(ח) כזית שאמרו - לא גדול ולא קטן אלא בינוני - זה אגורי. כשעורה שאמרו - לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית - זו מדברית. כעדשה שאמרו - לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית - זו מצרית. כל המטלטלין מביאין את הטמאה בעבי המרדע - לא גדול ולא קטן אלא בינוני. איזה הוא בינוני? כל שהקפו טפח.
(8) [The measurement of] the olive that was mentioned is neither large and not small, but medium-sized; this is the egori [olive]. The barley-grain that was mentioned is not large and not small, but medium-sized; this is midbarit [barley]. The lentil that was mentioned is neither large nor small, but medium-sized; this is the Egyptian [lentil]. All movable goods impart impurity [by forming a "tent" over a dead body and other items] if they are the thickness of a shepherd's staff - neither large nor small, but average. What is average? Any which has a circumference of a tefach.
ספר האשכול (אלבק) הלכות חלה
ובשאלה לרב שרירא בהאי לישנא. וששאלתם לפרש לכם אם יש משקל לגרוגרת ולזית ולכותבת ושאר שיעורים במשקל כספים של ערביים, ופירשתם שמר רב הילאי גאון ז"ל פירש לכם משקל ביצה ששה עשר כסף ושני שלישי כסף, ואם אין לשאר משקל מאי טעמא ביצה יש לה משקל. הוו יודעים שאין לאלו שעורים משקל כסף לא במשנה ולא בתלמוד שלנו כל עקר, ואלו בקשו [דף קכו עמוד א] לתת שעור משקל מן הדינרים היו עושין מעקרא, אלא שנתנו השיעור מקטנית ופירות שמצויין תמיד ואין לומר שנשתנו, וכך שנינו כביצה [שאמרו] לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית, ר' יהודה אומר מביא הגדולה שבגדולות והקטנה שבקטנות [ונותן לתוך המים] וחולק את המים, אמר ר' יוסי מי מודיעני איזה גדולה ואיזה קטנה, אלא הכל לפי דעתו של רואה. ומפורש בתוספתא משים כוס מלא מים ומביא אוכלין שאינן בולעין ונותן לתוכן עד שיחזרו המים לכמות שהיו וחוזר וחולקן. הא למדנו משנה שלימה <שאין לביצה> משקל ידוע שלא להוסיף ושלא לגרוע, וסלקא דעתין ר' יהודה ור' יוסי דקאמרי האיך משערים בביצה לא היו יודעין לקוץ לה משקל ידוע, וכי מר רב הילאי גדול וחכם מר' יהודה ור' יוסי היה, אלא כמתני' עבדינן הכל לפי דעתו של רואה. ומר רב הילאי הכין הות דעתיה שהמשנה חייבה כל אדם לפי דעתו, והרי פירש לכם מה שראה הוא לפי דעתו או מה שראו משלפניו ולמדוהו, אם חפצים אתם לעשות כמוהו ולסמוך עליו או על חכמים שלפניו ששערו כן לפי דעת' עשו, ואם לאו שערו אתם, ולפי דעתו של רואה יעשה אם חסר אם יותר. וכן לענין כזית וכגרוגרת הרי פורש לכל אחד מהן בזו משנתינו לא גדול ולא קטן אלא בינוני, וגם הוא לפי דעתו של רואה. והאי דקצת רבנן שערו לפי דעתם ביצה ולא שערו כזית וככותבת וכגרוגרת, משום דביצה תלויין בה מילי נפישי קב וסאה ואיפה ועומר כולהון משתערין בביצה לפיכך שערוה לפי דעתם, אבל הני שיעורים שבקינון לפי דעתו של רואה:
Rav Shreira Gaon: Quoted in Sefer HaEshkol, Hilkhot Halah
You asked me to explain if there is a weight given for the fig, olive, date and other
measurements, in the weight of Arabic coins, and you explained that Rav Hilai Gaon clarified that the weight of an egg is 16 2/3 silver pieces. [You wondered,] if the
others do not have an ascribed weight, why is the egg given one? It is known that these other measurements are not given any equivalent weight in silver, not in the Mishnah nor the Talmud. If [the Sages] had wished to give a measurement in terms of the weight in dinarim, they would have done so originally. Rather, they give the measurements in terms of grains and fruit, which are always available, and one is not to say that they have changed.…We practice according to the Mishnah: Everything goes according to the
observer…
And likewise with regard to the olive and date, it is explained in this
Mishnah that it is not referring to a large one, or a small one, but rather an average
one—and it is also according to the view of the observer. The reason why some
rabbis gave their view as the size of an egg, and did not do the same with an olive,
date or fig, is that there are many things that are dependent upon the size of an
egg—the kav, the sa’ah, the efoh, the omer; all are evaluated in terms of eggs, and
therefore they estimated it according to their views, but these other measurements
are left to the opinion of the observer…
Teshuvot Hagueonim – 268, Harkavi
ס י ק רםח. עז. וששי. כמה שיעור נרונרת הנפה ונרונרת כינוניח וכן זיח נרול
וזיח קטן וזיח בינוני. הרי אילו שיעורץ ואיך יהי שיעוד לשיעור.
