תורה
יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב''ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה:
יט (יא) הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכׇל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
דְּיִקְרַב בְּמֵתָא לְכָל נַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא וִיהֵי מְסָאָב שַׁבְעָא יוֹמִין:
(יב) ה֣וּא יִתְחַטָּא־ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃
הוּא יַדֵּי עֲלוֹהִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יִדְכֵּי וְאִם לָא יַדֵּי עֲלוֹהִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה לָא יִדְכֵּי:
(יג) כׇּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶ֩פֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהֹוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ׃
כָּל דְּיִקְרַב בְּמִיתָא בְנַפְשָׁא דֶאֱנָשָׁא דִי יְמוּת וְלָא יַדֵּי עֲלוֹהִי יָת מַשְׁכְּנָא דַיְיָ סָאָב וְיִשְׁתֵּצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מִיִּשְׂרָאֵל אֲרֵי מֵי אַדָּיוּתָא לָא אִזְדְּרִיקוּ עֲלוֹהִי מְסָאָב יְהֵי עוֹד סְאוֹבְתֵיהּ בֵּיהּ:
(יד) זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כׇּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֙הֶל֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
דָּא אוֹרַיְתָא אֱנַשׁ אֲרֵי יְמוּת בְּמַשְׁכְּנָא כָּל דְּעָלֵל לְמַשְׁכְּנָא וְכָל דִּי בְּמַשְׁכְּנָא יְהֵי מְסָאָב שַׁבְעָא יוֹמִין:
(טו) וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
וְכֹל מַן דַּחֲסַף פְּתִיחַ דְּלֵית מְגוּפַת שְׁיִיעַ מַקַּף עֲלוֹהִי מְסָאָב הוּא:
19 (11) He that touches the dead body of any man shall be unclean seven days.
(12) If he purify himself with it on the third day and on the seventh day, he shall be clean: but if he do not purify himself on the third day and the seventh day, he shall not be clean.
(13) Whoever touches the dead body of any man that has died, and purifies not himself, he defiles the tabernacle of the Lord; and that soul shall be cut off from Yisra᾽el: because the water of sprinkling was not sprinkled upon him, he shall be unclean; his uncleanness is yet upon him.
(14) This is the Tora: when a man dies in a tent, all that come into the tent, and all that is in the tent, shall be unclean seven days.
(15) And every open vessel, which has no covering bound upon it, is unclean.
נביאים
יא (יא) וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם־זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אוֹת֛וֹ עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧ח אֶת־כׇּל־דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה בַּמִּצְפָּֽה׃ {פ}
וַאֲזַל יִפְתָּח עִם סָבֵי גִלְעָד וּמַנִיאוּ עַמָא יָתֵיהּ עֲלֵיהוֹן לְרֵישׁ וּלְרַבָּא וּסְדַר יִפְתָּח יַת כָּל פִּתְגָמוֹהִי קֳדָם יְיָ בְּמִצְפַּיָא:
(יב) וַיִּשְׁלַ֤ח יִפְתָּח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֥לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן לֵאמֹ֑ר מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ כִּֽי־בָ֥אתָ אֵלַ֖י לְהִלָּחֵ֥ם בְּאַרְצִֽי׃
וּשְׁלַח יִפְתָּח אִזְגַדִין לְוַת מַלְכָּא דִבְנֵי עַמוֹן לְמֵימָר מַה לִי וְלָךְ אֲרֵי אֲתֵיתָא לְוָתִי לְאַגָחָא קְרָבָא בְּאַרְעִי:
(יג) וַיֹּ֩אמֶר֩ מֶ֨לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֜וֹן אֶל־מַלְאֲכֵ֣י יִפְתָּ֗ח כִּֽי־לָקַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־אַרְצִי֙ בַּעֲלוֹת֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם מֵאַרְנ֥וֹן וְעַד־הַיַּבֹּ֖ק וְעַד־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעַתָּ֕ה הָשִׁ֥יבָה אֶתְהֶ֖ן בְּשָׁלֽוֹם׃
וַאֲמַר מַלְכָּא דִבְנֵי עַמוֹן לְאִזְגַדֵי יִפְתָּח אֲרֵי נְסִיב יִשְׂרָאֵל יַת אַרְעִי בְּמִסְקֵיהּ מִמִצְרַיִם מֵאַרְנוֹנָא וְעַד יוּבְקָא וְעַד יַרְדְנָא וּכְעַן אֲתֵיב יַתְהֶן בִּשְׁלָם:
(יד) וַיּ֥וֹסֶף ע֖וֹד יִפְתָּ֑ח וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
וְאוֹסִיף עוֹד יִפְתָּח וּשְׁלַח אִזְגַדִין לְוַת מַלְכָא דִבְנֵי עַמוֹן:
(טו) וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יִפְתָּ֑ח לֹֽא־לָקַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב וְאֶת־אֶ֖רֶץ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
וַאֲמַר לֵיהּ כִּדְנַן אֲמַר יִפְתָּח לָא נִסִיב יִשְׂרָאֵל יַת אַרְעָא דְמוֹאָב וְיַת אַרְעָא בְּנֵי עַמוֹן:
11 (11) Then Yiftaĥ went with the elders of Gil῾ad, and the people made him head and captain over them: and Yiftaĥ uttered all his words before the Lord in Miżpe.
