סיפור ראש חודש שבט וכן כול ראש חודש

ראש חודש שבט וכן כול ראש חודש

בקרוב יום ראש חודש בלוח שנה עברי לכן אספר סיפור של ראש חודש

סיפור

הגעתי לישיבה חרדית בכניסת ראש חודש אלול ואחרי ארוחת ערב בחור שהיה גבוה ממני ניגש אלי ושאל אותי אם כבר בחרתי מקום להתפלל באול התפילה כאשר אמרתי שלא בחרתי כי פשוט אתפוס מקום פנוי בבוקר הוא המליץ לי לשים ספר סידור תפילה בתוך הארון האישי כדי לתפוס מקום טוב כי ככה הוא עשה והוא מעדיף שאשב בספסל שלו

הלכתי לחדר מעונות והבאתי ספר סידור התפילה שהיה ממש קטן עם אותיות זעירות כמו נמלים שחורים ופגשתי אותו באולם התפילה החשוך

הוא הראה לי מקום טוב ליד הדלת ושמרתי לעצמי מקום בספסל שלו

אחרי זה הוא שאל אותי אם אני יודע מקורות של התפילה הארוכה של ראש חודש

השבתי שאני לא יודע ואז בלילה ההוא הלכנו לאולם הלימוד והוא הראה לי שיש אריכות בראש חודש בגלל שקוראים הלל אז חיפשנו בספר שולחן ערוך הלכות ראש חודש ומצאתי לקרוא הלל ואמרתי הנה המקור בספר שולחן ערוך

הצעיר שהיה כיתה ח' אף אני בכיתה ט' אז תיקן אותי שספר שולחן ערוך יש בשבילו מקור והראה לי פירוש באר הגולה

ואז בדקנו וראינו שהמקור של ספר שולחן ערך לא במשנה של ההלכה המקורית של רבי יהדוה הנשיא ואין מקור בדת המקורית לטענה שההלכה מחייבת לקרוא הלל וכול האריכות רק הכבדה יותר מההלכה ולא אמר אבל הבנתי אז שמאחר ואין באמת מיצווה לקרוא הלל חמור מאוד לברך אתה ציונו לקרוא זה שקר וכתוב בתהילים "דובר שקרים לא יכון לנגד עיניי" לכן חמור מאוד לברך ציונו כאשר אין אפילו מיצווה מדרבנן

אפילו מיווה מדרבנן היו צריכים לתקן בלשון רבים וצוונו כי הקדוש ברוך הוא לא ציוה "בערו חמץ" רק מיצוות לא תעשה שאפשרי לקיים באופן אחר ואפילו כתוב בתלמוד שבדיקת חמץ מדרבנן היינו מרבנים ולא צווי מהשם ולכן חמור מאוד לשקר ומאים שבמשנה של בדיקת חמץ אין ברכה ואין הלכה לברך רק לבדוק

עוד אריכות בראש חודש זה הקריאה בתורה ויש מקום לטעות כי יש מקור במשנה לקרוא בראש חודש אומנם מי התנא שמלמד את זה זה קשה לדעת כי אין שם במשנה ההיא

בכיתה ט' עדיין לא ידעתי מי אז אמרתי שאני לא יודע כי לא שמרו מי אמר וניחשתי אולי זה המילים של הקדוש ברוך הוא בעל פה ולכן אין שם ככה ניחשתי

התלמיד שהפך מיד לרבי שלי לימד אותי מקור שלא ידעתי כי יש מסורת במסכת סנהדרין ובמסכת גיטין פרק ראשון ועוד שמשנה סתם היינו בלי שם של רב מאיר אז טענתי שמצאנו את המקור ואין חכמים שמתנגדים לדעה שלו ככה טענתי באנגלית

הרבי הצעיר לימד אותי שיש מסורת בהלכה שמנהיגי ההלכה קבעו שאין הלכה כדברי רב מאיר היינו שאין ללכת כרב מאיר והבטיח להראות לי את המקור בספר לא בגלל "שאני טען ככה" הוא הסביר באנגלית אלא בגלל שיש מקור בספרי ההלכה

בסיבה זו אין לקרוא בתורה בראש חודש כי אין ללכת כרב מאיר

הוא חשב שיש תפילת מוסף ורק הוכיח לתקן את האריכות של הלל ושל קריאה ממגילת ספר תורה

אז אני הראשתי לו מה שתלמיד כיתה ו' הראה לי כשהייתי בגן חובה שברכות מי שרוצה להיות חסיד זה שונה מחיוב לכולם כי כבר ידעתי את זה ובתפילת מוסף יש ברכות אז אפילו אם נניח שמי שרוצה להיות חסיד יברך ברכות של מוסף עדיין לא נכון ללכת כרב מאיר לקרוא בתורה בראש חודש ולא לקרוא הלל כי הטוען לקרוא הלל אין מקור במשנה ושב ואל תעשה עדיף במילה עדיף ותפסת מועט תפסת

עכשיו אוסיף שיקול הלכתי נוסף

נניח רק לרגע שיש תפילת מוסף מתי הזמן של תפילת מוסף

??