ואמ תאמר במשקל לא פירשו רנותינו משקל ולא דקדק הקניה עמנו במשקל
וכל אחד ואחד בעשותו לפי דעחו ד\י יצא ירי חובתו• ואץ צדך ללמוד
שיעור מאחר דחנן ד יהודד־יה) אוט׳ טביא נחלה שבנדולוח וקטנה שבקטנוה ונותן
לתוך המימ וחולק אח המימ אמ׳ ר׳ יופי מי מודיעני אי זו היא נחלה שבנדולוח
ואי זו היא קטנה שנקטנות אלא הכל לטי דעהו שלחאה
Tzitz Eliezer 13, 76
ג ) כן אזכיר בזה בנוגע לדברי הצל״ח הידועים בפסחים
ד ׳ ק ט ״ ז ע ״ ב ש רוצה לומר שהשיעורים וביחוד
הביצים שבזמנינו נתקטנו [ י ע ו י ן מ ״ ש ע ל י ו ב ש ר ׳ ת
תשובה מאהבה סי׳ שכ ״ו ושו״ת חתם סופר חאי״ה
סימנים צ״ג קכ״ז וקפ״א , וכן בתיי אדם כלל קנ׳ח
ס ע י ף ט ״ ו ו ת ו ס פ ת ח י י ם ש ם ו ע ר ו ך ה ש ל ח ן י ו ״ ד פ י ׳
ש כ ״ ד ס ע י פ י ם ה ׳ ־ ו ׳ ו א ו ״ ח ס י ׳ ק ם ״ ח ס ע י ף י ״ ג . ו ע ו ד ] .
דמצאתי בספר תשובות הגאונים שה ו ״ ל ה ר ״ ר ב . מ .
לוין על מס׳ ביצה , ב אוצר התשובות בריש המסכת ,
ת ש ו ב ה מ ו ב א ת מ ר ב ש ר י ר א ג א ו ן ז ״ ל ש ה ש י ב ש ל ה כ ־
נ ת ג ו שיעור בבצים ופירות לפי שמצויים תמיד ואין
לחוש שנשתנו״. וראיה מזה להחולקים על הנו״ב זיל .
ו מ ע נ י י ן ג ם ה נ ד פ ס ש ם ב ס ו ף ה ס פ ר מ ה ג א ו ן ה ג ר א י ״ ה
קוק ז״ל דמעיד ובא ששמע נאמנה שמצא ובזמן האחרון
ביצים הנוטות במצרים שהמומחים מעידים ע״פ בחינות
ברורות שהם! ביצי תרנגולת , וגדלס הוא כמו הביצים
שבזמנינו. ומאיר ובא שזה חיזוק גדול לדברי הגאון
רבינו שרירא ז״ל ע י י ״ ש
(ט) וְכַמָּה שִׁעוּר הָאֹכֶל שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִין בּוֹ. כִּגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הַמָּבוֹי אוֹ מִבְּנֵי הַמְּדִינָה. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹ פָּחוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ מְרֻבִּים עַל זֶה שִׁעוּרוֹ שְׁתֵּי סְעֵדּוֹת שֶׁהֵן כִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת שֶׁהֵן כְּשֵׁשׁ בֵּיצִים בֵּינוֹנִיּוֹת. אֲפִלּוּ הָיוּ הַמִּשְׁתַּתְּפִין אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שְׁתֵּי סְעֵדּוֹת לְכֻלָּן:
What quantity of food is necessary to establish a shituf? A measure equal to the size of a dried fig for every inhabitant of the lane or of the city, provided there are eighteen or less. If, however, there are more than [eighteen inhabitants], the minimum measure [of the shituf] is [an amount of] food [sufficient] for two meals - i.e., an amount equivalent to eighteen dried figs, which is equivalent to the measure of six medium-size eggs. Even if thousands and myriads of people desire to make use [of this shituf], [all that is necessary] is [an amount of] food [sufficient] for two meals.
