הנידון איסורי התורה

הנידון איסורי התורה
נתחיל עם סיפור

סיפור: פעם שמתי לב שאחת הידידות שלי מאוד אהבה את התורה. בסיבה זו הרביתי לדבר על ציטוטים מהתורה כדי שהיא תרגיש שמחה אבל רק בתור שלב א' של התוכנית. שאלתי אותה "איזה עונש התורה נותנת למי שמאנס רווקה?
הידידה שאין שמה ברכה: יש סריס בתורה.
אני: האם זה העונש?
היא: אבל יש סריס בתורה
אני: אבל לא בנושא של אונס?
היא: עדיין לא טעיתי כי יש סריס בתורה
אני: העונש לשלם קנס לאב שלה [מקור משנה מסכת כתובות
היא: מה פתאום, מוציאים להורג אנס
אני:שאלתי על רווקה
היא: זה לא משנה
אני: מה המקור שלך
היא: בתורה כתוב לא תרצח
אני:בפרט ההוא אני מסכים לך אבל דיברנו על אונס רווקה
היא: אבל בתורה כתוב לא תרצח.
סוף הסיפור
בשלב זה הבנתי שאין באמת דו שיח. היא רצתה לשנות נושא כי היא לא מוכנה "להגיד שהעונש קל מדי" לכן היא אומרת ציטוטים בנושא אחר וזה גורם שאלה חדשה: מדוע צריך "חוק חילוני להעניש רוצח או אנס של רווקה" כשיש לנו מקור מוסר שנקרא תורה
??
התשובה "צריך חוק חילוני כי התורה לא אוסרת אותם וחוק החילוני כן מעניש אותם" ואז שאלה יותר עקרונית "אם מישהו יתחיל ספר בציטוט "חמור מאוד
לרצוח" ואז ימשיך להגיד שהלבנים צריכים להחזיר את כהי העור לעבדות, לא להשמיד כי כנזכר אסור לרצוח אלא לעבדות בסיבה שהם כהים יותר ובכך ניכר שהם שונים, אז האם אנחנו נצדיק את כול הספר בגלל שכתוב "שחמור לרצוח
??
האם נגיד "אבל כתוב שם שחמור לרצוח
?
ככה התורה שבתוכה עירבוב אומנם לא כ-ו-ו-ל התורה רעה ועדיין אין כולה תוכן טוב
אז נתחיל את הדיון בנידון של איסורי התורה, בהדגשת פרט מסויים "חוק חילוני להעניש רוצח" זה מה שחשוב ועכשיו נבדוק את תוכן התורה
א "לא תשתחוה להם
הצורה כאן כמו של "לא תירא מהם שכתב הפרשן הרבני רב שלמה רשי זה הבטחה לעתיד ששונה מצו וכן הצורה של "לא תשתחוה להם" היינו לאלוהם
אחרים וכן כול הציטוטים שהם באותה צורה הם "הבטחה לעתיד ששונה מצו" כאשר אבאר כולל לא תרצח ולכן התחלתי בחוק החילוני להעניש רוצח.

--

האם יש "הוכחה" שהצורה "לא תרצח" הוא צו כדי להוכיח על אותה צורה של מילים? פירוש זה יהיה נגד תורה שבעל פה בפירוש רשי כי רב שלמה רשי בודאי ידע ועדיין כתב "הבטחה" כי ידע שבאמת לא צורה של צו. האם נגיד שרב שלמה רשי טעה לכתוב הבטחה? כי יש הוכחה שצורה זו של צו? אין הוכחה כי "לא תרצח" כן מופיע באותה צורה של הבטחה.
בנוסף התורה מאפשרת לי בתור אב למכור את בת שלי להיות שפחה
האם יש מצב שאהיה מוצדק לעשות כך
האם אני שמח שאני יכול
??
