Stolen Blessings and the Crooked Timber of Humanity
(כו) וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
(26) Then his brother emerged, holding on to the heel of Esau; so they named him Jacob. Isaac was sixty years old when they were born.

The association of Jacob – Yaakov with a heel is strange. Jacob is not the only mythical hero with a famous heel, but in Achilles case, he was the owner of the heel. Jacob’s relationship with his brother’s heel is vicarious. If the biblical author, let alone his parents, want to be flattering, they do a lousy job. Jacob is to be known, at best, as a “hanger on”. Fox’s translation: "Heel-Holder"

Even if we choose to think of Jacob as a bootstrapper, we can’t forget that he pulls himself up by a bootstrap attached to his brothers heal. And let’s not forget that Esau’s heal, like Achilles, is his most vulnerable body part. Metaphorically, the heel is the exposed rear of an army (see Joshua 8:13 and Genesis 49:19). When God curses the snake for tempting Eve, it is on the snake's metaphorical heel that man shall forever stamp (Genesis 3:15). Attacking an enemy’s heel is an insult to both the attacker and the victim.

(יג) וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֜ם אֶת־כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֗ה אֲשֶׁר֙ מִצְּפ֣וֹן לָעִ֔יר וְאֶת־עֲקֵב֖וֹ מִיָּ֣ם לָעִ֑יר וַיֵּ֧לֶךְ יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעֵֽמֶק׃

(13) Thus the main body of the army was disposed on the north of the city, but the far end of it was on the west. (This was after Joshua had spent the night-a in the valley.)—

(יט) גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ {ס}
(19) Gad shall be raided by raiders,
But he shall raid at their heels.

(טו) וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ {ס}

(15) I will put enmity
Between you and the woman,
And between your offspring and hers;
They shall strike at your head,
And you shall strike at their heel.

(יז) זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ (יח) אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹקִֽים׃
(17) Remember what Amalek did to you on your journey, after you left Egypt— (18) how, undeterred by fear of God, he surprised you on the march, when you were famished and weary, and cut down all the stragglers in your rear.

He approached

the descendants of Ishmael [i.e., the Bedouin], asking of them:

Will you accept the Torah?

They asked: What’s written in it?

He replied:

“Do not steal” (Ex.20:13)

They said:

The very essence of these people, like their father, is banditry.

For it is said:

“And he shall be a wild ass of a man” (Gn.16:12).

Sifrei Devarim ve'zot Habracha Pisqa’ 343

"Oh, Master, make me chaste and celibate - but not yet!"

da mihi castitatem et continentam, sed noli modo

book eight, chapter seven of Augustine's Confessions

גמ׳ גזול .... אמאי לא

א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי

GEMARA: The ruling in the mishna is that a stolen lulav is unfit. ....why does one not fulfill his obligation with a stolen lulav?

Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai:

משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש

בשלמא לפני יאוש (ויקרא א, ב) אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא ולאו דידיה הוא אלא לאחר יאוש הא קנייה ביאוש אלא לאו משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה

וא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מאי דכתיב (ישעיהו סא, ח) כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס כולו שלך הוא אמר להם ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל

ופליגא דר' יצחק דא"ר יצחק בר נחמני אמר שמואל לא שנו אלא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול

It is unfit because it is a mitzva that comes to be fulfilled by means of a transgression, which renders the mitzva unfulfilled, as it is stated: “And you have brought that which was stolen and the lame, and the sick; that is how you bring the offering; should I accept this of your hand? says the Lord” (Malachi 1:13). Based on the juxtaposition in the verse, it is derived that the legal status of a stolen animal is equivalent to that of a lame animal. Just as a lame animal, because it is blemished, has no remedy and is unfit for use, so too, a stolen animal has no remedy. There is no difference before the owners reach a state of despair of recovering the stolen animal, and there is no difference after despair. In both cases there is no remedy.

