דף קכ"ב

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

שבת קכ״ב א:ד׳

מַתְנִי׳ 1.

1א. גּוֹי שֶׁבשבת הִדְלִיק אֶת הַנֵּר (עבור עצמו) — מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עשה הגוי — אָסוּר הוא לישראל.

וכן על זה הדרך:

1ב. מִילֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ — מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר.

1ג. עָשָׂה גּוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ — יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר.

2. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה וְעָשָׂה גּוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בּוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים.

Shabbat 122a:4

MISHNA: If a gentile kindled a lamp on Shabbat for his own purposes, a Jew also uses its light; and if the gentile kindled it for a Jew, the Sages prohibited to utilize its light. Similarly, if a gentile drew water from a well in the public domain to give his animal to drink, a Jew gives his own animal to drink after him from the same water; and if he drew the water initially for the benefit of a Jew, it is prohibited for a Jew to give his animal to drink from that water. Similarly, if a gentile made a ramp on Shabbat to disembark from a ship, a Jew disembarks after him; and if he made the ramp for a Jew, it is prohibited. There was an incident in which Rabban Gamliel and the Elders were traveling on a ship and a gentile made a ramp on Shabbat in order to disembark from the ship on it; and Rabban Gamliel and the Elders disembarked on it as well.

מהו בגוי שעשה מלאכה לעצמו, ולאחר גמר מלאכתו נמלך בדעתו להיטיב גם ישראל? או להיפך: בגוי שעשה מלאכה לישראל, ולאחר גמר המלאכה אמר בדעתו שעשה לעצמו ולא לישראל?

מהו הדין לישראל? האם מותר או אסור?

ונראה לי לתרץ ממה שנאמר בהמשך הגמרא:

שבת קכ״ב א:ח׳

אָמַר מָר החכם בברייתא(בהקשר למלאכת גוי שישראל נהנה ממנה בשבת): בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין הגוי מַכִּירוֹ את הישראל, אֲבָל אם מַכִּירוֹ — אָסוּר.

1. מקשים: הָא מדובר כאן בנשיא ישראל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, בטוח שמַכִּירוֹ הֲוָה מכירו הגוי!

שני תירוצים בדבר:

2. אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הֲוָה הגוי עשה את המלאכה לפני שראה את רבן גמליאל.

3. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּפָנָיו, נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה.

Shabbat 122a:8

We learned above that the Master said: In what case is this statement, that if the gentile acted for himself it is permitted for a Jew to benefit, said? When the gentile does not know him; however, if the gentile knows him, it is prohibited. The Gemara asks: However, in the incident involving Rabban Gamliel and the ship, it is a case where the gentile knows him as they traveled together on the ship. Abaye said: The action was not performed in Rabban Gamliel’s presence, and since the gentile had not seen him he intended to make it only for himself. Rava said: Even if you say that the gentile made the ramp in his presence, that is irrelevant because a lamp for one is a lamp for one hundred; similarly, with regard to a ramp, once the gentile constructs it for his own use it can be used by others with no further adjustments.

ע"פ הברייתא ולימוד אביי עליה, לומדים אנו כי:

א. הגוי עשה מלאכה בשבת לעצמו.

ב. לאחר גמר המלאכה, כשהגיע זמן הירידה מהספינה, ייתכן וחלקו לנשיא ישראל כבוד רב ביורדו מהספינה והבחין בכך הגוי ונמלך בדעתו שמלאכתו שעשה- עשה לכבוד רבן גמליאל.

(וגם אם לא נמלך בדעתו כך, הרי לנו שרבן גמליאל לכל הפחות לא מקפיד מה הגוי חשב אחר גמר המלאכה. שכן רבן גמליאל לא יכול לדעת מה מחשבותיו של הגוי)

ג. ובכל זאת עשה נכון רבן גמליאל שירד בכבש.

הרי לנו מלאכה שעשה גוי לעצמו. לאחר גמר מלאכתו שינה את דעתו שהמלאכה תהיה עבור ישראל, ולישראל מותר להשתמש בה בשבת.

עמוד ב

קושייה ב

שבת קכ״ב ב:ד׳

מַתְנִי׳ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת, וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת.

מדוע? משום שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת (שאם התפרקו - אסורות בטלטול), לְפִי שֶׁאֵינָן (דלתות הבית) מִן הַמּוּכָן נחוצות לדבר המותר בשבת.

Shabbat 122b:4

MISHNA: All vessels may be moved on Shabbat, and their doors, which are part of these vessels, along with them, even if they were dismantled on Shabbat, as the doors of these vessels are unlike the doors of the house. It is prohibited to make use of the doors of a house on Shabbat, even if they were removed from the entrance, because they are not prepared from before Shabbat.