איך שמחים ב-"חג שמחת תורה" על "תורה שבתוכה" דברים מצמררים איזה אב ישמח בזכותו למכור את בת שלו תהיה שפחה
בנידון של נושא "איסורי התורה" זה פרט שמתאים שהתורה תאסור, כי יכלו הכותבים להתבסס על יציאת מצרים אבל לא אוסרת
דווקא העם שלפי התורה סבל מעבדות כי "עבדים היינו במצרים" מתאים לעם כזה להגיד "אם תקנה עבד לא קנית כי עבדים הייתם בארץ מצרים
אבל התורה לא מלמדת לעם שסבל מעבדות "אסור לקנות עבדים ואם ירשת עבדים תשחרר" למרות שבאותו ספר מסופר שקיבלנו שחרור מעבדות שהיה יכול לשרת מקור בנושא
את מה שמתאים לאסור, התורה לא אוסרת, אלא להיפך מה שפחות חשוב. לדוגמה יכלו לאסור אותי מלמכור בת שלי להיות שפחה אבל לא כתבו כך
יכלו לאסור מאנס רווקה בעונש מרתיע אבל בכול הרשימה של מאות מיצוות אין אחת "לא לאנוס רווקה" ולא ברשימה של עונש מלקות במשנה, כי
טוענים "רק דעה שלי/שלך שאונס מעשה פסול, צריך חוכמה של הקדוש ברוך הוא לדעת שהמשנה לא טעתה לכתוב שלאכול חזיר יותר חמור מלאנוס רווקה, כי היא לא מאורסת ולא נשואה" ככה מגיבים לי, בעצם אפילו הציטוט שהידידה ציטטה הוא פגום כאשר אחשוף בדיון בעניין "מיצוות לא תעשה" כי בלי לפרט עונש מרתיע, היינו "לא תרצח" וכן "לא תגנוב" הם לא מרתיעים כמו שראיתי בישראל מעשנים בלי להגיד שמות אבל יש מצלמות, שהיו עומדים נשענים על העמוד של השלט לא תעשן בעת שהיו מעשנים ציירתי מה שראיתי כמה פעמים כי להגיד משהו אסור לא מרתיע בלי להגיד עונש מרתיע, וגם שלט של "קנס אם לא מנקים אחרי הכלב" דווקא שם ליד השלט ערימה של "מה שיצא" מהכלב... כי יודעים שלא בודקים. יש ספק אם לא תרצח באמת צו או לא ובאמת אין צו בתורה לא לרצוח ולכן צריך חוק חילוני כנזכר.
האם התורה מלמדת שהעונש של "מאנס רווקה" הוא לסרס או להרוג
??
רק בנשואה יש עונש מוות כשהסכימה וכן במאנס נשואה ובכך ניכר שהגורם בגלל מצב נשואה כניכר מהדין של הסכמה. הגורם של העונש הוא מצב נשואה אבל רווקה "אין מעשה אונס גורר אותו עונש" והמקור במשנה מסכת כתובות.
והאם העונש למות נחשב נכון עבור הסכמה של נשואה
??
הדתי יגיד הקדוש ברוך הוא לא טעה משה הנביא לא טעה אומנם בנושא של איסורי התורה, תורה שלא אוסרת "לאנוס נערה רווקה" בין הרשימה של המשנה של עונש כאילו פחות חמור מאיסורי אכילה היא תורה פסולה וגרוע עוד יותר כאילו איסורי אכילה חמורים יותר מלאנוס רווקה
אבל צריך לתקן שיהיה איסור בתורה למנוע אינוס של רווקה וזה הרבה יותר חשוב ממאות איסורי אכילה בכלל ובפרט כאשר יתבאר הם לא באמת צו
בתורה. יש סדר עדיפויות מאוד מכוער כי נדמה מהמשנה "חמור ליהודי לאכול חזיר ואפילו משהו אחר מעל צלחת שנגע בחזיר, כמו שדת איסלאם אוסרת אבל לאנוס רווקה לא חמור כאכילת חזיר" כי היא לא נשואה. במשנה יתנו עונש מלקות למי שאוכל מאכל אסור אבל לא למי שגרם כאב לגוף באינוס רווקה אז מישהו כמוני צריך להגיד "ההיפך הוא הנכון" כאשר
הסברתי בפירוש שלי על מסכת מכות עם מקור של "במידה שמדד בה, בה מודדים לו" ובכלל כמעט כול איסורי התורה באמת לא צו.
אומנם יש אפשרות שהספר שמסרו לנו אותו שבבית כנסת מגולגל על מוטות עצים, נכתב בניתוק מהקדוש ברוך הוא ונשארו רק רמזים שהספר המקורי "כי יש תורה מן השמים" אבל לא
שמרו אלא החליפו כניכר בכמה מקומות בתלמוד בבלי אבל נחזור לנושא מיצוות לא תעשה.
