עמוד א
קושייה א
מַתְנִי׳ 1.
1א. גּוֹי שֶׁבשבת הִדְלִיק אֶת הַנֵּר (עבור עצמו) — מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עשה הגוי — אָסוּר הוא לישראל.
וכן על זה הדרך:
1ב. מִילֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ — מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר.
1ג. עָשָׂה גּוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ — יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר.
2. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה וְעָשָׂה גּוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בּוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים.
מהו בגוי שעשה מלאכה לעצמו, ולאחר גמר מלאכתו נמלך בדעתו להיטיב גם ישראל? או להיפך: בגוי שעשה מלאכה לישראל, ולאחר גמר המלאכה אמר בדעתו שעשה לעצמו ולא לישראל?
מהו הדין לישראל? האם מותר או אסור?
ונראה לי לתרץ ממה שנאמר בהמשך הגמרא:
אָמַר מָר החכם בברייתא(בהקשר למלאכת גוי שישראל נהנה ממנה בשבת): בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין הגוי מַכִּירוֹ את הישראל, אֲבָל אם מַכִּירוֹ — אָסוּר.
1. מקשים: הָא מדובר כאן בנשיא ישראל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, בטוח שמַכִּירוֹ הֲוָה מכירו הגוי!
שני תירוצים בדבר:
2. אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הֲוָה הגוי עשה את המלאכה לפני שראה את רבן גמליאל.
3. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּפָנָיו, נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה.
ע"פ הברייתא ולימוד אביי עליה, לומדים אנו כי:
א. הגוי עשה מלאכה בשבת לעצמו.
ב. לאחר גמר המלאכה, כשהגיע זמן הירידה מהספינה, ייתכן וחלקו לנשיא ישראל כבוד רב ביורדו מהספינה והבחין בכך הגוי ונמלך בדעתו שמלאכתו שעשה- עשה לכבוד רבן גמליאל.
(וגם אם לא נמלך בדעתו כך, הרי לנו שרבן גמליאל לכל הפחות לא מקפיד מה הגוי חשב אחר גמר המלאכה. שכן רבן גמליאל לא יכול לדעת מה מחשבותיו של הגוי)
ג. ובכל זאת עשה נכון רבן גמליאל שירד בכבש.
הרי לנו מלאכה שעשה גוי לעצמו. לאחר גמר מלאכתו שינה את דעתו שהמלאכה תהיה עבור ישראל, ולישראל מותר להשתמש בה בשבת.
עמוד ב
קושייה ב
מַתְנִי׳ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת.
מדוע? משום שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת (שאם התפרקו - אסורות בטלטול), לְפִי שֶׁאֵינָן (דלתות הבית) מִן הַמּוּכָן נחוצות לדבר המותר בשבת.
לעומת דלתות כלים שכן נחוצות לטלטול הכלי. לדוגמא: טלטול דלתות שידה ע"מ שיוכל להשתמש בשידה בשבת.
1. כתוב במשנה: שמותר לטלטל דלתות כלי "אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת".
2. כהסבר לכך נכתב שהן לא כמו דלתות הבית לעניין טלטול, כי דלתות הבית הן "אֵינָן מִן הַמּוּכָן". ואילו דלתות הכלי הן "מן המוכן".
וכי דלתות כלי שהתפרקו מלפני שבת - אינן מן המוכן? הרי בין אם התפרקו מלפני ובין אם התפרקו בשבת, סוף סוף הם נחוצים לשימוש הכלי!
ונראה לי לתרץ בין המקרים ולהגיד כך:
א. כאן (כשהתפרק בשבת) בדיעבד קרה המקרה ואין לו לאדם אפשרות לתקן ולהחזיר הדלתות לכלי (כיוון ששבת), אלא יכול הוא להשתמש בהם כדלתות עראי לכלי ולכן התירו לו לטלטל.
ב. אבל כאן (כשהתפרק לפני שבת) קרה המקרה מלכתחילה והיה לו לאדם אפשרות לתקן מלפני שבת ולא תיקן. ובזה הראה שאין לו עניין בדלתות הכלי והן נעשו "מוקצה מחמת גופו".
קושייה ג
בהקשר לקושייה הקודמת, פסק השו"ע:
כל הכלים הנטלים בשב' דלתותיהן שנתפרקו מהם נטלים בין נתפרקו בחול בין נתפרקו בשב':
ובין אם תקבל את התירוץ שהבאתי לעיל בין אם לא, עדיין כתוב "שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת". ונראה שהגמרא לא רשמה סתם "בשבת" אלא על מנת להדגיש העניין.
אם כך מדוע השו"ע מתיר טלטול גם אם התפרקו בחול?
קושייה ד
עוד במשנה נאמרו פעולות מותרות בשבת:
מַחַט שֶׁל יָד ניתן להשתמש בו ע"מ — לִיטּוֹל בּוֹ (להוציא) אֶת הַקּוֹץ הטמון ביד.
אבל וודאי שבמהלך פעולה זו ירד דם ותיעשה מלאכת שוחט ("חבלה") בשבת!
כיצד מתיר תנא קמא לעשות כן בשבת?
ונאה לי לתרץ ממה שאמרו חז"ל:
תָּא שְׁמַע: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה [אֶת] לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.
קושייה ה
תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּלֶת שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל (כולם כלים) — נוֹטְלִין מוציאים ממקומן בשבת אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין. וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים — לֹא נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין.
1. דֶּלֶת שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל — נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין.
1א. "נוטלין" - משום שזה מלאכת "סתירה" וידוע הכלל ש"אין בנייה וסתירה בכלים".
1ב. אבל מדוע "לא מחזירין"? הרי גם החזרת הדלת נחשבת כבנייה!
1ג. אלא נראה לי לתרץ שהחזרת הדלת למקומה בכלי, אינה משום "בונה". אלא משום "מכה בפטיש" ולכן אסרוה.
2. וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים — לֹא נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין.
2א. ומדוע בלול של תרנגולים אסרו להוציא או להכניס הדלתות למקומן? הרי לול של תרנגולים גם נחשב כלי, ו"אין בנייה וסתירה בכלים"!
2ב. ונראה לי לתרץ כי "אין בנייה וסתירה בכלים" - במה דברים אמורים? בכלי שאינו מחובר לקרקע. אבל בלול של תרנגולים (כיוון שנחשב כמחובר לקרקע) - לא מתקיים כלל זה.