Noah: Good or Good Enough?
(ט) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹקִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃

(9) These are the descendants of Noah.—Noah was a righteous man; he was blameless in his generations; Noah walked with God.

In this verse, Noah is described as having three qualities:

  1. Tzadik / Righteous
  2. Tamim / Blameless or Perfect/Flawless or Wholehearted
  3. Walks with God

What do each of these qualities mean?

Look at each of these different perspectives on Noah.

Was Noah the best or the best at that time?

Good deeds matter

(א) אלה תולדת נח נח איש צדיק. דָּבָר אַחֵר לִמֶּדְךָ שֶׁעִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים:

(1) [After stating “These are the descendants of Noah,” it does not mention the names of his children right away, but says that he “was righteous,”] - this teaches you what righteous people really generate are their good deeds.

Noach: A Barrel of Wine or a Vial of Perfume?

(בראשית ו ט) אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו א״ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים וריש לקיש אמר בדורותיו כ״ש בדורות אחרים. א״ר חנינא משל דר׳ יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ במקומה ריחה נודף שלא במקומה אין ריחה נודף. א״ר אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה לצלוחית של פלייטין שהיתה מונחת במקום הטינופת במקומה ריחה נודף כל שכן במקום הבוסם. (שם ז כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה תנא משום ר׳ יהושע בן קרחה משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין כל מיני סעודה לימים מת בנו עמד ופזר את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת בני חופה ל״ל אף הקב״ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חטא בהמה וחיה ל״ל. (שם ז כב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים דרש ר׳ יוסי דמן קסרי מ״ד (איוב כד יח) קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואמר להם עשו תשובה ואם לאו הקב״ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים בזיקים שנא׳ קל הוא על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר תקולל חלקתם בארץ אמרו לו ומי מעכב אמר להם פרידה אחת יש לי להוציא מכם (ע"ב) אם כן לא נפנה דרך כרמים:

"Noah was a just, perfect man in his generation." According to Rabbi Yohanan: In his generation - but not in others [among more righteous people]. According to Resh Lakish: In his generation [among the wicked people], so [he would have been even] more in other generations.

Rabbi Hanina taught: "Rabbi Yohanan's statement can be compared to the following: If a barrel of wine is placed among barrels of vinegar, in that place, the good smell of wine stands out, which would not be the case if placed among other barrels of wine."

Rabbi Oshaya said: "Resh Lakish's statement can be compared to the following: If a glass vial of perfume is placed in a filthy place, and its odor stands out, how much more would it be noticed if it were placed among spices?"

Comparing Noach to Moses / The Sea Captains

(ג) וְזֹאת הַבְּרָכָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי לא, כט): רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, מַהוּ וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, עַל שֶׁנִּתְעַלָּה יוֹתֵר מִן הַכֹּל. כֵּיצַד, אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצַלְּמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כז): וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אוֹמֵר לוֹ משֶׁה, אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, אַתָּה כָּבוֹד שֶׁנִּתַּן לְךָ נִטַּל מִמְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מט, יג): וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אֲבָל אֲנִי זִיו הַפָּנִים שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עִמִּי הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ז): לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה. דָּבָר אַחֵר, נֹחַ אָמַר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּצַּלְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל, אָמַר לוֹ משֶׁה אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, אַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְלֹא הָיָה בְךָ כֹּחַ לְהַצִּיל אֶת דּוֹרְךָ, אֲבָל אֲנִי הִצַּלְתִּי אֶת עַצְמִי וְהִצַּלְתִּי אֶת דּוֹרִי כְּשֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בָּעֵגֶל, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ בַּיָּם וְהָיוּ בְּתוֹכָן שְׁנֵי קַבַּרְנִיטִים, אֶחָד הִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְלֹא הִצִּיל אֶת סְפִינָתוֹ, וְאֶחָד הִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת סְפִינָתוֹ, לְמִי מְקַלְּסִין לֹא לְאוֹתוֹ שֶׁהִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת סְפִינָתוֹ, כָּךְ נֹחַ לֹא הִצִּיל אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל משֶׁה הִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת דּוֹרוֹ, הֱוֵי וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. דָּבָר אַחֵר, אַבְרָהָם אוֹמֵר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁהָיִיתִי זָן לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, אוֹמֵר לוֹ משֶׁה אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, אַתָּה הָיִיתָ זָן בְּנֵי אָדָם עֲרֵלִים, וַאֲנִי הָיִיתִי זָן בְּנֵי אָדָם מְהוּלִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַתְּ הָיִיתָ זָן בַּיִּשּׁוּב, וַאֲנִי הָיִיתִי זָן בַּמִּדְבָּר. יִצְחָק אָמַר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁפָּשַׁטְתִּי אֶת צַוָּארִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרָאִיתִי אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, אָמַר לוֹ משֶׁה אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, שֶׁאַתָּה רָאִיתָ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וְכָהוּ עֵינֶיךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית כז, א): וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, מַהוּ מֵרְאֹת, מֵרְאוֹת בַּשְּׁכִינָה, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה פָּנִים בְּפָנִים וְלֹא כָהוּ עֵינָי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. יַעֲקֹב אָמַר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי עִם הַמַּלְאָךְ וְנִצַּחְתִּי אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ משֶׁה אַתָּה נִפְגַּשְׁתָּ עִם הַמַּלְאָךְ בַּפִּירְבּוֹרִין שֶׁלָּךְ, וַאֲנִי עוֹלֶה אֶצְלָן בַּפִּירְבּוֹרִין שֶׁלָּהֶן וְהֵן מִתְיָרְאִין מִמֶּנִּי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וגו', לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְנִתְעַלָּה מִן הַכֹּל הוּא יְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֹאת הַבְּרָכָה.

[Imagine if] Noach said to Moshe, "I am greater than you, for I was saved from the generation of the Flood." Moshe [could] say to him, I am more exalted than you - you saved yourself, but were unable to save your generation. I saved myself and I saved the generation who were going to be destroyed because of the golden calf...”

To what can this be compared? Two ships were at sea, and each had a captain. [During a terrible storm] one captain saved themself, but not their ship [or the passengers] while the other captain saved themself, the passengers, and their ship. Who did they praise? Not the one who saved themself but not the ship! So too with Noach, who only saved himself - but Moshe saved himself and his generation.

Comparing Noach to Abraham
את האלקים התהלך נח. וּבְאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו? (ברא' כ"ד), נֹחַ הָיָה צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, אֲבָל אַבְרָהָם הָיָה מִתְחַזֵּק וּמְהַלֵּךְ בְצִדְקוֹ מֵאֵלָיו:

Noah walked with God — In the case of Abraham, the Torah says, (Genesis 24:40) ‘‘[God] in front of whom I walked”; Noah needed God’s support to uphold him in righteousness, but Abraham drew his moral strength from himself and walked in his righteousness on his own.

By Rabbi Steve Greenberg, "A Fur Coat or A Bonfire"

When I was studying the Noah story for the first time in yeshiva my rebbe [i.e. teacher], Rabbi Moshe Besdin, used a sweet Yiddish locution to describe Noah. Noah, he said, was a “tzaddik im peltz,” a righteous man in a fur coat. There are two sorts of righteous people, he would say. The first is like a person who puts on a fur coat when it’s cold, while the second lights a fire so that everyone can come close and share the heat and light. (www.eshelonline.org/a-fur-coat-or-a-bonfire/)