יש מסורת בתורה שבעל פה "השמר פן, או אל" הם שני ביטויים לצו
אם רב משה רמבם יטען שיש צו "אל תעשה משהו" אז יש מקור לדבריו בציטוט הנזכר "אל" אבל אם יטען שיש צו "לא תעשה משהו" אז זה בלי מקור במורשת ובלי מקור טוב כאילו שתק ואין לקבל בלי מקור טוב ואין ללמד דעה שלו בלי מקור טוב במסורת
למשל יש חוק חילוני להעניש רוצח ויש צורך בכך כי אין צו בתורה "אל תרצח" וכאשר אבאר.

וגם אם נניח רק לרגע שהצורה צו וכתיבת "לא תרצח" כמו כתיבת "השמר לך פן תרצח" עדיין כול המיצוות בין אדם לאדם כמו לא תרצח או לא תגנוב או לא תקום את בני עמך הם פגומים כי אין הרתעה. אומנם "לא תרצח" אינו משרת צורה של צו להוכיח שהצורה של צו כי רשי ידע את התורה ועדיין כתב "לא תירא הבטחה" כי באמת לא צורה של צו. הדיון לא על עקביות אלא על אמת כי באמת לא צורה של צו אלא צורה של הבטחה כאשר כתב רב שלמה רשי.
החוקים אפילו לא נכתבו בצורה של צו אלא בצורה של "לא תירא מהם" וכתב הפרשן הרבני רב שלמה רשי "הבטחה לעתיד" היינו כשהאויב יבוא לגרום פחד
בעתיד יש הבטחה שבעתיד לא תירא מהם, וזה הפירוש ככה בכול השימושים באותה צורה כי זה שונה מצו אלא "כאשר האויב בא ויש סיבה לפחד או לבשל גדי בחלב אמו יש הבטחה בעתיד לא תירא מהם ולא תבשל גדי בלב אמו בהכנעה להם. אבל אם רוצים לבשל שונה כי אין צו.
ובעתיד לא תבשל בהכנעה להם נגד רצונך, אבל שונה אם רוצים לבשל כי הניסוח הוא הבטחה כנזכר כמו לא תירא מהאויב, והיינו כשהאויב מכריח לעשות כשלא רוצים, לא תירא מהם ולא תבשל גדי בחלב אמו כי לא תיכנע אבל שונה כשרוצים לבשל. עדיין אין צו אם רוצים לבשל "השמר לך פן תבשל גדי בחלב אמו... אז מגיבים התורה טוב "בגלל שכתוב לא תרצח אבל כנזכר יש חוק חילוני להעניש רוצח או אנס, וזקוקים לזה כי התורה לא אוסרת.

אז טוענים "לא תרצח הוא צו וכן כול הדומה" בניסיון להצדיק את רמבם, אבל אין להם מקור שהפירוש שלהם נכון אלא להיפך הפירוש שלהם נגד רשי כנזכר שיש צורת הבטחה. רשי לא כתב לא תירא מהם צו כמו לא תרצח כי זה יהיה שקר. שניהם לא צו, והדגשת המחסור לא לאפשר את המעשים אלא לבטא את הצורך בחוק חילוני ולקבוע מה העונש המתאים
בנוסף עצם הטענה זה רק לשנות נושא ולהראות שאין בפי הדתיים מענה לפגמים שבאמת בתורה
יש חוק חילוני להעניש רוצח ויש צורך בזה כי אין צו בתורה אסור לרצוח כי לא בצורת צו וכן כמעט כול מה שטוענים שאסור הם לא בצורת צו
כאשר רב משה רמבם כתב שיש מאות מיצוות בגלל שכתוב "לא" הוא לא הביא מקור בתלמוד שלפי "תורה שבעל פה נחשב צו" ובלי מקור טוב אז כאילו
שתק אלא להיפך רב שלמה רשי כבר כתב שהצורה ההיא בתורה היא עבור עתיד "הבטחה" שבעתיד לא תפחד וכן כול אלה. מה ההבטחה לעתיד? לא תצטרך להיכנע כאשר אתה לא רוצה לבשל גדי בחלב אמו ... אבל שונה כאשר אתה רוצה לבשל גדי בחלב אמו
איפה יש צו? אין.