(12) And Yiftaĥ sent messengers to the king of the children of ῾Ammon, saying, What hast thou to do with me, that thou art come against me to fight in my land?
(13) And the king of the children of ῾Ammon answered the messengers of Yiftaĥ, Because Yisra᾽el took away my land, when they came up out of Miżrayim, from Arnon as far as the Yabboq, and the Yarden: now therefore restore those lands again peaceably.
(14) And Yiftaĥ sent messengers again to the king of the children of ῾Ammon:
(15) and said to him, Thus says Yiftaĥ, Yisra᾽el did not take away the land of Mo᾽av, nor the land of the children of ῾Ammon:
כתובים
עג (טז) וָ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את עָמָ֖ל (היא) [ה֣וּא] בְעֵינָֽי׃
וַחֲשִׁיבֵית לְמִדַע יַת דָא לְעוּת הוּא בְעֵינָי:
(יז) עַד־אָ֭בוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם׃
עַד זְמַן פּוּרְקָנָא דְאֵיתֵי לְוַת מַקְדְשֵׁי אֱלָהָא אֶתְבְּיַן לְסוֹפְהוֹן:
(יח) אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃
בְּרַם בְּקִבְלַיָא שַׁוִיתָא לְהוֹן דְמִיתִנוּן לְשַׁהְוָתָא:
(יט) אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע סָ֥פוּ תַ֝֗מּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת׃
הֵכְדֵין הֲווֹ לְצָדוֹ כְשַׁעְתָּא כָּלוּ אִשְׁתֵּיצוּן מִן אִתְרַגַשְׁיָן:
(כ) כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ אֲ֝דֹנָ֗י בָּעִ֤יר ׀ צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה׃
הֵיךְ חֶלְמָא מִן גְבַר דְמִתְּעָר יְיָ לְיוֹם דִינָא רַבָּא בְּאִתְּעַר יַתְהוֹן מִן בֵּית קְבוּרְתְּהוֹן בִּרְגַז דְמוּתְהוֹן תִּבְסַר:
73 (16) So I pondered how I might understand this, but it was too wearisome for me.
(17) Until I entered the sanctuary of God; then I understood their end.
(18) Surely Thou dost set them in slippery places: Thou dost cast them down into destruction.
(19) How are they brought into desolation in a moment! they are utterly consumed with terrors.
(20) As a dream when one awakes; so, O Lord, on awaking, Thou shalt despise their image.
משנה
א. הָאוֹמֵר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל, אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֶרֶת טֹל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר:
ב. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים, שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע, אֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת גִּטָּהּ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ:
ג. קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לַחֲזֹר, יַחֲזֹר, שֶׁאֵין קָטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ, צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִטָּהּ, אִם רָצָה לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר. הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. הָבֵא לִי גִטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר:
ד. הָבֵא לִי גִטִּי, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֲסוּרָה לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה מִיָּד. הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִיָּד:
ה. הָאוֹמֵר, כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, גָּרְשׁוּהָ, כִּתְבוּ אִגֶּרֶת וּתְנוּ לָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. פִּטְרוּהָ, פַּרְנְסוּהָ, עֲשׂוּ לָהּ כַּנִּמּוֹס, עֲשׂוּ לָהּ כָּרָאוּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בְקוֹלָר וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְּסֻכָּן:
ו. מִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לְבוֹר וְאָמַר, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. הַבָּרִיא שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אָמְרוּ חֲכָמִים, אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל, הֲרֵי זֶה גֵט. אִם הָרוּחַ דְּחָאַתּוּ, אֵינוֹ גֵט:
ז. אָמַר לִשְׁנַיִם, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה, כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. אָמַר לִשְׁלֹשָׁה, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַבִּי חֲנִינָא אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, מְקֻבָּל אֲנִי בְּאוֹמֵר לִשְׁלֹשָׁה, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נוּמֵינוּ לַשָּׁלִיחַ, אַף אָנוּ מְקֻבָּלִין, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ. אָמַר לַעֲשָׂרָה, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין. כֻּלְּכֶם כְּתֹבוּ, אֶחָד כּוֹתֵב וְכֻלָּם חוֹתְמִין. לְפִיכָךְ, אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי זֶה גֵט בָּטֵל:
1. With regard to one who says to another: Receive this bill of divorce for my wife, or: Deliver this bill of divorce to my wife as my agent, if the husband seeks to retract his designation and cancel the agency, he can retract it until the document reaches his wife’s possession. However, in the case of a woman who said to an agent: Receive my bill of divorce for me, and the husband handed the bill of divorce to her agent, if the husband seeks to retract his decision to divorce his wife upon receipt of the bill of divorce by the agent, he cannot retract it. Once the bill of divorce is transferred to her agent, its legal status is like that of a bill of divorce that was handed directly to her, and the divorce takes effect immediately. Therefore, if the husband said to the agent whom the woman designated to receive the bill of divorce: I do not want [ee ifshi] for you to receive the bill of divorce for her; rather, deliver it and give it to her, then if the husband seeks to retract his designation and cancel the agency, he can retract it until it reaches his wife’s possession. Since the husband does not agree to have the divorce take effect upon receipt by his wife’s agent, he changes the designation of the agent and designates him as his own agent for delivery. Therefore, the divorce takes effect only when the bill of divorce reaches his wife’s possession. Rabban Shimon ben Gamliel says: Even a woman who did not instruct the agent: Receive my bill of divorce for me but says: Take my bill of divorce for me, thereby designates the agent as an agent of receipt on her behalf. Therefore, if after handing the bill of divorce to the agent the husband seeks to retract his decision and cancel the agency, he cannot retract it.
