(26) And ye shall be holy unto Me; for I the LORD am holy, and have set you apart from the peoples, that ye should be Mine.
Why would it be good to be separate?
AND I HAVE SEPARATED YOU FROM THE PEOPLES THAT YOU SHOULD BE MINE — If you hold yourselves apart from them then you will be Mine, but if not, you belong to (become subject to) Nebuchadnezzar and others like him.
Rabbi Eleazer ben Azariah said, “Whence do we know that one should not say, "My soul loathes swine’s flesh”, or, “I have no desire to wear clothes which are a mixture of wool and linen”, but one should say, "I would, indeed, like them, but what can I do since my Father in heaven has imposed these decrees upon me”?
Because Scripture states: “I have separated you from the peoples to be for Me", which your separation from them (from their doings) should be for My sake — that one should keep aloof from sin and take upon himself the yoke of the kingdom of Heaven (Sifra).
How do Jews separate ourselves from others?
אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים, וְלֹא מִתְדַמִּים לָהֶם, לֹא בְמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי. וְנֶאֱמַר, בְּחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. וְנֶאֱמַר, הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. לֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם לְשׁוּם גֵּאוּת וְהוּא מַלְבּוּשׁ שָׂרִים, וּלְדֻגְמָא הָא דְּאָמְרֵינָן בַגְּמָרָא, דְּאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם אֲפִלּוּ בִרְצוּעוֹת הַמִּנְעָל. שֶׁאִם הָיָה דַרְכָּם לִקְשֹׁר כָּךְ וְדֶרֶךְ יִשְֹרָאֵל בְּעִנְיָן אַחֵר אוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִהְיוֹת לָהֶם רְצוּעוֹת אֲדֻמּוֹת וְשֶׁל יִשְֹרָאֵל שְׁחוֹרוֹת מִשּׁוּם דְּצֶבַע שָׁחוֹר מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּצְנִיעוּת, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְשַׁנּוֹת. וּמִזֶּה יִלְמַד כָּל אָדָם לְפִי מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ, שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הֶעָשׂוּי לְיוּהֲרָא וּפְרִיצוּת לֹא יַעֲשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל כֵּן, אֶלָּא מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ עֲשׂוּיִים בְּעִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הַכְנָעָה וּצְנִיעוּת. הָכֵי אָמְרִינָן בְּסִפְרֵי, שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּקוֹלְסִין (פֵּרוּשׁ, כְּלֵי זַיִן) אַף אֲנִי אֵצֵא בְּקוֹלְסִין, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ דִבְרֵי שַׁחַץ וְגַאֲוָה הֵם, וְלֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, אֶלָּא דַּרְכָּם לִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְלֹא לִפְנוֹת אֶל רְהָבִים. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ לְמִנְהָג וּלְחֹק דְאִכָּא לְמֵיחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יַעֲשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל כֵּן. וְכֵן לֹא יְגַלַּח וְלֹא יְגַדֵּל שַעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּמוֹהֶם, אֶלּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַלְבּוּשָׁיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.
We do not act in the ways of the nations, and we do not emulate them--not in dress, nor in hair style, and the like--as it says, "And ye shall not walk in the customs of the nation" (Leviticus 20:23). And as it says, "Neither shall ye walk in their statutes" (Leviticus 18:3). And as it says, "Take heed to thyself that thou be not ensnared to follow them" (Deuteronomy 12:30).
One must not dress in clothing unique to them for pride, i.e. clothing worn by officers.
For example, it is stated in the Gemara (Sanhedrin 74a) that it is forbidden for a Jew to act like them, even regarding shoelaces. If they would tie [their shoes] in one way, and Jews would tie another way, or if their custom was to have red laces, and Jews would have black (for the color black is instructive in humility, lowliness, and modesty), it is forbidden for a Jew to differ. And from this every person should learn, according to his time and place, that the clothing that is made for arrogance and licentiousness--a Jew may not use it. Rather, his dress must be made in a way that is instructive of submissiveness and modesty.
Why do you think the Rabbis wanted Jews to separate from others like this?
(ב) אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים, וְלֹא מִתְדַמִּים לָהֶם, לֹא בְמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי. וְנֶאֱמַר, בְּחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. וְנֶאֱמַר, הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. לֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם לְשׁוּם גֵּאוּת וְהוּא מַלְבּוּשׁ שָׂרִים, וּלְדֻגְמָא הָא דְּאָמְרֵינָן בַגְּמָרָא, דְּאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם אֲפִלּוּ בִרְצוּעוֹת הַמִּנְעָל. שֶׁאִם הָיָה דַרְכָּם לִקְשֹׁר כָּךְ וְדֶרֶךְ יִשְֹרָאֵל בְּעִנְיָן אַחֵר אוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִהְיוֹת לָהֶם רְצוּעוֹת אֲדֻמּוֹת וְשֶׁל יִשְֹרָאֵל שְׁחוֹרוֹת מִשּׁוּם דְּצֶבַע שָׁחוֹר מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּצְנִיעוּת, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְשַׁנּוֹת. וּמִזֶּה יִלְמַד כָּל אָדָם לְפִי מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ, שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הֶעָשׂוּי לְיוּהֲרָא וּפְרִיצוּת לֹא יַעֲשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל כֵּן, אֶלָּא מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ עֲשׂוּיִים בְּעִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הַכְנָעָה וּצְנִיעוּת. הָכֵי אָמְרִינָן בְּסִפְרֵי, שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּקוֹלְסִין (פֵּרוּשׁ, כְּלֵי זַיִן) אַף אֲנִי אֵצֵא בְּקוֹלְסִין, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ דִבְרֵי שַׁחַץ וְגַאֲוָה הֵם, וְלֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, אֶלָּא דַּרְכָּם לִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְלֹא לִפְנוֹת אֶל רְהָבִים. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ לְמִנְהָג וּלְחֹק דְאִכָּא לְמֵיחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יַעֲשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל כֵּן. וְכֵן לֹא יְגַלַּח וְלֹא יְגַדֵּל שַעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּמוֹהֶם, אֶלּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַלְבּוּשָׁיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.
For these are matters of arrogance, and this is not the portion of Jacob. Rather, their [the children of Jacob] way is to be modest and humble, and not to turn toward conceit. And so too anything which they [the nations] do that can be suspected of containing an iota of foreign worship, a Jew may not do it. And so he may not shave his head or grown his hair like them. Rather, he must separate himself from them in dress and speech and in all his other actions, just as he separates himself from them in his knowledge and opinions. And so it is said, "And I have set you apart from the peoples" (Leviticus 20:26).
How would you want to be distinct from other people? How would that feel?