(24) Since you refused me when I called,
And paid no heed when I extended my hand,
(א) [רכב] הש"י קורא לאדם בכל יום שנא' יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב. הקריאה הוא הרהורי הלב הבאים מעצמן בתשוקה להש"י והוא ע"י קריאת הש"י לו כמים הפנים וגו'. כן כמו שהוא בוטח באמונתו.
G-d calls each us every day, as it is written,'since you refused me when I called, and paid no heed when I extended my hand (Proverbs 1,24). The 'calling out' are the thoughts and heartfelt yearnings for G-d/meaning/purpose that [seem] to arise by themselves but in truth these are Divine stirrings...
(א) [קכט] מיד שאדם רוצה לשוב הרי הוא בא לטהר והמשפט לסייע אותו כמ"ש ביומא (לח:) וכשמסייעין אז ממילא ניתוסף בו רוח טהרה והוא מוסיף לבוא לטהר ואז חוזר הסיוע מלמעלה ביתר שאת וממילא מוסיף למטה לבוא לטהר וכך חוזר חלילה עד שמפתח כחודו של מחט נעשה כפתחו של אולם כמשאז"ל (שהש"ר ה ב). ומאין בא שפעמים אדם רוצה לשוב ואין נגמר וכד"ש פושעי ישראל מליאין חרטות ר"ל היינו כמ"ש במדה"נ בזוה"ח סו"פ בראשית כי בשעה שאדם רוצה לשוב אז הוא הקטרוג הגדול מיצר ולכך זמן הקטרוג בר"ה [שנקרא בהמצאו ועת רצון] ע"ש ור"ל בקיטרוג היינו אם מגיעו ע"פ משפט לסייעו. בטענות שונות שיש לו. ולכך צריך לבקש רחמי שמים בעת שבא ליטהר על הסיוע. והעצה נגדו הוא השמחה והבטיחות בלב שבודאי הש"י ברוב רחמיו וחסדיו יקבלו בתשובה שלימה לפניו. ותוכו רצוף המרירות הגדול על חטאו שזה ממש דוגמת תשר"ת שעושין בר"ה כידוע דהתקיעות הם לשמחה ושברים תרועה היינו גנוחי גנח וילולי ייליל כמשאז"ל ועי"ז מתערבב השטן. ולכך נא' מזמור לדוד בבוא אליו נתן וגו' שהוא הפשוטה שלפניה בשמחה וזמרה בטוח שהש"י יעננו
When an individual desires to do teshuvah, they are in the category of 'one who comes to purify themselves', and the law is that they are offered help, as the Talmud teaches, (Yoma 38b), and that help adds a spirit of purity that leads inexorably to more help and more purification until this virtuous cycle opens wide what may have only have begun as the 'eye of a needle'.
However, sometimes we see that people 'want' to return but they apparently don't succeed. Know, that this is because the greatest 'prosecutors' arise at the moment we most want to make a change in our lives. Those [angelic beings] focus all of their energies on the worthiness of those who come to purify themselves and ask, 'do they really deserve Divine assistance??'. Therefore, Rosh HaShanah is the day of greatest prosecution [as is known in our tradition].
The antidote to this is having confidence and joy that a loving Divine wants our transformation! This is reflected in the pattern of the Shofar blasts....joy-->brokenness-->joy!
[נז] העגמת נפש שיש לאדם על עבירות שעשה הם ממש יסורי גיהנם על אותה עבירה ולכן אמרו בספ"ק דברכות דהמתבייש בה מוחלין לו כי כבר סבל עונש גיהנם. ומי שזוכה מן השמים מזכירים לו בכל עת עבירות שעשה ומתמרמר עליהם עד שסובל שיעור גיהנם המגיע לו ע"ז בעוה"ז
The spiritual pain one suffers due to mistakes and regrets are themselves literally the suffering of gehinom (hell)! For this reason the Talmud teaches that one who is embarrassed [in a particular mistake] we forgive them becaue they have already suffered the punishment of gehinom (hell).
And if you're really fortunate (sic!), heaven will remind you frequently of your mistakes, thus giving your an opportunity to carve out more space for compassion in your broken heart.