V'ETKHANAN 5782 Beth Sholom Torah Study

(א) וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר ה' אֱלֹקֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ (ב) לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ (ג) עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה ה' בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ ה' אֱלֹקֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃ (ד) וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּה' אֱלֹקֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ (ה) רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי ה' אֱלֹקָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

Deuteronomy 4:1-5

(1) And now, O Israel, give heed to the laws and rules that I am instructing you to observe, so that you may live to enter and occupy the land that ה', the God of your fathers, is giving you. (2) You shall not add anything to what I command you or take anything away from it, but keep the commandments of your God ה' that I enjoin upon you. (3) You saw with your own eyes what ה' did in the matter of Baal-peor, that your God ה' wiped out from among you every person who followed Baal-peor; (4) while you, who held fast to your God ה', are all alive today. (5) See, I have imparted to you laws and rules, as my God ה' has commanded me, for you to abide by in the land that you are about to enter and occupy.

דברים ד׳:ו׳

(ו) וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 4:6

(6) Observe them faithfully, for that will be proof of your wisdom and discernment to other peoples, who on hearing of all these laws will say, “Surely, that great nation is a wise and discerning people.”

דברים ד׳:ז׳

(ז) כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹקִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּה' אֱלֹקֵ֔ינוּ בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃

Deuteronomy 4:7

(7) For what great nation is there that has a god so close at hand as is our God ה' whenever we call?

דברים ד׳:ח׳

(ח) וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

Deuteronomy 4:8

(8) Or what great nation has laws and rules as perfect as all this Teaching that I set before you this day?

דברים ד׳:ט׳

(ט) רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃

Deuteronomy 4:9

(9) But take utmost care and watch yourselves scrupulously, so that you do not forget the things that you saw with your own eyes and so that they do not fade from your mind as long as you live. And make them known to your children and to your children’s children:

*********************************************************************
*********************************************************************

רש"י על דברים ד׳:ב׳:א׳

לא תספו. כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתְּפִלִּין, חֲמֵשֶׁת מִינִין בַּלּוּלָב, וְחָמֵשׁ צִיצִיּוֹת, וְכֵן "לֹא תִגְרְעוּ" (ע' ספרי פ' ראה):

Rashi on Deuteronomy 4:2:1

לא תספו YE SHALL NOT ADD — For instance, to place five chapters in the Tephillin, to employ five species of fruit and plants in the fulfilment of the command of Lulab And to place five fringes on one’s garment. Thus, too, must we explain the following words ולא תגרעו, Ye shall not diminish [from it]" (Sifrei Devarim 82:4).

דעת זקנים על דברים ד׳:ב׳:א׳

לא תוסיפו. עליו שאם תוסיפו תגרעו דכל המוסיף גורע שאם תעשה חמשה ציציות גרעת גם הארבעה שהרי אינם כלום מאחר שלא עשית המצוה כהלכתה וכן פרש"י חמש פרשיות שבתפילין וחמש מינין שבלולב אבל אם ישב בשמנה ימים בסוכה לא בא השמיני עם השבעה ומה שעשה עשוי:

Da'at Zekenim on Deuteronomy 4:2:1

Daat Zekenim is a Torah commentary compiled by later generations of scholars from the writings of the Franco-German school in the 12th-13th century

'לא תוסיפו וגו, “do not add, etc.;” G–d implies that anyone adding to the words of the Torah,-however well meaning he may be,-will in fact detract from the value of the Torah. [If G–d is perfect, something that every believing Jew accepts as axiomatic, any addition to or deletion from His Torah would make it, ergo Him, imperfect. Ed.] For instance, when the Torah decreed 4 strings of tzitzit for the corners of a four-cornered garment, adding a fifth string would not only not make it holier, but would make it useless, and anyone reciting a benediction over such a tallit would desecrate the holy name of G–d by pronouncing such a benediction. The same reasoning applies to sitting in a sukkah for an extra day or adding another a fifth species to a lulav.

ראש השנה כ״ח ב:י׳

מֵתִיב רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא: מִנַּיִן לְכֹהֵן שֶׁעוֹלֶה לַדּוּכָן, שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְנָתְנָה לִי תּוֹרָה רְשׁוּת לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹסִיף בְּרָכָה אַחַת מִשֶּׁלִּי, כְּגוֹן: ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם״ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר״. וְהָא הָכָא, כֵּיוָן דְּבָרֵיךְ לֵיהּ — עָבְרָה לֵיהּ זִמְנֵיהּ, וְקָתָנֵי דְּעָבַר!

