Section 1 - Background
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: כׇּל הַמִּתְפַּלֵּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר ״וַיְכוּלּוּ״, שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּין לוֹ לָאָדָם מַנִּיחִין יְדֵיהֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ ״וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר״. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ, אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רָע. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמֹצֵא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מוּצַּעַת, מַלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ״, וּמַלְאָךְ רַע עוֹנֶה ״אָמֵן״ בְּעַל כׇּרְחוֹ. וְאִם לָאו, מַלְאָךְ רַע אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ״, וּמַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה ״אָמֵן״ בְּעַל כׇּרְחוֹ.
Rav Ḥisda said that Mar Ukva said: One who prays on Shabbat evening and recites vaykhullu, the two ministering angels who accompany the person place their hands on his head and say to him: “And your iniquity has passed, and your sin has been atoned” (Isaiah 6:7). It was taught in a baraita: Rabbi Yosei bar Yehuda says: Two ministering angels accompany a person on Shabbat evening from the synagogue to his home, one good and one evil. And when he reaches his home and finds a lamp burning and a table set and his bed made, the good angel says: May it be Your will that it shall be like this for another Shabbat. And the evil angel answers against his will: Amen. And if [the person’s home is] not [prepared for Shabbat in that manner], the evil angel says: May it be Your will that it shall be so for another Shabbat, and the good angel answers against his will: Amen.
מנהג טוב מנהג לו
ומנהג טוב בלילי שבת כשבאין מבית הכנסת לילך מיד אצל הנרות הדלוקים לכבוד שבת ושנתברך עליהם ולעמוד נגד שתיהן ולומ': 'מלאכי רחמים ושלום בואכם לשלום, בואכם לשלום, עליכם שלום, לכולכם שלום'. וכן מצא' כתוב שהנהיג ה"ר אהרון מרינישבורג בעצמו
Minhag Tov, Minhag 36
Unknown Author (13th Century)
And it is a good minhag on Shabbat night that when one comes from shul they go immediately to the candles lit for the honour of Shabbat and they bless on them and stand opposite the two of them and say: 'Malachei rachamim veshalom boachem leshalom, boachem leshalom, aleichem shalom, lekulchem shalom'. And so we find written was the practice of R' Aharon Merinisburg himself.
'The ‘Shalom Aleichem’ Prayer', Mitchell First
The prayer first appears in one of the early editions of Seder Tikunei Shabbat. There were many editions of this type of siddur. My research indicates that the prayer first appeared in an edition published in Prague sometime between the years 1615-29. (But the new RCA Siddur says it is found in an edition published in 1613.) Seder Tikunei Shabbat were siddurim that incorporated much kabbalistic material. (The meaning of “tikunei” in kabbalistic thought is “spiritual rectification.”)
The prayer’s author is unknown, but perhaps it was authored by a Kabbalist from Tzefat in the decades preceding. Kabbalists from Tzefat were the ones who authored the entire Kabbalat Shabbat service. (But there was already a custom among some Sefaradim to recite Psalm 92. See B.S. Jacobson, The Sabbath Service, pp. 7-8, citing a responsum of Rambam.)
Many editions of Seder Tikunei Shabbat state that they are based on the teachings of the ARI (R. Isaac Luria). But with regard to ARI, R. Chaim Vital kept a record of his Kabbalat Shabbat service and there is no mention of Shalom Aleichem there. Perhaps it did not exist in his time. ARI died in 1572.
One who enters a bathroom says [to the angels who accompany him at all times]:
Be honored, honorable holy ones, servants of [the One] on High, give honor to the God of Israel, leave me until I enter and do my will and come [back] to you.
Abaye said: A person should not say this, lest they abandon him and go. Rather he should say: Guard me, guard me, help me, help me,
support me, support me, wait for me, wait for me until I enter and come out, as this is the way of man.
Upon exiting, one says: Blessed…Who formed man in wisdom, and created in him many orifices and cavities. It is revealed and known before the throne of Your glory
that were one of them to be ruptured or blocked, it would be impossible to survive and stand before You.