The Gemara elaborates: Granted, before the despair of the owner, the robber may not sacrifice the animal because the animal does not belong to him. The Merciful One says: “When a person sacrifices from yours an offering” (Leviticus 1:2). The term “from yours” indicates that the animal must belong to the one sacrificing it, and this stolen animal is not his. However, after the despair of the owner, didn’t the robber acquire the animal with the despair? Once the owner despairs, the animal belongs to the robber, despite the fact that he incurs a debt that he must repay the owner. Since the animal is legally his, why is it prohibited for the robber to sacrifice it as an offering? Rather, is it not because the offering is a mitzva that comes by means of a transgression? Since the animal came into his possession by means of a transgression, it is unfit for use in fulfilling a mitzva.

And Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: What is the meaning of that which is written: “For I the Lord love justice, I hate robbery in a burnt-offering” (Isaiah 61:8)? The Gemara cites a parable of a flesh-and-blood king who was passing by a customs house. He said to his servants: Pay the levy to the taxmen. They said to him: Doesn’t all the tax in its entirety belong to you? If the taxes will ultimately reach the royal treasury, what is the point of paying the levy? He said to them: From my conduct, all travelers will learn and will not evade payment of the tax. So too, the Holy One, Blessed be He, said: “I the Lord... hate robbery in a burnt-offering.” Although the whole world is His and the acquisitions of man have no impact upon Him, God says: From My conduct, My children will learn and distance themselves from robbery, even from robbery unrelated to the needs of offerings.

“Out of the crooked timber of humanity, no straight thing was ever made.”

― Immanuel Kant, Idea for a Universal History with a Cosmopolitan Purpose

(ג) גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כׇּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ (ד) וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כׇּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרְכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ (ה) עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃

(3) Reside in this land, and I will be with you and bless you; I will assign all these lands to you and to your heirs, fulfilling the oath that I swore to your father Abraham. (4) I will make your heirs as numerous as the stars of heaven, and assign to your heirs all these lands, so that all the nations of the earth shall bless themselves by your heirs— (5) inasmuch as Abraham obeyed Me and kept My charge: My commandments, My laws, and My teachings.”

The word translated as “because” or "inasmuch" is “ekev”. Used in this fairly rare sense, it has the sense of “as a consequence, a gain, a reward, end”. It is that which results from a long, tedious, painful, tortuous and circuitous journey. A pilgrimage full of blisters and maybe a touch of plantar fasciitis. Esau, might have been, like Achilles, the golden boy and favorite son and Yaakov, the parasite, but Yaakov struggled with what little he had. Esau may have been well heeled, but Yaakov had the fortitude and faith in a God of history to grab steadfastly for a better future.

(לו) וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃

(36) [Esau] said, “Was he, then, named Jacob that he might supplant me these two times? First he took away my birthright and now he has taken away my blessing!” And he added, “Have you not reserved a blessing for me?”

Here Ekev-heel is used in the sense of “to throw one down, to trip one up, to supplant, to circumvent, to defraud.[iii] Fox’s translation: "Heel-Sneak".

(ג) אִ֤ישׁ מֵרֵעֵ֙הוּ֙ הִשָּׁמֵ֔רוּ וְעַל־כׇּל־אָ֖ח אַל־תִּבְטָ֑חוּ כִּ֤י כׇל־אָח֙ עָק֣וֹב יַעְקֹ֔ב וְכׇל־רֵ֖עַ רָכִ֥יל יַהֲלֹֽךְ׃

(3) Beware, every man of his friend!
Trust not even a brother!
For every brother takes advantage,
Every friend is base in his dealings.-a

What kind of parents would the biblical author have Isaac and Rebecca be? Who gives a child such a name?

Clearly, Jacob is in need of a name change… and in fact, this is what happens after he wrestles with the Angel at the River Jabbok (literally: wrestling river).

There is nothing flattering that one can say about Yaakov’s name. His name can only portend a change. A change from a swindler, a scrapper, a kniver… someone who by choice or circumstance is forced to steal his blessings and eke out a living and a life. Yaakov is the outsider, the Ghetto Jew, but his name portends another name, where he crosses the river into his homeland and can stand on his own feet and pull himself up from his own bootstraps ... attached to his own heel. This is what hopefully lies ahead for him in his future name and this is what presumably is up for grabs in the blessing that he steals.