2. A woman who said to an agent: Receive my bill of divorce for me, requires two sets of witnesses to confirm that she was divorced when the agent received the bill of divorce. She requires two witnesses who say: In our presence she said to the agent: Receive my bill of divorce on my behalf, and two who say: In our presence the agent received the bill of divorce and tore it. This testimony is effective even if two people are the first pair of witnesses and the same two are the latter pair of witnesses, or if there is one witness from the first pair of witnesses and one witness from the latter pair, and one additional witness joins with them as the second witness in both testimonies. With regard to a betrothed young woman, she and her father are each eligible to receive her bill of divorce, and the divorce takes effect at the moment that either of them receives the bill of divorce. Rabbi Yehuda said: Two hands do not have the right to acquire an item on behalf of one person as one. Rather, her father alone receives her bill of divorce on her behalf. And there is another principle: Any female who is unable to safeguard her bill of divorce is unable to be divorced.
3. In the case of a minor girl who said to an agent: Receive my bill of divorce for me, it is not a valid bill of divorce until the bill of divorce reaches her possession. Therefore, if the husband seeks to retract his decision before his wife receives the bill of divorce, he can retract it, as a minor does not designate an agent. Consequently, the agent is not an agent for receipt, and the divorce does not take effect when the husband hands the document to the agent. The agent is an agent for delivery, and the divorce takes effect when the bill of divorce enters the wife’s possession. And if her father said to the agent: Go out and receive my daughter’s bill of divorce on her behalf, then if the husband seeks to retract his decision, he cannot retract it. As a father can receive the bill of divorce on behalf of his minor daughter, he can designate an agent for receipt, and the divorce takes effect when the husband hands the document to the agent. With regard to one who says to an agent: Give this bill of divorce to my wife in such and such a place, if the agent deviated and gave it to her in another place the divorce is invalid. However, if he said to the agent: Give this bill of divorce to my wife, she is in such and such a place, without explicitly instructing the agent to give her the document there, and he gave it to her in another place the divorce is valid. With regard to the woman who when designating her agent for receipt said to her agent: Receive my bill of divorce for me in such and such a place, and he received it for her in another place, the divorce is invalid; and Rabbi Elazar deems it valid. If she said to him: Bring me my bill of divorce from such and such a place, and he brought it for her from another place, it is valid. Because he is an agent for delivery, the woman is not particular where he receives the bill of divorce, as the divorce takes effect only when the bill of divorce reaches her possession.
4. An Israelite woman married to a priest partakes of teruma. If she says to an agent: Bring me my bill of divorce, designating him as an agent for delivery, she continues to partake of teruma until the bill of divorce reaches her possession. However, if she says: Receive my bill of divorce for me, thereby designating him as an agent for receipt, it is immediately prohibited for her to partake of teruma. Since the divorce takes effect when the husband hands the bill of divorce to the agent, the concern is that the agent encountered the husband nearby. If the woman said to the agent: Receive my bill of divorce for me in such and such a place, then even if he received it elsewhere, she continues to partake of teruma until the bill of divorce reaches that place. Rabbi Elazar prohibits her from partaking of teruma immediately.
5. With regard to a husband who says to two people: Write a bill of divorce and give it to my wife, or: Divorce her, or: Write a letter and give it to her, they should write the document and give it to her. In each of those cases his intent is clear. He is instructing them to effect her divorce. However, one who said: Release her, or: Sustain her, or: Treat her according to the law [nimus], or: Treat her appropriately, said nothing, as none of these expressions clearly expresses his desire to divorce his wife. At first the Sages would say: In the case of one who is taken out in a neck chain [kolar] to be executed and who said: Write a bill of divorce for my wife, these people should write the document and give it to his wife even though there was no explicit instruction to give it to her. They then said: Even with regard to one who sets sail and one who departs in a caravan to a far-off place and says: Write a bill of divorce to my wife, his intention is to write the bill of divorce and give it to his wife. Rabbi Shimon Shezuri says: Even if one who is dangerously ill gives that instruction, they write the bill of divorce and give it to his wife.