בכול משנה שבת אין משנה להוסיף תפילת מוסף בשבת אז מתי

גם במשנה סוכה שיש משנה על הבהמות של מוסף גם אין תפילת מוסף במשנה סוכה

ניכר מכך שהתפילה הייתה חלק משריפת הבהמות בבית המקדש

כאשר יש מה שתופס הרבה "יש תפילת מוסף גם בשבת וגם בראש חודש" הוא תופס הרבה ולא רק שנחשפת הנוכלות שאין מקור במנה שבת כנזכר אלא נגד השיטה בהלכה תפסת מרובה לא תפסת שאין לתפוס הרבה רק תפסת מועט תפסת במזבח עשו אבל להרבות גם כשאין מזבח זכר למוסף אין להרבות כי תפסת מרובה לא תפסת

למרות שיש טענה תעשו זכר למקדש ויש סיבה עדיין זה נגד ההלכה כי פסת מרובה לא תפסת וזלזול במורשת לברך ברכות מוסף

ואז לא גיליתי לרבי הצעיר שלי מה שידעתי מספר ירמיה שבאמת ירמיה הנביא לא טעה שהקדשו ברוך הוא אלוהי ישראל אמר לא ציויתי זבח לכן אתם תאכלו עולות כדי לתקן את הטעות שחשבו בזמן ירמיה כי למרות שגם פרט זה אמת ולכן יש במעשה חטא בל תוסיף להוסיף מיצוות זבח מעבר למיצוות של השם שטרח לשלוח ירמיה להודיע שלא ציווה ולכן המוסיף חוטא בחטא בל תוסיף חלילה ואז אין תפילה עם המוסף ולא זכר למוסף כי אין מיצווה של מוסף עצמו באותו יום לא גיליתי לו כי הוא חשב שיש תפילת מוסף אבל בגלל שזאת האמת אני מפרסם כאן כדי שתכירו שרבני היההדות לא מיייצגים בנאמנות את הדת ולא את הקדוש ברוך הוא כי באמת ירמיה לא טעה ורבני היהדות החרדים והדתיים האורטודוקסים רק מושכים את תלמידים שלהם רחוק ורחוק יותר מהקדוש ברוך הוא שלא ציווה זבח ורחוק מהמורת היהודית שאם קוראים יקרים רוצים רק שלא נותנים לכם ספרים שראוי להאמין בהם ואין מלמדים שיכולים לעורר בהם אמון רק בגלל הבגדים חושבים שלא ישקרו וחושבים שהם נציגים בלי סיבה להחליט שראוי להאמין במלמדים אלא יש לבדוק את המקורות של באר הגולה ולראות שהרבי הצעיר הוא ייצגן בנאמנות את המורשת היהודית ושבאמת ירמיה לא טעה כי הקדוש ברוך הוא אלוהי ישראל לא ציווה זב ולכן אין קרבן מוסף כולל בראש חודש ובלי קרבן מוסף לא נכון לעשות זכר לקרבן

למחרת בבוקר מה עשינו? כי ישבנו כמו שכנים באותו ספסל כנזכר. בעת שחטאו הרבנים ותלמידיהם בניגוד למנהיגי ההלכה שקבעו שאין הלכה כרב מאיר, הרבי הצעיר עזר לי לבדוק מקורות של החלק הנקרא "פסוקי דזמרא" אפילו אשרי שחשבתתי שחשוב יותר משאר המזמורים, לא רק שאינו מזמור, אלא שאפילו הטענה "בבוקר תקרא תפילה לדוד" אין מקור במשנה. גם בדקנו ברכת שלא עשני גוי ולא עשני אישה וברכת פוקח עיורים ושעמה בבריתא היינו חוץ כמילה בר בארמית, להראות לי שכול אלה אין להם מקור במשנה של ההלכה המקורית של רב יהודה הנשיא ובדור של רב עקיבה ורב גמליאל

ואפילו ברכותת שעם שמע של רב מאיר וכנזכר וברכת שלא עשני גוי או אישה של רב מאיר וכנזכר אין הלכה כרב מאיר ודי בזה