Rashba, Mishmeret HaBayit 4:1.
חתיכת בשר שחוטה ששיעורה כעשר זיתים שנפל עליה כזית רוטב של נבלה לא אסרה שהרי יש
בחתיכה עשר רביעיות שהן חמש עשר בצים שהן הרבה מששים ן זחים
Ritva, Shabbat 76b
וא;ת והא דרביעית יין או דם או אינו חוזר אלא כזית בקרוש כדאיתא בגמר' ן וא"כ כדי גמיעה שהוא
פחות מרביעית היאך יהא כשהוא נקרש כגרוגרת שיש בו כמהת וחים יש לומר
בחדא אכילה קא מיירי בשתי אכילות לא קא מיירי ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים:
אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת
ושיערו חכמי' זו ביצת תרנגול' - הקשה ר"ת דבפ' חלון (עירובין דף פ:) אמרינן דשתי סעודות דככר דעירוב י"ח גרוגרות הויין ובפרק כיצד משתתפין (שם דף פב:) תנן רבי שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב דהיינו שתי סעודות שהם ה' ביצים ושליש ביצה שהככר הוא ח' ביצים וכרבי שמעון קיימא לן דבכל דוכתא אמרינן כביצה לטמא טומאת אוכלין ולרבי שמעון עולה השיעור לכביצה אבל לשאר תנאי אינו כן ואכולהו תנאי קאי חצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין כדמוכח סוגיא התם וכשתחלק י"ח גרוגרות לחמש ביצים ושליש דזה וזה שתי סעודות תמצא לכל ביצה ג' גרוגרות ושלש שמינית של גרוגרת דבה' ביצים ושליש ביצה יש ט"ז שליש ביצים ועולה לכל שליש ביצה גרוגרת אחת ושמינית וגרוגרת גדולה מכזית כדמוכח בר"פ המצניע (שבת דף צא.) כדפרשינן לעיל וא"כ היכי אמרינן בכריתות פרק אמרו לו (דף יד:) גבי יש אוכל אכילה אחת דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים ואור"י דנהי דקיימא לן כר' שמעון בהא דכביצה לטמא טומאת אוכלין בשתי סעודות דעירוב לא קיימא לן כוותיה אלא או כר' מאיר או כרבי יהודה כדמוכח התם דרב יוסף ורבא כרבי מאיר קיימי ואינהו נמי מודו דכביצה לטמא טומאת אוכלין כרבי שמעון דחציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול גויה וחצי חצי חציה לטומאת אוכלים לאו ארבי מאיר ור' יהודה קאי אלא ארבי שמעון וארבי יוחנן קאי שהזכירו שיעור הככר תדע דהא קתני התם בברייתא בגמרא כמה שיעור חצי פרס שתי ביצי' חסר קימעא דברי ר' יהודה ש"מ דקאי בשיטתיה דר' שמעון דקאמר חצי חציה לפסול הגויה בשתי ביצים ור"ת תירץ בע"א וזה לשונו דגרוגרות בלא גרעינין קאמר הכא ונמעכות ונדרסות טפי ונוחים להשימן בבית הבליעה וזיתים יש בהם גרעינין וקשין הן ועגולין ואינן נדבקין בבית הבליעה ולכך הוי שיעור ב' זיתים קשין כשיעור ג' גרוגרות ועוד דרכין ונוחין לאכול וכותבת הגסה עדיפא מכזית וגרוגרו' ובצירא מכביצה (וכו') ולא נהירא לר"י דגרוגרות אין בהן גרעין שהם תאנים שנדרסו וההיא דכריתות (דף יד.) נמי דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים בבשר איירי דלא שייך ביה גרעין וקשה ועגולין:
R. Eliezer b. Yoel HaLevi (Alemanha, c.1140-c.1225) - Ravyah, 107
וכל היכא שצריך כזית צריך שיהיה מאכל בחרווחה , לפי שאין
אנו בקיאין בשיעור זית כדי שלא תהיה ברכה לבטלה
(א) שִׁעוּר כַּזַּיִת, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי כַּחֲצִי בֵּיצָה.
The measurement of a k'zayit. Some say it is half an egg.
(ג) כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הָעֵרוּב בִּתְחִלָּתוֹ, בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹ פָּחוֹת שִׁעוּרוֹ כִּגְרוֹגָרוֹת לְכָל אֶחָד; וְאִם הֵם יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אֲפִלּוּ הֵם אֶלֶף אוֹ יוֹתֵר, שִׁעוּרוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, שֶׁהֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה גְּרוֹגָרוֹת, שֶׁהֵם כְּשִׁשָּׁה בֵּיצִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם כִּשְׁמֹנֶה בֵּיצִים.