R' Moshe ben Maimon (1138-1204)
When one goes to the toilet, he says before entering, "Honoured be ye, O honoured and holy ones, ministers of the Supreme. Protect me, protect me; tarry for me when I enter and till I leave; for this is the way of the children of men". After leaving, he recites the blessing, "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who hast formed man in wisdom and created in him many orifices and vessels. If one of these should close or one of these open, it would be impossible to exist even for a single hour. Blessed art Thou, O Lord, who healest all flesh and doest wondrously."
ובכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שכן דרכן של בני אדם וכן יאמר בכל פעם שיכנס
R' Yaakov ben Asher (c. 1269-c. 1343)
3. And upon his entrance to the bathroom he should say ‘May the honored and holy ones who accompany the most high be esteemed! Guard me, guard me, help me, help me, wait for me until I enter and exit, for such is the way of human beings,’ and so should he say every time that he enters.
ובכניסתו לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו' הכי איתא בסוף מס' ברכות (ס:) ופירש"י אל המלאכים המלוים אותו הוא אומר שנאמר כי מלאכיו יצוה לך וכתב ה"ר דוד אבודרהם בשם חידושי רב"ש שאין לומר זה אלא ירא שמים וחסיד שהשכינה שורה עליו אבל איניש אחרינא לא משום דמיחזי כיוהרא ע"כ ונראה שמפני זה נתבטל מלאומרו כלל בדורות הללו:
R' Yosef Caro (1488-1575)
And upon his entrance to the bathroom he should say ‘May the honored and holy ones etc.'. This is at the end of masechet brachot. And Rashi explains [one is saying this] to the angels who accompany him, as it says, "For He will order His angels to guard you wherever you go." And the R' David Abudarham writes in the name of the Chiddushei RB'S that it is only said by a God-fearing chassid upon whom the divine presence rests, but another [ordinary] person would not because it looks arrogant. And it seems that because of this [the practice] has been completely nullified in [our] generation.
ספר אבודרהם ברכות השחר
וכתב בחדושי רב"ש שברכה זו אין לברכה אלא ירא שמים וחסיד שהשכינה שרויה עליו אבל איניש אחרינא לא משום דמחזי כיוהרא.
Sefer Abudarham, Birkot Hashachar
R' David Abudarham (Mid 14th C)
And it is written in Chiddushei RB'S that this bracha is only a bracha for one who is God-fearing and a chassid upon whom the divine presence rests, but not for others because it appears arrogant.
כשיכנס לבה"כ יאמר התכבדו מכובדים וכו'. ועכשיו לא נהגו לאמרו:
R' Yosef Caro (1488-1575)
When one enters the bathroom, he should say "התכבדו מכובדים..." ("Be honored, honorable ones") (Berachot 60b). But nowadays, we are not accustomed to recite it.
בש"ע ועכשיו לא נהגו. ע' במחזיק ברכה בשם ספר מצות שמורים שמזהיר לאמרו וכן מהר"מ פאפרש ז"ל כתב שהאר"י ז"ל חידש לאומרו גם עכשיו ובזה ינצל שלא יהרהר בד"ת בבה"כ ע"ש ואולי לא נאמרו הדברים אלא ליחידים אשר תורתם אומנתם ולא זולתם וכאשר כתב שם בשם ספר מקור חיים למהר"ח כהן ז"ל דמחזי כרמות רוחא ע"ש:
R' Chayim Margoliot (Mid-18th C - 1850)
And now we are not accustomed. See in Machzik Bracha in the name of the Sefer Mitzvot Shimurim that he was careful to say this. And so too the Maharam Poperish writes that the Arizal said it also now and in that way would avoid having thoughts of Torah in the toilet. And perhaps this was only said for those unique individuals whose Torah is faithful, as written there in the name of the Sefer Mekor Chaim to the MHR'C Kohen that it appears arrogant.
ערוך השולחן אורח חיים סימן ג
...ומיחזי כיוהרא ובודאי האיש הקדוש היושב על התורה בקדושה וטהרה צריך לאומרה אבל לא כן אנחנו סתם בני אדם וכן עיקר וכן המנהג.
Aruch Hashulchan Orach Chaim Siman 3
R' Yechiel Michel Epstein (1829-1908)
...[saying this] appears arrogant and certainly a holy person who sits in holiness and purity in Torah needs to say it, but we are not like that, [rather] we are stam bnei adam, and such is the crux and the minhag.
