דף זה נוצר במסגרת מכון הגות לחקר חינוך יהודי חילוני. ניתן למצוא חומרים נוספים באתר מכון הגות
בלימוד זה נעסוק במהפכה ההלניסטית דרך ספרות חז"ל.
נבחר מעט דוגמאות כדי לעמוד על היקפו ועומקו של שינוי תודעתי זה.
ניתן לצפות במפגש לימוד (בית מדרש שיח"ה בגליל) - אחד מני כמה בנושא זה:
מי הוא אנטיגנוס איש סוכו? הנה אימרתו הידועה במסכת אבות א :
אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:
למעשה רק במסכת אבות מובאים דבריו, ואין לנו לגביו מידע משמעותי - מבחינת השקפותיו וכו'. ואולם - מיקומו במסכת אבות כמי שממנו החלה תקופת הזוגות מרמזת על חשיבותו בתודעת המחברים. מחברי מסכת אבות מרמזים כי זרמים משמעותיים נולדו מחכם זה, לרבות הצדוקים והבייתוסים - כלומר זרמי כוהנים אשר יוצרי הטקסט הפרושים, מתנגדים להם.
אבות דרבי נתן ה ב :
אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו, והיו שונים לתלמידים, ותלמידים לתלמידיהם. עמדו ודקדקו אחריהן, ואמרו: מה ראו אבותינו לומר דבר זה? אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית? אלא - אילו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים - לא היו אומרים כך! עמדו ופרשו מן התורה, ונפרצו מהם שתי פרצות: צדוקין וביתוסין. צדוקים על שום צדוק, ביתוסין על שום ביתוס. והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם, שלא הייתה דעתן גסה עליהם, אלא צדוקים אומרים: מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה, ובעולם הבא אין להם כלום.
והנה ויכוח בין צדוקים ופרושים - אחד מהם - על העולם הבא כמובן.
וזהו התחלה של שיחה על הפרושים ומנהגי המדרש שלהם - בהקשר תרבותי נרחב של מעבר האזור שלנו להשפעה הלניסטית. השם אנטיגנוס כבר מרמז על השפעת השפה היוונית ולכך ניתן להוסיף כמובן את שמות רבים ממשפחת האצולה החל בימי החשמונאים ואילך - ששמות יווניים נפוצו בתוכם באופן שכיח.
פחות נהוג לעסוק במבנה - ובז'אנר הספרותי - של ספרות המשנה. והנה בואו נביט בקטע הבא כדוגמא:
כמה יפה מתחיל הסיפור הזה על הלל - והמתח שנבנה סביב תשוקתו האדירה לשמוע דברי חכמים. והנה החלק השני שבו הפואנטה לאחר בוא המתח אל שיאו:
אגדה שכזו, איננה מקרית בין סיפורי התנאים - היא חלק מז'אנר ספרותי נודע שעיקרה הלל ושבח לחכם גדול - לרוב מייסד בית המדרש במרחב ההלניסטי.
(לעניין זה מומלץ לקרא ספרו של ישראל לוין - מעמד החכמים בארץ ישראל בתקופת התלמוד, הוצאת יד בן צבי, ירושלים ).
: [רוצים לקבל קטעי לימוד, הרצאות ועוד? הצטרפו לתפוצת מכון הגות כאן. להתראות]