כאשר האויב יגרום פחד או יגרום לך להשתחוות לפסל נגד רצונך יש הבטחה לעתיד "לא תירא מהם בספר דברים וכן בספר שמות אותה צורה של הבטחה לא
תשתחווה לאלוהים אחרים" בהכנעה נגד רצונך אבל שונה אם אתה רוצה. כמעט כול המאות איסורים שרב משה רמבם כתב, ושספר החינוך פירסם, הם לא באמת צו.
אז האם מי שטוען שאין צו בתורה השמר לך פן תרצח, אז אני בעד רצח
??
ככה הם מאשימים אותי במקום לדבר על הנושא והעניין. ניכר מהתשובה של לעג שאין פרשנות להגן על התורה
גם אם נניח רק לרגע שהפרט ההוא טוב עדיין זה לא צו לפי תורה שבעל פה, כנזכר אין כול תוכן התורה טוב, ואין הכ-ו-ל רע, ועד שהם מנהיגי הדת יתארגנו ביחד לבצע מיון אין לקבל את החבילה.
יש עוד נוכלות לחשוף כי טוענים הנוכלים "לא לזרוק את התינוק עם מי הרחיצה" האם דומה לתינוק... שיש לו ערך חיי אדם
?
העירבוב של התורה לא דומה לתינוק שיש לו ערך חיי אדם. זה פשוט לא דומה.
יותר דומה להגיד "אם נפל כוס רעל לתוך חמש כוסות קמח האם תזרוק את כול הקמח
??
ברור שזורקים ולא בולעים, וככה התורה שמסרו לנו כאשר אני מצביע כדי להציל זמן שלכם ולמצוא מהר את המקורות
רק להכיר שכמעט כול מה שספר רב משה רמבם וכן ספר החינוך כתוב בהם באמת נחשב טעות בכלל ובפרט הם נגד המסורת שמסר רבני היהדות כמו סעדיה ועוד כי הזניחו את המסורת שסעדיה גאון מסר. גם הרשימה של סעדיה באמת לא צו ואם רוצח יגיד יגיד "לא אכפת לי אני לא מאמין שיש שופט בשמים, ככה יגיד אז גם "לא תרצח" לא משפיע.
ולסיכום כול הדברים שמלמדים "מאוד חמור לא לאכול כי כתוב בתורה לא תאכל" או "אלוהים אחרים לא יהיה לך ולא תעשם ולא תשתחווה להם" שבסעדיה, לא צו, ועלי להדגיש למרות שנחשב סעדיה רבי קדוש עדיין יש הרבה פחות איסורים ברשימה של סעדיה משל הרמבם כי העיז לספור שבעים מהם פעמיים
!!
אין 365 מעשים פסולים אלא הרבה פחות לפי רב סעדיה ואפילו הוא רק קרוב יותר למספר הנמוך האמיתי, קרוב יותר מהרמבם אבל עדיין בלי מקור שנחשב צו
הצורה "לא תשתחווה להם" בצורה של "לא תירא מהם הבטחה" ולא ששניהם צורת צו כי רב שלמה רשי שמר את המסורת שהצורה של הבטחה היינו לעתיד כאשר יבוא אויב לגרום פחד ולהכריח אותך להשתחוות, יש הבטחה, בעתיד לא תירא מהם ובעתיד לא תשתחווה בהכנעה נגד רצונך אבל שונה אם רוצה להשתחוות בזה אין צו... ואז מגיבים "אז אותו דבר לא תרצח? יש חוק חילוני כנזכר.
אפילו אם נניח רק לרגע שיש מיצוות לעשות ואני לא משחרר אתכם מכול המיצוות עדיין המסורת עצמה נמסרה כדי שנדע שהצורה "לא+ת" היא צורה של הבטחה ששונה מצו וכאן הנידון איסורי התורה.
אומנם באמת אין צו בתורה לא לרצוח ואף אילו היו מוסיפים אחד זה לא מספיק כנזכר, רק בחוק חילוני להעניש רוצח שגורם לחלק מהכועסים להסס, כי של התורה גם הבטחה, כמו לא תירא מהם, כי לא בצורה של צו ולא תצטרך להיכנע להשתחוות אבל עדיין אין צו למי שרוצה להשתחוות לפסל של אל אחר למשל וישנו של הינדו או פסל של קרישנה כאילו וישנו הגיע בגוף של קרישנה, אז הטוען שזה אסור
בגלל התורה באמת לא מייצג בנאמנות את המסורת היהודית כי באמת בלי מקור טוב וכאילו שתק בגלל שהציטוט "לא תשתחוה" בצורה של לא תירא מהם, שאפילו הרפשן הרבני רב שלמה רשי כתב הבטחה לעתיד ככה כול השימוש בצורה ההיא כנזכר בעתיד לא תעשה בהכנעה כי לא תפחד כנזכר וזה תמיד מחזיר את הדיון ללא תרצח.