Section 2 - Problems
Problem 1 - Arrogant?
ליקוטי חבר בן חיים, הקדמה לחלק ג'
ובבאו [החתם סופר] לביתו בירך אך בניו ולא אמר פיוט שלום עליכם ואמרו משמו כי מאחר שאין אנו נוהגין לומר התכבדו מכובדים לפי שאין אנו מחזיקים אותנו במדריגה זאת אשר מלאכים ילוי אנחנו וא"כ גם הפיוט הזה אין לנו בו שייכות.
Likkutei Chaver Ben Chaim, Introduction to Part 3
R' Yechezkel Faivel Plaut (1818-1895)
And when [the Chatam Sofer] came to his home he blessed his children but did not say the song of Shalom Aleichem. And they said in his name that since it is not our practice to say ‘May the honored and holy ones' because we do not hold ourselves at this level where angels accompany us, and accordingly this song is also not appropriate.
ספר זכור ושמור
אכן רבים תמהים שהרי החת"ס מקפיד ביותר על כל מנהג. ובאמת בשם המהר"ם שיק מובא שהחת"ס היה אומר את זמר "שלום עליכם" בלחש מרוב ענוה. ואכן החת"ס מתייחס לזמר זה בפרשת ויקרא ושם הוא שולל את אמירת "צאתכם לשלום" בלבד, מן הטעמים שיבוארו.
Sefer Zachor veShamor
R' Nachman Yosef Wilhelm (1807-1872)
So many have been puzzled since the Chatam Sofer was very precise about every minhag. And in truth it is brought in the name of the Maharam Shick that the Chatam Sofer would say the song of 'Shalom Aleichem' quietly due to an abundance of modesty. And the Chatam Sofer references this song in Parshat Vayikra and there he only opposes saying 'Tzeitchem leshalom', for the explained reasons.
שו"ת שבט הלוי חלק א סימן רה
סימן ס"ו מג"א סק"ז כתב במט"מ שאף כשמתפלל ביחיד יאמר אחר עושה שלום ואמרו אמן שאומר כן למלאכים השומרים אותו עכ"ל. לכאורה צ"ע מלעיל סי' ג' ס"א דהשתא אין אומרים התכבדו מכובדים שאין אנו מוחזקים שילוו אותנו מלאכים וצ"ל דלא רצו לשנות נוסח התפלה או דנחלק דאף דבכל היום אין אנו מוחזקים מ"מ בשעת התפלה אף אנו זוכים לכך ובזה א"ש מנהגנו לומר שלום עליכם בליל שבת כשחוזרין מביהכ"נ...
Shevet Halevi Part 1 Section 205
R' Shmuel HaLevi Wosner (1913-2015)
In Section 66 of Magen Avraham sub-section 7 he writes in MT"M that even when one prays alone they say, after oseh shalom, veimru amen, [meaning] that the angels who guard him say this too. It seems this requires investigation based on what is said above in Section 3 sub-section 1, that now we do not say 'May the honoured and holy ones' [because] we do not hold ourselves [at the level] of being escorted by angels. And one has to say that they did not want to change the language of the tefillah or divide, and although every day we do not hold ourselves [at that level], nevertheless at the time of tefillah we also merit this. And [on this basis] our practice of saying shalom aleichem on Shabbat eve when we return from shul also makes sense...
עולת ראיה, עמ' לט–מ
ממנהגנו שאנו אומרים שלום עליכם בכניסת שבת, משום שני מלאכי השרת, המלוים לו לאדם בערב שבת מבית־הכנסת לביתו (שבת קיט:), נראה לכאו' סתירה למש"כ המפ' באו"ח סי' ג' סעיף א', שעכשיו לא נהגו לאמר התכבדו וכו' מפני שאין אנו חשובים כ"כ שילוו אותנו מלאכים. אבל י"ל שהמלאכים תמיד הם מכח זכות מצות תפלין, וכמ"ש וראו כל עמי־הארץ כי שם ד' נקרא עליך אלו תפלין שבראש (ברכות ו.), ודוקא הם שהיו נזהרים בתפילין כל היום היו צריכים לומר התכבדו וכו' ומי שאינו נזהר בזה אינו צריך, וי"ל שבשבת, כיון שהוא לאו זמן תפילין, מכח שהוא בעצמו אות, א"כ הזכות שיש מצד התפילין יש ג"כ מצד השבת בעצמו, ואז י"ל ג"כ מלאכים, ומשום כך אנו אומרים שלום עליכם.
Olat Reiyah, pp. 39-40
R' Avraham Yitzchak Kook (1865-1935)
Our practice is to say shalom aleichem on the entry of Shabbat, because two ministering angels escort a person on Shabbat eve from shul to his home (Shabbat 119b). This seems an apparent contradiction to what is written in Orach Chaim section 3 sub-section 1, that now it is not our practice to say 'May the honoured' etc. because we are not sufficiently important to be escorted by angels. But some say the angels are always there due to the merit of the mitzvah of tefillin, as it says, 'And all the nations of the land shall see that the name of the Lord is called upon you', and it is specifically those who are careful [to wear] tefillin all day who need to say 'May the honoured etc.', but one who is not careful in this does not need to. And some say that on Shabbat, since it is not a time for tefillin, since it is itself an ot, the merit that comes from tefillin also comes from Shabbat itself, and accordingly some say the angels too, and because of this we say shalom aleichem.
Problem 2 - Making Requests of Angels
סדור בית יעקב, חדר המטות מטות זהב, אות י
לא ראיתי לאבי מורי הגאון ז"ל שאמר שום תחנה בבואו לביתו אחר תפלת ערבית, גם לא נמצא שום זכר מכל אלו התחנות שנדפסו בתקוני שבת להתפלל ולהתחנן נגד הנרות בשום קונתרס מכתבי אר"י ז"ל, וכן הם עשו שלא כדין ושלא כהלכה להאריך לשון בקשה ביום שבת קודש שקצרו חכמינו ז"ל אפילו בתפלת שמונה עשרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה ואסור לאדם לשאול צרכיו ואפילו לחולה כל שאין בו סכנת נפש, ואיך יתכן להתחנן בשבת בסליחת עוונות והצלה מן העוני והחולי וכדומה לזה...בשגם יש לחוש עוד לאסור מחמת שקוראין לאור הנר ביחוד בנוסח גדול כזה שאפילו הרגיל בו אומרו מתוך הספר, ומה יעשה המתחיל קודם שהורגל בו בעל פה? ובבקשה למלאכים יש בו חששה נוספת כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי ברכות פרק הרואה הלכה א) לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, עם מה שכתבתי (מור וקציעה סימן ג) בס"ד על לשון הסליחה דמלאכי רחמים נתיישב זה גם כן קצת, מ"מ מאין לנו לחדש דברים כאלה אשר לא שערום אבותינו רבותינו ז"ל אשר הורונו דרך עץ החיים ומדוע נתחכם עליהם ונצדיק נפשנו יותר מהם, ויש בו גם כן משום איסור 'בל תוסיף' וברוב דברים לא יחדל פשע.
Siddur Beit Yaakov, Cheder Hamatot Matot Zahav, Ot 10
R' Yaakov Emden (1697-1776)
I did not see my father and teacher the gaon say any supplication when he came home on Friday night after arvit. I also did not find any mention of all these supplications printed in Tikkunei Shabbat to pray and supplicate opposite the candles in any writing of the Arizal. And it is not in accordance with logic or halacha to discourse with the language of requesting on Shabbat kodesh, for Chazal shortened even the shemoneh esreh which the men of the great assembly instituted, and it is prohibited for one to ask for his needs [to be met] and [that is so] even for someone who is ill where there is no threat to their life. [So] how is it possible to supplicate on Shabbat day with selichot regarding sins and saving from poverty and illness and the like. And there is a further concern to prohibit it on the basis that one may read it by the light of the candle, particularly the lengthy parts, for even one who is familiar with it [may] say it from a book, and what should one do initially before they know it off by heart. And regarding the request to the angels there is an additional concern, as our Rabbis say one should not cry out to Michael and Gabriel. [See] what I wrote on the language of forgiveness regarding malachei rachamim which mitigates this somewhat. Nevertheless what basis do we have to innovate in this way with something not fixed by our fathers and teachers who taught us the way of the tree of life, and why are we wiser than them and our souls more righteous than theirs. And there is also an issue of the prohibition of not adding [to commandments], and 'Where there is much talking, there is no lack of transgressing' (Mishlei 10:19).
אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד.
But the Holy One Blessed Be He is not like that. If a person is in need, he should not cry out to Michael and Gabriel. He should cry out to Me and I will answer him immediately.
מור וקציעה סימן ג
...זה שנתקן בלשון תפלה ובקשה, והייתי תמיה על זה מאד, כי איך יבקש אדם מן המלאכים שמרוני עזרוני, ובפירוש אמרו במדרש [ירושלמי ברכות פ"ט ה"א] לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, שאין ביד המלאכים שום דבר אם לא נצטוו, ככתוב [תהלים צא, יא] כי מלאכיו יצוה לך לשמרך. נ"ל עתה ליישב כיון שאומר משרתי עליון, כלומר הבאים בשליחותו של מקום...אין קפידא בכך מעתה...
Mor U’ketziah Siman 3
R’ Yaakov Emden (1697-1776)
And regarding this which is fixed with the language of prayer and request, I am very puzzled by this, since how can one ask from the angels 'guard me' [and] 'help me', when it explicitly says in the Midrash (Yerushalmi Brachot 9:1) that one cannot cry out to Michael or Gavriel because the angels have no capacity [outside] what they have been instructed to do, as it is written, 'For He will order His angels to guard you wherever you go.' It seems to me now one can answer that since one says 'from the servants of the one on high', meaning those who come as agents of God...there is no issue with it now.
Problem 3 - Sending Away Angels
סדור בית יעקב, חדר המטות מטות זהב, אות י
גם יש להפליא עוד על מה זה שלח המלאכים ופטרם לשלום, הלא טוב שיתעכבו יותר וישמחו גם בסעודה אם היא כתקנה וכראוי לה בודאי תרב שמחתם ויוסיפו לו ברכתם, ולמה ימהר לשלחם מזה, הלואי ישארו אצלנו לעולם כי אז נשמר בכל דרכנו כי לכך באו עמנו, אולי נתיירא שלא יראו דבר שאינו כהוגן ודואג שלא יפרשו מעצמם מתוך כעס לפיכך נתחכם לפוטרם בפיוס. ומנהגי לקבל המלאכים ולומר שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון מלך מלכי המלכים הקב"ה, בלבד, כדי שלא לשנות המנהג מכל וכל.
Siddur Beit Yaakov, Cheder Hamatot Matot Zahav, Ot 10
R' Yaakov Emden (1697-1776)
Furthermore, it is perplexing to send the angels to go in peace - wouldn't it be better for them to stay and enjoy the meal if it is fitting for them, certainly to increase their happiness and add to their blessing. [So] why do we rush to send them away, halevai they should stay with us forever for then they would guard us in all our ways. Perhaps there is a concern that they not see something improper and a worry that they should not leave us in anger, therefore it is wise to send them in a conciliatory state. And my practice is to receive the angels and say 'Shalom aleichem malachei hasharet malachei elyon melech malchei hamelachim hakadosh baruch hu' only, to not change the practice overly.
מחצית השקל אורח חיים סימן רסב ולענ"ד פשוט דאף על גב דהמלאך נשאר אצל האדם כל יום השבת מכל מקום אין לשבש נוסח צאתכם לשלום, כי הוא על דרך [דברים כח, ו] ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך. ואף על גב דאין יציאת המלאכים עתה, מכל מקום אומר צאתכם לשלום על זמן היציאה כשתהיה.
Machatzit Hashekel Orach Chaim Siman 262
R' Samuel Loew (c. 1720-1806)
And in my humble opinion it is clear that although the angel stays with a person for the whole of Shabbat, nevertheless one should not erase tzeitchem leshalom, for it is [said] in the manner of 'Blessed shall you be in your comings and blessed shall you be in your goings.' And although the angels do not leave now, nevertheless one says tzeitchem leshalom about the time when they will leave.