6. With regard to one who was thrown into a pit and thought that he would die there, and he said that anyone who hears his voice should write a bill of divorce for his wife, and he specified his name, her name, and all relevant details, those who hear him should write this bill of divorce and give it to his wife, even though they do not see the man and do not know him. A healthy man who said: Write a bill of divorce for my wife, but did not say to give it to her, presumably sought to mock her. Since he told them to write the bill of divorce and not to give it, it is not a valid bill of divorce. The mishna relates: There was an incident involving a healthy man who said: Write a bill of divorce for my wife, and then ascended to the roof and fell, and died. Rabban Shimon ben Gamliel said: If he fell at his own initiative, taking his own life, it is a valid bill of divorce, as it is clear that he anticipated his death and instructed those listening to write the bill of divorce with the intent of giving it to her. However, if the wind forced him to fall, it is not a valid bill of divorce, as there was no clear intent to give her the bill of divorce.
7. If a man said to two people: Give a bill of divorce to my wife, or if a man said to three people: Write a bill of divorce and give it to my wife, these people should write the document themselves and give it to her. If he said to three people: Give a bill of divorce to my wife, these people should tell others, and those others will write the document, because he designated the three people as a court. This is the statement of Rabbi Meir. And it is that halakha that Rabbi Ḥanina of Ono brought up from prison in the name of Rabbi Akiva, who was incarcerated there: I received a tradition from my teachers that in a case where a man says to three people: Give a bill of divorce to my wife, that these people should tell others and those others will write the document, because he designated the three people as a court. Rabbi Yosei said: We said [nomeinu] to the agent, Rabbi Ḥanina of Ono: We too received a tradition. However, it is a different one, that even if a man said to the High Court [Sanhedrin] in Jerusalem: Give a bill of divorce to my wife, that the members of the court should learn to write, and should write the document themselves, and give it to his wife. If a man said to ten people: Write and give a bill of divorce to my wife, one of the ten writes the bill of divorce and two sign it. If he said: All of you write the document, one of them writes the bill of divorce and all of them sign it. Therefore, if one of them died, then this is a bill of divorce that is null and void, as he directed all of them to participate in the process.
גמרא
וְכָל שֶׁאֵינָה יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן קְטַנָּה הַיּוֹדַעַת לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת. וְשֶׁאֵינָה יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָהּ אֵינָה מִתְגָרֶשֶׁת. וְאֵיזוּ הִיא קְטַנָה שֶׁיּוֹדַעַת לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָהּ כָּל שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת גִּיטָהּ וְדָבָר אַחֵר מָאי קָאָמַר אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הָכִי קָאָמַר כָּל שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת דָּבָר אַחֵר מַחֲמַת גִּיטָהּ. מַתְקִיף לָהּ רַב הוּנָא בַר מָנוֹחַ הָא שׁוֹטָה בְעַלְמָא הִיא. אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בַר מָנוֹחַ מִשְׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְרֵיהּ דְּרַב אִיקָא כָּל שֶׁמַּבְחֶנֶת בֵּין גִּיטָהּ לְדָבָר אַחֵר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רִבִּי אָסֵי צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ אֶגוֹז וְנוֹטְלוֹ זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וְאֵין זוֹכֶה לַאֲחֵרִים חֵפֶץ וּמַחֲזִירוֹ לְאַחַר שָׁעָה זוֹכֶה בֵּין לְעַצְמוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים. כִּי אַמְרִיתָּא קָמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר לִי דָא וְדָא אַחַת הִיא מָאי דָא וְדָא אַחַת הִיא. אָמַר רַב חַסְדָא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וְאֵין זוֹכֶה לַאֲחֵרִים. מָתִיב רַב חִינְנָא וַורְדָאן כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי וּמְזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים. הָאי שִׁפְחָה הֵיכִי דָמֵי אִי דְאַתְיָא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת מַאי בַּעְיָא גַבֵּיהּ אֶלָּא לַאו דְּלָא אַתְיָא שְׁתֵּי שַׂעְרוֹת וְקָתָּנֵי זוֹכֶה לַאֲחֵרִים שַׁאנֵי שִׁיתּוּפֵי מְבוּאוֹת דְּרַבָּנָן. אָמַר רַב חַסְדָּא אִישְׁתִּיק וַורְדָאן מָאי הֲוָה לֵיה לְמֵימָר כָּל דְּתִקּוּן רַבָּנָן כְּעֵין דְאוֹרַיְיתָא תִּקּוּן וְאִידַךְ כִּי אַמְרִינָן כָּל דְּתִּקּוּן רַבָּנָן כְּעֵין דְּאוֹרַיְיתָא תִּקּוּן בְּמִילְתָא דְאִית לֵיהּ עִיקָר מִן הַתּוֹרָה אֲבָל מִילְתָא דְלֵית לָה עִיקָר מִן הַתּוֹרָה לֹא:
The mishna teaches: And any woman who is unable to safeguard her bill of divorce is unable to be divorced. The Sages taught: A minor girl who knows how to safeguard her bill of divorce can be divorced, and one who does not know how to safeguard her bill of divorce cannot be divorced. And which is the minor girl who knows how to safeguard her bill of divorce? It is any minor girl who safeguards her bill of divorce and something else.