רְאֵ֖ה אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ׃
Consider God’s doing! Who can straighten what He has twisted?
כׇּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכׇל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה׃
Let every valley be raised,
Every hill and mount made low.
Let the rugged ground become level
And the ridges become a plain.
העקוב. כמו עקוב הלב (ירמיהו ט"ז ט') והוא הפך מישור:
העקוב The crooked. It is the opposite of מישור straight; comp. עקוב deceitful (Jer. 17:9).
ועל צד הרמז, יש מקום אתי לפרש שני שמותיו של יעקב על שם שני הגאולות יען כי מצינו לרז״ל (שם יב:) לא שתעקר יצ״מ לגמרי אלא שזכירת נסי יצ״מ יהיו טפל, וזכרון נסים שלעתיד יהיו עיקר, וכן כאן אמרו (בר״ר עח ג) לא שיעקר שם יעקב לגמרי אלא יהיה טפל ושם ישראל עיקר, א״כ שניהם ענין אחד, וכן הוא אומר בגאולה אחרונה (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור. עקב נגזר מן שם יעקב, ומישור נגזר מן שם ישראל ישר אל, ולפי שנאמר (מיכה ז טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ש״מ שניסים שלעתיד לא יהיו גדולים מן ניסי מצרים, ולמה יהיו ניסי מצרים טפל, אלא לפי שבגאולה של מצרים לא היה זכותם מספיק להוציאם ביד רמה והוצרכו לילך בעקבה ורמיה, כי אמרו נלך לזבוח לה' אלהינו, וכל בורח הולך בחפזון, כמ״ש (שמות יב יא) ואכלתם אותו בחפזון, וגאולת בבל פשיטא שלא היתה גאולה שלימה כ״א פקידה בעלמא, וגם שם נאמר (ישעיה מח כ) צאו מבבל ברחו מכשדים.
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מגיד הכתוב שכשעמוד הענן קיים היה עמוד האש צומח כשעמוד האש קיים עמוד הענן זוריח: ד"א לא ימוש עמוד הענן יומם. אין אור החמה מבטלו: ועמוד האש לילה. אין אור הלבנה מבטלו: ד"א לא ימיש אעפ״י ממרים ואעפ״י מכעיסין ואעפ״י מנאצין: ד"א לא ימיש אעפ״י שנרתעין לאחוריהן שנים עשר מיל: ד"א לא ימיש וכי מי נצרך לעמוד ענן וכי מי נצרך לעמוד אש אלא ליתן הפרש לזבים ולזבות לנדות וליולדות שהיו ביניהן: ר' מאיר אומר הרי הוא אומר באברהם (בראשית י"ח ח) והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו לפיכך הקדים להן הקב"ה שבעה ענני כבוד:
טעם עקב כמו בעבור וכן עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו ה) וכתב רש"י (רש"י על דברים ז׳:י״ב) אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון ישמור לך השם הבטחתו והזכיר הכתוב המשפטים אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם והמפרשים אמרו כי טעם עקב שכר באחרית וכן בשמרם עקב רב (תהלים יט יב) יאמר והיה אחרית תשמעון המשפטים ותשמרו אותם שישמר השם לך את הברית והחסד ואהבך ונכון הוא כי יקראו בלשון הקדש תחלת כל דבר בלשון ראש כענין ראש דברך אמת (שם קיט קס) וכן גדול הדור ראש העם (במדבר כה ד) והמשובח ראש בשמים (שיר השירים ד יד) וכן יקראו אחרית כל דבר עקב כי הלשון יתפוס דמיונו באדם והראש תחלה והעקב בו אחרית וסוף וכן יאמר הכתוב (להלן כח יג מד) לראש ולזנב לדמיון גוף בהמה ואונקלוס (תרגום אונקלוס על דברים ז׳:י״ב) תרגם חלף כמו חלף עבודתכם (במדבר יח לא) עשאו לשון סבוב נגזר מן והיה העקוב למישור (ישעיהו מ ד) הדרך המעוקל ההולך סביב סביב וכן עקובה מדם (הושע ו ח) מסובבת ומוקפת יאמר והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו ויפה פירש ודומה לזה בגלל הדבר הזה (דברים ט״ו:י׳) בסבתו מלשון וגללו את האבן (בראשית כט ג) וכן על דעתי כל לשון עקיבה גלגול וסבוב עקוב הלב (ירמיהו יז ט) ויעקבני זה פעמים (בראשית כז לו) ויהוא עשה בעקבה (מלכים ב י יט) ענין גלגולין וסבות ולכן יקראו יעקב ישורון כי היפך העקוב מישור וכן אחורי הרגל שנקרא עקב וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה כו) יקראנו כן בעבור היותו מעוגל כאשר יקרא הלשון אמצע היד והרגל כפות בעבור היותם כמו כפות הזהב ומורגל הוא בלשון כמו שאמרו בספרי (ברכה ב) מימינו אש דת למו (דברים ל״ג:ב׳) כשהיה יוצא הדבור מפי הקב"ה היה יוצא דרך ימינו של קדש לשמאלן של ישראל ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כלומר מקיף וכן לשונם (ב"ק קיג) באים עליו