...ועיין במח"ב שכת' בשם תוס' שבת שגדול אחד מחק בנוסח שלום עליכם חרוז צאתכם לשלום והסכים עמו וליתא דהכוונה שבעת שיצאו יהיה צאתם לשלום ולא שדוחה אותם מעליו ופוטרם ולפי שאינו יודע צאתם הוא גמר ואומר עכשיו ואין למחוק דבר שנהגו ברוב ישראל...
And see in Machzik Bracha who writes in the name of Tosfot Shabbat that one gadol removed from shalom aleichem the verse tzeitchem leshalom, and he agrees with him. But this is not [a concern] for the intent is that when they leave they should go in peace, and it is not dismissing them [prematurely]. And since we do not know when they will go, we say it now. And one should not erase something which is the practice of most Jews...
סידור נוסח עדות המזרח, סדר ליל שבת, שלום עליכם
בְּצֵֽאתְכֶֽם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
שם משמואל שמות פרשת בשלח
ולפי האמור י"ל דהיינו הך שאנו אומרים בליל שבת צאתכם לשלום קודם הקידוש, להורות שישראל דבוקים בהש"י בשבת בלתי אמצעות המלאכים , כי שבת היא מעין עוה"ב, ואז תהי' מחיצת ישראל לפנים ממלאכי השרת, כמ"ש (במדבר כ"ג) כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל...
Shem Mishmuel, Shemot Parshat Beshalach
R' Shmuel Bornsztain (1855-1926)
Some say that regarding saying tzeitchem leshalom on Friday night before kiddush, this teaches that Israel cleaves to God on Shabbat without the intermediary angels, because Shabbat is a form of the world to come, and then the boundary of Israel will be within that of the ministering angels, as it is written, 'Yaakov is told at once yea Israel what God has planned'...
מתיבתא שבת זמירות
כיון שהמלאכים אינם אוכלים אין נאה שיעמדו בשעת אכילתנו
הרה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז ביאר הטעם שאומרים למלאכים "צאתכם לשלום", שהרי המלאכים אינם אוכלים כשאנו אוכלים, ואם כן אין נאה להם לעמוד עמנו בשעת אכילתנו, ולכן אומרים להם "צאתכם לשלום".
Metivta Shabbat Zemirot
The holy Rabbi the author of the Divrei Chaim from Sanz (R' Chaim Halberstam, 1797-1876) explains the reason we say to [the] angels tzeitchem leshalom is that the angels cannot eat when we eat, so it is not nice for them to stand with us as we eat, and therefore we say to them tzeitchem leshalom.
שבת מלכתא, עמ' כט
ושמעתי בשם החפץ חיים זיע"א שבואכם לשלום כלפי מלאכי שבת וצאתכם לשלום כלפי מלאכי חול, עכדה"ק. ואולי י"ל עוד, שבאמת המלאכים אין מקומם בסעודת שבת, על דרך מה דכתוב בעבודת פנים, וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש, ואמרו חז"ל במדרשים אפילו אותם שכתוב בהם בדמות פניהם בני אדם לא יהיו באהל מועד, היינו גם מלאכים, שבמקום השראת שכינה אין למלאכים כניסה, וא"כ בשבת קודש כאשר המלאכים מלוים את האדם עד ביתו...בא הפייטן להדגיש, שעל המלאכים לצאת לשלום, שבמקום השראת השכינה אינו כדאי למלאכים להיות שם - אלא רק ישראל עם קרובו.
Shabbat Malchata, p. 29
R' Shimshon Pinkus (1944-2001)
And I heard in the name of the Chofetz Chaim, may his merit protect us, that boachem leshalom is addressed to the angels of Shabbat and tzeitchem leshalom is addressed to the weekday angels. And perhaps one can say further, that in truth the place of the angels is not at the Shabbat meal, based on what is written in avodat panim, 'When he goes in to make expiation in the Shrine, nobody else shall be in the Tent of Meeting', and Chazal say in midrashim that this was even written that those with a likeness of human faces would not be in the tent of meeting, namely the angels, for in a place where the divine presence rests angels cannot enter. And so on Shabbat kodesh when the angels escort a person to their home...the author of the song comes to emphasise that the angels should leave in peace, for in a place where the divine presence rests it is not fitting for angels to be there - rather just Israel with its close one.
רב מאורי אור, חלק באר שבע דף צח ע"א
...יש תמהים ומפקפקים אמירת 'צאתכם' למה ילכו ממנו ולא חלי ולא מרגיש גברא דמרא דתלמודא מסייע 'שני מלאכי השרת מלוין לאדם מבית הכנסת לביתו' לא נקט 'הולכים עמו' אלא לשון לויה שחוזר לאחוריו תיכף דהיינו לאשמועינן מלבד מלאכים ההולכים עמו תמיד, אלו שני מלאכים באים ללוות לכבוד קבלת שבת ולראות אם טוב או רע בכבוד ביתו, וכן לשון רב חסדא בסמוך 'שני מלאכי השרת המלוים לאדם' כוונתו על אלו הנזכרים בברייתא שאינם באים רק ללוות ושפיר קאמר 'צאתכם לשלום'.
Meorei Or, Chelek Beersheva, p. 98a
R' Aharon Wermes (1754-1836)
Some are puzzled by and criticise saying 'tzeitchem' as to why we send them away, 'How little does a person who has the support of his Lord have to worry or be concerned.' For the Talmud [says] 'two ministering angels escort a person from shul to his home', [and] it does not say 'they go with him', rather it uses the language of 'escorting', [meaning] they return immediately afterwards. This [means that] separate from the angels who go with him at all times, these two angels come to escort him in the honour of receiving Shabbat and to see if it is good or bad in the honour of his home. And so too in the language of R' Chisda nearby, 'two ministering angels escort a person', the intent is on those mentioned in the Baraita who only come to escort, and [on this basis] it makes sense to say 'tzeitchem leshalom'.
Section 3 - Miscellaneous Points
סדור בית יעקב, חדר המטות מטות זהב, אות י
ראה בכמה סידורים נדפס בבואכם בצאתכם מה שלא יצדק כלל בלשון, וכאלה השבושים עוד מ"ש ממלך מלכי המלכים במ"ם שאין לו הבנה וקשר בענין בפרט בדבר היציאה.
Siddur Beit Yaakov, Cheder Hamatot Matot Zahav, Ot 10
R' Yaakov Emden (1697-1776)
See in a number of siddurim it is printed 'bevoachem betzeitchem' which is not at all correct in language, and similar to this error, it is also written 'mimelech malchei hamelachim' with a mem which makes no sense and has no connection with the matter of leaving.
כתר שם טוב ,עמוד ר
הגאון יעב"ץ בסדורו רצה למחוק המ"ם הראשון של 'ממלך מלכי המלכים' ואין צורך, והכוונה הנשלחים ממלך מלכי המלכים וזה פשוט.
Keter Shem Tov, p. 200
R' Shem Tov Gaguine (1884-1953)
The gaon R' Yaakov Emden in his siddur wants to erase the first mem of 'mimelech malchei hamelachim' but there is no need, and the intent is they are sent from the king, king of kings, and this is straightforward.
ליקוטי מהרי"ח ח"ב
וזה שאומר למלאכים שלום עליכם מלאכי השרת, והא דהמנהג לומר כל חרוז ג' פעמים הוא לחזק הענין כמו שכתב האבודרהם (סדר מעריב של שבת ופירושה) דלכך מזכירין במוצאי שבת אליהו הנביא ג' פעמים ע"ש, וכן אומרין בקידוש הלבנה ג' פעמים שלום עליכם, וכן הוא לשון חכמז"ל (מנחות ס"ה.) מגל זה מגל זה מגל זה מגל זה...
Likutei Maharich Part 2
R' Yisrael Chaim ben Yehuda Freedman (1852-1922)
And regarding [the practice] of saying to the angels 'shalom aleichem malachei hasharet', and the practice to say every verse three times, that is to emphasise the matter, as the Abudraham writes regarding saying Eliyahu Hanavi three times on motzei Shabbat, see there. And so too in Kiddush Halevana we say shalom aleichem three times, and this is the lashon of our sages of blessed memory (Menachot 65a), 'this sickle, this sickle, this sickle'...
'The ‘Shalom Aleichem’ Prayer', Mitchell First
A note in a siddur published in 1880 states that if there has been a quarrel in the home, the last stanza should be omitted. The idea is that the angels remaining in the home will cause the quarrel to end.