טוענים "בוודאי זה צו". ויש בזה הרבה כתמים. כי רק אם לא יודע פירוש רשי יטעה לטעון כך. רשי ידע את התורה וידע שהצורה לא צו. ובנוסף אדם "שהיה רוצח רק בגלל התורה בולם" האם זה מתאר את העם היהודי? שלא יודע לא להזיק? וגם אילו היו מבצעים עריכה בצורה של צו "השמר לך פן תרצח" או יפרשו לא תרצח כמו השמר" עדיין הכועס יגיד "לא אכפת לי כי אין שופט בשמים" כנזכר. אומנם האמת שהפירוש שגוי כי שונה מצורה של צו כי נכתב בצורה של הבטחה כנזכר והאמת דבר חשוב.

כי באמת זה גם לא צו... אז האם בגלל זה תלמידים שלי ידקרו את מי שמרגיז אותם
?
את זה גם לא אמרתי רק שבאמת שאין צו בתורה "השמר לך פן תרצח ולכן צריך חוק חילוני וצריך להחליף את התוכן של התורה אבל מנהיגי הדת מסרבים לתקן ואפילו הדוגמה שכתבתי שהיה מתאים למקור הנזכר, "השמר לך פן תרצח" שמתאים למקור השמר, עדיין לא מספיק בלי להרתיע צריך גם עונש מרתיע.
ובמקום להגיד מאות מאכלות אסורות, כאילו "זה חמור מאוד" חסר מרשימת "עונשים" ומרשימת הרמבם, מאיסורי התורה "שחמור לאנוס רווקה" כי רק נשואה חמור ואז לועגים "זה רק דעה שלך אלוהים יותר חכם" כאילו חמור יותר לאכול חזיר חמור מאוד לפי המשנה, יותר מלאנוס רווקה כי ככה במשנה... "צריך חוכמה של הקדוש ברוך הוא" לדעת מה חשוב, במקום להגיב "בעצם חשפת שהמקור של ספר התורה לא הקדוש ברוך הוא."
בנושא רצח צריך להבדיל כי גם תלוי באיזה נסיבות רצחתי
אם הייתי על גבול מצרים ובאו חיילים של מצרים ויצאו מגבול שלהם בנשק וברובים ובטילים, כאשר יצאו מגבול מגבול מצרים בשנת 1948 בפלישה, גם לפני שהם יורים, מי שרצח אותם האם זה נחשב רצח
??
ותורה שמאפשרת להרוג אישה נשואה שבגדה בבעלה, אולי זה כן נחשב רצח אבל בתורה לא נחשב רצח כי "לא תרצח של התורה מצומצם מדי" ואכן צריך להבדיל כי לא כול מעשה רצח נחשב רצח
והפיתורן שצריך חוק חילוני והוראות פתיחה באש ויש חוק חילוני וחוק העונשים להרתיע אנס או רוצח אבל הוא חושב שלא יתפסו אותו או שקל להשתחרר. גם זה לא מרתיע ועדיין חוק חילוני עדיף מהתורה שאין בה באמת צו לא לרצוח ולא מגדיר מה נחשב רצח רק שלהרוג אישה בוגדת בנישואין זה לא נחשב רצח כי "היא אשמה וזה חוכמה של הקדוש ברוך הוא
??
---
השורה התחתונה
לכן עלי לתקן שכמעט כול הפרטים שמלמדים "אסור" באמת לא צו לפי היהדות כנזכר והפרטים שראוים לאסור כנזכר הם באמת חסרים מהרשימות של איסורי התורה, ובסיבה זו חשוב שנכיר בפגמים אלה ולשמור מרחק מהחבילה עד שהם מנהיגי היהדות יבצעו מיין ויתחילו ללמד ספר פחות מקולקל וחבילה פחות מרושעת אבל כידוע
הם מסרבים לתקן את הספרים שבהם מסרים רעים ומזיקים.