לעומת דלתות כלים שכן נחוצות לטלטול הכלי. לדוגמא: טלטול דלתות שידה ע"מ שיוכל להשתמש בשידה בשבת.

1. כתוב במשנה: שמותר לטלטל דלתות כלי "אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת".

2. כהסבר לכך נכתב שהן לא כמו דלתות הבית לעניין טלטול, כי דלתות הבית הן "אֵינָן מִן הַמּוּכָן". ואילו דלתות הכלי הן "מן המוכן".

וכי דלתות כלי שהתפרקו מלפני שבת - אינן מן המוכן? הרי בין אם התפרקו מלפני ובין אם התפרקו בשבת, סוף סוף הם נחוצים לשימוש הכלי!

ונראה לי לתרץ בין המקרים ולהגיד כך:

א. כאן (כשהתפרק בשבת) בדיעבד קרה המקרה ואין לו לאדם אפשרות לתקן ולהחזיר הדלתות לכלי (כיוון ששבת), אלא יכול הוא להשתמש בהם כדלתות עראי לכלי ולכן התירו לו לטלטל.

ב. אבל כאן (כשהתפרק לפני שבת) קרה המקרה מלכתחילה והיה לו לאדם אפשרות לתקן מלפני שבת ולא תיקן. ובזה הראה שאין לו עניין בדלתות הכלי והן נעשו "מוקצה מחמת גופו".

קושייה ג

בהקשר לקושייה הקודמת, פסק השו"ע:

אורח חיים ש״ח:ח׳

כל הכלים הנטלים בשב' דלתותיהן שנתפרקו מהם נטלים בין נתפרקו בחול בין נתפרקו בשב':

Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:8

8. Regarding all Keilim that may be moved on Shabbos, doors that detached from them may (also) be moved, whether they detached on a weekday or on Shabbos.

ובין אם תקבל את התירוץ שהבאתי לעיל בין אם לא, עדיין כתוב "שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת". ונראה שהגמרא לא רשמה סתם "בשבת" אלא על מנת להדגיש העניין.

אם כך מדוע השו"ע מתיר טלטול גם אם התפרקו בחול?

קושייה ד

שבת קכ״ב ב:ו׳

עוד במשנה נאמרו פעולות מותרות בשבת:

מַחַט שֶׁל יָד ניתן להשתמש בו ע"מ — לִיטּוֹל בּוֹ (להוציא) אֶת הַקּוֹץ הטמון ביד.

Shabbat 122b:6

One may also move a winnowing shovel and a pitchfork, both of which are designated for use with crops in a barn, to place food on it for a child. One is likewise permitted to take a reed or a shuttle from a spindle, ordinarily used for weaving, in order to insert it into food like a fork. One is permitted to move an ordinary hand needle used for sewing clothes to extract a thorn with it, and one may move a sack maker’s needle to open the door with it.

אבל וודאי שבמהלך פעולה זו ירד דם ותיעשה מלאכת שוחט ("חבלה") בשבת!

כיצד מתיר תנא קמא לעשות כן בשבת?

ונאה לי לתרץ ממה שאמרו חז"ל:

ברכות י״ט ב:ט׳

תָּא שְׁמַע: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה [אֶת] לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.

Berakhot 19b:9

The Gemara cites an additional proof from a baraita: Come and hear: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah.

קושייה ה

שבת קכ״ב ב:י׳

תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּלֶת שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל (כולם כלים) — נוֹטְלִין מוציאים ממקומן בשבת אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין. וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים — לֹא נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין.

Shabbat 122b:10

The Sages taught: With regard to the door of a chest, or of a box, or of a closet, one may remove them from their hinges on Shabbat, but he may not restore them to their original places. And with regard to the door of a chicken coop, one may neither move it nor restore it to its place.

1. דֶּלֶת שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל — נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין.

1א. "נוטלין" - משום שזה מלאכת "סתירה" וידוע הכלל ש"אין בנייה וסתירה בכלים".

1ב. אבל מדוע "לא מחזירין"? הרי גם החזרת הדלת נחשבת כבנייה!

1ג. אלא נראה לי לתרץ שהחזרת הדלת למקומה בכלי, אינה משום "בונה". אלא משום "מכה בפטיש" ולכן אסרוה.

2. וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים — לֹא נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין.

2א. ומדוע בלול של תרנגולים אסרו להוציא או להכניס הדלתות למקומן? הרי לול של תרנגולים גם נחשב כלי, ו"אין בנייה וסתירה בכלים"!

2ב. ונראה לי לתרץ כי "אין בנייה וסתירה בכלים" - במה דברים אמורים? בכלי שאינו מחובר לקרקע. אבל בלול של תרנגולים (כיוון שנחשב כמחובר לקרקע) - לא מתקיים כלל זה.