דף קי"ז

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

חכמים שאלו את רבי ישמעאל:

"אִם מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר (כמו שכתוב במשנה), לֹא נְטַלְטֵל את עוֹר הקורבן (בשבת) אַגַּב בָּשָׂר?!"

שבת קי״ז א:א׳

רבי ישמעאל דוחה טענה זו ועונה:

מִי דָּמֵי?! האם ההשוואה הזו דומה?

הָתָם שם (ב'תיק הספר')— נַעֲשָׂה התיק בָּסִיס לְדָבָר הַמּוּתָּר שכן תפילין (על מנת להצילם בשבת) הם דבר מותר בטלטול,

ולעומת זאת הָכָא כאן (ב'עור הקורבן') — נַעֲשָׂה העור בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר הקורבן (שכן אין לו שימוש בשבת)!

חכמים מתרצים:

אֶלָּא הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ ככה אמרו חכמים לרבי ישמעאל: אִם מַצִּילִין תִּיק שֶׁל סֵפֶר שהוא הבסיס עִם הַסֵּפֶר שהוא הדבר המותר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ מָעוֹת שהוא דבר אסור (ועד כאן התיק נהיה בסיס לדבר מותר ולדבר אסור), לֹא נְטַלְטֵל עוֹר אַגַּב בָּשָׂר?!

רבי ישמעאל שוב דוחה את טענתם ועונה:

מִי דָּמֵי האם זה דומה?

הָתָם שם (בתיק עם הספר והמעות) נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וּלְדָבָר הַמּוּתָּר, הָכָא כאן (בטלטול של עור הקורבן ביחד עם הקורבן עצמו) — כּוּלּוֹ נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר.

ומתרצים חכמים:

אֶלָּא הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: אִם מְבִיאִין תִּיק שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ מָעוֹת והתיק הוא בסיס לדבר האסור בלבד מֵעָלְמָא ממקום רחוק בכדי לְהַצִּיל בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה (מדובר בספר תורה שאין אפשרות להצילו בלא תיק), לֹא נְטַלְטֵל עוֹר אַגַּב בָּשָׂר?!

Shabbat 117a:1

The Gemara asks: Are they comparable? There, with regard to the Torah scroll, the casing is a base for a permitted object, i.e., the scroll itself, which may be moved on Shabbat; whereas here, with regard to the hide of the Paschal lamb, the skin is a base for a prohibited object, i.e., the flesh of the sacrifice, which may not be moved until nightfall because it may not be eaten until night. Rather, this is what they said to him: If one may save the casing of the Torah scroll along with the scroll, even if there is money inside it, why then may one not move the hide together with the flesh? The Gemara asks: Are they comparable? There, with regard to the Torah scroll, the casing becomes a base for a prohibited object and a permitted object; whereas here, with regard to the hide, it is entirely a base for a prohibited object. Rather, this is what they said to him: If one may bring a casing that has money inside it from outside in order to save a Torah scroll in it, why may one not move the hide together with the flesh?

עד כאן למדנו שמעות המונח בתיק של ספר תורה, הופך את התיק ל"בסיס לדבר האסור".

סנהדרין מ״ח ב:ג׳

ת"ש כיס שעשאו להניח בו תפילין אסור להניח בו מעות

Sanhedrin 48b:3

The Gemara suggests: Come and hear a proof in support of Abaye’s opinion from a baraita: If one fashioned a pouch in which to put phylacteries, it is prohibited to put money in it. If he put phylacteries in it, but he did not designate it beforehand for that purpose, he may still put money in it. The ruling of the first clause indicates that designation is significant. The Gemara rejects this proof: Say that the baraita should be understood as follows: If one fashioned a pouch for phylacteries and then put the phylacteries in it, it is prohibited to put money in it. This is in accordance with the ruling of Rav Ḥisda, that if one designated a cloth for the purpose of bundling phylacteries in it and then he wrapped the phylacteries in it, he may no longer use the cloth to hold money.

ועד כאן למדנו שאין ראוי להניח בתיק תפילין מעות.

זאת אומרת שאדם ירא שמים אינו ישים את המעות שלו בתיק ספר התורה (שקדושת ספר התורה גדולה משל התפילין)!

אז על מה בדיוק מדברת הגמרא שלנו? לדעתי אפשר לתרץ זאת כך:

שבת קמ״ב ב:ג׳-ה׳

מַתְנִי׳ הָאֶבֶן שהיא אסורה שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית שהיא הבסיס והאבן הופכה לבסיס לדבר האסור — וכיוון שכך, האדם שרוצה להזיז את האבן מהחבית צריך מַטָּהּ (להטות) את החבית עַל צִדָּהּ, וְהִיא האבן נוֹפֶלֶת מאליה.

אך כאן נשאלת השאלה: אם החבית היא בסיס לדבר האסור, איך אפשר להזיז אותה (אפילו מעט)?

גְּמָ׳ תשובה לדבר אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ הלכה זו אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ שאדם ששכח ולא התכוון בכניסת השבת שהאבן תהיה שם - ניתן להטות את החבית בשביל שהאבן תיפול, אֲבָל בְּמַנִּיחַ — נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר.

Shabbat 142b:3-5

MISHNA: With regard to a stone, which is set-aside on Shabbat and may not be moved, that was placed on the mouth of a barrel, one tilts the barrel on its side, and the stone falls. If the barrel was among other barrels, and the other barrels might break if the stone falls on them, he lifts the barrel to distance it from the other barrels, and then tilts it on its side, and the stone falls. With regard to coins that are on a cushion, he shakes the cushion and the coins fall. If there was bird dung (Arukh) on the cushion, he wipes it with a rag, but he may not wash it with water because of the prohibition against laundering. If the cushion was made of leather, and laundering is not a concern, he places water on it until the bird dung ceases. GEMARA: Rav Huna said that Rav said: They only taught this halakha with regard to a stone in a case where one forgets the stone on the barrel. However, if he places the stone on the barrel, the barrel becomes a base for a prohibited object, which itself may not be moved throughout Shabbat.

כלומר, מה שכתוב בגמרא: "וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ מָעוֹת שהוא דבר אסור (ועד כאן התיק נהיה בסיס לדבר מותר ולדבר אסור)," - איך הגיע לשם מעות? אפשר להגיד שמדובר באדם שנפל או ששכח שם את המעות שלו בלא כוונה. ולפי תשובת רב מהגמרא האחרונה, לומדים אנו שהתיק אינו בסיס לדבר האסור כלל וכלל! (בניגוד מוחלט למה שכתוב בגמרא שלנו).

עמוד ב

קושייה ב

במשנה מובא שאם נפלה דליקה בשבת לפני סעודת ליל שבת, מצילים שלושה סעודות. נפלה בבוקר לפני הארוחה - שתי סעודות. בצהריים לפני ארוחת מנחה - סעודה אחת.

שבת קי״ז ב:ג׳

גְּמָ׳ הגמרא שואלת: הרי מִכְּדֵי בְּהֶיתֵּרָא קָטָרַח מדובר בטלטול מותר! (כי הוא מוציא את האוכלים לחצר המעורבת), נַצֵּיל טְפֵי ואם כך מדוע שלא יציל יותר? אָמַר רָבָא: מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, אִי שָׁרֵית לֵיהּ ואם תיתן לו להציל יותר — אָתֵי לְכַבּוֹיֵי הוא יילחץ ויכבה את האש ויעבור על איסור דאורייתא.

Shabbat 117b:3

GEMARA: The Gemara asks: Now, since one is exerting himself to move permitted objects, let us rescue more. Why was he allowed to rescue food for only three meals? Rava said: Since a person is agitated about his property, if you permit him to move more, he will come to extinguish the fire. Abaye said to him: Rather, that which was taught in a baraita: If one’s barrel broke atop one’s roof on Shabbat, he may bring a vessel and place it under the barrel to salvage its contents, and this is permitted provided that he does not bring another vessel and place it on the ground to catch the liquid that flows out of the barrel. Similarly, one may not bring another vessel and attach the vessel next to the roof so that the liquid from the barrel will pour into it. There, what decree applies to prohibit saving it in any other way? Rava said to him: Here, too, it is a decree issued due to the concern lest one bring the additional vessel through the public domain, which is prohibited.

אבל הרי אם יוכל להציל יותר מזון, מדוע שיהיה בהול על ממונו ויכבה את האש?

אדרבה אם יוכל להציל יותר דברים מן האש, יהיה פחות בהול על ממונו שכבר הציל ולכן תהיה לו פחות סיבה לכבות את האש!