(ח) וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־ה' אֱלֹקֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃ (ט) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־ה' לָֽנוּ׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן ה' עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃ (יא) לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־ה' כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ {ס}
ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים - לעבוד את ה' אתם מבקשים פני. וא"כ טף ונשים למה?
לכו נא הגברים ועבדו את ה׳. הודיע דעתו ועצתו שילכו רק הגברים. אבל למה תבקשו אותם שאינם ראוים לעבודה?
- לפי פרעה, עבודת ה' שייכת רק למי?
- מה הכוונה: ''אינם ראויים לעבודה''? האם אתם מסכימים עם הקביעה הזו?
בנערינו ובזקנינו נלך. שגם המה מחויבים בעבודה כמו הגברים. וגם. בבנינו ובבנותינו וגו׳. אע״פ שהמה באמת לאו בני עבודה הם, מכל מקום: נלך עמהם. כי חג ה׳ לנו. והוא שמחה ואי אפשר לשמוח בלי בנים ובנות והצאן ובקר אנו צריכין לקרבן החג:
*יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם, דיש ב' מיני עבודת ה', אחד לעסוק בתורה ותפלה ובזה לא טוב להיות יחד עם הטף והילדים כי הם מבלבלים ומבטלים מהכונה ויותר נוח להיות בלעדם וכעין שהובא בחובת הלבבות בפרוש אחד שבא למדינה שהיו נשיהם וטפיהם דרים בכפר מיוחד להם ושאל על זה והשיבו כדי שלא יטרידו אותם ויבלבלם מעבודת השם יתברך.
אמנם יש עוד עבודה כגון שמחת החג וכדומה ועבודה זו אדרבה עדיף בהקהל כמו שנאמר ושמחת בחגך אתה ובניך ואשתך. מה שאמר פרעה יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם פי' בלשון שאלה ותמיה: יהי כן ה' עמכם כאשר [פירושו אם] אשלח אתכם ואת טפכם יחד?! הלא הטף מטריד ומבלבלים אתכם מהכונה ליחד לה'! והשיב משה כי חג ה' "לנו" עבודת שמחה והיא בהקהל הכל יחד וצריך גם כן הטף לזה. ועל זה אמר פרעה: ראו כי רעה נגד פניכם, שדעתכם על כן לברוח מבלי היות עוד עבדים.
2. מה הטענה העקרונית של פרעה כלפי הדרישה להביא את הטף?
3. כשאומרים למשה ולפרעה עבודת ה' מה כל אחד מהם מדמיין?
4. באלו תחומים אתם מרגישים שילדים מפריעים לעבודת ה' ובאלו תחומים ממש אי אפשר בלעדיהם?
ומה שנאמר בנערינו ובזקנינו בצאנינו ובבקרינו משמע שעשו את עצמם טפילה אל כולם מדלא קאמרו ילכו עמנו, ופרעה אמר גם טפכם ילך עמכם משמע שהטף טפל להם יתבאר בסמוך בע"ה.
2. האם אתם מסכימים איתו?
ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלקיכם מי ומי ההולכים, ויאמר משה בנערינו ובזקננו נלך כי חג ה' לנו. והענין הוא דמבואר על אמרם: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תינוקת של בית רבן, דכל זמן שהשכינה בישראל אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם, וזה תולה בתינוקת של בית רבן, עיין שם. לכך פרעה חשש אולי יברחו, ולא יוכל לרדוף אחריהם ולהרע להם דהרי השכינה עמהם, ולכך רצה שילכו לבד בלא הטף, וממילא לא יהיה השכינה עמהם. והנה משה אמר בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו, רוצה לומר דעיקר החג הוא מה שה' לנו, וזה לא יתכן בלי הקטנים, (שמות י י)
- למה השכינה כל כך מזוהה עם הטף והקטנים?
- מה בקטנים מביא את השכינה?
- האם זה מסתדר לכם עם ההתרחשות והתנהלות יומיומית עם ילדים קטנים?
ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך. היא תשובה כללית ר"ל שנלך כלנו, ועתה הסב פניו אל שאלת פרעה השיב בבנינו ובבנותינו, וגם בצאננו ובבקרנו נלך, והגם שאצלך יש בזה סתירה, אין זה אצלנו כי חג ה' לנו, ואלקינו ה' אחד מאתו הרעות והטובות ויצדקו בין זבחי רצון ועולות נדבה בין השמחה עם הנשים והטף, ששניהם נכללו בשם חג שמורה השמחה ומורה הבאת הקרבנות,
2. ''בנערינו ובזקננו נלך''. מה מוסיפים הזקנים לעבודת ה'?
בשעה שהקב״ה ירד על הר סיני ליתן תורה לישראל נדמה להם כזקן, שאין תורה נאה אלא א״כ זקן. ובשעה שעלה אלקים לעשות מלחמה נדמה להם כבחור, שאין מלחמה נאה אא"כ בחור, שנאמר ה׳ איש מלחמה (שמות ט״ו:ג׳).
"איש איש - "לרבות את העכו"ם שנודרים נדרים ונדבות כישראל" (מנחות עג ע"ב)... אכן מזבח אלוקי ישראל מוכן לקבל את קרבנו של כל אדם; ודבר זה רמוז כבר בפתיחה להלכות הקרבנות: "אדם כי - יקריב". הרשות הנתונה לנכרים להקריב קרבן נדבה רמוזה כאן בקרבן עולה; ללמדנו, שקרבנו של נכרי ראוי רק לעולה: "אשר יקריבו לה' לעולה, אין לי אלא עולה בלבד" (מנחות שם). ואפילו הביא הנכרי את קרבנו לשם שלמים, יש להקריב אותו לעולה. נכרי "לבו לשמים" (שם); והרעיון היסודי של הקרבנות - שאדם מוסר את עצמו לשמים - מצוי בלב הנכרי. אך אין הוא מכיר את הרעיון המיוחד לישראל, הבא לידי ביטוי בקרבן שלמים: כי גם הנאות החיים מתוך שמחה של מצוה - גם בהן ודווקא בהן יש משום עבודת ה'.
אני מודה שקשה לי לדמיין את זה, אבל אני מברך אותנו שנזכה לחפלה דקדושה! שכנראה יש בה משהו יותר גבוה מעבודת ה' הומוגנית. עבודת ה' צרה משקפת היכרות צרה עם הקב''ה. כשם שהוא מתגלה אלינו פעם כזקן ופעם כבחור, כך ככל שנכליל בעבודת ה' את כולם, נכיר אותו יותר לעומק.
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־ה' לָֽנוּ׃