The Gemara asks: What is the tanna saying in the statement: Who safeguards her bill of divorce and something else? Rabbi Yoḥanan says that this is what he is saying: Any minor who safeguards something else due to her bill of divorce, i.e., she lost her bill of divorce itself but she guards something else that she mistook for her bill of divorce.
Rav Huna bar Manoaḥ objects to this: That minor girl is merely an imbecile, as she keeps something else in lieu of her bill of divorce. Rather, Rav Huna bar Manoaḥ says in the name of Rav Aḥa, son of Rav Ika: The reference is to any girl who distinguishes between her bill of divorce and something else, and safeguards her bill of divorce and does not safeguard less significant items.
Apropos minors, Rav Yehuda says that Rabbi Asi says: If one gives a child a pebble and he throws it away and one gives him a nut and he takes it, he is capable of distinguishing between items of value and worthless items, and he acquires property for himself but does not acquire property on behalf of others. If the child develops to the extent that he is given an item and he returns it to its owners later, because he understands the concept of ownership, he acquires property both for himself and on behalf of others.
Rav Yehuda continued. When I stated Rabbi Asi’s ruling before Shmuel he said to me: This and that are one. The Gemara asks: What is the meaning of: This and that are one? Rav Ḥisda says: With regard to both this child and that child, each acquires property for himself but does not acquire property on behalf of others, and there is no distinction in this regard between the developmental stages of a minor.
Rav Ḥinnana of Vardania raises an objection based on what was taught in a mishna (Eiruvin 79b): How does one merge the courtyards that open into the alleyway on behalf of all the residents of the alleyway? He places a barrel filled with his wine and says: This is for all the residents of the alleyway. And he may confer possession of the wine to the other residents of the alleyway by means of his adult son or daughter, or by means of his Hebrew slave or maidservant.
The Gemara asks: What are the circumstances of this maidservant? If she developed two pubic hairs, indicating that she reached majority, what is she doing with the owner of the barrel? A Hebrew maidservant is emancipated when she reaches puberty. Rather, is the reference here not to a case where she did not yet develop two pubic hairs, and she is a minor, and it is taught that she can acquire on behalf of others? Apparently, a minor can acquire property on behalf of other people.
The Gemara rejects this proof: The merging of alleyways is different, as it is an ordinance by rabbinic law. The Sages ruled leniently with regard to this rabbinic ordinance and allowed a minor to acquire property on behalf of others.
Rav Ḥisda said: Rav Ḥinnana of Vardonia was silent and had no response. The Gemara asks: What could he have said in response? The Gemara answers that he could have responded: All ordinances that the Sages instituted,
they instituted parallel to Torah law, and they did not innovate novel halakhic models.
And the other Sage, Rav Ḥinnana of Vardonia, why was he silent? He holds that when we say: All ordinances that the Sages instituted, they instituted parallel to Torah law, it is with regard to a matter that is rooted in the Torah, and upon which the Sages instituted an ordinance. However, with regard to a matter that is not rooted in the Torah, e.g., the halakhot of joining courtyards and merging alleyways, no, they did not institute the ordinances parallel to Torah law.
זוהר
וַיַּעשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹמֵר. אֲמָאי לְעֵינֵי כָל הָעֵדָה אֶלָּא בְגִין דְּאַהֲרֹן הֲוָה רְחִימָא דְעַמָּא יַתִּיר מִכֹּלָא וְלָא ייֵמְרוּן דְהָא אִתְנְגִיד עַל יְדָא דְמֹשֶׁה וּמֹשֶׁה מָשִׁיךְ לְאַהֲרֹן בְּמִלִּין עַד דְסָלִיקוּ לְטוּרָא וְכָל יִשְׂרָאֵל הֲווֹ חָמָאן בְּשַׁעְתָּא דְּאַפְשִׁיט מֹשֶׁה לְבוּשׁוֹי דְאַהֲרֹן וְאַלְבִּישׁ לוֹן לְאֶלְעָזָר. מָאי טַעְמָא מֹשֶׁה אֶלָּא מֹשֶׁה אַלְבִּישִׁינוּן לְאַהֲרֹן כַּד סָלִיק לְכַהֲנָא (הָדָא הוּא דִכְתִּיב) וַיַּלְבֵּשׁ מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וּכְתִּיב וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל הַשְׁתָּא מֹשֶׁה אַעְדֵי מִנֵּיהּ מַה דְיָהַב לֵיהּ וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אַעְדֵּי מִנֵּיהּ מַה דְיָהַב לֵיהּ וְתַרְוַיְיהוּ אַפְשִׁיטוּ לֵיהּ לְאַהֲרֹן מִכֹּלָא וּמֹשֶׁה אַעְדֵי לְבָר. וְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְגוֹ. וְעַד דְּאַעְדֵּי מֹשֶׁה קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לָא אַעְדֵּי זַכָּאָה חוּלָקָא דְמֹשֶׁה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בָעֵי בִיקָרֵיהוֹן אַתְקִין קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְאַהֲרֹן עַרְסָא וּמְנַרְתָּא דְדַהֲבָא דְנָהֲרָא. וּמִדִּידֵיהּ נָטִיל מֵהַהוּא מְנַרְתָּא דְהָוָה דָּלִיק בְּכָל יוֹמָא תְרֵי זִמְנֵי וְאַסְתִּים פּוּם מְעַרְתָּא וְנַחְתּוּ. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר פּוּם מְעַרְתָּא הֲוָה פְתִיחָא דְכָל יִשְׂרָאֵל הֲווֹ חָמָאָן לְאַהֲרֹן שְׁכִיב וּבוֹצִינָא דִמְנַרְתָּא דָלִיק קָמֵיהּ וְעַרְסֵיהּ נָפִיק וְעָיִיל וַעֲנָנָא חָד קָאִים עָלֵיהּ וּכְדֵין יַדְעוּ יִשְׂרָאֵל דְּהָא אַהֲרֹן מִית וְחָמוּ דְהָא אִסְתְּלָקוּ עֲנָנֵי כָבוֹד הָדָא הוּא דִכְתִּיב וַיִּרְאוּ כָל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹמֵר. וְהָא אוּקְמוּהָ וְעַל דָּא בָכוּ לְאַהֲרֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל גּוּבְרִין וְנָשִׁין וְטַף דְּהָא רְחִימָא מִכֻּלְהוּ הֲוָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הֲנֵי תְלָתָא אָחִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין אֲמָאי לָא אִתְקְבָרוּ בְאָתָר חָד וְשַׁיְיפִין אִתְבְּדָרוּ חָד הָכָא וְחָד הָכָא וְחָד בְאָתָר אֲחַרָא. אֶלָּא אִית דְאַמְרֵי בְאַתַר דְבָעַן יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּכְּנָא בֵיהּ מִית כָּל חַד וְחַד בְּגִין לְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ וְאִשְׁתֵּזְבוּן אֲבָל כָּל חַד וְחַד מִית כַּדְקָא חָזֵי עָלַיְיהוּ. מִרְיָם בְּקָּדֶשׁ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם אַהֲרֹן לִסְטַר יְמִינָא מֹשֶׁה כִּדְקָא חָזֵי לֵיהּ אָחִיד הַהוּא טוּרָא לְטוּרָא דְאַהֲרֹן וְכָנִישׁ לִקְבוּרָתָא דְמִרְיָם לְגַבֵּי הַהוּא טוּרָא אָחִיד לִתְרֵי סִטְרֵי. וְעַל דָּא אִתְקְרֵי הַר הָעֲבָרִים דִתְרֵי סִטְרֵי טוּרָא דִמְעַבְרֵי וְאָחִיד לְסִטְרָא דָא וּלְסִטְרָא דָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְצַדִּיקַיָּיא בְעַלְמָא דֵין וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. וְאַף עַל גַּב דְאִינוּן בְּאַתַר אַחֲרָא בְעַלְמָא אַחֲרָא עִלָּאָה זְכוּתְהוֹן קַיְימָא בְעַלְמָא דָא לְדָרֵי דָרִין. וּבְשַׁעְתָּא דְיִשְׂרָאֵל תַּיְיבִין בְּתִיּוּבְתָּא קָמֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּגְזֵרָה אִתְגְּזַר עָלַיְיהוּ כְדֵין קָארֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא דְקַיְימֵי קָמֵיהּ לְעֵילָא וְאוֹדַע לוֹן וְאִינוּן מְבַטְּלֵי הַהִיא גְזֵרָה וְחָיִיס קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָּיא דַעֲלַיְיהוּ כְתִיב (ישעיה נ''ח) וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד וְגוֹמֵר:
וַיַּעַשׂ מֹשֶה כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ': שׁוֹאֵל, לָמָּה לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה. וּמֵשִׁיב, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן הָיָה אֲהוּבוֹ שֶׁל הָעָם יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְלֹא יֹאמְרוּ שֶׁמֵּת עַל יְדֵי מֹשֶה. וּמֹשֶׁה מָשַׁךְ אֶת אַהֲרֹן בִּדְבָרִים, עַד שֶׁעָלוּ אֶל הָהָר, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹאִים בְּשָׁעָה שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶה לְבוּשֵׁי אַהֲרֹן וְהִלְבִּישָׁם לְאֶלְעָזָר. שׁוֹאֵל, מַהוּ הַטַּעַם שֶׁמֹּשֶה הִפְשִׁיט אֶת בְּגָדָיו. וּמֵשִׁיב, אֶלָּא מֹשֶה הִלְבִּישָׁם אֶת אַהֲרֹן, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה לִכְהוּנָה. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּלְבֵּשׁ מֹשֶה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו. וְכָתוּב, וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל. עַל כֵּן עַתָּה, הֵסִיר מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵסִיר מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, דְּהַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ. וּשְׁנֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ אֶת אַהֲרֹן מִכֹּל, וּמֹשֶה הֵסִיר מַה שֶּׁבַּחוּץ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁבִּפְנִים. וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא הֵסִיר מֹשֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הֵסִיר. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַדִּיקִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בִּכְבוֹדָם, כִּי הִתְקִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן, מִטָּה וּמְנוֹרָה שֶׁל זָהָב הַמְּאִירָה, וּמִשֶּׁל עַצְמוֹ לָקְחָה, מֵהַמְּנוֹרָה הַהִיא שֶׁהָיָה מַדְלִיק שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם. וְאַחַר זֶה סָתַם פִּי הַמְּעָרָה וְיָרְדוּ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, פִּי הַמְּעָרָה הָיָה פָּתוּחַ, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹאִים אֶת אַהֲרֹן מֵת, וְנֵר הַמְּנוֹרָה דּוֹלֵק לְפָנָיו, וּמִטָּתוֹ יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מֵת, וְעָנָן אֶחָד עוֹמֵד עַל הַמִּטָּה. וְאָז יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל כִּי אַהֲרֹן מֵת. וְרָאוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עֲנָנֵי כָּבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָּוַע אַהֲרֹן וְגוֹ'. וּכְבָר הֶעֱמִידוּהוּ. וְעַל כֵּן בִּכּוּ אֶת אַהֲרֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל גְּבָרִים וְנָשִׁים וְטָף, כִּי אֲהוּבָם שֶׁל כֻּלָּם הָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, אֵלּוּ שָׁלֹשׁ הָאַחִים הָעֶלְיוֹנִים, הַקְּדוֹשִׁים, לָמָּה לֹא נִקְבְּרוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהָאֵבָרִים נִתְפַּזְּרוּ, אֶחָד כָּאן וְאֶחָד כָּאן וְאֶחָד בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶלָּא, יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִסְתַּכֵּן שָׁם, מֵתוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּדֵי לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל. וְנִצְלוּ. אֲבָל, הַפֵּרוּשׁ הוּא, כִּי כָּל אֶחָד מֵת כָּרָאוּי לוֹ. מִרְיָם מֵתָה בְּקָדֵשׁ. וְהָיְתָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. כִּי מִרְיָם הָיְתָה מֶרְכָּבָה לַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל דְּז''א הַמְּכוּנִים דָּרוֹם צָפוֹן. אַהֲרֹן, שֶׁהוּא מֶרְכָּבָה לַחֶסֶד, שֶׁמֵּת בְּהֹר הָהָר, הָיָה לְצַד יָמִין. מֹשֶׁה, שֶׁמֵּת בְּהַר הָעֲבָרִים, הָיָה בְּאֶמְצַע כָּרָאוּי לוֹ, כִּי מֹשֶׁה הָיָה מֶרְכָּבָה לְקָו אֶמְצָעִי, שֶׁהוּא תּ''ת. אָחַז הָהָר הַזֶּה שֶׁל מֹשֶה, בָּהָר שֶׁל אַהֲרֹן, וְאָסַף קִבְרָהּ שֶׁל מִרְיָם לָהָר הַהוּא שֶׁל מֹשֶה, שֶׁהוּא אָחוּז מִשְּׁנֵי צְדָדִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. כִּי קָו הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל יָמִין שְׂמֹאל. וְעַל כֵּן נִקְרָא הַר הָעֲבָרִים. עַל שֵׁם הַמַּעֲבָר שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי צְדָדֵי הָהָר, הַמַּעֲבָרִים, וְהַמַּעֲבָר אָחוּז בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה, בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעוֹלָם אַחֵר עֶלְיוֹן, זְכוּתָם עוֹמֶדֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְזֵרָה נִגְזָר עֲלֵיהֶם, אָז קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַדִּיקִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לְמַעְלָה, וּמוֹדִיעַ לָהֶם, וְהֵם מְבַטְּלִים הַגְּזֵרָה הַהִיא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵיהֶם הַצַדִּיקִים, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב, וְנִחֲךְ ה' תָּמִיד וְגוֹ'.