Rosh Hashanah 28b:10

Rav Shemen bar Abba raised an objection from that which was taught in a baraita: From where is it derived that a priest who went up to the platform to recite the Priestly Blessing should not say: Since the Torah granted me permission to bless the Jewish people, I will add a blessing of my own, which is not part of the Priestly Blessing stated in the Torah, for example: “May the Lord God of your fathers make you a thousand times as many as you are” (Deuteronomy 1:11)? It is derived from the verse that states: “You shall not add to the word which I command you” (Deuteronomy 4:2). But here, since the priest already recited the Priestly Blessing, the time of the mitzva has passed, and according to Rava, after the prescribed time for performing a mitzva, one does not transgress the prohibition against adding to mitzvot, yet it nevertheless teaches that he has transgressed.

אבן עזרא על דברים ד׳:ג׳:א׳

בבעל פעור. בעבור בעל פעור ורבים כן ומי שלא עבד בעל פעור הנו חי:

Ibn Ezra on Deuteronomy 4:3:1

IN BAAL-PEOR. Be-va’al pe’or (in Baal-peor) means because of Baal-peor. There are many such instances. Whoever did not worship Baal-peor is alive.

חזקוני, דברים ד׳:ג׳:א׳

עיניכם הראות לעיל קאי למען תחיו ובאתם וירשתם שהרי עיניכם הראות, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה׳‎ אע״‎פ שהיו ראויים להיות מבאי הארץ כדכתיב ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם ויאמר ה׳‎ אלי וגו׳‎ ואחר כך באו לשטים ושם מתו במגפת בעל פעור.

Chizkuni, Deuteronomy 4:3:1

עיניכם הרואות, “Your eyes which have seen, etc.;” in verse 1 of this chapter Moses had told us to observe the laws of the Torah to ensure that the people whom he addressed would indeed inherit the Holy Land. It was also a warning not to once more miss that opportunity as it had been missed a few months earlier by 24000 of them who had worshipped the Peor. This had happened to them although up until that moment their conduct had entitled them to inherit their shares of that land. The previous generation had all died because of the sin related to the spies, and immediately after that G-d had told me that the time had come to make up for this now, and even now some of the people had wasted that opportunity by worshipping Peor, The time had therefore come to repeat the warning not to deviate by one iota in the laws concerning idolatry.

***************************************************************
***************************************************************

דברים א׳:י״ג-ט״ו

(יג) הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃ (יד) וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃ (טו) וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃

Deuteronomy 1:13-15

(13) Pick from each of your tribes candidates who are wise, discerning, and experienced, and I will appoint them as your heads.” (14) You answered me and said, “What you propose to do is good.” (15) So I took your tribal leaders, wise and experienced men, and appointed them heads over you: chiefs of thousands, chiefs of hundreds, chiefs of fifties, and chiefs of tens, and officials for your tribes.

ישעיהו י״א:א׳-ב׳

(א) וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשׇּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ (ב) וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ ה' ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת ה'׃

Isaiah 11:1-2

(1) But a shoot shall grow out of the stump of Jesse,
A twig shall sprout from his stock. (2) The spirit of the LORD shall alight upon him:
A spirit of wisdom and insight,
A spirit of counsel and valor,
A spirit of devotion and reverence for the LORD.

בראשית מ״א:ל״ג

(לג) וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

Genesis 41:33

(33) “Accordingly, let Pharaoh find someone who’s discerning and wise, whom you can set over the land of Egypt.

בראשית מ״א:ל״ט

(לט) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹקִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כׇּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃

Genesis 41:39

(39) So Pharaoh said to Joseph, “Since God has made all this known to you, there is none so discerning and wise as you.

ספורנו על דברים ד׳:ו׳:א׳

כי היא חכמתכם בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים:

Sforno on Deuteronomy 4:6:1

כי היא חכמתכם, observance of the laws of the Torah is your true wisdom and will enable you to resist the lures and challenges by the heretics.

************************************************************************
************************************************************************

דברים ז׳:ו׳-ח׳

(ו) כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַה' אֱלֹקֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ ה' אֱלֹקֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ז) לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק ה' בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃ (ח) כִּי֩ מֵאַֽהֲבַ֨ת ה' אֶתְכֶ֗ם וּמִשׇּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא ה' אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃

Deuteronomy 7:6-8

(6) For you are a people consecrated to your God ה': of all the peoples on earth your God ה' chose you to be God’s treasured people. (7) It is not because you are the most numerous of peoples that ה' grew attached to you and chose you—indeed, you are the smallest of peoples; (8) but it was because ה' favored you and kept the oath made to your fathers that ה' freed you with a mighty hand and rescued you from the house of bondage, from the power of Pharaoh king of Egypt.

דברים כ״ו:ה׳

(ה) וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ ה' אֱלֹקֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃

Deuteronomy 26:5

(5) You shall then recite as follows before your God ה': “My father was a fugitive Aramean. He went down to Egypt with meager numbers and sojourned there; but there he became a great and very populous nation.