בעקיפין בסבות וגלגולין כמו עקיבין ששתי האותיות האלה שוות להן כאשר פרשתי כבר (ויקרא יט כ) והזכיר את המשפטים האלה להזהיר מאד במשפטים כי לא יהיה עם רב כלו נזהר במצות כלן שלא יחטאו בהן כלל רק במשפטים יעמידו התורה כמו שנאמר בהן (דברים כ״א:כ״א) וכל ישראל ישמעו ויראו ועוד כי רבים ירחמו מלסקול האיש ולשרוף אותו אחרי שנעשת העבירה כמו שנאמר (דברים י״ט:י״ג) לא תחוס עינך ועוד שייראו מן התקיפים ומן המטעים כמו שאמר (דברים א׳:י״ז) לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא ואמר בנביא השקר (דברים י״ח:כ״ב) לא תגור ממנו והזכיר כל אלה במסית (דברים י״ג:ט׳) לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו ויזהיר לא תשמע אליו מפני הטעאתו ולא תחוס עינך מפני הרחמנות שירחמו רכי הלבב על הנידונים ולא תכסה שלא תשתוק בעבור תקפו ויראת בני משפחתו:
AND IT SHALL COME TO PASS ‘EIKEV’ YE HEARKEN. Eikev means “because.” So also, ‘eikev’ (because) that Abraham hearkened to My voice. And Rashi wrote: “If you will hearken even to the lighter commandments which a person usually treads upon with his ‘heels’ [i.e., those commandments which a person is inclined to treat lightly] then G-d will keep His promise to you.” Now Scripture mentions the ordinances [And it shall come to pass ‘eikev’ ye hearken to these ‘ordinances’] perhaps because he admonishes them not to be disdainful of the lightly-esteemed ordinances such as the laws pertaining to monetary matters.
And the commentators have said that the meaning of the word eikev is that “in the end” there will be reward. Similarly, in keeping them [the ordinances of G-d] ‘eikev rav’ (there is [in the end] great reward). The verse here is thus stating: “and the end [the ultimate consequence] of your hearkening to the ordinances and your observing them is that G-d shall keep the covenant and the mercy, and He will love thee. ” This is correct, for in the Sacred Language the beginning of anything is called rosh [literally: “head”], as it is said, ‘rosh’ (the beginning of) Thy word is truth. So also is the leader of the generation called “the head of the people,” and the best of spices is called rosh. Similarly, the conclusion of any matter is called akeiv (heel) as the Sacred Language adopts these figurative expressions from the human body; and thus “the head” is the beginning while “the heel” is the conclusion and end of the body. Scripture also speaks of the head and the tail [with reference to people], figuratively using the body of the animal.
And Onkelos rendered the word eikev as chalaf (“in exchange for”), like ‘cheilef’ (in return for) your service. Onkelos thus made it an expression of “roundabout” [the end result of a series of events], derived from the verse, and ‘he’akov (the crooked) shall be made straight — that is, the circuitous road which goes roundabout [will become a straight, level path]. So also ‘akubah’ of blood means “it is surrounded and encircled” [with blood]. The verse here is thus stating [according to Onkelos]: “and it shall come to pass that the effect caused by your hearkening to the ordinances and your performing them will be that G-d will keep His covenant with you.” He has explained it well. A similar expression is ‘biglal’ (for the sake of) this thing which means “on account of,” from the word ‘v’gal’lu’ (and they roll) the stone. Similarly it is my opinion that every expression of akeivah is a term denoting “circle” or “circuit.” Thus: ‘akov haleiv’ (the heart is deceitful); ‘vaya’akveini’ (and he hath gotten the better of me) these two times; but Jehu did it ‘b’akbah’ (in subtlety) — all these being expressions of “rolling” and “circling.” Therefore they called