What is the measurement of an eruv? When fewer than 18 Jews take part, there should be a dried fig's volume for each one. And if they are more than 18 included, even if they are 1000 or more, the measurement is enough food for two meals which is 18 dried figs which is 6 eggs. And some say 8 eggs.
צל"ח מסכת פסחים דף קטז עמוד ב
והואיל וחביבא מצוה בשעתה ובלילה זו צריכין לאכול כזית מצה וכן מרור ולשתות מן ארבע כוסות רביעית של תורה, צריך אני לברר שיעור הכזית ושיעור הרביעית מה שעולה לדעתי שנתברר לי במופת שהוא שלא כדברי הש"ע, כי באמת מבואר בש"ע סימן תפ"ו ששיעור כזית הוא חצי ביצה. ואמנם לפי שנתברר לי עפ"י מדידה שהביצות המצויות עתה בימינו, הנה הביצה שלימה שבזמנינו הוא רק חצי ביצה מביצים שבהם שיעורי התורהה). והמופת הזה כי שיעור חלה הוא מ"ג ביצים וחומש, והתיו"ט מדד שהוא פינט מדה ישנה שמצאתי כאן בבואי לפראג, ואני מדדתי ומצאתי שהוא פחות מפינט, ושוב עשיתי כלי המחזיק שבע אגודלים פחות ב' תשיעית באורך ורוחב ורום מרובע שהוא שיעור חלה המפורש בש"ע בי"ד סימן שכ"ד, והוא על פי חשבון של שיעור מקוה, והכלי זה מחזיק מעט יותר משמנה זיידלך שהוא שני פינט, ואם כן שני שיעורי חלה מכחישים זה את זה, ושניהם הלכה למשה מסיני, כי שיעור מ"ג ביצים וחומש הוא הלכה למשה מסיני, וכן שיעור מקוה הוא הלכה למשה מסיני, ועל כרחך שנשתנה בזמנינו, או שההאגודלים נתגדלו והמה גדולים יותר מהאגודלים שהיו בימי התנאים, או שהביצים נתקטנו והמה בזמנינו קטנים ממה שהיו בימי התנאים. וידוע שהדורות הולכים ומתמעטים ואי אפשר שאגודל שלנו גדול יותר מאגודלים שהיו בימי חכמי ש"ס. ועל כרחך הביצים בזמנינו נתמעטו. ולכן אני מזהיר שעל פינט קמח יקח החלה בלי ברכה, כי לא באתי להקל על שיעורא של התיו"ט, אבל ברכה לא יברכו עד שיהיה שני פינט קמח מחוקים ומעט יותר. וכיון שנתברר שהביצים שלנו נתקטנו על מחציתם, אם כן שיעור זית שהוא חצי ביצה הוא כביצה שלנוו). וכזה אשער באכילת מצה ומרור בכל שיעורי התורה. ושיעור רביעית של תורה על פי מדה זו הוא יותר מרובע זיידל של הזיידל הישן שמצאתי פה ק"ק פראג, ובזיידל יש ג' רביעית ומחצה מרביעית של תורה לערך, ופורתא לא דייקינן לחומרא.
R. Yechezkel Landau on Pesachim 116b
Since a mitzvah performed at a designated time is precious, and on this night we are required to eat a kezayis of matzah and maror and to drink a Torah-determined revi’is of the four cups, I need to clarify my view concerning the size of a kezayis and a revi’is, which I concluded by way of proofs is not in accordance with the words of the Shulchan Aruch. For in truth it is clear in the Shulchan Aruch, chapter 486, that the size of a kezayis is half the size of an egg. However, it is clear to me by way of measurement that with the eggs that we have in our day, a whole egg of our day is only half the size of an egg that was used for the Torah quantities…
And against our will we see that things have changed in our time; either thumbs have grown, and they are bigger than the thumbs of the days of the Tannaim, or the eggs have shrunk and in our day they are smaller than the eggs of the era of the Tannaim. And it is known that the generations progressively decline, and it is therefore impossible that our thumbs should be larger than the thumbs in the day of the Sages of the Mishnah....