רבנו בחיי, דברים ד׳:ז׳:א׳-ב׳

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. רמז לנו משה בכתוב הזה על מעלתן של ישראל שהם מתפללים ונענים כי יכוונו אל הכח העליון להשפיע כחו במדות בכל מדה ומדה הצריכה להם, ולכך הם נענים בכל פעם ופעם. והזכיר גוי גדול ולא אמר גוי קדוש או גוי צדיק, לפי שהגדולה היא החסד והחסד תחלת המדות, ובאור הכתוב, כי מי גוי גדול אשר לו המדות קרובות אליו, כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ולא אל המדות, ומזה יאמרו רז"ל עמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים עמוד מכסא רחמים ושב בכסא דין, הכל כפי מה שצריך המתפלל. ועל המדות הזכיר הנביא ע"ה (חבקוק ג׳:ח׳) כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה, ודרשו רז"ל אין הרוכב טפל לסוס אלא הסוס טפל לרוכב, והבן זה. ודע כי בפסוק זה יוצא שם גדול שתי אותיות עם האחרונה, וכן כלם על הסדר הזה. ודרשו רז"ל, אשר לו אלהים קרובים, בכל מיני קריבות.

Rabbeinu Bahya, Devarim 4:7:1-2

written by Rabbi Bahya ben Asher, 1255-1340, in Spain. Rabbeinu Bachya’s commentary incorporates the literal meaning along with allegorical, Midrashic, and Kabbalistic interpretations.

כי מי גוי גדול אשר לו אלו-הים קרובים אליו, “for who else is a great nation to whom G’d is so close!” Moses hints in this verse at the superior status of the Jewish people who, when praying, are answered seeing they focus in their prayers on the supreme Power in the universe, the only Power able to fulfill their requests. This is why they are answered each time. Moses describes the Jewish people here as גוי גדול, “a great nation,” instead of either as גוי קדוש, a “holy nation,” or גוי צדיק, “a righteous nation.” The reason is that גדולה, “greatness,” is the equivalent of the attribute (emanation) חסד, the highest attribute usually associated with Hashem such as in Chronicles I 29,10 לך ה’ הגדולה, והגבורה, והתפארת, “Yours O Lord is “greatness, mightiness and harmony.” The meaning of the verse then is: “who is a great nation so close to the attributes of G’d such as the Lord our G’d whenever we call upon Him!?” It was important for Moses to add “when we call upon Him, so that one should not think we address our prayers to the attributes instead to the essence, to Hashem. . . .
Our sages in Jerusalem Talmud Berachot 9,1 observe that the plural in the word קרובים in the sequence אשר אלו-הים קרובים אליו when we would have expected אשר אלו-הים קרוב אליו means that G’d is close to the Jewish people in more ways than one.

******************************************************************
******************************************************************

ספורנו על דברים ד׳:ח׳:א׳

ומי גוי גדול אשר לו חקים וגו' והטעם שתחשבו חכמים בעיני האומות בשמרכם את חקי האלהים ואת תורותיו הוא שלא היו אז שום גוי במציאות כזה שיהיו לו חקים מורים מציאות האל ודרכיו ומשפטים צדיקים שאין בם ענין לתועלת הדיין ולא לשכר חזניהם וסופריהם אבל כל ענינם משפט וצדק. כענין אמרם ז"ל (פרק קמא דסנהדרין) משפט לזה וצדקה לזה. משפט לזה שהחזיר לו את שלו. וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו:

Sforno on Deuteronomy 4:8:1

ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, the reason that you will be considered as so wise in the eyes of the gentile nations is because you observe the commandments and statutes of G’d. There is no other nation in existence that can boast such a set of laws which by themselves point the way to G’d’s existence and His wonderful ways. Who else has social laws which have neither been designed for the benefit of the judges nor for the benefit their bureaucracy and their clerks, but serve one interest only the dispensation of justice and fairness? Our sages phrased it thus: “what is justice for one is at the same time fairness, righteousness for the opposing party.” (Sanhedrin 6). Restitution of stolen property to the victim is justice, having returned stolen property makes the erstwhile thief once more a צדיק, a righteous person.

רבנו בחיי, דברים ד׳:ח׳:א׳

ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. אחר שספר בפסוק של מעלה בשבח ישראל יספר עתה בפסוק זה בשבח התורה, ואמר ככל התורה הזאת כלומר שנתנה מתוך אותן המדות שהזכיר.

Rabbeinu Bahya, Devarim 4:8:1

ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים , “for what great nation possesses statutes and social laws which are fair, etc.?” After having told us in verse 7 of things which are praiseworthy about Israel, Moses now praises the Torah; when using the expression ככל התורה הזאת, he reiterates a point made previously that Torah contains the sum-total of all that is worth knowing.

R. Shai Held, "The Heart of Torah" Volume 2, Va-etchanan #2 p.212
God's laws are intended to enable Israel to flourish in concrete, this-worldly ways, but also--and even more fundamentally--to guide us in creating a society animated by justice and care for the powerless.