and particularly at the End-of-Days.
By Rabbi Yitzchak Luria as recorded by Rabbi Chaim Vital; translation from Sha'ar Hagilgulim by Yitzchok bar Chaim; commentary by Perets Auerbach from Chabad.org
The work, Shaar HaGilgulim, as the title reveals, is about the Torah concept of reincarnation. Based primarily on the Zohar in Parashat Mishpatim where gilgulim are discussed, it is from the writings of the master Kabbalist, Rabbi Yitzchak Luria (1534-1572), otherwise known as the 'Arizal.' The book was recorded by his foremost disciple, Rabbi Chaim Vital, and amended by Rabbi Shmuel Vital, his son.
In addition to outlining principles of personal rectification and reincarnation, this work reveals the spiritual roots of many of the great Torah scholars of the past. Furthermore, it often provides vital information about the future in terms of helping one understand the challenges to be expected throughout Jewish history and particularly at the End-of-Days.
Karma means action, work or deed; it also refers to the principle of causality where intent and actions of an individual influence the future of that individual. Good intent and good deeds contribute to good karma and future happiness, while bad intent and bad deeds contribute to bad karma and future suffering. Karma is closely associated with the idea of rebirth in some schools of Asian religions. With origins in ancient India, it is a key concept in Hinduism, Buddhism, Jainism, Sikhism, and Taoism.
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
These are the rules that you shall set before them:
וְאִלֵין דִינַיָא דִי תַסְדַר קֳדָמֵיהוֹן:
And these are the laws that you shall set before them.
[אמרו המגיהים מתחלת הפרשה עד מעשה ידי להתפאר קי"ד א' הוא מן הסבא ויגענו ומצאנו הנסחא מדויקת תלי"ת.] פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן ואָמַר, (שמות כ״א:א׳) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, תַּרְגוּם, וְאִלֵּין דִּינַיָּא דִּתְסַדֵּר קֳדָמֵיהוֹן. אִלֵּין אִינּוּן סִדּוּרִין דְּגִלְגּוּלָא, דִּינִין דְּנִשְׁמָתִין, דְּאִתְדָּנוּ כָּל חַד וְחַד לָקֳבֵל עוֹנְשֵׁיהּ.
Yitro, Chapter 35
(שמות כ״א:ב׳) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. חַבְרַיָּיא, עִידָן הָכָא, לְגַלָּאָה כַּמָּה רָזִין טְמִירִין דְּגִלְגּוּלָא. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. כַּד נִשְׁמְתָא אִתְחַיְּיבַת בְּגִלְגּוּלָא, אִם הִיא מִסִּטְרָא דְּהַהוּא עֶבֶד מְטַטְרוֹן, דְּאִיהוּ (ק"ה ע"ב, ט"ו ע"א, צ"ו ע"א) כָּלִיל שִׁית סִטְרִין, כְּתִיב בֵּיהּ שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, גִּלְגּוּלִין דִּילָהּ לָא מִתְחַיְּיבָא אֶלָּא שִׁית שְׁנִין, עַד דְּאַשְׁלִימָת שֵׁשׁ דַּרְגִין, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנְטִילָת.
אֲבָל אִם נִשְׁמְתָא הִיא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי שְׁבִיעִית וַדַאי מַה כְּתִיב, וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, דְּצַדִּיק, וַדַאי לֵית בֵּיהּ מְלָאכָה, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מְלָאכָה, לֵית בֵּיהּ שִׁעְבּוּד. וְנִשְׁמְתָא דְּאִיהִי מִתַּמָּן, אִתְּמַר בָּהּ וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, לֵית בָּהּ שִׁעְבּוּדָא.
Degel Machaneh Ephraim. Author: Moshe Chaim Ephraim of Sudilkov
Composed: c.1748 - c.1810 CE
Classic Chassidic work by Moshe Chaim Ephraim of Sudilkov, a grandson of Baal Shem Tov, published posthumously by his son Yaakov Yechiel. It is arranged according to the weekly Torah readings and contains many teachings the author heard directly from his grandfather. It is thus considered one of the primary sources of the Baal Shem Tov's ideology. Also included are some of the lectures delivered by the author during his tenure as preacher in Sudilkov.
Composed: c.1748 - c.1810 CE
Classic Chassidic work by Moshe Chaim Ephraim of Sudilkov, a grandson of Baal Shem Tov, published posthumously by his son Yaakov Yechiel. It is arranged according to the weekly Torah readings and contains many teachings the author heard directly from his grandfather. It is thus considered one of the primary sources of the Baal Shem Tov's ideology. Also included are some of the lectures delivered by the author during his tenure as preacher in Sudilkov.
ואלה המשפטים אשר תשים לפניה' איתא בזוה"ק אילין סדורין דגלגולין ע"ש והוא תמוה לכאורה הא בפסוק מפרש ואזיל דיני ממונו' אך שמעתי בענין הדין שאחד דן את חבירו לב"ד ויודע בעצמו שבוודאי הוא זכאי בדין והתורה מחייבתו אל יקשה לו הלא תורת אמת הוא ודרכיה דרכי נועם כי זהו אמיתית התורה וטעם דרכיה כי בוודאי מסתמ' היה חייב בגלגול העבר לאיש הדן עמו וכעת חייבתו התורה לשלמו כדי לצאת ידי חובתו וחבירו שלוקח עתה המעות במרמה הוא עתיד ליתן את הדין וכאלה רבים בענייני דינים וזה י"ל שרימז הזוה"ק ואלה המשפטים שהם דיני ממנות אע"פ שמן הנראה הם נגד האמת לפעמים אך דהאמת הוא אילין סדורין דגלגולייא והיינו הבורא הכל ובורא כל הנשמות הוא היודע איך היה בגלגולים הקודמים בין איש לחבירו ככה יסובב המסבב ומנהיג ע"פ התורה את עולמו בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט אמת לשפוט בין איש ובין רעהו ובין שורו וחמורו וכל אשר לו כפי אשר יורם אלקים ויש בזה פתח רחב:
ואלה המשפטים אשר תשי"ם כו' (שמות כא א). תשים לשון שימה בדבר הנרגש. רצ"ל באלו המשפטים תשים לפניהם הצטרכותם בענייני העולם, כי אפילו המתחייב בדין, בזה שתוציא מתחת ידו הממון המחוייב על פי התורה, על ידי זה יושפע לו אחר כך עושר ונכסים, מה שאין כן כל זמן שיש הממון שאינו ביושר על פי התורה, אי אפשר שיהיו נכסיו מוצלחין: