It is possible that the word amar (He said) refers to thought, meaning that He thought He should not keep it hidden from Abraham on account of these reasons. Similarly: I ‘said,’ in the noontide of my days I shall go; And he ‘said’ to slay David. Likewise all expressions of speaking within the heart refer to thought.
ר' יהודה אומר, הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם עני ואביון ישרף באש פליטת בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי העיר וראתה עני אחד מדקדק ברחוב העיר ועגמה נפשה עליו שנאמר עגמה נפשי לאביון מה עשתה בכל יום היתה יוצאה לשאוב היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומאכלת לאותו עני אמרו אנשי סדום העני הזה מאין הוא חי וכשידעו בדבר הוציאו אותה להשרף אמרה רבון כל העולמים עשה משפטי ודיני מאנשי סדום ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד באותה שעה אמר הב"ה ארדה נא ואראה אם כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה למעלה ופניה למטה שנאמר ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה הכצעקתם אין כתיב כאן אלא הכצעקתה.
Search its squares,
Look about and take note:
You will not find a man,
There is none who acts justly,
Who seeks integrity—
That I should pardon her.
ר' דוד קמחי (פרובאנס, 1160-1235)
שוטטו. [...] והנה אמר דוד בספר תהלים נתנו נבלת עבדך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ הנה כי היו בירושלם חסידים ועבדי האל! ואיך אמר ירמיה אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה? פירש אדוני אבי ז"ל כי ירמיה אמר בחוצות ירושלם ואמר ברחובותיה כי החסידים שהיו בירושלם היו מתחבאים בבתיהם ולא היו יכולים להתראות ברחובות ובחוצות מפני הרשעים ורז"ל פירשו כיון שנהרגו ע"י אויבים אף על פי שהיו רשעים וחייבי מיתה נתכפר להם במיתתן וקרי להו עבדיך וחסידך:
ר' מרדכי יוסף ליינר (1800-1854)
ואברהם שב למקמו. היינו אחר שמסר את עצמו והציל אנשי סדום, ועתה אחרי רוב התפלה שהרבה עבורם להצילם והש"י השיב לו כי הם שונאי ה' מאוד הצר לו רוב יגיעתו על שונאי ה', ועכ"ז ואברהם שב למקומו, היינו מקומו הראשון על תוקף שלו, לאשר ידע באמת שאינו אוהב בלתי לאוהבי ה' ובודאי נמצא בזה עומק יותר מכפי השגתו.
After Avraham wholly delivered himself over to the cause of saving the people of Sodom, and after most of the prayer that he exerted in order to save them, God answered him that they were hateful of God, and it hurt Him that he would exert so much over those who hate God. Therefore, “Avraham returned to his place,” meaning to his initial place of strength, for then he truly knew that he only really loves the lovers of God, and certainly this contained a depth far greater than his apprehension.
ר' חיים טירר מצ'רנוביץ (1740-1817)
וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו. פירוש שהלך ה' במסקנא זו כאשר כלה לדבר אל אברהם, פירוש כאשר היה סוף דברו לאברהם לומר אם ימצא עשרה לא ישחית וכשלא מצא על כל פנים הציל הצדיקים הוא לוט ואשתו שהיו צדיקים בתוך העיר כנזכר ומה גם שבזכותו ניצול גם עיר אחת היא צוער שאמר לו המלאך הנה נשאתי את פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר, והכל בגודל חסדו וטובו, ועל כן ואברהם שב למקומו שאברהם שב למקום החסד הגדול לראות לעשות חסד להוסיף מאשר עשה עד עתה בכל היכולת כי ראה את מעשה ה' הגדול והנורא ברוב חסדיו.