הלכה פסוקה
א. כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בְּקָדָשִׁים פּוֹסְלִין בְּפָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט) אֵין בָּה מוּם. הָיְתָה יוֹצֵא דוֹפֶן אוֹ מְחִיר אוֹ אֶתְנָן אוֹ טְרֵיפָה אוֹ שֶׁנִּרְבְּעָה פְּסוּלָה שֶׁכָּל הַפּוֹסְלִין אֶת הַקָּדָּשִׁים לַמִּזְבֵּחַ פּוֹסֵל אֶת הַפָּרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הוֹאִיל וְקְרָאָה הַכָתוּב חַטָאת. וּמוּתָּר לִיקַח אוֹתָהּ מִן הַנָּכְרִי וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא רָבְעָה הַנָּכְרִי שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד בְּהֶמְתּוֹ. יְתֵירָה פָּרָה עַל הַקָדָשִׁים שֶׁהָעֲבוֹדָה פּוֹסֶלֶת בָּה שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה אוֹמֵר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּה אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעוֹל מַה עוֹל הָאָמוּר בְּעֶגְלָה עָשָׂה שְׁאַר עָבוֹדוֹת כְּעוֹל אַף עוֹל הָאָמוּר בְּפָרָה יִפְסוֹל בָּהּ שְׁאַר עֲבוֹדוֹת כְּעוֹל. אֶלָּא שֶׁהָעוֹל פּוֹסֵל בֵּין בְּשַׁעַת עֲבוֹדָה בֵּין שֶׁלֹּא בְּשַׁעַת עֲבוֹדָה וּשְׁאַר עֲבוֹדוֹת אֵין פּוֹסְלוֹת אֶלָּא בְּשָׁעַת עֲבוֹדָה. כֵּיצַד קָשַׁר עָלֶיהָ הָעוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָרַשׁ בָּהּ בּוֹ פְּסוּלָה. הִכְנִיסָה לָדוּשׁ אֵינָהּ נִפְסֶלֶת עַד שֶׁיָּדוּשׁ בָּהּ וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. רָכַב עָלֶיהָ. נִשְׁעַן עָלֶיהָ. נִתְלָה בִזְנָבָהּ. וְעָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר. קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה. נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ. נָתַן עָלֶיהָ כְסוּת שֶׁל שַׂקִּים פְּסוּלָה. קְשָׁרָה בְּמוֹסֵרָה אִם הָיְתָה מוֹרֶדֶת וּצְרִיכָה שְׁמִירָה כְּשֵׁרָה וְאִם לָאו פְּסוּלָה. שֶׁכָּל קְשִׁירָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מָשׂוּי הוּא. עָשָׂה בָּהּ סַנְדָל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק. פִּירֵשׂ טַלֵּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִין כְּשֵׁרָה. זֶה הַכְּלַל כָּל שֶׁהוּא לְצָרְכָהּ כְּשֵׁרָה לְצוֹרֶךְ אַחֵר פְּסוּלָה. נַעֲשֵׂית בָּהּ מְלָאכָה מֵאֵלֶיהָ אוֹ שֶׁעָלָה עָלֶיהָ עוֹל מֵאֵלָיו. אִם לִרְצוֹנוֹ פְּסוּלָה. שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ שֶׁאִם עֻבַּד בָּהּ לִרְצוֹנוֹ הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁעֻבַּד בָּהּ. לְפִיכָךְ אִם שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף כְּשֵׁרָה. עָלָה עָלֶיהָ זָכָר פְּסוּלָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַמְּעוּבֶּרֶת פְּסוּלָה. הִכְנִיסָה לְרִבְקָה וְדָשָׁה מֵאֵלֶיהָ כְּשֵׁרָה. הִכְנִיסָה כְּדֵי שֶׁתִּינַק וְתָדוּשׁ פְּסוּלָה שֶׁהֲרֵי עָשָׂה לִרְצוֹנוֹ וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
מוסר
אָסוּר לַהֲרוֹג כִּינָה עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִים עָלָיו וְהַהוֹרֵג עָלָיו כְּאִלּוּ הוֹרֵג עַל הַמִּזְבֵּחַ כִּי הַשֻּׁלְחָן הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וּמִטַּעַם זֶה מְכַסִּים הַסַּכִּינִים בְּשַׁעַת בִּרְכַת הַמָּזוֹן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חַרְבֶּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶיהָ. וְאָסוּר לִכְתּוֹב בְּסֵפֶר שֶׁל תּוֹרָה פְּלוֹנִי חַיָּיב לִי כָּךְ וְכָךְ. (תהלים נ) וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַדִּיקִים אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. לְפִי שֶׁכִּזְבָה שָׂרָה עַל יְדֵי יִצְחָק (בראשית יח) וּתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר וְגוֹמֵר לְפִיכָךְ בָּא סִיבַּת מִיתָתָהּ עַל יְדֵי יִצְחָק כְּשֶׁשָּׁמְעָה שְׁמוּעַת הָעֲקֵידָה פָּרְחָה רוּחָהּ וּמֵתָה עַל יְדֵי יִצְחָק: לְעוֹלָם יָנוּס אָדָם מִנִּיסוֹ כִּי שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס וְאִם עוֹשִׂין מְנַכִּין לוֹ מִזְּכִיּוֹתָיו. וְגָדוֹל זְכוּת יְפֵה תוֹאַר הַמִּתְגַבֵּר עַל יִצְרוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁאֵינוֹ יָפֶה. לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְקוּבָּל לְנָשִׁים: וְגָדוֹל זְכוּת עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵידָה לַבְעָלִים יוֹתֵר מֶעָשִׁיר וְקָשֶׁה עוֹנֶשׁ הֶעָשִׁיר שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיר יוֹתֵר מֵעָנִי. וְהַכֹּל לְפִי הַטּוֹרַח הוּא הָשָׂכַר וְעַל פִּי הַמַּחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה. חָשַׁב לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וְלֹא יָכוֹל שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מְזַכֶּה אוֹתָן וִירֵא אֱלֹהִים יֵּצֵא אֶת כֻּלָּם:
Never should a person rely on miracles fot it is possible that they won't perform a miracle for him and even if they will - could be that they'll diminish his merits on account of this. Greater is merit of the one who is handsome and overpowers his evil inclination than that of the one who is not (handsome) for (the latter) is not (well) accepted amongst women.