Jacob “Jeshurun” [from the root yashar (straight and upright)] because the opposite of “the deceitful one” is he who is “upright” [as indicated by the name “Jeshurun”]. Similarly, the end-part of the foot, called akeiv — as it is said, and his hand seizing ‘ba’akeiv (the heel) of Esau — is so called because of its roundness, just as the [Sacred] Language calls the middle part [palm and sole] of the hand and foot kapoth, because of their being shaped like golden kapoth (spoons). This usage [of the term akeiv] is common in the [Sacred] Language, just as the Rabbis have said in the Sifre: “At His right hand was a fiery law unto them. When the word came forth from the mouth of the Holy One, blessed be He, it would go by way of the right hand of the Holy One to the left of Israel, v’okeiv (and it encircled) the camp of Israel twelve miles by twelve miles.” So also is the expression: “they come upon him ba’akifin,” meaning “with circuitous and subtle arguments,” like the word akeivin as these two letters [the veth and the fei] were considered by the Sages to be interchangeable, as I have already explained.
He mentioned these ordinances in order to warn exceedingly concerning the ordinances [i.e., judgments], for it is impossible that of a large nation, everyone be heedful of all commandments so as not to transgress any of them, and it is only through the judgments [of the court] that they establish [the firm authority of] the Torah, just as it says of them, and all Israel shall hear, and fear. Moreover, many people will have pity [and refrain from] stoning a man or burning him after the transgression had been committed, as it is said, Thine eye shall not pity him. Then also they might fear the mighty ones as well as those who lead astray, as it is said, ye shall not be afraid of the face of any man, for the judgment is G-d’s, and in the case of the false prophet it says, thou shalt not be afraid of him. He mentioned all these in the case of an inciter [to worship idols] saying, thou shalt not consent unto him, nor hearken unto him; neither shalt thine eye pity him, neither shalt thou spare, neither shalt thou conceal him, warning nor hearken unto him because of his misleading [you], neither shalt thine eye pity him because of the pity that compassionate people show towards the condemned, and neither shalt thou conceal him by remaining silent [and not presenting testimony against him] because of his might and fear of members of his family.
אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשׇׁל־בָּֽךְ׃ {ס}
And to the woman He said,
“I will make most severe
Your pangs in childbearing;
In pain shall you bear children.
Yet your urge shall be for your husband,
And he shall rule over you.”
נשך. רִבִּית, שֶׁהוּא כִנְשִׁיכַת נָחָשׁ שֶׁנוֹשֵׁךְ חַבּוּרָה קְטַנָּה בְּרַגְלוֹ וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ, וּפִתְאֹם הוּא מְבַטְבֵּט וְנוֹפֵחַ עַד קָדְקֳדוֹ, כָּךְ רִבִּית אֵינוֹ מַרְגִּישׁ וְאֵינוֹ נִכָּר עַד שֶׁהָרִבִּית עוֹלָה וּמְחַסְּרוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה (תנחומא):
נשך is what is called in Rabbinical Hebrew רבית (from רבה to increase). It is called נשך “biting”, because it resembles the bite of a snake: it bites, inflicting a small wound in a person’s foot which he does not feel at first, but all at once it swells and distends the whole body up to the top of his head. So it is with interest: at first one does not feel the drain it makes on him and it remains unnoticed until the interest mounts up and suddenly makes the person lose a big fortune (Exodus Rabbah 31:6).