It is therefore necessarily the case that the eggs of our day are smaller… and since it has become clear that our eggs are smaller by half, therefore the size of a kezayis, which is (originally) half an egg, is as the size of a whole egg of today. And thus I evaluate the eating of matzah and maror…
(א) דהוי כחצי ביצה - בינונית עם קליפתה ודעת הרמב"ם דכזית הוא כשליש ביצה ועיין במ"א וביאור הגר"א מש"כ בזה. ולענין דינא במצוה דאורייתא כגון במ"ע דאכילת מצה יש להחמיר ולאכול עכ"פ כחצי ביצה [אם לא שהוא חולה וקשה לו לאכול כחצי ביצה יכול לסמוך על הרמב"ם] ולענין מרור וכה"ג שהוא דרבנן יש לסמוך בדיעבד אם אכל כשליש ביצה אך לכתחלה כיון שצריך לברך על המרור נראה דאין להקל בזה אם לא שהוא אדם חלש וקשה לו יכול לסמוך ולאכול רק כשליש וכנ"ל. ולענין בהמ"ז ששיעורו מד"ס בכזית [וכן לענין ברכה אחרונה] ספק ברכות להקל ולא יברך עד שידע שאכל כחצי ביצה. ולכתחלה נכון ליזהר שלא יכניס עצמו בספק ברכות ויאכל כחצי ביצה או פחות הרבה משליש ביצה [פמ"ג] ולענ"ד נראה דנכון לכתחלה שיאכל כביצה פת דאל"ה יש חשש ברכה לבטלה על הברכה שבירך מתחלה על הנטילה לאיזה פוסקים וכנ"ל בסימן קנ"ח ס"ב עי"ש. ועתה נחזור לעניננו דע דמש"כ המחבר כזית כחצי ביצה לאו מלתא פסיקתא היא בזמנינו דיש מאחרונים שהוכיחו דביצים המצויים בזמנינו נתקטנו הרבה עד למחצה מכפי שהיו בימים הקדמונים שבהם שיערו חכמים ולפ"ז בכל מקום שהשיעור הוא כחצי ביצה צריך לשער בכביצה בזמנינו ועיין בשע"ת שהכריע שיש לחלק בזה לענין שיעורין בין דבר שחיובו מן התורה לדבר שחיובו מדרבנן כגון מרור בזה"ז ואפיקומן וכוסות ונמצא לפ"ז בזמנינו יתחייב לאכול מצה עד כשיעור ביצה ומרור יצא בדיעבד אף אם לא אכל רק כשליש ביצה וכנ"ל ועיין במש"כ לעיל סימן רע"א בבה"ל בד"ה של רביעית:
…And with regard to the ruling, with a Biblical mitzvah, such as the positive commandment of eating matzah, one should be stringent and eat at least the volume of half an egg… and know that what the Shulchan Aruch wrote about a kezayis being half an egg is not a final statement in our day, for some of the Acharonim proved that the eggs found in our day are much smaller, as much as half, of the eggs that were in ancient times, with which the Sages gave their measurements. Accordingly, wherever the required quantity is half an egg, one needs to measure this as a whole egg of our day…. According to this, in our day a person is obligated to eat matzah of the size of an egg…...
R. Pinchos Bodner: "Halachos of K'zayis"
We have learned that a k'zayis is equal to half or a third of a k'baytza, an egg. There are two methods given by Chazal for establishing the size of an egg. One method is to measure the amount of water displaced by an average size egg. Using this method a k'zayis based on a third of an egg is 18.3 cubic centimeters (0.62 fl. oz) and a k'zayis based on a half egg is 28.8 cc (0.96 fluid oz). Another method is to calculate the cubic volume of a box whose volume is known to be equal to one and a half eggs. This box measures 2 thumb widths long by 2 thumb widths wide by 2.7 thumb widths high. According to Hagaon Rav Moshe Feinstein z'l a k'zayis based on the thumb width method is 43.5 cubic centimeters (1.47 fl. oz).
(ט) (ט) כזית מכל אחד - מן הפרוסה בודאי צריך כזית דהא מברכין על אכילת מצה ואין אכילה פחותה מכזית אבל פרוסת המוציא הלא קי"ל דהמוציא מברכין אפילו על פחות מכזית וכנ"ל בסימן ר"י אלא משום דיש פוסקין שסוברין דברכת המוציא קאי על הפרוסה וברכת על אכילת מצה קאי על השלמה לכך צריך מכל אחת כזית. והסכימו האחרונים דצריך רק להכניס לפיהו את שני הזיתים בבת אחת ולרסקם אבל אין מחויב לבולעם בבת אחת אלא די שיבלע כזית לערך בבת אחת ואח"כ יבלע השאר ובדיעבד אפילו בלע הכזית מעט מעט יצא כל שלא שהה מתחלת אכילתו עד סופה יותר מכדי אכילת פרס: